עוד "ועידת אקלים" ננעלה. אלפי נציגים, 190 מדינות, מסיבות קוקטייל ובתי מלון מפוארים. יין ומילים נשפכים בשפע ללא תועלת כלשהי, אבל את המסיבה אי אפשר להפסיק...

המנגנון המורכב, לפיו השוק קובע מחירים של מוצרים ושירותים, מנקז לתוכו את כל העיוותים של הכלכלה המקומית. עול מכביד של יוקר מחייה הוא מעין עונש שה"כלכלה" מטילה על כלל האזרחים בגלל הצטברות עיוותים.

סוציולוגים שוברים את הראש בניסיון להסביר את התופעה. כרגיל יש הרבה סיבות, אך העיקרית: תרבות הקצבאות.

למרות שמחירי הדירות יכולים לעלות ולרדת, וכך גם בתל אביב – הרי שהגורמים "היציבים" שמלבים את הביקוש בתל אביב ומצמצמים את ההיצע בעיר – ימתנו ירידות מחירים ויאיצו עליות. רק בתל אביב.

חוקי הבנייה, אידיאולוגיה של עיריית תל אביב, אינטרסים, קבוצות לחץ והביורוקרטיה הנובעת מהם - כל אלה בולמים בנייה חדשה במרכז תל אביב לעתיד הנראה לעין.