ארה"ב – תהליך אינפלציוני או אינפלציה "חולפת"?
זו שאלת טריליון הדולר – "תשובה" לא נכונה (של בנקים מרכזיים ובייחוד הבנק המרכזי של ארה"ב), תתבטא בהפסדים של טריליוני דולרים למחזיקים באג"ח, במניות, בפיקדונות בנקאיים. מפחיד? זה מה שקורה כששלטון גורם לקטסטרופה חברתית וכלכלית. כאשר זהו השלטון בארה"ב, אז מדובר בטריליוני דולרים.
לכן, זו השאלה החשובה ביותר בעת הנוכחית.
אנשי בנקים מרכזיים גדולים (ארה"ב, בריטניה, גוש היורו) טוענים שהעלייה הנוכחית בשיעור האינפלציה היא זמנית, חולפת. הם אינם אומרים מתי היא "תחלוף".
כל תקופה של אינפלציה בשיעור גבוה, היא זמנית – לבסוף היא מסתיימת. כך היה בהיפר אינפלציה בגרמניה בשנות העשרים של המאה הקודמת. כך היה בהיפר אינפלציה בישראל בשנות השמונים של המאה הקודמת. כך היה באינפלציה (עד כ-10 אחוזים בשנה) בארה"ב בשנות השבעים של המאה הקודמת – כולן "חלפו". לטענה הנוכחית של בנקים מרכזיים אין ערך, אלא אם יאמרו גם לאיזה שיעור תגיע האינפלציה ומתי "תחלוף".
הרציונל לטענתם הוא, שמגפת הקורונה היא "אירוע חולף". לכן כל מה שקרה "בגללה" בפעילות הכלכלית, במדיניות הפיסקלית (ממשלתית), במדיניות המוניטרית )של הבנק המרכזי) וההשפעה של אלו על שיעור האינפלציה, זו תופעה "חולפת". לכן, העלייה הנוכחית בשיעור האינפלציה היא "חולפת". מגפת הקורונה היא שגרמה ל"מצב כלכלי" חולף.
אולם "תהליך אינפלציוני" משקף "מצב פוליטי" ולא "מצב כלכלי". לכן, "תהליך אינפלציוני" מסתיים רק כאשר מתקבלת החלטה פוליטית לסיים אותו. זה אינו תלוי בהחלטות של בנק מרכזי או בתחזיות שלהם לגבי "מצב כלכלי".
"מצב כלכלי" הוא כאשר "אירוע חולף" גורם לעליית מחירים. למשל, בצורת גורמת למחסור במוצר חקלאי. "מחסור" פירושו שנוצר "תור" של אנשים שמבקשים לקנות מוצר זה (לא כולם יכולים לקבל אותו בו זמנית). הסדר בתור נקבע על ידי עלייה במחירי המוצר. אלו שמוכנים ויכולים לשלם מחיר "גבוה יותר" מקבלים אותו לפני אלו שאינם מוכנים או יכולים לשלם מחיר "גבוה יותר". העלייה במחיר המוצר "מסדרת את התור" לקבלת המוצר.
כאשר חולף "האירוע" שגרם לעלייה במחיר המוצר, אין יותר "צורך" בעלייה במחיר המוצר כדי "לסדר את התור" לקבלת המוצר. כך נוצר אירוע של "אינפלציה חולפת". לא רק שפסקה עליית המחיר אלא שהמחיר חזר למה שהיה לפני שקרה "האירוע החולף".
"מצב כלכלי" קורה, למשל, כאשר חל שינוי בחלוקת ההכנסות בין קבוצות אוכלוסייה שונות. ההכנסה של קבוצה אחת גדלה בעוד שההכנסה של קבוצה אחרת קטנה. העלייה במחיר המוצר מטרתה לשנות את חלוקת הצריכה של המוצר בין שתי הקבוצות. זאת על ידי הגדלת הכמות המוצעת של המוצר במקביל להקטנת הצריכה של אלו שההכנסה שלהם קטנה – זו "תופעה זמנית" – כלומר, זו "אינפלציה זמנית" עד שמושגת חלוקה חדשה של צריכת המוצר בין קבוצות שונות.
לעומת זאת ב"תהליך אינפלציוני", מחירים ממשיכים לעלות ובשיעור שהולך וגדל ככל שנמשך "התהליך". זאת בגלל שהגורם ל"תהליך" אינו "חולף" ואינו "זמני" – הגורם לתהליך הוא פוליטי. כלומר, החלטות של השלטון (במדינה מסוימת) גורמות ל"תהליך אינפלציוני". כל עוד החלטות פוליטיות אלו אינן משתנות, ימשך "התהליך".
מהן החלטות פוליטיות אלו?
השלטון משלם "בכסף" שאין לו. כלומר, הממשלה מוציאה סכום גדול מהכנסותיה ממיסים ו/או לווה מ"אחרים" (מסקטור פרטי במדינה ומזרים מחוץ למדינה). בלשון העם – כאשר שלטון "מדפיס כסף" כדי לשלם עבור ההוצאות שלו. מי "מדפיס"? הבנק המרכזי!
עוד לא קרה שבנק מרכזי לא "ידפיס כסף" כאשר השלטון מחליט להוציא יותר ממה שהוא גובה במיסים או לווה מ"אחרים". אם יש אנשים בבנק המרכזי שמתנגדים לעשות זאת – מחליפים אותם. צריך להבין שזו החלטה של השלטון! אין מי שימנע את "החלפת אנשים בבנק המרכזי" – לא חוקים ולא שופטים, וגם אותם אפשר "להחליף". זו הרי המשמעות של "שלטון". הוא יכול לעשות "הכול", כל עוד הציבור מאפשר זאת.
במדינה דמוקרטית, שבה נבחרים האנשים בשלטון (פוליטיקאים), הסיבה ל"תהליך אינפלציוני" היא, למשל, "אירוע" לא פופולארי שהשלטון מחליט לממן אותו (כמו מלחמה) בלי לגבות מיסים או ללוות מ"אחרים". סיבה אחרת היא רצון "להיטיב עם העם" – להטיב עם אותו חלק בעם שבחר בשלטון, על ידי הוצאות שאינן ממומנות על ידי מיסים או הלוואות מ"אחרים".
כאשר הרצון הוא "להיטיב", אז בתחילת "התהליך", יש שמרוצים ממה שעושה השלטון בעוד אחרים עדיין לא ניזוקו מעליית מחירים. או ליתר דיוק, עדיין אינם מרגישים במידה ניכרת את השפעת העלייה במחירים על הקטנת "כוח הקניה" שלהם – דהיינו, על רמת החיים שלהם.
כך למשל, עסקים מוכרים מלאי שברשותם במחירים שנקבעו על סמך "עלות היסטורית" של המלאי. הם מרגישים "בנזק" רק כאשר הם מנסים לחדש את המלאי (ומשלמים מחיר גבוה יותר עבור המלאי החדש). עובדים בשכר מגלים, אחרי שקיבלו את שכרם, שאינם יכולים לקנות מוצרים ושירותים כפי שהיו רגילים בעבר, וכך עוד.
"תהליך אינפלציוני" מבוסס על הטעיה – הונאה מתמדת, לאורך תקופה ארוכה, של אלו שמספקים מוצרים, שירותים ועבודה. שיעור העלייה במחירים בכל שלב בתוך "התהליך" נקבע באופן שהשלטון יוכל לממן את ההוצאות שלו, בעוד ששאר הציבור "מגלה" שהוא נאלץ להקטין את ההוצאות )הריאליות) שלו.
ככל שציבור מנסה להגן על ערך הנכסים שלו (למשל אגירת מלאי בעסק) או ערך הכנסתו מעבודה (דרישה להעלאות שכר), הוא מתאים את "הציפיות האינפלציוניות" שלו לגבי שיעור האינפלציה בטווח הקרוב ובטווח הרחוק. זה מאלץ את השלטון "להדפיס יותר כסף" כדי לממן את ההוצאות שלו (כי גם הוצאות הממשלה מתייקרות). זה גורם לשיעור אינפלציה גבוה יותר שעדין לא נצפה על ידי הציבור. וחוזר חלילה.
העלייה המתמדת בשיעור האינפלציה היא תוצאה של "מאבק" בין שלטון שאינו מוכן ואינו יכול להקטין את ההוצאות שלו או להגדיל את ההכנסות שלו (גבית מיסים והלוואות מ"אחרים") וציבור שמתאים את "הציפיות האינפלציוניות" שלו, דהיינו את שיעור האינפלציה שהוא צופה.
לכן, זהו "תהליך" ולא "אירוע זמני". האירוע מסתיים רק כאשר מתקבלת החלטה פוליטית לסיים אותו. הבנק המרכזי הוא כלי שרת בידי השלטון! הוא ינקוט במדיניות להפסקת "תהליך אינפלציוני" רק בתמיכת השלטון.
האם ארה"ב נמצאת בתחילת "תהליך אינפלציוני"?
כאמור, זהו "מצב פוליטי". נבהיר: סביר שלא נגיע בארה"ב למצב שמוגדר כהיפר-אינפלציה. זה אפשרי במדינה שבה הפעילות הכלכלית והמטבע שלה ("שמודפס" על ידי הבנק המרכזי), אינם מהווים מרכיב מרכזי בפעילות הכלכלית בעולם. ברור שלא כך בארה"ב.
בגלל מרכזיות המשק האמריקאי בפעילות הכלכלית בעולם ושל הדולר האמריקאי בביצוע עסקות בעולם, לא סביר שנגיע למצב שבו מחירים (מדד המחירים) בארה"ב יעלו בעשרות אחוזים בחודש וגם לא בעשרות אחוזים בשנה. במצב כזה, ישותק חלק גדול מהפעילות הכלכלית בארה"ב והסחר בין מדינות. זה יסיים את ה"התהליך האינפלציוני" בארה"ב, אם יהיה כזה. זאת כיוון שאנשים בארה"ב ומחוץ לארה"ב, יסרבו לבצע עסקות בדולר אמריקאי ש"מודפס" על ידי הבנק המרכזי בארה"ב ואז השלטון לא יוכל לממן את ההוצאות שלו.
לכמה יגיע שיעור עליות מחירים בארה"ב, לפני שאי אפשר יהיה לבצע עסקות בדולר אמריקאי? איש אינו יודע. כנראה לא הרבה מעל 10-20 אחוזים בשנה. אבל זה יספיק כדי להקטין במידה רבה את הערך הריאלי של חסכונות פיננסיים שההכנסה מהם נקובה בריבית דולרית.
בשלב מתקדם של "תהליך אינפלציוני", ערך המניות נפגע בגלל חוסר אפשרות לשמור על רווחיות ריאלית של עסקים וירידה בפעילות הכלכלית )ירידה בהכנסות של אנשים ו"כוח הקניה" שלהם).
דר' שמואל גולדמן החלק השלישי של הכתבה – בקרוב
גלוי נאות:
פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 ומשקף את דעת הכותב בלבד בזמן כתיבתו. הכתוב אינו הצעה או חוות דעת לפעולת השקעה על כדאיות השקעה כלשהי ואינו תחליף לייעוץ אישי ומקצועי. השקעות שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה. מידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו. כל פעולה בעקבות פרסום זה על ידי הקורא היא על אחריות המבצע בלבד. אין להעתיק ואין לפרסם או להפיץ את המאמר או חלקו ללא קבלת הסכמה מראש ובכתב מהכותב.
הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה
חוזר: מאינפלציה "זמנית" לתהליך אינפלציוני?! (חלק 2)
הדפסת כסף היא למעשה זיוף. שכמות הזיופים של משהו עולה באופן משמעותי על המקור, המקור מאבד מערכו, זה כבר קרה בכל העולם. הבעיה שהרבה אנשים לא מודעים לכך המטבע הפיאט שלהם הוא חסר ערךלמזלנו, ביטקוין פותר את זה