חמישי, 15 דצמבר 2011 00:00

הלילה הוא יום – הבנקאים אשמים

מחאת "וול סטריט" פונה לכתובת שגויה - נגד הבנקאים, במקום נגד הממשלה שאשמה בהשתוללות הבנקאים. הסנט בחקיקה "חברתית" אילץ בנקים לאשר הלוואות לכול קבצן, אחרת יתבעו על אפליה גזעית.

כבר כתבנו מספר פעמים על המחאה החברתית בארה"ב, מחאת "כובשי וול סטריט" (occupy wall street) שהפכה לתנועה המונית. עיקר מחאתם פונה לכתובת הבלתי נכונה - נגד "וול סטריט" - כלומר נגד הבנקאים, במקום למחוא נגד הממשלה, שהיא האשמה בהשתוללות הבנקאים. המוחים, שהינם אנשי שמאל, מאמינים בממשלה, מאמינים שהממשלה היא גורם מבורך, הפועל רק לטובה, ובייחוד הממשלה הנוכחית (של אובמה), ממשלת שמאל.

עכשיו התגייסו מספר פרשנים, כלכלנים, ואפילו מספר בנקאים - כשכולם טוענים שהבנקאים אשמים במשבר, כי הם דחפו בכוח, או "פיתו" אנשים בורים ומסכנים (וכושים) לקחת הלוואות שלא יכלו להחזיר. זה מראה כיצד מיניסטריון האמת עובד שעות נוספות ועושה מהלילה יום ומהיום לילה.

הנה למשל עדות של בנקאי אותה מביא הכתב ניקולס קרסטוף (בדה מרקר, לקוח מניו יורק טיימס).

"טקסטון [בנקאי בדימוס] אומר שהלווים קיבלו החלטות פזיזות והגזימו ברכישת נכסים, אך בכך אשמים הבנקאים, שהופעל עליהם לחץ מלמעלה."

זהו שקר. שקר גדול.

את המדיניות של מתן הלוואות לאנשים שלא יכולים להחזיר (סאב פריים) יזם הסנאט של ארה"ב, בראשות ראש וועדת הבנקאות, ברני פראנק, הדמוקרט. ברני וחבריו רצו להיות מאד "חברתיים" ולתת בית לכל פועל וקבצן. הם איימו על בנקים שאם לא יתנו הלוואות לכל דכפין, הבנקים יואשמו באפלייה גזעית. (מפני ש... מה לעשות, העניים הם ברובם בני מיעוטים). כמובן שהבנקים לא מיהרו, כי הם פחדו מהפסדים - אז באו ברני והחברתיים ואמרו - אין לכם מה לפחד - פרדי ופאני (שני בנקים ממשלתיים) יקנו מכם את כל המשכנתאות, הסיכון שלכם אפס. אתם רק מחתימים את הלקוחות, לוקחים לעצמכם עמלה שמנה, ומעבירים את המשכנתא (עם הסיכון) לפאני ופרדי.

בתנאים כאלה - כמובן שהבנקים קפצו על המציאה ומכרו משכנתאות סאב-פריים בלי לשאול שאלות. הבנקאים לא נהגו כשורה, לדעתי. כאשר הם ראו שהממשלה (החברתית) גונבת את האזרחים - הם היו צריכים לסרב לשתף פעולה, למרות הרווחים שהם הרוויחו. אבל בעולם שלנו קשה לצפות לאידיאליזם כזה מהבנקאים (או מכל אחד אחר). קשה לעמוד נגד הלחצים של הממשלה, שכוחה רב, ונגד הפיתוי של הכסף. המפתה הראשי - של העניים ושל הבנקאים - הייתה הממשלה.

עכשיו באים "כובשי וול סטריט ושאר אנשי השמאל (קריסטוף אינו שמאל קיצוני, אבל הוא בהחלט שמאל) ומאשימים רק את הבנקאים ומתעלמים מכך שהממשלה היא האשמה העיקרית, ומעבר לממשלה - האידיולוגיה ה"חברתית" שמנסה ליצור יש מאין (בית לכל קבצן).

הם מנסים לתקן את ההיסטוריה, ולהשכיח את חלקה המכריע של הממשלה בדחיפת הלוואות הסאב-פריים, ויצירת המשבר.

(כדאי לקרוא גם את הקטע הזה של קריסטוף על כובשי וול סטריט).

יעקב

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 18:53
תגובות  
0 #51 רוטברד 2011-12-21 00:00
צדקת מאוד - צביקה לא בנקאי
התהליך שתיארת הוא תהליך מבורך, שבו אנשים מרצונם החופשי מחליטים להשתמש באגרת חוב כמטבע עובר לסוחר, בידיעה ברורה שהאיגרת עלולה לא להיפרע.
אין שום קשר בין תהליך כזה לבין בנקאות של הלוואות ופקדונות , מבוססת רזרווה ו/או יחס הלימות הון.
ציטוט
0 #52 יעקב 2011-12-21 00:00
צביקה לא בנקאי ובכול זאת "יצר כסף"
ואפילו לא השתמש בכסף בכלל....
ציטוט
0 #53 יעקב 2011-12-21 00:00
אין טעם לחזור על המנטרה
שהבנקים מדפיסים.
אם יש לך הסברים לנושא, טוב.
ציטוט
0 #54 רוטברד 2011-12-21 00:00
אכן, צביקה הנפיק איגרת חוב.
יתרת זכות בעו"ש ופקדון בבנק אינם איגרת חוב. התהליך שתיארת הוא תהליך מבורך, " צביקה הבנקאי" מנפיק אגרת חוב למוישה, לעומת הבנקים שמדפיסים
ציטוט
0 #55 יעקב 2011-12-21 00:00
לשאלה מהיא "יצירת כסף"
מוישה מכר עז לצביקה. צביקה אמר שישלם למוישה 10 שקי חיטה, בעוד כמה חודשים, כאשר הוא יקצור את היבול החדש. מוישה הסכים וקיבל שטר חוב מצביקה. הלך עם שטר החוב וקנה נעליים לכול המשפחה, הסנדלר קיבל את שטר החוב וקנה בו עורות, הסוחר שקיבל את שטר החוב עבור העורות קנה בו בדים.
הנה כי יש לנו פתאום גם עז, גם נעליים, גם עורות וגם בדים, והכול על סמך החיטה שכלל אינה קיימת עדיין.

ממש מפליא איך השוק "מדפיס" מוצרים (נעליים, עורות, בדים, ויוצר יש מאין!!!
והכול בלי מעורבות של בנקאי אחד לרפואה ! ובנוסף אין בתהליך שתיארתי שום רמאות ושום הוקוס פוקוס, הכול תקין וטבעי.
מדוע אנשים מתבלבלים כאשר אותו דבר קורה עם כסף וטוענים "רמאות"?
(מדוע, אדון רוטברד ?)
ציטוט
0 #56 יעקב 2011-12-21 00:00
ד"ר אושי קצת דמאגוג
לפי הניתוח שלנו בנק ישראל הוא המדפיס כסף.
אבל ה"מוחאים החברתיים" למיניהם מוחים נגד וול סטריט, נגד הטייקונים, נגד הבנקאים ולא נגד סטנלי פישר או בן ברננקי.

המאמר של ד"ר אושי שוהם-קראוס הנמסה להסתמך על רוטברד ולטעון שהבנקאות כולה רמאות - הוא דמאגוגיה.
ציטוט
0 #57 focus 2011-12-21 00:00
אני מסכים עם רוב 56
ניתן לומר (בהגזמה מסויימת) שבנק ישראל הוא שאחראי לאספקת השרותים הבנקאיים אך עושה מיקור חוץ לחלק מהפעולות - מעביר אותן לבנקים המסחריים.

אם מסתכלים על זה כך אז המערכת מצטיירת כמנגנון אחד וזה לא כ"כ חשוב איפה מתבצעת ההחלטה על הדפסה.

אבל השאלה האם פיקדון הוא כסף או הבטחה בלבד נשארת בעינה.

כאמור, אני סבור שאם בנק ישראל האוחז במדפסת מבטיח (במשתמע) שהפקדונות ישולמו, זה אומר שהפקדונות הם כסף.

בנוסף, אם המערכת מולאמת בפועל, זה אומר שההתחייבויות של הבנקים המסחריים הן התחייבויות של בנק ישראל - האוחז במדפסת, ולכן הן שוות את ערכן הנקוב (יש להוון לפי תאריך הפירעון וכו'...).

הערה: אני פתאום מבין שלפי ההיגיון הזה יש להחשיב גם את המק"מים - שמונפקים ע"י בנק ישראל - ככסף. (צריך לחשוב על זה).
ציטוט
0 #58 focus 2011-12-21 00:00
אני מסכים עם 56
ציטוט
0 #59 יעקב 2011-12-21 00:00
גם עו"ש משמש להעברות בין בנקים.
האנשים לא משתמשים אצלנו הרבה במזומן. אין סכנה שיבואו לבנק ויבקשו את המזומן שלהם ( אלא רק בסכומים קטנים).
קניות עושים בכרטיסי אשראי, תשלומי חשבונות - בהוראות קבע.
הכסף בעו"ש משמש ברובו לביצוע העברות מחשבון לחשבון ומבנק לבנק, ולא למשיכת מזומנים. לכן אין צורך להחזיק מזומנים בקופת הבנק בסכומים גדולים.
ציטוט
0 #60 יעקב 2011-12-21 00:00
מערכת בנקאות מולאמת
אכן מערכת הבנקאות שלנו היא למעשה מולאמת ומנוהלת כולה על ידי מר סטנלי פישר.
קיום הבנקים המסחריים בארץ הוא למראית עין, הוא אשליה אופטית, הוא תרמית. הם "כאילו" בנקים פרטיים מסחריים (חוץ מבנק לאומי שבבעלות ממשלתית מלאה).
הנגיד קובע את הכול, כמו הכסף, למי מותר לתת הלוואות בסכומים גדולים, במה מותר להשקיע (בארץ ובעולם, בסכומים גדולים) ואת מי מותר או אסור למנות למנהל או דירקטור בבנק.

מעל לכול מונע בנק ישראל כניסת גורמים חדשים לתחום הפעילות הבנקאית.

ולוויכוח שלנו על "רזרבה חלקית" - **רק** בנק ישראל מדפיס כסף.
ציטוט
0 #61 focus 2011-12-21 00:00
ל-48: טשטוש הגבולות
מאוד חשוב לענייננו.

כזכור, ההבחנה בין כסף ובין הבטחה חשובה כדי לוודא שהשקל המופקד בבנק לא משתכפל אלא רק עובר מארנק לארנק תמורת הבטחה להחזיר.

אם יש טשטוש בין כסף ובין הבטחה (כלומר, בין עו"ש ובין פיקדון), אזי לא רק העו"ש הוא כסף אלא גם הפיקדון הוא כסף.

אם גם העו"ש הוא כסף וגם הפיקדון הוא כסף, אז הכסף המופקד בבנק לא סתם עובר מארנק לארנק אלא משתכפל.
ציטוט
0 #62 focus 2011-12-21 00:00
ל-49 ו-50
כל עוד מדובר בכסף פיאט שמודפס ע"י בנק מרכזי, התחייבות להדפיס שקולה להדפסה.

פחות חשוב לדעתי כמה כסף הודפס בפועל (שטרות פיזיים), ויותר חשוב כמה כסף בנק ישראל התחייב להדפיס (הכסף הנ"ל יודפס לפי דרישה).

כדי שיתרות העו"ש של הלקוחות יהיו "מכוסות", מספיק שתהיה לבנק המסחרי יתרה בבנק ישראל בגובה הדרוש.

(אם וכאשר יתבצע מעבר למטבע קשה, עם או בלי בנק מרכזי, הדבר יצטרך כמובן להשתנות).
ציטוט
0 #63 focus 2011-12-21 00:00
בהמשך ל-51
אני טוען ש:

1. קיימת ערבות משתמעת של בנק ישראל לפקדונות הבנקים.

2. כתוצאה מהערבות המשתמעת הזאת, הפקדונות הם לא רק הבטחה של הבנק המסחרי, אלא גם הבטחה (משתמעת) של בנק ישראל.

3. בנק ישראל הוא רשות ממשלתית שאוחזת במכונות הדפוס, ולכן ההבטחה (המשתמעת) שלו שהפקדונות ישולמו הופכת את הפקדונות לחלק מהיצע השקלים, וזאת בשונה מסתם חוב שנקוב בשקלים.

4. ההתנהגות של לקוחות הבנקים, אשר מתייחסים לכל הבנקים כבטוחים באותה מידה, מהווה אישוש נוסף לטענה זו - הפקדונות נתפסים ככסף "נעול" ולא כחוב. (כמאמר פקידי הבנק: "אתה רוצה אולי לסגור את הכסף?").
ציטוט
0 #64 focus 2011-12-21 00:00
אמירה מעניינת של סטנלי פישר
אפרופו ערבות משתמעת של בנק ישראל לפקדונות הבנקים, הנה ציטוט מדבריו של סטנלי פישר היום בגלובס:

"אם לא מנהלים את הבנק נכון בסוף המדינה תצטרך לעשות משהו. ראינו מה קרה ב-1983 אז זה יפה להגיד שהמדינה לא שמה שקל, זה נשמע טוב - אבל כן יש אינטרס גדול בניהול הבנק כי אם לא יהיה כסף להחזיר לפיקדונות, המדינה תצטרך לעשות משהו".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000708658
("שלמה אליהו לסטנלי פישר: אתם מלאימים את הבנקים").
ציטוט
0 #65 יעקב 2011-12-22 00:00
המלך תמיד רצה להיות בנקאי
הבעיה היא אכן המלך (הבנק המרכזי של המלך והחוקים שלו) ולא מערכת הבנקאות והצורה הטבעית בה היא מתנהלת, כמתווך.
אני מניח שקראת את דעתי בפוסט השני שלי על הבנקים המרכזיים, בבלוג השני.

אני מתרעם ומתנגד לאימרה הגורפת של רוטברד (ואחרים) שבנקאות בשיטת הרזרבה החלקית היא הונאה ושבנקים מדפיסים כסף.

שום דבר אינו הונאה אם נעשה בצורה גלויה ושקופה ולא אלימה (בכפיה).

(האם מפעל הפיס הוא הונאה ? מדוע המלך לקח לעצמו מונופול על מפעל הפיס והימורים בכלל ?).
ציטוט
0 #66 focus 2011-12-22 00:00
האם המלך קבע
שהרוכלים בשוק חייבים לקבל את אגרת החוב של צביקה כפי ערכה הנקוב בחיטה, ולא - יושלכו לבית האסורים?

והאם המלך קבע שהנושים חייבים לקבל את אגרת החוב של צביקה כפי ערכה הנקוב בחיטה, ולא - יאבדו את זכותם לגבות את החוב?

- כל עוד קיימת הזכות לסרב לאג"ח וכל עוד קיים שער חליפין נייד בין חיטה ובין אג"ח חיטה - הכל בסדר.

הבעיה מתחילה כאשר המלך קובע שאג"ח של "צורף מורשה" שווה את ערכו הנקוב בזהב, ומי שחושב אחרת, יש לו בעיה עם המלך.
ציטוט
0 #67 יעקב 2011-12-23 00:00
שיר הילד הרע
אני לא חזק בשירה, אבל מה משמעות השיר? שיצר לב האדם רע מנעוריו?
זה הדבר שטוענים נגד מערכת הבנקאות? שבני אדם לא מושלמים ? שבלב כול בנקאי מסתתר רמאי קטן ? האם גם בלב כול פילוסוף ומשורר (הם גם בני אדם) ?

שאלות טיפשיות, אבל כבר אמרתי שאיני מבין בשירה.
ציטוט
0 #68 יעקב 2011-12-23 00:00
אג"ח - פקדון--- אתה מסתבך
משום מה אתה מסתבך בין אג"ח לפקדון. יש אג"ח ויש פקדון, וההבדל ביניהם דק ולא מהותי.
פקדון הוא כסף שאתה מפקיד בבנק לתקופה קצובה. אתה מעדיף לקרוא לזה אג"ח ואיני מבין למה. זה פקדון ולא אג"ח. זה כמו שאתה נותן לחבר שלך הלואה של 100 ש"ח עד סוף החודש - האם זה אג"ח ?
יש בנקים שמוכרים לכול דכפין שטר פקדון עליו כתוב "בתאריך X אתה תקבל 100 מהבנק" אתה משלם 98 עבור הנייר הזה.
אצלנו נהוג שרושמים את הפקדון בחשבון שלך ולא נותנים לך נייר ביד. גם כאשר אתה קונה מניות או אג"חים הם נשארים שמורים בבנק, ואתה לא מקבל נייר - אינני יודע אם יש בכלל נייר.
ההבדלים לא מהותיים (יש הבדלים).
באשר לערבות מרומזת של בנק ישראל - יש ערבות גם על אג"חים וגם על מניות, שמעת על פרשת מניות הבנקים? או על בנק א"י בריטניה? אתה עושה הבחנות כאילו שיש להן חשיבות, אבל החשיבות לא מהותית.

באופן מהותי - הפעילות של הבנקים היא תקינה ולגיטימית, בתור מתווכי כסף.
בנק ישראל (המדפיס הממשלתי) מכניס לתחום שורה של עיוותים, והבנקים אינם יכולים להתקיים כבנקים חופשיים מהעיוותים, כי לא נותנים להם. הבנקים חייבים להתנהל לפי חוקי בנק ישראל או שסוגרים אותם.

אז, אם יש עיוותים במערכת הבנקאות הם אינם נובעים ממהות העיסוק - מהטענה שכול הבנקאים בהכרח רמאים, מהטענה שעצם העיסוק בבנקאות - כמתווך - אינו עיסוק יצרני ולכן הוא טפיל ורמאי.

הבנקאות (כולל שיטת הרזרבה החלקית) הוא בעיקרון עיסוק לגיטימי ומועיל. ובנוסף לכול - מי שחושב שבנקאות זה רמאות שלא יפתח חשבון בבנק, איש אינו מכריח אותו.
ציטוט
0 #69 focus 2011-12-23 00:00
הזכות לפדיון
בנקאות רזרבה חלקית היא מצב בו מבטיחים ללקוחות שיוכלו לפדות את כספם בעוד שלמעשה אין בשום רגע נתון מספיק כסף עבור כולם אם יבואו ביחד.

בנקאות מבוססת אג"ח אינה בנקאות רזרבה חלקית, משום שאין ללקוחות זכות למכור את האג"ח לבנק בטרם עת, אלא רק אחד לשני - כך שגם אם כולם יבואו ביחד הם לא יגרמו לנפילת הבנק אלא רק ימכרו אג"ח בזול אחד לשני.

כמו כל חברה שמגלגלת חוב, גם בנק מבוסס אג"ח עלול להיקלע לקשיים, אך כל עוד הוא דואג להתאים את הכסף המגוייס להלוואות שהוא נותן, אין לו סיכון מצד קוני האג"ח אלא רק מצד מקבלי ההלוואות.

לעומת זאת, בנק ברזרבה חלקית חשוף לסיכון הן מצד המפקידים והן מצד מקבלי ההלוואות.
ציטוט
0 #70 focus 2011-12-23 00:00
המודל שעליו אתה מגן
המודל שעליו אתה מגן, שיש בו סוג אחד של פיקדון ברזרבה מלאה, וסוג אחר של פיקדון שהוא בעצם אג"ח, עם הפרדה חדה ביניהם, ובשקיפות מלאה - אינו מתקיים כיום בבנקים המסחריים, מהסיבות הבאות:

1. אין רזרבה מלאה לעו"ש.
2. אין הפרדה חדה בין עו"ש ובין פקדונות.
3. בניגוד לאג"ח, אין ציטוט מחיר עבור הפיקדון, שיאפשר לחוש את הסיכון.
4. בניגוד לאג"ח שנוצר בשוק החופשי, יש לפיקדון ערבות משתמעת של בנק ישראל.
5. אפרופו הונאה והטעיה, עובדי הבנק לא מדברים על הפיקדון כעל הלוואה שאתה נותן לבנק אלא כעל כסף שאתה "סוגר" לתקופה מוגדרת, ואם אתה זקוק לכסף לפני תום התקופה אתה לא מוכר את הפיקדון אלא "שובר" אותו, כאילו מדובר בקופת חיסכון מחרסינה (בצורת חזרזיר).
ציטוט
0 #71 focus 2011-12-23 00:00
הילד הרע - לאה גולדברג
"איך אסביר להם שזה לא אני?
זה הילד הרע, שניכנס לי בפנים -
תמיד הוא ניכנס בי בלי שום אזהרה,
הילד הרע".

http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=572&wrkid=10367

כל עוד הבנק המרכזי (האלים) נמצא בליבם של הבנקים המסחריים, זה מפתה להטיל עליו אחריות לכל מה שפגום ולטעון שהמודל של הבנקים המסחריים טבעי ונקי מרבב.

האם ניתן לעקור את ליבו הרע של הילד מבלי שהילד ימות?
ציטוט
0 #72 אזרח 2011-12-24 00:00
פוקוס, מה למה שהפקדון לא יישאר לא
סחיר, אבל גם לא ניתן לפדיון מוקדם?
מה רע בהלוואות לא סחירות?
ציטוט
0 #73 focus 2011-12-24 00:00
הסחירות מהותית בעיני, וגם המינוח
אני מודע להבדל בין פיקדון ובין אג"ח. ואני יודע שהבנקים עובדים עם פקדונות ולא עם אג"ח.

אבל אני חושב שזה לא טוב!
אני חושב שהמעבר מפקדונות לאג"ח נחוץ משתי בחינות:
1. שקיפות והגינות
2. יציבות הבנק (מפני בהלת לקוחות)

הפיקדון אינו סחיר, לפחות לא בקלות. היות שאינו סחיר, והיות שאנשים לעתים זקוקים לכסף לפני הזמן, מתפתחת פרקטיקה שהבנק מאפשר לאנשים לפדות את הפיקדון לפני הזמן.

בכך הבנק מחזק את האשליה שהכסף נמצא שם (=מצג שוא, הטעיה).

הבעיה היא שהבנק לא באמת מסוגל לפדות את כל הפקדונות בו"ז. ולכן יש פוטנציאל לבהלת לקוחות ולנבואות שמגשימות את עצמן.

הסכנה לבהלת לקוחות תהפוך חריפה יותר אם וכאשר יבוטל הבנק המרכזי. כרגע הערבות המשתמעת של הבנק המרכזי והיכולת להדפיס כל סכום לצורך פדיון הפקדונות מהווה "גלולת הרגעה".

כאשר האג"ח סחיר:
1. בהלת לקוחות לא פוגעת בנזילות הבנק, משום שהלקוחות פשוט מוכרים זה לזה בזול. לקוח שמודע לכך ולא לחוץ על כסף יתעלם מירידת המחיר ויחכה עד תאריך הפדיון.
2. תנודתיות המחיר ממחישה ללקוחות שהכסף לא שם ושיש סיכון.

הערה: אני לא מתנגד לכך שהבנק יגביר נזילות ע"י עושה שוק, או יבצע רכישה עצמית של אג"ח בזול, אם זה משפר את מצבו - כפי שנהוג בחברות בורסאיות.
ציטוט
0 #74 focus 2011-12-24 00:00
בהטעיה והונאה - המלים חשובות
אם הבנק שומר עבורך את הכסף (יתרת עו"ש) אז המונחים הפקדה ומשיכה הם בהחלט מתאימים.

אבל אם הבנק מוכר שטרי חוב אז שידבר במונחים של קניה ומכירה או מתן הלוואה והחזר הלוואה.

אבל כאשר הבנק מדבר במונחים של "לסגור את הכסף" במקום "לתת הלוואה לבנק" הוא יוצר מצג שוא לגבי מה שהוא עושה בכספך.

אולי יעקב התעמק בתחום והוא יודע במה מדובר והוא לא יתבלבל. אבל לא כולם יעקב.
ציטוט
0 #75 focus 2011-12-24 00:00
הבנק הטוב והבנק הרע
לא צריך לנתח את השיר לעומק.
מספיק שנסכים שאין שני ילדים אלא אחד, ואנו רואים בו אחראי למעשיו.
(מבלי להיכנס למידת הנימוס והאיפוק שצריך או לא צריך לדרוש מילד...).

ולענייננו: אני טוען שהבנק המרכזי והבנקים המסחריים מהווים איברים של אותה מערכת, וזה בכלל לא טריוויאלי לנתק אותם זה מזה ולגנות את האחד תוך התעלמות מחיבורם של האחרים אליו.

בהחלט ייתכן שבשוק חופשי יהיו בנקים מסחריים ללא בנק מרכזי, אבל הם יהיו שונים מאלה הקיימים היום.
ציטוט
0 #76 יעקב 2011-12-25 00:00
לא הבנתי את 83
אתה מציע דרך חליפית למימון צרכיו של צביקה ? יכול להיות שיש דרך חליפית כזו, אבל לא על זה אנו דנים.

אנו דנים בשאלה אם יש משהו בלתי תקין בעליל בדרך התנהלות הבנק של בני.

האם אתה טוען שאסור לבנק לקבל בטחונות של נדל"ן ? האם אתה טוען שרק מטבעות זהב יחשבו לבטחונות, ונדל"ן לא יכול להיחשב לבטחונון ? האם אתה טוען שנדל"ן אין לו ערך ?
מצטער - לא הבנתי.
ציטוט
0 #77 focus 2011-12-25 00:00
בהמשך ל-82
בהנחה שלבני יש חברת אחזקות נדל"ן כפי שתיארתי, כיצד בני יכול לתת לצביקה הלוואה כנגד האדמה של צביקה?

ובכן, בני ינפיק לצביקה מניות לתקופה קצובה, בתמורה לשיעבוד האדמה של צביקה.
אם בתום התקופה צביקה לא יחזיר את המניות, האדמה הופכת לרכוש החברה.
ציטוט
0 #78 focus 2011-12-25 00:00
לגבי הקטע בבלוג השני
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=12956676

הרעיון של "הנזלת" נדל"ן או נכסים אחרים יפה בעיני. הבה נראה כיצד בני יכול לעשות זאת בצורה שקופה והוגנת.

בני יכול להקים חברת אחזקות שקונה נדל"ן. הכסף לקניית הנדל"ן יכול להגיע מהנפקת מניות.
בעל מניות שמעוניין בכך יכול לקבל שטר עבור כל מניה, ובשטרות הללו להשתמש ככסף.
בצורה זו ניתן "להנזיל" נדל"ן בצורה שקופה והוגנת.

אבל בני הוא לא יזם הגון. בני יודע שאנשים לא כ"כ בוטחים בערך הנדל"ן, ולא כ"כ בוטחים בשמאים של בני.
בני יודע היטב שהאנשים רוצים גיבוי של זהב, לא של נדל"ן. ולכן בני מרמה אותם.
בני מטעה את האנשים לחשוב שהם מחזיקים ביד שטר שמגובה באונקיית זהב, בעוד שלמעשה השטר מגובה רק בשבריר אונקייה זהב, ושאר הגיבוי הוא בנדל"ן, בכפוף להערכת השמאים שמקבלים את שכר עבודתם מבני.
ציטוט
0 #79 יעקב 2011-12-25 00:00
המודל שהצעתי
כאמור, כתבתי קטע חדש בבלוג השני (ראה 78), בו אני מציג בצורה יותר נכונה (לדעתי) את "המודל שהצעתי", שהוא בכלל לא מודל שהמצאתי אלא - שמתאר, לדעתי, מה שהיה קיים לפני התערבות הבנק המרכזי.

כמובן - כול מודל אידיאלי - יש בו בעיות של תירגום למציאות. לעומת הבנקאי האידיאלי שיש לו בטחונות מוצקים לכול הלואה שנותן - במציאות לעיתים מתרשלים הבנקאים ולעיתים מרמים, ונותנים הלואות ללא בטחונות מספיקים (למשל - למקורבים שלהם).

מה שמפיל בנק הוא הלואות אבודות, לא שיטת הרזרבה החלקית.
ציטוט
0 #80 focus 2011-12-25 00:00
ל-76 ו-77: הסתמכות על הבנק המרכזי
כתבת:
"מאידך - עם הבטחת הפקדון בדרך הדפסה של בנק ישראל - אולי הוא בכול זאת 'פקדון' ?"

אכן, הערבות המשתמעת של הבנק המרכזי הופכת את השם "פיקדון" להולם יותר - כל עוד קיים בנק מרכזי בעל סמכות הדפסה.
- אבל היא לא עוזרת לך להגן על המודל שהצעת, של בנקים מסחריים ברזרבה חלקית *ללא* בנק מרכזי בעל סמכות הדפסה.

***
כתבת:
"כאשר אתה "שובר פקדון" הבנקים בעצם נותנים לך הלוואה כנגד הפקדון".

כיום קל לבנקים לגייס את הסכום הנדרש לצורך מתן ההלוואות הנ"ל, זה רק עניין של מחיר (ההלוואה נלקחת מהבנק המרכזי, שיכול להדפיס את הכסף לצורך זה).
יהיה קשה יותר לשמר את הפרקטיקה הזאת במודל שהצעת, של בנקים מסחריים ברזרבה חלקית *ללא* בנק מרכזי בעל סמכות הדפסה.
ציטוט
0 #81 focus 2011-12-25 00:00
אזרח, זה יפה תיאורטית אך לא פרקטי
אין רע בהלוואות לא סחירות שלא ניתנות לפירעון מוקדם, ואין רע בבנק שמבוסס עליהן - אם הוא אכן אפשרי.

לדעתי המודל הזה יפה תיאורטית ואולי יכול לעבוד בנישות מסויימות (פרייבט אקוויטי?) אבל הוא לא פרקטי עבור בנק.
מהר מאוד הבנק ייעתר לדרישת הלקוחות ויציע פיקדון "משופר" שכן מאפשר פדיון מוקדם בדרך זו או אחרת, והפיקדון "המשופר" הנ"ל ייהפך לנורמה בשוק.

אי אפשר למכור לאורך זמן קומקומים עם ידית שפוצעת את ידי הלקוחות - מהר מאוד יקום יצרן שיעגל אותה, וכולם יישרו קו.

אני חושב שהסחירות יכולה לספק מענה לצורך שמתעורר לא פעם אצל הלקוחות לקבל את הכסף לפני הזמן - וזאת מבלי להבטיח להם דבר שלא ניתן לקיים.
ציטוט
0 #82 יעקב 2011-12-25 00:00
קטע חדש בבלוג השני
כתבתי קטע חדש בבלוג השני, בו אני מסביר שיצירת שטרות כסף יש מאין, אינה למעשה יש מאין - כי תמיד יש גיבוי בנכסים ממשיים, גם אם לא במטבעות זהב.
קישור:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=12956676
ציטוט
0 #83 יעקב 2011-12-25 00:00
פקדון לא ניתן לפרעון מוקדם
זה המצב החוקי, וכך נקבע בתקנות בנק ישראל.
כאשר אתה "שובר פקדון" הבנקים בעצם נותנים לך הלוואה כנגד הפקדון. הם לא חייבים לתת לך הלוואה.
ציטוט
0 #84 יעקב 2011-12-25 00:00
פקדון שם לא מתאים ?
"ואני יודע שהבנקים עובדים עם פקדונות ולא עם אג"ח."

הם עובדים גם עם פקדונות, וגם עם אג"ח, וגם עם מניות (הון עצמי).

בס"ה יש לך טענה סמנטית - השם פקדון לא בדיוק מתאים. נפנה לאקדמיה ללשון עברית ונבקש מושג מתאים יותר... (קשה להלחם נגד מושגים שהשתרשו בעם).

מאידך - עם הבטחת הפקדון בדרך הדפסה של בנק ישראל - אולי הוא בכול זאת "פקדון" ?
ציטוט
0 #85 יעקב 2011-12-26 00:00
בסדר
ציטוט
0 #86 focus 2011-12-26 00:00
נראה לי שמיצינו את הדיון לעת עתה
הבהרנו את עמדותינו וחידדנו את טיעונינו.

- אני בטוח שהנושא יעלה שוב, באחד הפוסטים הבאים, ואז נמשיך..
ציטוט
0 #87 focus 2011-12-26 00:00
אם התחייב לבטחונות זהב, עליו לעמוד
בהתחייבותו, אחרת זו הונאה.

אם לא התחייב לבטחונות זהב, אזי ההבטחה שלו לפדיון מיידי ומלא בכל עת היא חסרת כיסוי (הוא בכלל לא ערוך לכך), ושוב - זוהי הונאה.
ציטוט
0 #88 יעקב 2011-12-26 00:00
הנקודה החשובה: הגורם לפשיטות רגל
כאמור - הגורם לפשיטות רגל זה לא שיטת הרזרבה החלקית (כמו שטוענים), אלא מצב של אי פרעון ההלואות שהבנק נתן - במקרה זה - תלוי גם ביכולת מימוש הבטחונות.
בנק זהיר שמלווה לאחר בדיקה של אמינות ויכולת הלווה, ולוקח בטחונות טובים לא פושט את הרגל בגלל שיטת הרזרבה החלקית.
ציטוט
0 #89 יעקב 2011-12-26 00:00
בטחונות של נדל"ן
(בטעות לא קראתי את 82 קודם)
זה שאתה מציע שיטות נוספות להנזלת נדל"ן, זה מעניין אבל לא שייך לנושא.

השאלה היא האם מותר לבנק לקבל נדל"ן כבטחון או רק זהב. האם בטחון שהוא נדלן הוא הונאה ?

התשובה: בוודאי שבנקים מקבלים נדל"ן כבטחון, זה נוהג מקובל, וגלוי וידוע. כול דבר בעל ערך יציב מתקבל כבטחון. זה גורם סיכון - בוודאי. האם יש מישהו שאינו יודע שהבנק מחזיק נדל"ן כבטחונות ? אם יש כזה - זה בגלל שהוא לא מתעניין - הדבר מופיע בדוחות כספיים פומביים ופירסומים.

לא מוצא חן בעיניך בכול זאת? זכותך. אתה תפקיד כסף רק בבנק שכול בטחונותיו בזהב. אם אין כזה, אז לא צריך (יש בלטות).

כן יש בבנקים גורמי סיכון, יש רווחים ויש סיכונים, אין דבש ללא עוקץ. הבנק מבוסס במידה רבה על אימון - אימון המפקידים בבנקאי ושל הבנקאי במקבלי ההלואות שלו. אימון - לאחר בדיקה - שני הדברים.
זה שהבנקאי מחזיק נדל"ן כבטחונות, בצורה גלויה ומדווחת אינו הופך אותו לרמאי. וזה אינו הופך את עיסוק הבנקאות לבלתי לגיטימי. זה מכניס לעסק מידה מסוימת של סיכון - אבל אין שום דבר בלי סיכון בעולם, בייחוד לא כזה שמניב רווחים.
בנקאי יכול להסתכן מעט או הרבה, תלוי באדם ובאופי שלו. המפקיד את כספו בבנק אמור לבדוק בידי מי הוא מפקיד, ולבחור רמת סיכון (ורווח) שמתאימה לו.
(כול זה תיאורטי - כי היום, תחת הבנק המרכזי הכול מתנהל אחרת).
ומעל לכול - זה לא אומר ששיטת הרזרבה החלקית פסולה - או שבנקים יוצרים כסף יש מאין. זה לכול היותר אומר שקיימים סיכונים שצריך לקחת בחשבון.
ציטוט
0 #90 focus 2011-12-26 00:00
83 מראה דרך אחת בה ניתן
להנפיק שטרות נזילים כנגד נכס נד"לני (האדמה של צביקה), וזאת מבלי להונות אף אחד שהשטרות מגובים בזהב.

בני מנהל חברת אחזקות נדל"ן. השמאי של בני קובע שהאדמה של צביקה שווה 110 מניות של החברה (נניח). החברה מנפיקה 100 מניות חדשות ומוסרת אותן לצביקה. כעבור שנה צביקה חייב לנחזיר 105 מניות של החברה, אחרת הוא מאבד את האדמה לטובת החברה.

צביקה מקבל 100 מניות וצריך להחזיר 105 - זו הריבית.
הנכס מוערך כ-110 אך משמש כערבות ל-105 - זה מרווח ביטחון (קטן).

ייתכנו כמובן דרכים נוספות.

אם השוק החופשי לא מתלהב ממניות של חברות אחזקת נדל"ן ולא מאמץ אותן ככסף - אז כנראה שנדל"ן לא צריך להיות כסף (נכון לתנאים ולתקופה).

מי שטען שזה שימושי להנפיק ניירות כנגד נכסים - זה אתה, יעקב.
אני רק מראה ש(בהנחה שהדבר נחוץ) ניתן לעשות זאת ללא הונאה או מצג שוא.

"שטרות למשיכת זהב" שמה שעומד מאחוריהם זה נדל"ן ולא זהב - זו הונאה.
ציטוט
0 #91 focus 2011-12-26 00:00
לגבי מה שלא תקין, קרא את 82
ציטוט
הוסף תגובה