אתם כאן: עמוד הבית
לבריטניה יש ניסיון לא טוב עם הפרטת הרכבת בתחילת שנות ה-90. לא בטוח ש"הפרטת הרכבת נכשלה", אבל בטוח שהיא לא הצליחה. יש בכך לקח לימודי גם לישראל – אם יגיע יום בו ינסו להפריט את הנמלים, הרכבת או הדואר.
העיתון "גלובס" הציג "תוכנית" מטעמו לפתרון "בעיית המחירים". רעיון פופוליסטי שמנוגד לכל לוגיקה כלכלית וניסיון היסטורי מצטבר. תמוה מאד שאין בעיתון שום כתבה שמבקרת את האג'נדה המזיקה.
הצעת החוק נגד חלוקה חינם של עיתון "ישראל היום" היא פגיעה בחופש הפרט של קוראי ובעלי העיתון - אפילו אילו היה עיתון מפלגתי מוסווה. אם המימון פרטי ואינו על חשבון משלם המיסים מותר למפלגה גם לחלק קפה חינם.
הממשלה לא רק שאינה מסוגלת לנהל רשות שידור – היא גם לא צריכה לנהל אותה. אין זה מתפקידה של המדינה לכפות שידורים על אזרחיה ולהתעסק בהפקות טלוויזיה.
אין להניח שבפרק הזמן הקצר שסבן החזיק בבזק נתגלו מרבצי נפט מתחת למרכזיות בזק, או שפוטנציאל השוק של החברה התרחב פלאים. אפילו ההתייעלות הארגונית בחברה אינה ההסבר לקפיצת הערך.
אין סיבה שממשלה תעסוק בבידור או בשידורי רדיו וטלוויזיה. צריך להפריט או לבטל את הערוצים הממשלתיים כולל רשת א' , ב' , ג' , גלי צה''ל, ערוץ 1.
בשידורי הרדיו והטלוויזיה הכול כמעט אסור, הכול מפוקח. המדינה, באמצעות פקידיה, קובעת מי רשאי להקים ערוץ שידור, מה ישודר בו ובאיזה תמהיל, אפילו באיזה שעות.
מי צריך רשות שידור ציבורית? תפקידה העיקרי הוא אספקת ג'ובים לעסקנים ופנסיה לשדרנים ותיקים.
את רשות הדואר צריך להפריט, ולבטל את המגבלות וחסמי הכניסה לענף.
ארגוני ''הירוקים'' זורעים היסטריה נגד כל דבר, בייחוד אם הוא קשור בטכנולוגיה חדשה. הם נלחמים בחירוף נפש ובהתמדה נגד האנושות והקידמה.