קשה לדעת כמה עניים באמת יש במדינת ישראל, קשה עוד יותר להגדיר "מיהו עני". ההגדרה של עוני יחסי על פי הסקרים של דו"ח העוני – מטעה.
עליית מדרגה בהתערבות המדינה ביחסי עבודה: במקום שנשים יוכיחו כי הופלו לרעה על ידי המעסיק. מעתה, בעקבות פסיקת בג"ץ, אם מעסיק ייתבע על אפליה – נטל ההוכחה יהיה עליו – הוא יצטרך להוכיח שאינו מפלה.
מלחמת התרבות הוכרעה כבר לפני 600 שנה, מאז תחילת הרנסנס, והתפשטות החילוניות האירופאית - המערב מאז עולה והאסלאם שוקע. אבל המדינה בינתיים מפקידה את הנושא ב"ידיים האמונות" של ש"ס, ומשיגה בדיוק את ההיפך.
הכלכלן שלמה מעוז שפוטר מ''אקסלנס'' צודק בתיאוריו, עם עובדות קשה להתווכח. הוא טועה בפרשנות המשתמעת ממחאתו. מספרם הנמוך יחסית של ה"מזרחיים" בג'ובים "עיליים", אפילו בדור השלישי מעלייתם אינו נובע מאפליה.
חוקי "האפליה המתקנת" לטובת כושים בארה"ב קיימים מזה 40 שנה. לפיהם צריך להעדיף בעבודה ובלימודים שחורים על פני לבנים. הניסיון נכשל ורק גרם לנזק. עוד ניסיון כושל לתיקון החברה בכוח באמצעות כפיה ממשלתית.
כאשר ראשי תנועת המחאה מדברים על סולידאריות וערכי עזרה הדדית – הם מתכוונים לכפיית "ערכים" אלה על ידי המדינה. סולידאריות אמיתית אי אפשר לכפות. ככל שהמדינה סוציאליסטית – גוועת הסולידאריות ואדם לאדם זאב.
מערכת חינוך הבנויה על עיקרון החתירה לשיוויוניות חייבת להתייצב במכנה המשותף הנמוך ביותר. האידיאולוגיה הסוציאליסטית השלטת, מנסה לכפות בכוח, חינוך אחיד וגרוע לכולם.
חלק מראשי הציונות, ובראשם דוד בן גוריון, השתלטו על החזון הציוני ונטעו בו את ערכי הסוציאליזם. פועלם היה בניגוד לערכי היהדות, שכן דווקא השיטה הקפיטליסטית מושרשת היטב במסורת היהודית.
היפאנים היו ידועים בחריצותם המופלגת, ובנאמנות אין קץ לחברה שמעסיקה אותם. זה היה פעם. היום, רוח השוויוניות והשלווה הגיעה ליפאן.
בג''ץ דן בכובד ראש אם להשוות את ההקצבה מהמדינה שמקבלים ספורטאים נכים אל ההקצבה שמקבלים ספורטאים אולימפיים [בריאים]. בג''ץ מתעסק בשטויות!