האם תושבי גרמניה יסכימו לממן תשלומי העברה לתושבי יתר מדינות אירופה לתקופה אינסופית? שוקי המניות מבטאים את המיתון שהולך וגדל ומתפשט במדינות גוש היורו. יוון לא לבד.

עסקים מתמודדים מול סיכונים עסקיים, אי וודאות בעלויות כלכליות שונות ועול רגולציה מכבידה. אך קיימת עלות יקרה לא פחות: פעילות "נמרצת" של פוליטיקאים שזקוקים נואשות לכסף למימון הבטחות פופוליסטיות לציבור.

לדברי וורן באפט, החזקת זהב היא פעולה לא רציונאלית שנובעת מפחד. השקעה בחברה עסקית יוצרת ערך כלכלי למשקיע בה, השקעה בזהב אינה יוצרת שום ערך כלכלי - קילו זהב נשאר קילו גם אחרי 30 שנה. באפט צודק, אבל...

יכולתם של הפוליטיקאים לרמות את "הכלכלה" מוגבלת. המשקיעים בעולם לא "קנו" הפעם את תוכנית "הקיצוצים" של הקונגרס האמריקאי (אבל עדיין מוכנים להלוות כסף לממשל וקונים בטירוף אג"ח של ממשלת ארצות הברית...).

הבנקים המרכזיים מנסים למנוע התמוטטות פיננסית בלתי נמנעת. אבל בכוחם רק "להרוויח זמן". שלטון שמשרת אינטרסנטים אינו עושה רפורמה אמיתית, אלא רק אחרי משבר גדול מאד. את זה ילמדו גם "המוחים" בישראל.

אחרי כל הקשקשת אנו חוזרים למה שכל אחד מבין בשכל פשוט והוא, שממשלות גרמניה וצרפת תצטרכנה ליטול על עצמן את החובות של ממשלת יוון ואין זה משנה באיזו תחפושת הם ינסו להסתיר זאת.

מה שעלול להתגלות לציבור בגוש היורו הוא שלמעשה השלטון אינו יכול להבטיח את כספם שניתן למתווכים פיננסיים, בייחוד לבנקים. אם הממשלה אינה יכולה לפרוע חובות שלה, מדוע שתוכל לערוב לחובות של בנקים לציבור?!

קריסה של מניפולציה (דהיינו מצב בלתי אפשרי לאורך זמן בכל תחום שהוא) שנעשית על ידי שלטון ו/או בחסות השלטון, אינה נגרמת בגלל שהשלטון מחליט לסיים אותה. היא נגרמת בגלל שהציבור או גורם חיצוני כופים את הסוף.

Game over לגבי "גוש היורו". שלוש הנחות היסוד עליהן התבסס "האיחוד האירופאי" אינן מתקיימות כעת. לא הפוליטיקאים יחליטו "להרוג" את "הגוש", אלא שוקי ההון - המציאות הכלכלית. מהי המשמעות של מות היורו?

משבר בכלכלת ארצות הברית [ובמערב כולו] אינו במשכנתאות הסאב-פריים שניתנו ללווים ''לא ראויים'' בעלי כושר החזר נמוך.