תנועת המחאה הפנתה את תשומת הלב ליוקר המחיה בישראל. העלאת הנושא הוא ההישג היחיד של המחאה – בכך מתחילה ומסתיימת ה"הצלחה". כל עוד נתעלם מהגורם האמיתי ליוקר, לא יעזור אם נאלץ מישהו להוזיל מחיר מוצר מסוים.
החוק יהפוך אלפי ישראלים נוספים לעבריינים. במסווה של "טובת הציבור" הולך ומצטמצם חופש הפרט. הדרישה ההמונית לזנות לא תיעלם. צפויה עלייה במחיר שירותי הזנות בגלל הצורך באבטחה והגנה נגד שוטרים ומלשינים.
ח"כ אריה ביבי מקדם הצעת חוק: תמיכה למשוררים, מלגות, מכון לשירה עברית, מועצת המשוררים ועוד. כל חוק חדש מוסיף "רק" אגורה אחת למחיר הקוטג'. בכנסת הנוכחית אושרו עד כה 128 הצעות חוק פרטיות.
למרות ההסכמה הרחבה בדבר קיומה של בעיית יוקר מחיה, קיימת מחלוקת בנוגע לגורמים, ובוודאי בנוגע לפתרונות. אכן נדרשת רגולציה אמיתית על מחירי המוצרים בשוק. אבל מי יכול להיות הרגולטור?
שוק הדלק: "הפרטה" שאינה הפרטה, "יבוא" שאינו יבוא חופשי, "תחרות" בין תחנות שאינה תחרות. ניהול ענף הדלק בסגנון בולשביקי שמבטיח רווחים וקובע מחירים. מומחי הדלק של בג"ץ יחליטו אם המחיר יהיה 7.25 או 6.95.
בשוק תחרותי חופשי, כאשר יש ביקוש לשירות – יימצאו היזמים שיציעו את השירות. ראו שירות פרטי חדש לפיקוח על מחירי טיפולים ותיקונים לרכב.
בעבר הלא-רחוק, יוקר החיים בישראל היה גרוע באופן קיצוני ולא רק במוצרי מזון. הסיבות ליוקר של אז - זהות לסיבות ליוקר כיום. השיטה הכלכלית והאידיאולוגיה שברקע הם שאשמים. מה צריך לעשות?
כל עוד העסק מתנהל בשקיפות והמשקיעים יודעים כמה המנהלים מקבלים – "שייקחו כמה שהם רוצים". וכי מה יעשה דירקטוריון החברה עם הכסף שייחסך משכר המנהל? מהו "שכר מופרז" ובאיזה סקטור באמת משלמים שכר מופרז.
הצעת החוק נגד חלוקה חינם של עיתון "ישראל היום" היא פגיעה בחופש הפרט של קוראי ובעלי העיתון - אפילו אילו היה עיתון מפלגתי מוסווה. אם המימון פרטי ואינו על חשבון משלם המיסים מותר למפלגה גם לחלק קפה חינם.
החקיקה הקיימת בתחום הבניה, וגם רוב זו המתוכננת, מגבילים את ההיצע ולכן ימשיכו המחירים לעלות. הממסד והציבור שבויים בתפיסות שגויות בדבר הכורח באיסורים הקיימים על שוק הבניה, תוך התעלמות ממחיר הגבלת החופש.