כבר לפני שנות ה-70 הפחידו אותנו שכדור הארץ מתקרר לקראת עידן קרח נורא. גם אז גויס הכאילו-מדע "להוכיח" שהשינויים האקלימיים הם בגלל חטאי האדם. אז, כמו היום, נדרשו ממשלות להשקיע מכספינו לטיפול ב"בעיה".
האם מדד המחירים לצרכן משקף את האינפלציה האמיתית? המדד אינו אינדיקטור טוב, אבל הוא הכלי "הרשמי". לכל הממשלות יש חובות. טריליונים. אם המדד יעלה - הריבית על החוב תעלה. כך נוצר תמריץ למניפולציה במדד.
קיימת אמונה תמימה ש"אין לדאוג לפיקדונות בבנק" כי המדינה מגינה עליהם, המדינה הכול יכולה. הקפריסאים נדהמים כאשר "המדינה" חסרת אונים. למרות שהבנקים שם עמדו בכל תקנות הרגולציה הנדרשות על ידי הבנק המרכזי.
למה לא ייתכן שכל חנויות הנעליים יקרסו, אבל כל הבנקים גם יחד כן יכולים לקרוס? המבנה "המקובל" של מערכת הבנקאות, בה משלם המסים הוא מחלצם האולטימטיבי של הבנקים – נכפה על האזרחים, זה אינו חוק טבע.
הגרמנים מבינים, לאט לאט, את השטות הנוראית - סבסוד חסר ההיגיון של הפאנלים הסולאריים. 100 מיליארד אירו בוזבזו לריק. לאט לאט מחלחלת ההכרה שהכסף נזרק ושצריך לשנות את המדיניות. ישראל רק בתחילת הדרך השגויה.
