הטענה שהרגולטור (בנק ישראל) שומר על יציבות הבנקים לטובת המפקידים היא אידיאולוגית ושגויה. הרגולטור דווקא מסכן את יציבותם, ויגרום בהכרח לקריסתם. את הקריסה מסתירים באמצעות "חילוץ" - העברת ההפסדים לציבור.
המיתוס: דרושה רגולציה ממשלתית על הבנקים כדי למנוע משברים ופשיטות רגל. צריך לרסן את הבנקאים תאבי הבצע. המציאות הפוכה - הרגולציה היא שגורמת למשברים. הרגולטור הוא פוליטיקאי - יציבות הבנק אינה מדאגותיו.
רוב הציבור דורש רגולציה, פיקוח, חקיקה ואכיפה, מינוי אנשים ישרים יותר. זו התחושה האינסטינקטיבית של צופה ממוצע. פיתרון אינטואיטיבי ושגוי למשוואה. הכתבה טובה כדיווח, אבל כרגיל מפספסים בפרק הסקת המסקנות.
האם תושבי גרמניה יסכימו לממן תשלומי העברה לתושבי יתר מדינות אירופה לתקופה אינסופית? שוקי המניות מבטאים את המיתון שהולך וגדל ומתפשט במדינות גוש היורו. יוון לא לבד.
זה הפרי הראשון של "האביב הערבי". יש עוד "פירות" בדרך... אך את הנזק האמיתי גרמו לנו, בעניין זה, ארגוני הסביבה ופוליטיקאים פופוליסטים אצלנו.
