כחלון באמת מאמין שקצבאות מדינה לתובעי ה"מגיע לי" הן גמילות חסדים, כפי שהוריו נהגו בעת שתרמו מכיסם לנזקקים.
המוסד סובל מגרעון אדיר. תוך כ-10 שנים המדינה תצטרך להעלות מיסים בקצב גדל כדי לתמוך בביטוח הלאומי. האם זה בכלל ביטוח?
קצבה חודשית של 20,000 שקל נטו לכל משפחה ענייה בישראל. זה הסכום שמתקבל אם מחלקים את כל תקציבי הרווחה למספר המשפחות העניות בישראל.
הפנסיה התקציבית של עובדי המגזר הציבורי, היא הבטחה פוליטית. אין כסף ואין "קרן" כי העובדים לא הפרישו שקל ממשכורתם. מה קורה כאשר צריך לשלם פנסיה ואין כסף?
סיסמאות חברתיות (סוציאליזם) כמו "חלוקה מחדש של העושר" תמיד קליטות: בישראל, בשבדיה או בוונצואלה. איך זה נגמר?
לא יכולה להיות "חלוקה צודקת של משאבים" – כאשר יש "חלוקה" היא לעולם לא צודקת.
אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה הייתה תמיד הכי "חברתית" באמריקה, כלומר שמאל. נסו לנחש מהם פערי השכר בין 35,000 המועסקים בברקלי – אלה שנלחמים למען שוויון חברתי?
"מרד הקייטנות" פרץ מגבעתיים בסיסמה "הורים אינם ארנקים". כוונתם: שמישהו אחר ישלם. צריך לכפות על השכנים ממול לשלם עבור הקייטנה של הילדים שלנו.
חוקים "מתקדמים" להגנת שוכרי דירות בשוודיה יצרו מחסור כרוני בדירות. הפיקוח הממשלתי על ההשכרה הרחיק את המשקיעים מהשוק וגרם למחסור מתמשך. הצעות חוק כאלו בישראל ידרדרו אותנו למצב דומה ולשוק שכירות שחור.
אין דרך "להילחם בפערים" זולת משטר כפיה ופגיעה בחופש הפרט. משטר ממלאי טפסים לקצבאות ולהטבות. מי שמאמין בחופש הפרט ובזכותו ליהנות מפרי עמלו צריך לראות בפוליטיקאי שמכריז על "מלחמה בפערים" - סיכון אישי.