שישי, 22 אוקטובר 2010 15:38

אנרגיה מתחדשת או אידיאולוגיה ממוחזרת

הטיעון הירוק נגד "ניצול לא מבוקר של משאבי טבע" חסר משמעות. הניצול מבוקר ע"י קושי ההפקה ועלותה. אם עתודות משאב טבעי יתמעטו – יעלה מחירו וצריכתו תתמתן עד שמחיר התחליף יהיה כדאי. השוק יוצר "בקרה".

בעמוד השער של האתר, בטור הקישורים הימני, מתנהל מדור צנוע – "תגובות לאירועים אחרונים". כתבה קצרה שכותרתה "הגרמנים מאריכים את חיי תחנות הכוח הגרעיניות" גררה חילופי תגובות מעניינים בין יעקב למתן. הטיעונים ראויים לפרסום ככתבה נפרדת שלפניכם. 

מתן:

לצורך הדיון אני מקבל את חוקי הכלכלה הליברלית במלואם. לא חשוב איזה כלכלן אתה, כנראה תסכים איתי שהייצור נשען על משאבי טבע. אדמה, מים אוויר ונפט... במבט רחב – אלו משמשים לנו כקופות חיסכון כאשר 'אנרגיה' היא המטבע הבסיסי. אם אופן הייצור שלנו מכלה משאבים מבלי לחדש אותם, זה לא חכם ולא "קפיטליסטי". אם אנחנו יודעים להתנהל אחרת כדאי שנעשה זאת, ואם לא - הכרחי שנלמד. 
קפיטליזם לא חייב להיקשר עם ניצול בלתי מבוקר של משאבים טבעיים, ובעצם, כל תיאוריה כלכלית צריכה לתת מענה לבעיות הסביבתיות שלנו. 

יעקב

כל חיינו מבוססים על ניצול משאבי טבע. קרקע, חקלאות, מזון, מים, אנרגיה, מתכות. הכול, אבל ממש הכול, מה שאנו צורכים בא מהטבע. אנחנו, כולנו (בני האדם) חלק מהטבע, אנו לא בני החלל החיצון. 
אם יהיה איזשהו משאב שיאזל, או ייגמר – לא נוכל יותר ליהנות ממנו. למשל – נניח שמחצבי נחושת נגמרו. אז נצטרך למצוא דרך לחיות בלי נחושת ולמצוא תחליפים שממלאים אחרי צרכינו. כל עוד יש מחצבי נחושת, והם מועילים לנו – אנו נשתמש בהם, ולא נתנזר מהן מתוך חשש שאולי בעתיד הרחוק הם יאזלו. 
אותו דבר עם הנפט. כאשר ייגמר הנפט (אם ייגמר) נצטרך למצוא תחליפים. ממש נצטרך – כי אם אין נפט אז אין. מן הסתם יימצאו תחליפים, אבל כנראה יקרים יותר (יותר קשים להפקה וניצול). בינתיים זה יהיה טיפשי להתנזר מצריכת נפט שקיים רק בגלל החשש שבעתיד הוא יאזל. זה גם יהיה טיפשי להשתמש עכשיו בתחליפים יקרים יותר, כל עוד יש את הנפט הזול יותר. 

המושג "ניצול בלתי מבוקר" הוא חסר משמעות עד דמגוגי. הניצול תמיד מבוקר על ידי הקושי הפיזי והעלות של ההפקה (הפקת הנפט נעשית כל הזמן יקרה יותר). אין אנו צריכים להוסיף על הקושי הזה קושי מלאכותי של תחיקה, הגוזרת עלינו התנזרות ממשאבים קיימים, כי למישהו נדמה שהוא בעל חוכמה עילאית, ויש לו זכות לכפות על החברה את דעתו ("לבקר" את הייצור). 

כן, אנו צריכים להשתדל לשמור על הסביבה, ולא לזהם מעבר להכרחי. אנו צריכים לנקות אחרינו, ולהטיל על מפעלים את האחריות לנקות את הזיהומים הנפלטים תוך תהליכי הייצור, ולא להשליכם לרשות הרבים. 
אבל, אין אנו צריכים לגזור על עצמנו התנזרות וצנע. אין אנו צריכים לסבול שיטילו עלינו משטר צנע מלמעלה, בכפייה. די לנו במגבלות שהטבע מטיל עלינו. אנו לא צריכים מגבלות מלאכותיות. 
כל עוד יש נפט, או גז טבעי, או פחם בבטן האדמה – עלינו לנצל אותם, אם הם תורמים לרמת החיים ואיכות החיים שלנו. אם נמצא פתאום חומרים חדשים, שלא היו ידועים קודם, בבטן האדמה או בירח – עלינו לנצל גם אותם, אם הם מועילים לנו. אנו לא צריכים להתנזר ממשאבים שקיימים בבשם טענה אבסטרקטית של "ניצול מבוקר". 

מתן

המושג "ניצול בלתי מבוקר" מתייחס לאפשרות שאנחנו משתמשים באנרגיה ומשאבים מבלי לתת דעת לתוצאות, ליכולת שלנו לתקן נזקים ולמחירי התיקון. האם זה דמגוגי לטעון שהאופן בו אנו מכלכלים את עצמנו מעצב את הקשרים החברתיים ואת סביבת המחייה שלנו? 

לא מדובר עוד בסוציאליזם מול קפיטליזם. הוויכוח על חלוקת העוגה הוא פחות משמעותי מהוויכוח על איך לאפות את העוגה. תפיסות כלכליות, מבוססות צמיחה מתמדת, יצרו וימשיכו לייצר גידול באוכלוסייה. זאת הבעיה הממשית שלנו. 

כל תפיסה כלכלית-פוליטית מודרנית מנסה (גם אם לא תמיד במודע) להתמודד איתה. קיימים אמנם, כמו שתיארת, כוחות טבעיים מאזנים והם פועלים במישורים הן החברתי והן בסביבתי, אבל מצאנו כוחות טבעיים אחרים שיודעים לדחוף יותר חזק, והם היכולות שלנו לניצול אנרגיה. 

ראוי לבחון מחדש את הגישה שלנו לפיצוץ אוכלוסין. ראוי להעמיד בספק את הטענה כי ניתוב ללא הגבלה של אנרגיה מיטיב עם האנושות. האם אנחנו באמת מוכנים לשלם את מחירי הניכור (תוצאות חברתיות וסביבתיות) בשביל חיים ששמים במרכזם את הבורגנות והנהנתנות, רק בשביל לשאול אחר כך מ"המשמעות" של כל זה? 

אי אפשר להגיד שלא קיימות אלטרנטיבות. אנחנו הרבה יותר חכמים היום, (באופן אירוני, בזכות הנפט). 

יעקב

מי הגוף שיכול לקבוע אם אנחנו"נותנים את הדעת לתוצאות, לנזקים ולמחירם?" במידה מספקת או לא? 
זו לא דמגוגיה לטעון "שהאופן בו אנו מכלכלים את עצמנו מעצב את הקשרים החברתיים ואת סביבת המחייה שלנו?" איני מבין את משמעות המשפט הזה. זו לא דמגוגיה, זו טאוטולוגיה – משהו טריוויאלי, טענה ברורה מאליה. למשל: ברור שאם נבחר שיטת שלטון טוטליטרי – זה בהחלט "יעצב את הקשרים החברתיים". 

בעניין "סוציאליזם מול קפיטליזם" והויכוח על "איך לאפות את העוגה": הסוציאליזם תמיד טען שיש לו דרך יותר טובה לחלק את העוגה מאשר לפי התרומה לייצורה. הקריטריון הסוציאליסטי לחלוקת העוגה הוא הכוח. הסוציאליזם תמיד דגל בניתוק והפרדה בין תהליך הייצור לתהליך החלוקה. אתם (עמך) תייצרו, ואנו (השליטים הנאורים) נחלק. לכן, כן מדובר בסוציאליזם מול קפיטליזם. 

מתן טוען "תפיסות כלכליות מבוססות צמיחה מתמדת יצרו וימשיכו לייצר גידול באוכלוסייה... זאת הבעיה הממשית שלנו." מעניין שדווקא במדינות מפותחות הילודה ירדה פלאים... זו אינה "בעיה" אלא טענה אידיאולוגית. אין הוכחה מעשית שגידול האוכלוסייה מהווה בעיה. ה"התמודדות" עם בעיה מדומה היא כלי תעמולתי חזק לקידום האידיאולוגיה שמתיימרת "לטפל" בבעיה. 

"אכן ראוי לבחון מחדש את הגישה שלנו לפיצוץ אוכלוסין". אכן ראוי. אולי זו לא כל כך "בעיה" כמו שעושים ממנה, בינתיים היא לא כל כך "בעיה", ולא בטוח שתהיה בעתיד. מצד אחד – כמות האוכלוסייה צפויה להתייצב, מצד שני – הפיתוח הטכנולוגי-כלכלי מאפשר לאוכלוסייה גדולה להתקיים. נבואות זעם הניו-מאלטוסיות מבוססות על אידיאולוגיה ולא על עובדות. 

מתן טוען "ראוי להעמיד בספק את הטענה כי ניתוב ללא הגבלה של אנרגיה מיטיב עם האנושות". 
אם זה לא ייטיב עם האנושות, האנושות תפסיק להשתמש באנרגיה. האנושות אינה גולם. בכל אופן – מיהו "דובר האנושות" המחליט מה "מיטיב איתה" וכיצד "האנושות" מקבלת החלטות או צריכה לקבל החלטות? התוכחה נגד "ניכור, בורגנות ונהנתנות" היא מסממני האידיאולוגיה הסוציאליסטית או הניאו-סוציאליסטית (התנגדות לצריכת יתר consumerism ). לא קונה את המושגים והאידיאולוגיה שמאחוריהם. אתה מדבר במושגים אידיאולוגיים. 

אי אפשר להגיד שלא קיימות אלטרנטיבות., (באופן אירוני, בזכות הנפט) 

אכן "קיימות אלטרנטיבות, ואנחנו הרבה יותר חכמים היום". ואכן, כאשר יהיה רצוי (כדאי) אנו נעבור להשתמש באלטרנטיבות. בינתיים אנו לא צריכים שיכפו עלינו להיות חכמים... ומי יכפה? מי ניחן בחוכמה עילאית שיוכל להגיד מהו פתרון חכם, ומתי צריכים לרדת מפתרון טיפש ולעבור לחכם? 
האנושות בסך הכול חכמה, והיא תמצא את הדרך הטבעית, ללא כפייה מלמעלה. 

"אבל מאחורי סחף הקרקעות, זיהום והתמעטות מקורות מים מתוקים, זיהום אוויר ועליה במחירי הנפט, עומדים משברים הומניטאריים. 
אתה באמת מעדיף פתרון בצל משבר מאשר שינוי תפיסה הדרגתי ומושכל?" 

איזה "משברים הומניטאריים ומדיניים שנצטרך לשאת באחריות כלפיהם?" משברים הומניטאריים תמיד היו ויהיו. האם אתה (או אני או כל אחד אחר) חכם מספיק כדי להציל את האנושות ממשברים הומניטאריים? זהו הובריס, או בעברית זחיחות הדעת. 

כל מה שאתה מונה – זיהום, התמעטות מקורות מים, זיהום אוויר עליית מחירי הנפט – אלו אכן בעיות, והאנושות מתמודדת איתן, ותתמודד כמיטב יכולתה, והיו שיפורים והתקדמות בהרבה תחומים. תהיה גם התקדמות בעתיד. 
אתה מנסה לטעון שללא שיטה סוציאליסטית המנחיתה פתרונות בכפייה מלמעלה האנושות לא תצליח לפתור את הבעיות שהיא עומדת בפניהן. זו טענה אידיאולוגית, חסרת בסיס מציאותי. 
בכול המשטרים הסוציאליסטיים שהיו, הבעיות האלה, בעיות הסביבה, היו חמורות פי אלף מאשר בארצות חצי חופשיות. והסיבה לכך: העוני. מדינות עניות מזוהמות. מדינות עשירות משקיעות בניקוי הסביבה והן הרבה יותר נקיות. עובדה. 
קידום העוני בתירוץ של "פיתוח הדרגתי ומושכל לפתרון בעיות הסביבה" ישיג בדיוק את ההיפך מהרצוי. 

עודכן לאחרונה ב שלישי, 19 דצמבר 2017 05:22
הוסף תגובה