שני, 05 דצמבר 2011 00:00

''בעיית הריכוזיות'' במשק הישראלי חלק II

היכן הבאג בניתוח "בעיית הריכוזיות"? חברות עסקיות אכן זקוקות לבלמים ואיזונים, אבל הרגולציה הטבעית והמיטבית נוצרת בשוק פתוח ותחרותי.

בנק או קרן פנסיה (שעוסקים ב"פעילות פיננסית") מחויבים לבצע השקעות מיטביות כדי לעמוד בהתחייבויותיהם למפקידים תוך מזעור הסיכון לפיקדונות. אם בעלי הבנק מחזיקים גם מפעל לנעליים ("פעילות ריאלית") אז קיים חשש לניגוד עניינים כי בעלי הבנק עלולים לנתב את כספי המפקידים בבנק אל מפעל הנעליים הכושל שבבעלותם, במקום השקעה חלופית – טובה יותר אובייקטיבית.

הקביעה הבאה חוזרת בכל עיתון כלכלי (

 של פרופ' ידידיה שטרן, סגן יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה שהזכרנו בפרק I של הכתבה): "נדרשת הפרדה מוחלטת בין פעילות תאגידית בתחום הריאלי לבין פעילות פיננסית" – אם עירוב פעילויות בתאגידים כל כך מזיק לצרכנים וללקוחות, אז מדוע לא קמה חברה שמפיקה תועלת כלכלית מצורך כה בולט שהשוק כה מצפה לו? הרי הפיתרון פשוט לכאורה: יזמים יקימו בנק חדש שיבטיח שמירה על כספי המפקידים בכך שאין אצלו ניגוד אינטרסים. הוא עוסק בבנקאות בלבד ואינו מסכן את כספי המפקידים בהשקעות בעסקיו הפרטיים שאינם. המוני בעלי פיקדונות מודאגים היו נוהרים להעביר פיקדונות אל בנק כזה, ומשקיעים היו שמחים לקנות אגרות חוב של הבנק "הישר". בנק כזה יכול היה בקלות לתקוף בקמפיין פרסום את הבנקים הוותיקים כדי למשוך אליו פיקדונות. הנה הקמפיין על רגל אחת: "הפקידו את כספכם אצלנו, כי אנחנו הבנק היחיד שאין בבעלותו עסקים ריאלים. אל תשימו את כספכם על קרן הצבי בבנקים ש'משקיעים' את כספכם בעסקים ריאלים שבבעלותם, אם העסק האחר שלהם כושל – הם לא יספרו לכם." 

אם אכן קיימת בעיה כה חמורה של הפרדת פעילויות צולבות, ואם השוק "צמא" לבנק כזה, אז מדוע הוא לא קם? "כשל השוק" אינו בעירוב הפעילויות בין הריאלי לפיננסי – זו תוצאה, לא סיבה. הכשל הוא בממשלה שמנהלת את ענף הבנקאות ולכן השוק אינו יכול לתקן עיוותים. ועדת אשראי בבנק, שבאופן קבוע מאשרת אשראי לא לפי אמות מידה עסקיות, אלא על פי קרבת העסק מבקש האשראי לבעלי השליטה בבנק, אמורה לגרום לנזק כבד לבנק עד כדי פשיטת רגל. אבל אם הבנק מוגן מפשיטת רגל על ידי הממשלה, בגיבוי הכסף של משלם המיסים – אז לוועדת האשראי אין כל בעיה לנתב "השקעות" לפי לחצים של בעלי השליטה.

בישראל כמעט בלתי אפשרי להקים בנק חדש. אין תחרות בין הבנקים על אמינות ויציבות הבנק – האם ראיתם פרסומת של בנק שמהלל את יציבותו הפיננסית? אין צורך, הממשלה "מבטיחה" את היציבות של כולם. ואם הממשלה היא חברת הביטוח של הבנקים, אז סביר שלא תאפשר לכל דכפין להקים בנק, סביר שתקבע את גובה העמלות, מרווחי הריבית, ומי ינהל את הבנק. יש מנהלים בירושלים שיכסו הפסדים על חשבון כלל אזרחי ישראל, אפילו אם פקידת בנק ואחיה גונבים רבע מיליארד שקל מבנק קטן. ואם הרגולטור אחראי למעשה לרווחי הבנק אז סביר, שהוא יאפשר מרווח עצום בין ריבית החובה לריבית הזכות כדי שהבנק "שלו" יהיה "רווחי" ו"יציב" (לתת לנו ריבית של 2% על הפיקדונות בבנק ולגבות ריבית של 10% על הלוואות שניקח). 

"כשיש ריכוזיות גדולה, מי ששולט בענף מסוים יכול להכתיב את המחירים, כי אין מי שיתחרה בו, הוא גם יכול להוריד את איכות המוצר" – כך אומר הפרופסור של המכון לדמוקרטיה. אילו טרח הפרופסור לבדוק לעומק את הענפים "חסרי התחרות" היה מגלה שבסוף השרשרת יושב פוליטיקאי שחילק זיכיון בלעדי, הטיל מכסי מגן, או קבע תקן ישראלי מונע תחרות. אבל הפרופסור הדמוקרטי בדרך כלל מסכים אידיאולוגית להעניק לממסד כוח זה כי הוא מאמין שממשלה צריכה ויכולה "לפקח" ולהסדיר". 

הפרופסור קרוב לודאי גם אינו מבין שאם נוצרת "ריכוזיות" בשוק תחרותי וחופשי – היא אינה בהכרח שלילית. ה"ריכוזיות" החיובית יכולה להתקיים (לתקופה מוגבלת, גם אם היא ארוכה יחסית) רק בזכות חדשנות טכנולוגית פורצת דרך ותמחור זול שמונע ממתחרים להיכנס לענף. מה רע? חברת מיקרוסופט הריכוזית, הבלעדית והמונופוליסטית לא דרשה 5,000 דולר לכל תוכנת חלונות ואופיס, אלא מחיר שהמוני צרכנים יכולים לעמוד בו, אחרת היו צצים מתחרים כבר לפני עשרים שנה. הרווחנו.

חברה מונופוליסטית שפועלת בשוק תחרותי וחופשי ממגבלות, לכאורה אינה מודאגת ממתחרים כי היא הרי "מונופול". טעות. אם השוק פתוח וחופשי, החברה המונופוליסטית (הזמנית) מודאגת מאד מתחרות פוטנציאלית עתידית; לכן היא דואגת בדבקות לאיכות מוצריה ולתמחור זהיר שלהם. כל מחדל באיכות ובתמחור מהווה "הרמה להנחתה" מצד מתחרה פוטנציאלי. במיקרוסופט וגם בגוגל יודעים זאת ולכן האורות דולקים שם עד לשעות מאוחרות, הרבה מעבר לשעות בהן דלקו אורות בחברת אגרסקו, או דולקים האורות במשרדי חברת רכבת ישראל – שתיהן מונופול בבעלות המדינה.

הפרופסור מבכה את "חוסר התחרות בענף הרכב". גם כאן חושף הפרופסור "עצלות אקדמית". הוא לא טרח לבדוק את החקיקה הממשלתית שמונעת יבוא חופשי של רכב ואת שלל האישורים והרישיונות הנדרשים (כולם כמובן ל"טובת הצרכן"). נתניהו מינה וועדה לתכלית זו, בראשה עומד דר' ירון זליכה. לא צריך "וועדה" – צריך לבטל את החוקים המגבילים, לדוגמה: לאפשר יבוא חופשי של מכוניות יד שנייה. עשרות חברות היו קמות ולוחצות למינימום את רווחי היבואנים הבלעדיים. אבל הוועדה נועדה להמליץ על "רפורמות רגולטוריות" במסגרת השליטה הממשלתית הריכוזית בענף – לא חלילה לערער על האידיאולוגיה הריכוזית.

עוד מפניני הפרופסור: "למה מוצרי החלב בישראל צריכים לעלות 30% - 40% יותר מאשר באירופה, כשיש לנו כאן חלב?". אולי הבעיה היא שבכלל "יש לנו כאן חלב"? אפשר להקים בישראל מפעל למחשבים ולהגן עליו באמצעות הטלת מכס על יבוא מחשבים, כך יוכל פרופ' שטרן לטעון "למה המחשבים בישראל יקרים כשיש לנו כאן מפעל למחשבים?" 

כולם מודאגים מקשרי הון-שלטון, בהחלט קשר לא רצוי. אי אפשר לבטל לחלוטין קשר מזיק זה, כי אפילו מדינה קפיטליסטית חופשית תזדקק לצבא, וצבא זקוק לאמצעי לחימה, אלה נרכשים במכרזים. והרי לנו פוטנציאל לאינטרס זר בהחלטה מי יזכה במכרז. קשרי הון-שלטון נובעים אך ורק מהתלות של אנשי העסקים בממסד כמעט בכל תחום. מי שבאמת רוצה לצמצם את התופעה להיקף זניח, צריך לתמוך בהגבלת התערבות הממשלה בכלכלה. לא רק הפרדה בין דת למדינה, אלא גם הפרדה בין כלכלה למדינה.

פרופ' שטרן בעד "צמצום" המכס. כנראה שהוא מצדד ב"הגנה מסוימת" על בעלי הרפתות. הפיתרון של שטרן ועמיתיו מצוי בתחום "הרגולציה הממשלתית הנאורה", לדעתם הממשלה צריכה לקבוע את ה"גודל האופטימאלי" של החברות במשק (לפרק חברות "גדולות מידי"), לקבוע את מחירי השירותים (בייחוד הבנקאיים), לפקח על מחירים כך שיהיו "הגיוניים", הממשלה צריכה גם לדאוג שלחברות ציבוריות ימונו דירקטורים "לא נגועים" באינטרסים, צריך לשאוף לניהול ממשלתי יעיל יותר, הגון יותר, צודק יותר – ובקיצור, כדרכם של פוליטיקאים, הוא שואף ל"קרח חם". 

חברות עסקיות אכן זקוקות לבלמים ואיזונים. אבל הרגולציה הטבעית והמיטבית נוצרת בשוק פתוח ותחרותי. מתחרים "כרישים" מכירים את הענף לפרטי פרטים ומגייסים את מיטב כישרונם כדי למכור לנו מוצר עדיף וזול מזה של המתחרה. השוק החופשי אינו יכול להבטיח שכל אנשי העסקים ינהגו ביושר כל הזמן, אבל גם שום מנגנון חלופי אינו יכול להבטיח זאת ובוודאי שלא פקידי מדינה חסרי מוטיבציה ויכולת ללמוד את רזי הענף עליו הם "מפקחים". האור במשרד ממשלתי תמיד ייכבה שעות רבות מוקדם מאשר האור במגדלי החברות ברמת החייל ובהרצליה. 

מוטי היינריך

כתבת המשך – בקרוב.

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 18:48
קפיטליסט
מוטי היינריך לראשות הממשלהברצינות.
0
אפרים
חוק הריכוזיות המורשהבשעה טובה יש לנו גם "ריכוזי מורשה" , אח ל "מוסכניק מורשה " , "יועץ השקעות מורשה" , " מתווך מורשה " ושאר הגילדות. זוכרים את החווה של אריק שרון, הוא פתר את בעיית ניגוד העניינים כשהעביר לבניו את השליטה - ועכשיו הוא יכול להיות שר חקלאות "נטול אינטרסים" . מחר יעבירו כל הטייקונים הפיננסיים את נכסיהם הריאליים על שם צאצהיהם ואילו הטייקונים הריאליים יעשו בדיוק אותו הדבר עם נכסיהם הפיננסיים ובא לציון גואל. ולמען הסדר הטוב, יופיעו ברשומות שמות ה "ריכוזיים " שאינם זקוקים לרשיון, כי היו כאלו ביום הוצאת החוק, ומהיום והלאה כל "ריכוזי" בפוטנציה, יצטרך לעבור מבחני ריכוזיות במשרדי הממשלה הרלוונטיים, ( כנראה יבחנו במשחקי ריכוז ומונופול ואולי גם בדוק )ככה עושים סדר, מה , כל אחד סתם כך יהיה ריכוזי?
0
אסף ד
מוטי - שאלה בנושא הפורוםהפורום של האתר נראה כמו עמוד למודעות פרסום בשכונת פשע.מדוע אין מישהו אשר אחראי לנקות את הזבל משם?ובכלל, מדוע אתם לא משתתפים בדיונים בפורום? עד לא מזמן הייתי די פעיל שם, עד שהרגשתי די בודד... נראה לי שחלק מהרעיון במאמרים שלכם הוא שיתפתח מהם דיון אמיתי ואני חושב שזה מאוד מפוספס בטוקבקים
0
focus
הבנקים במתכונתם הנוכחיתהבנקים במתכונתם הנוכחית אינם גופים עסקיים רגילים שיכלו להתקיים גם בשוק חופשי.הם "יצירי רגולציה" טהורים שקיימים אך ורק בזכות המדינה,אשר מעניקה להם רישיון להקליד כסף,ובמקביל מכריחה את האזרחים להשתמש בכסף הזה ("הילך חוקי").כל עוד קיים הסידור הלא קדוש הזה (יש אומרים שמדובר בתרמית ובגניבה, וראו את הקישור להלן),עדיף לדעתי שהבנקים יהיו מבוקרים, מוגבלים ומתוחמים ככל האפשר.ולכן אני בכלל לא בטוח שהפרדה בין בעלות על בנקים ובין בעלות על צרכני אשראי כבדים היא רעיון רע כל כך.קישור:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4155835,00.html
0
יעקב
לפוקוס - הוא לא מבין את הבנקאותהפילוסוף שכתב את המאמר בקישור יודע לדקלם מה שהוא קרא, אבל הבנתו לא משהו.מורי רוטברד יש לו דעה, (כפי שנכתב במאמר) אבל דעה זו אינה נכונה. קורה, למרות שרוטברד הוא ליברטאני, ורבות מדעותיו האחרות תקינות.הבנקים (הפרטיים) אינם מייצרים כסף. (כלומר - הבנקים הישרים, ההגונים. לא חסרות דוגמאות של בנקים רמאים אבל לא זה הנושא שלנו).הבנק מלוה לאחרים את הכסף (או מטילי הזהב בדוגמה) שהמפקידים הפקידו אצלו. המפקידים יודעים זאת ומסכימים לזה. מפקיד שלא רוצה שילוו את כספו לאחרים (תמורת ריבית) קונה כספת ומפקיד כספו בכספת (אצלו בבית או במרתף של הבנק שמשמש כמחסן, ולא כבנק). הבנק אינו מלווה לאחרים יותר מאשר המפקידים הפקידו אצלו - נהפוך הוא - הוא מלווה פחות - כי הוא מחוייב ברזרבה מסויימת. כלומר: חלק מהכסף שהפקידו אצלו (אולי 10%) נשאר שמור במזומן (או זהב) בכספת, השאר יוצא כהלואות לאחרים.בנקאות היא עסק לגיטימי, ישר ונכון ותקין, ולא גנבה כמו שאומר רוטברד, רוטברד לא הבין נושא זה. יש ויכוח עד היום ורבים קונים את הדעה של רוטברד שמה שנקרא "fractional reserve banking" הוא רמאות. אבל זה לא נכון.היחידים שהם גנבים ממש - שממש מדפיסים כסף - יוצרים כסף יש מאין זה הבנקים המרכזיים, הממשלתיים. רבים עושים עירבוביה בראש ולא מבחינים בין בנק מרכזי לבין בנק מסחרי. בנק מסחרי הוא עסק לגיטימי, לרוב הגון וישר, העוסק בהשקעת הכספים של אחרים לפי בקשת הבעלים ופקודתם, במטרה לעשות רווח.הבנק המרכזי הוא חיה אחרת - הוא יציר מונופוליסטי של השלטון שקיבל סמכות בלעדית להדפיס כסף.נא לא לטעות ולערבב בין שני הייצורים השונים לחלוטין האלה (שבטעות קוראים להם באותו שם "בנק").
0
יעקב
מהות הבנקאות - המשךהעסק של fractional reserve banking (חפש בוויקיפדיה), הוא נושא גדול ומסובך ונתון לוויכוח. לדעתי, ולדעת רבים אחרים - הוא תקין, ורוטברד טועה. (וגם וויקיפדיה טועים).ד"ר אושי שהם-קראוס בוואינט - חטא חטא גדול של שיטחיות וחד צדדיות במאמר שכתב. ניתן היה לצפות ממי שמתהדר בתואר "פילוסוף של הכלכלה" שיבין יותר לעומק את הנושא ויציג את שני הצדדים, או לפחות את הצד היותר נפוץ ומקובל (וגם הצודק לדעתי) בויכוח זה, ולא יסתפק בצד אחד, היותר סנסאציוני - הצד של רוטברד (שכנראה אושי מאמץ, מסיבות אידיולוגיות). המאמר לוקה בשטחיות וסנסאציונאליזם שמתאים לאחרון העיתונאים ולא לפילוסוף.
0
הבנקאי
מהות הבנקאות - הדפסת כסףהבנקים כן יוצ רים כסף - בצורה לגיטימית . לכן כמות הכסף במשק גדולה משווי הכסף המודפס ביחס שנע בין 1 ל 7 ל 1 ל 12 - תלוי ביחס הרשרבה ובניצול היחס ע"י הבנק הספציפי. למעשה, הגורם העיקרי לשינוי בכמות הכסף במשק הם הבנקים . לכן הסינים , שחוששים "לפתע" ממיתון , הקטינו לפני שבוע את דרישות הרזרבה מהבנקים כדי להגדיל את כמות הכסף , כתחליף להדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי הסיני.
0
הבנקאי
מהות הבנקאות - הדפסת כסף - תוספתהויכוח לעניין FRACTIONAL RESERVE BANKING הוא רק לעניין ההתייחסות "המוסרית" והכלכלית. ( אנשי האסכולה האוסטרית מתנגדים בחריפות , מילטון פרידמן גם ולאחרים אין בעיה).עינינית אין, ומעולם לא היה ויכוח בין הכלכלנים מכל האסכולות שבנקאות מבוססת רזרווה משמעותה הדפסת כסף.
0
יעקב
תלוי איך אתה מודד או מגדיר "כסף"נכון שכאשר בנק א' מלווה לבנק ב', ובנק ב' מלווה לבנק ג', אז אם אתה מסכם את כול הפקדונות בבנקים יוצא לך סכום כסף גדול (פי כמה) מהסכום ההתחלתי.אבל - ברגע שבנק הלווה (או החזיר) את הכסף למוישה גרויס (שאינו בנק), ומוישה גרויס הלך וקנה ברזל, אז פתאום יש פחות כסף אז כמות הכסף בשוק פתאום קטנה. (מתוך הנחה שיצרן הברזל לא מפקיד את הכסף בבנק אלא משתמש בו לתשלום חשבונות שלו).אתה יכול להגיד שהבנקים יצרו כמות גדולה של פקדונות (של בנק א' אצל בנק ב') אבל לא יצרו כמות גדולה של כסף שיכול לקנות סחורה של ממש. (ברזל, תבואה או כדומה).הבנק הוא בסך הכול מתווך - הוא לוקח כסף מא' ונותן לב' (פחות הרזרבה). הוא לא יכול לתת לב' יותר מאשר א' הפקיד אצלו. אם יעשה כן יהיה מאזנו שלילי והוא יחשב פושט רגל.אז אי אפשר להגיד שהמתווך יוצר כסף. של ממש.אם בנק א' הפקיד אצל בנק ב', ובנק ב' מסר הכסף למוישה גרויס אז, מבחינה חשבונאית, הכסף רשום פעמיים - גם בבנק א' וגם בבנק ב' אבל כמות כסף ממשית יש רק אחת, אצל מוישה גרויס.אז הרישום הכפול אינו מהווה הדפסת כסף, אלא לפי הגדרה חשבונאית האומרת שכול מה שרשום במאזן הבנקים הוא כסף. זו קונבנציה, אולי הגיונית., ושימושית, אבל זה מבלבל.שוב - במהות העניין - הבנקים אינם יוצרים כסף של ממש, הם רק מתווכים.
0
יעקב
נסתכל על זה בצורה אחרתנניח שאנו לוקחים את כול הבנקים ומאחדים אותם לבנק אחד ענק.אנו גם מאחדים את המאזן שלהם - אם בנק א' חייב לבנק ב' - החוב בטל כי א וב עכשיו חד הם. כנ"ל אם א' הפקיד אצל ב' וב' הפקיד אצל ג' - הכול בטל כי א', ב' וג' הם אותו בנק.במצב זה המאזן הוא שוב מאוזן - מה שיענקל הפקיד בסופר-בנק שווה להלוואה שמוישה גרויס קיבל. הסופר-בנק לא יכול לתת למוישה גרויס יותר מאשר יענקל הפקיד (פחות רזרבה).מערכת הבנקאות בכללותה לא יצרה כסף יש מאין.הכסף יש מאין הוא אשליה אופטית שנובעת מפיצול המערכת הבנקאית להרבה בנקים קטנים.
0
אפרים
לא תלוי בכלוםכמות הכסף הנזיל בישראל שווה בערך ל 500 מיליארד. שווי שטרות ומטבעות הכסף שווה ל כ 70 מיליארד - את רוב ההפרש יצרו הבנקים, כך זה עובד, זו לא שאלה של דעה - זה המצב .הכסף שנוצר ע"י הבנקים יכול לקנות הכל - ברזל , זהב ותבואה. כך היה לפני 400 שנה, בתקופת הצורפים - הבנקאים , וכך המצב היום - בתקופת בנק הפועלים.הבנק הוא לא מתווך, הוא ממנף כסף ותוך כדי כך - עוזר לצמיחה - יאמרו התומכים ומייצר אינפלציה - יאמרו המתנגדים. אך ה FRACTIONAL RESERVE , מערכת שמוסדה ע"י פיקוח של הבנק המרכזי אך התקיימה מאות שנים לפניו.לצורך העניין, אם פישר יחליט מחר לשנות את יחס הרזרווה ל 5% וגם להקטין את יחס הלימות ההון הנדרש , הבנקים ידפיסו כסף כמו מטורפים והאינפלציה תחגוג.ברננקי מקווה שהבנקים בארה"ב ינצלו יותר את יחס הרזרווה המותר ויגבירו את ההדפסה, נכון לעכשיו הם חוששים ולכן ההדפסה שלו לבד לא מצליחה ליצור אינפלציה.
0
אפרים
אין צורה אחרתאם תאחד את כל הבנקים לבנק אחד , כמות הכסף במשק לא תשתנה באגורה , ותמשיך להיות בערך פי 10 משווי הכסף המודפס בשטרות ומטבעות.אם חשוב לך להבין את המנגנון , כנס לקישור הבא :http://en.wikipedia.org/wiki/Fractional_rese rve_banking או ליוטיוב, להרצאותיו של עוד "כלכלן הזוי" בשם מילטון פרידמן להלן קישור לאחת מהן :http://www.youtube.com/watch?v=Iv6RFubNxXoלחיל ופין תוכל תמיד לחזור ולעיין במקרו כלכלה לשנה א'
0
focus
לאפרים (21)תיקון קטן (אולי התכוונת לכך ובטעות ציינת אחרת):גם בנק מהקטגוריה השניה שציינת (הלוואות בלבד מתוך ההון העצמי בלבד, בדומה לשוק האפור) לא מדפיס כסף.- בעלי המניות אינם יכולים לקבל את כספם בכל עת - עליהם למכור מניות או לחלק דיבידנד.כך שלא נוצר כאן כסף חדש.
0
אפרים לפוקוס
צודק - ט.ל.ח.
0
אסף ד
יצירת כסףיצירת כסף ע"י הבנקים במקרה המדובר היא בדיוק כפי שהיה קורה אילולא היו קיימים הבנקים, אנסה להסביר בדוגמא:יש לי חבר שעובד במשרה מאוד טובה ומרוויח הרבה כסף ויש לו מיליון ש"ח, (נקרא לו א') הוא לא רוצה לקנות דירה ולא יודע מה לעשות עם הכסף. אני (נקרא לי ב') רוצה לפתוח מסעדה. א' מלווה ל-ב' 900 אלף ש"ח (משאיר לעצמו 100,000 לצורכי נזילות). ב' בונה מסעדה ומשלם לקבלן 810,000 ש"ח (הוא משאיר לעצמו 90,000 לצורכי נזילות). הקבלן לא יודע מה לעשות עם הכסף ומלווה אותו לחבר (נקרא לו ג') שרוצה לקנות דירה. הוא קונה דירה ב-729,000 ש"ח מבחור העונה לשם ד'. וכו' וכו' וכו'.היו לנו מיליון ש"ח שיצרו הרבה יותר כסף. איך? דרך הלוואות.מה ההבדל בין הדוגמא הזאת לבין הבנק? במקרה הזה הסיכון של כל אחד מהמלווים גדול, או ליתר דיוק השונות גבוהה. במקרה השני, לבנק יש תיק הלוואות רחב והשונות מאוד נמוכה ולכן הרבה יותר קל לו לשלוט בסיכון. הבנק הוא למעשה מתווך משוכלל.המקרה היחיד שבאמת נוצר כסף, הוא בהלוואות מוניטריות, אותן הלוואות שהבנק המרכזי נותן לבנקים. עליהן ניתן להתווכח לדעתי.אני מסכים עם דעתו של יעקב שאין פסול בנהוג כיום מההיבט של הלוואות ביחס רזרבה. הריבית שאתה מקבל בבנק מגלמת את הסיכון הנמוך שהבנק יקרוס ולא תקבל כספך.אם יבטלו את האפשרות של הבנקים להלוות את כספי הפקדונות אז כספי הפקדונות לא ישאו ריבית. כלומר המפקיד לא ירוויח. ואז א', במקום ללכת לבנק וכספו יהיה יותר בטוח, יאלץ למצוא איזה ב', בתקווה שאותו ב' יצליח במסעדה שלו.
0
focus
נקודה שלא הודגשה מספיקנניח לרגע בצד את הסיכון עבור המפקידים.בנקאות רזרבה חלקית משפיעה גם על מי ששומר את כספו מתחת לבלטות:היא מדללת אותו.כלומר, מפחיתה את כוח הקניה שלו.ולכן אני חושב שיחס הרזרבה הוא לא רק תכונה של בנק,אלא יכול להיות גם תכונה של מטבע.למשל, למטבע BitCoin יש מנגנון של העברת בעלות מבוזר שדואג לכך שכל יחידה שייכת לגורם אחד בלבד.כל עוד משתמשים במנגנון הזה בלבד עבור כל העסקאות וההעברות,לא תיתכן בנקאות רזרבה חלקית של BitCoins.
0
focus
לאסף ד (25)כאשר אתה נותן הלוואה לחבר אתה יודע שאתה מאבד נזילות.אם אחרי שבוע תתחרט ותחליט לקנות דירה,הוא יגיד לך שהכסף כבר לא אצלו.- הוא יחזיר לך בעוד שנה (נניח), כפי שסיכמתם.לעומת זאת, כאשר הכסף בבנק, אתה נזיל.אפילו בפקדונות "קשיחים" יחסית מוגדר מראש קנס מסויים - ואתה נזיל.ומלבד זאת אתה גם יודע שבנק ישראל לא ייתן לבנק ליפול.מה המשמעות של זה?- המשמעות היא שבמקרה הראשון ויתרת על שימוש בכסף בעתיד הנראה לעין,ובמקרה השני לא ויתרת.במקרה השני (רזרבה חלקית) אתה עדיין יכול לרוץ ולחטוף את הדירה ש-ד' עומד לקנות - ולהעלות את המחיר.
0
אפרים
בנקאות רזרווה חלקיתבשוק חופשי כולם יכולים לבחור אם איזה סוג בנק/סוג מטבע/סחורה הם מרגישים בנוח. בכל מקרה, גם בשוק חופשי תהיה "בנקאות רזרווה חלקית" רק שלא יהיה פיקוח. ההצדקה הפרקטית למינוף הינה צמיחה והשאלה היא האם יש צורך בגוף ממשלתי שיווסת את כמות הכסף כדי למנוע זעזועים.עם כל הביקורת על הבנק המרכזי, הרי שבשנים 1940 - 2000 הוא עשה זאת לא רע, עם הרבה פחות זעזועים בכלכלה מאשר ב 60 השנים שקדמו לכך. יש שאמרו שזה למרות פעילות הבנק המרכזי ולא בזכותו - אינני יודע.
0
focus
ועוד תגובה לאסף ד (25)כתבת:"אם יבטלו את האפשרות של הבנקים להלוות את כספי הפקדונות אז כספי הפקדונות לא ישאו ריבית. כלומר המפקיד לא ירוויח".אם המפקיד רוצה לקבל ריבית,אז הבנק יכול למכור לו אג"ח של הבנק שמיועדות לצורך זה.יחזיק את האג"ח עד תום התקופה - יקבל את הקרן פלוס הריבית.יתחרט וירצה את הכסף לפני תום התקופה?יצטרך למכור את האג"ח בשוק,ויקבל את מחיר השוק באותו רגע(פוטנציאל להפסד, במיוחד אם רבים עושים כמוהו באותה העת).
0
אפרים
בנקאות בשוק חופשי - המשךנשאלת השאלה - למה מדפיסים כסף. הרי ניתן להשאיר את סך שטרי הכסף במחזור על סך קבוע ( שקלים או דולרים ) ואז הכסף הכסף ישנה את ערכו יחסית לכמות הסחורות בשוק.הבעיה היא מה קורה כשיש ירידת מחירים מתמשכת וערך הכסף עולה.במצב כזה, אנשים נוטים להשקיע בכסף, מפחיתים צריכה והשקעות כי השקעה בכסף היא השקעה עם "תשואה מובטחת" ( כח הקנייה של הכסף גדל לאורך זמן ) - זה מה שקרה בשפל הגדול בין 29-33 .מניעת תופעה כזו , הינה לטעמי ההצדקה היחידה לקיומו של מנגנון פיקוח ממשלתי . ואולי גם אותו השוק ידע להקים בעצמו.
0
אפרים
בנקאות בשוק חופשי ללא פיקוחבמדינה חופשית אמורים להיווצר בנקים שעומדים בקטגוריות שונות של יחס רזרווה והגדרת פעילות.1. בנק הכספת - שומר שטרי כסף עבור לקוחותיו - תחליף לשמירת כסף בבית - גובה " דמי שמירה" עבור שרותיו. לא מסכן אף לקוח.2 בנק להלוואות בלבד - מגייס הון עצמי מבעלי המניות ומלווה אותו לציבור הרחב - היום קוראים לזה " השוק האפור " מתפרנס מריבית גבוהה- מסכן רק את בעלי המניות.3. בנק הלוואה וחיסכון ביחס רזרווה שמרני - נניח 20% + הלימות הון של 25% - משלם ריבית צנועה לפקדונות - גובה ריבית גבוהה יותר בהלוואות .4. בנק ביחס רזרווה פראי - נניח 5% ללא הלימות הון - משלם ריבית גבוהה על פקדונות - גובה ריבית דומה על הלוואות - מתפרנס מ"מכפיל הכסף" - סיכון גבוה לכספי החוסכים5. בנק חסכונות , הלוואות והשקעות - ללא יחס רזרווה/הלימות הון מוצהרים - משלם ריבית גבוהה מאוד על פקדונות - גובה ריבית נמוכה על הלוואות, מהמר בכספי הלקוחות ללא שום מגבלות.יש לשים לב כי בכל הקטגורית - פרט לקטגוריה הראשונה - הבנקים מדפיסים כסף -כמובן שניתן להוסיף עוד קטגוריות ככל שיעלה הדמיון - אך כך אמורה לפעול מערכת בנקאית בשוק חופשי - ועדיין נשאלת השאלה האם יש צורך בבנק מרכזי שיפקח על כמות הכסף במשק?
0
אפרים
מקרו כלכלה שנה א'ההפניה לשם לא הייתה מתוך גישה של " זאת ראה וקדש " . פשוט הסקתי מכתיבתך שמעולם לא ניסית להבין את הנושא לעומק והואיל ואיני מורה, הפניתי אותך לספר ו/או קישור שיודע לעשות את המלאכה. לשאלתך לעניין תכנית הלימודים בכלכלה, יש הבדל בין הסבר של תהליכים - כמו בנקאות - שאינם קשורים לעמדה , לבין תיאוריות מבוססות גישה שלגביהם כותבי הספרים מציינים שיש גם גישות אחרות.
0
אפרים
לעניין"כמות כסף נזיחה"כלל תושבי ישראל "מאמינים" שיש להם "כסף נזיל" בסך כ 500 מיליארד ש"ח - כסף נזיל משמע - שטרע כסף , חשבונות עו"ש ופקדונות עד שנה . ינניח שיום אחד כוווולם יבואו לבנק ויבקשו את כספם בשטרי כסף - לפתע יתברר להם שלבנקים יש רק 60 מיליארד ש"ח. אין יותר שטרי כסף מודפסים במדינה. מי ייצר את שאר הכסף ?
0
אפרים
בעניין זה אין דעה הפוכהבמקרה זה זו לא שאלה של דעה או אמונה אלא של הבנה. אתה כותב - "כשמישהו הפקיד כסף בבנק פחת סה"כ הכסף הנזיל" ? כסף נזיל אינו שטרי כסף, כסף נזיל הוא כל כסף שניתן לשימוש מיידי, שנמצא בכיס, בעו"ש או בפקדונות לזמן קצר .על כל שקל מזומן ( מודפס ) שהבנק מקבל מלקוח הוא מייצר 10 שקלים ( באשראי ) שניתנים ללקוחות אחרים - זה המנגנון , שפועל כבר 400 שנה בלי קשר לבנק המרכזי.הבנק המרכזי קובע האם המכפיל יהיה 5 , 10 או 15.
0
יעקב
מקרו כלכלה לשנה א' נכון?אתה משוכנע שכול מה שמלמדים במקרו כלכלה שנה א' נכון?כלכלה הוא מקצוע שלכול דעה מקובלת יש גם דעה הפוכה. יש שמאמינים ככה ויש אחרת.
0
יעקב
לפוקוס - לא יוצרת כסף"לקיחת הלוואה מהבנק יוצרת כסף". לא נכון. היא יוצרת כסף אצלך, עכשיו, החלק הזה נכון. אבל קודם הלך מישהו והפקיד את הכסף בבנק. כאשר הוא הפקיד - פחת ס"ה הכסף הנזיל בשוק. כעת, כאשר הבנק נותן לך את הכסף הנ"ל הס"ה חזר ועלה לרמה שהיתה קודם.ההסבר הזה שלך פשטני, ואיננו ההסבר הרשמי (למשל של רוטברד) מדוע הבנקים יוצרים כסף. ראה FRKנושא הרזרבה הוא שולי לוויכוח, נניח לצורך הוויכוח שאין רגולציה ואין דרישות רזרבה. עדיין הבנקים לא יוצרים כסף.מה שכן - הבנקים משמשים לרוב צינור לתיעול כסף שהבנק המרכזי יוצר - לכיוון הציבור.אפשר לאמור למשל שכאשר אתה הולך לבקש הלואה מהבנק המסחרי שלך, הבנק פונה לבנק המרכזי, הבנק המרכזי יוצר כסף יש מאין ו"מפקיד" אותו בבנק המסחרי, והבנק המסחרי נותן לך הלוואה והכסף שקיבלתי נוסף לכסף שבשוק. זה דומה לתסריט המקורי שלך. אבל יוצר הכסף החדש הוא תמיד הבנק המרכזי (הממשלתי) שרק הוא יכול ליצור כסף חדש. הבנק המסחרי הוא מתווך - הוא מעביר את הכסף החדש מהבנק המרכזי לצרכן.אני שב וטוען: הבנק המסחרי היום, כמו הצורף לפני 500 שנה לא יוצר כסף. הוא מוגבל לתפקיד של מתווך המעביר כסף מ א' ל ב' (ולוקח אחוזים).ואני חוזר - גם הצורפים בעבר, וגם הבנקים המסחריים היום **יכולים** לתת יותר הלואות מאשר יש להם פקדונות. אבל זו הונאה. זה לא אופן הפעולה המוצהר והרגיל שלהם.בעבר ניתן היה להסתיר הונאה זו לזמן מה. בימינו, עם המיחשוב והשקיפות יותר קשה. אבל אנו לא מדברים על מצב חריג של הונאה. אנו מדברים על מצב תפעול רגיל, שיגרתי ותקני.
0
יעקב
אפריים מצהיר הצהרות"כמות הכסף הנזיל בישראל שווה בערך ל 500 מיליארד"זו הצהרה. היא כנראה נכונה, לפי ההגדרות המקובלות. אבל השאלה היא איך אתה מגדיר "כמות כסף נזילה".אתה כול הזמן אומר: זה אמר וההוא אמר גם כן, וגם פרידמן וכולם מסכימים...תאמין לי קראתי את הויקיפדיה והתיאוריות, ולא מהיום.דעתי היא עדיין שזה לא נכון. אני מודע שרבים וגדולים חושבים אחרת. (ורבים אחרים חושבים כמוני).אבל אין טעם שתחזור ותספר לי מי עוד חושב אחרת. אם אתה יודע להסביר את הנושא - תסביר.אבל לתת עצות איפה לחפש הסבר - יש לי מספיק.
0
focus
תיקוןלבנק המרכזי יש מספר כלים למנוע את התכווצותו של M3. זה לא מחייב הדפסה.
0
focus
ליעקב (9): כסף זמני הוא עדיין כסףלקיחת הלוואה מהבנק יוצרת כסף,החזרת הלוואה לבנק מוחקת כסף.העובדה שהכסף הנ"ל זמני לא אומרת שהוא לא קיים.משתמשים בו לצורך רכישת על דירות, למשל (משכנתא).האמת היא שהכסף הנ"ל לא באמת זמני,כי (1) הלוואות חדשות מחליפות את אלה שמוחזרות,ו(2) אם זה לא קורה בקצב מספיק אז הבנק המרכזי נחלץ עד מהרה להדפיס או להקליד את החסר.כסף שהוקלד כבר לעולם לא יושמד! :)
0
לאסף ד
התיאור שנתת הוא של בנק מסוג 1בדוגמא שלך, כל ההלוואות הינן מהון עצמי - ראה תגובה 21 . כל המלווים מלווים את כספם וכמות הכסף לא משתנה.אתן לך דוגמא להמחשה:אתה ויעקב באים לבנק לקבל קו אשראי של מליון דולר. לשניכם אין כסף נזיל. לך יש 10 דירות ששוות 10 מליון דולר ורוצה אשראי לצריכה שוטפת. ליעקב אין בטחונות ורוצה אשראי לפתיחת עסק מבטיח.הבנק נותן לשניכם אשראי . לך כנגד שיעבוד כל רכושך וליעקב מתוך אמון ביכולת ההחזר העתידית שלו.להלן המצב בהווה:1. כמות הכסף במשק גדלה ב שני מליון דולר. הנ"ל קרה בלי קשר לשווי ואיכות הביטחונות שניתנו כנגד האשראי. לפני שנכנסתם לבנק לא יכולתם ל"בזבז" שקל ועכשיו אתם יכולים לבזבז 2 מליון דולר - שניכם הפכתם נזילים ללא מכירת רכושכם.כח הקנייה שלכם גדל ב 2 מליון דולר.מי מהבנקים יותר אחראי? נדע זאת בעתיד, כשיגיע מועד הפירעון. בינתיים הבנקים הוסיפו למשק 2 מליון דולר שלא היו שם קודם - כשההון העצמי של הבנק לא השתנה בתהליך.
0
תיקון לאסף
התיאור שנתת היא לבנק מסוג 2...והדוגמא שאני נתתי הוא לבנקים מסוג 3-5 ...
0
אפרים
מדובר על אשראי לא על יחסיםאינני בקי בהגדרה של M3 להבנתי אינו כולל אג"ח ל 10 שנים וזה ממש לא משנה לעינינינו.מה שאני מנסה להראות זה שהיחסים מראים על הקטנת האשראי ע"י הבנקים, אך איננו זקוקים ל"מדדים".על פי כל הפרסומים, הבנקים מגדילים ב3 השנים האחרונות את פיקדונותיהם בבנק המרכזי על חשבון צמצום מסגרת האשראי לציבור ולעסקים וזה מסיבה פשוטה: הם חוששים מהסיכון כי הם יודעים שכמעט ואין בימינו "לווים טובים" , ובמצב ההון העגום שלהם, עדיף לשבת על הגדר.בדרך אגב, אינני יודע מהיכן הנתון שהפד קנה אג"ח ל 10 שנים. למיטב ידיעתי הוא קנה אג"ח קצר בהרבה. אבל אינני יודע.
0
אסף ד
לאפריםצר לי אך אני לא מבין מדוע היחסים הם שמשפיעים.למיטב הבנתי M3 מייצג הכי טוב את קצב הדפסת הכסף משום שהפדרל ריזרב קונה אג"ח ל-10 שנים (נכנס להגדרה של M3) של ממשלת ארה"ב באמצעות הדפסת הכסף.בכל אופן, קטונתי בנושא זה
0
אסף ד
לאנונימי - ההסבר שלך כמעט מושלםחסר רק ההמשך של הסיפור:אהרון הלך והשקיע את 20 ק"ג הזהב בבניית מכרה ושילם אותם לקבלן. הקבלן קיבל 20 ק"ג זהב, ואין לו מה לעשות איתם כרגע ולכן הלווה אותם לחברו המסעדן וכן הלאה.יצירת הכסף מתבצעת דרך כך שהכסף שהולווה יוצר תהליך שאותו כסף מולווה שוב בבמספר גלגולים שונים.
0
אפרים
לאסף דאכן היחס שבאמת רלוונטי הוא M2 ל M0 אך התעצלתי לחפש את נתוני M0 - אבל למיטב זכרוני היחס M0 ל M1 די קבוע . בכל אופן , אם אני צודק הרי שמהנתונים ששלפת ניתן לראות כי מינואר 95 עד ינואר 2008 היחס גדל , כלומר היה גידול בכמות הכסף בעיקר כתוצאה מגידול באשראי, ומ 2008 M1 גדל יותר מהר מ M2 , כלומר ההרחבה היא של הפד ופחות של מערכת האשראי הבנקאי ( מה גם שמאז 2008 נמחק הרבה כסף ... )
0
לאסף ד
עוד הבהרהלהלן תאור מפורט להבדל בין המקרים שציינת:בעיר קטנה ונידחת חי לו איש ושמו משה שכרה זהב והצליח לאגור 100 ק"ג. לאף אחד בעיר פרט למשה לא היה זהב. יום אחד בא אהרון למשה חברו ופנה אחיו בבקשה: אני מרושש, אין לי דרך לרכוש במכולת. הלווה נא לי 20 ק"ג זהב לשנה ואחזיר לך בתום השנה 25 ק"ג. גיליתי מרבץ זהב ובקלות אוכל להפיק תוך שנה כמות זו. חכך משה בדעתו, והחליט לדחות שימוש באותם 20 ק"ג זהב לעוד שנה בתמורה ל 5 ק"ג שישתכר במהלך השנה, מה גם שנתן אמון ביכולותיו של אהרון. תקעו כף סגרו עיסקה וכמות הזהב בעיר נשארה כשהייתה.במקרה השני פנה אהרון למשה באותה בקשה אך אמר לו : בתמורה ל 20 הק"ג שתיתן לי, אתן לך 21 שטרי למוכ"ז בחתימתי, המציין שכל מוסר שטר זה יקבל ממני, אהרון ק"ג אחד של זהב . דע לך, שכל החנויות בכפר מוכנות לקבל שטרות כאלו במקום זהב. תקעו כף וסגרו עיסקה, וכמות הזהב בעיר עלתה מיד ל 121 ק"ג למרות שבפועל היה רק 100 ק"ג זהב. כך פועל בנק.
0
אסף ד
לאפרים - אנא הסבראשמח אם תסביר לי איך היחס בין M1 ל-M2 קשור (אני שואל מחוסר ידע ולא מחוסר הסכמה).האם זה לא אומר שאנשים מעדיפים לחסוך יותר? הרי ההבדל בין M2 ל-M1 הוא שM2 מכיל גם פקדונות קצרי מועד (אאל"ט)רק להעמיד דברים על דיוקם (שוב אאל"ט, אולי ארשום על הכל אאל"ט :)...). להלן היחסים בין M2 ל-M1, אשר נלקחו מנתונים באדיות הפדרל ריזרב:ינואר 91 - 3.98ינואר 95 - 3.04יניואר 2000 - 4.15ינואר 05 - 4.69ינואר 08 - 5.45אוקטובר 2011 - 4.47לא בטוח מה כל זה אומר. אשמח לעזרתך
0
אסף ד
לאנונימיאז הדיון הוא סביב הסמנטיקה של הגדרת הנזילות?גם הכסף בבנקים נזיל, בשביל זה בנק המרכזי נותן הלוואות חירום לבנקים המסחריים. ובשביל זה הוא מגביל אותם שלא להלוות 100% מההון/מהפקדונות
0
לאסף ד
במקרה שלך כמות הכסף לא גדלהאם אני אלווה לך כסף, אדע שיש ברשותי פחות כסף לצריכה שוטפת עד שתחזיר לי את ההלוואה.במקרה הבנקים לא' יש כסף בבנק זמין לצריכה שוטפת , לא תלוי בכלום. ל ב' יש כסף בכיס זמין לצריכה שוטפת לא תלוי בכלום.
0
אסף ד
כמות הכסף גדלה באותה רמההמקרה של הבנק זהה למקרה של האדם הפרטי מבחינת כמות הכסף.במקרה של הבנק א' הפקיד בבנק ומתוך הכסף הזה הבנק נותן ל-ב' הלוואה.במקרה של האדם הפרטי א' נותן ל-ב' הלוואה ישירה.מה שניסיתי להראות הוא שבשני המקרים כמות הכסף זהה. בשני המקרים כמות הכסף במשק "גדלה".
0
אפרים
אז למה ברננקי מדפיס?הוא מדפיס כי הבנקים "מסרבים להדפיס", כלומר לא ששים לתת אשראי.שים לב שהיחס M2 ל M1 ירד בארה"ב מינואר 2008 להיום מ בערך 6.5 לפחות מ 5 . מה יקרה כשהבנקים יתחילו במדיניות מרחיבה ? אלוהים גדול...
0
אסף ד
אני אנסה שוב ותקנו אותי אם אני טועהנניח לצורך הדיון כי אין הלוואות מוניטריות כי הדיון הוא סביב נושא הלוואות ביחס רזרבה.כשהבנק נותן לך הלוואה הוא נותן לך אותה מכספי הפקדונות שיש אצלו. הוא לא ממציא כסף. אם יש אצלו 100 ש"ח פקדונות ויחס הרזרבה הנדרש לפי בנק ישראל הוא 10% אז הוא רשאי עפ"י חוק לתת 90 ש"ח כהלוואות.הדוגמא הזאת היא מקבילה לדוגמא שנתתי.מתי כן גדלה כמות הכסף במשק?כאשר מי שלווה מהבנק משתמש בכסף, והכסף הזה לאחר מכן מגיע שוב לחיסכון. למיטב זכרוני למונח המקצועי קוראים מכפיל הכסף.למה הבנק משלם לכם על כסף שאתם הפקדתם אצלו? כי קיים סיכון, קטן אמנם, אך הוא קיים. הרי איזה הגיון יש שהבנק ישלם למפקיד אצלו אם לא עבור שימוש באותו כסף.אולי הבעיה היא בשם - פקדון. הרי זה לא פקדון, אתה למעשה מלווה לבנק כסף. הרי הבנק לא ישלם לך עבור כך שהוא ישמור לך על הכסף בכספת. נהפוך הוא, אתה תשלם לו. הסיבה היחידה שאתה מקבל כסף על "פקדון" היא שזה בעצם הלוואה שאתה נותן לבנק.הבנק ובנק ישראל מחשבים את הסיכונים וקובעים לפי כך יחס רזרבה (למעשה המושג המקובל הוא יחס הלימות ההון).בקיצור, מה שאני אומר הוא שלולא הבנקים היו פועלים כך, השוק החופשי היה פועל כך. בנקאות היתה קיימת ותמשיך להתקיים. השאלה היחידה היא מה הפיקוח עליו."יצירת הכסף" כפי שהיא מתוארת כאן הינה טבעית וקרתה גם לפני קיומם של הבנקים כפי שאנו מכירים אותם כיום.יצירת הכסף האמיתית היחידה שקיימת בשוק הבנקאות היא בגלל הלוואות מוניטריות של הבנק המרכזי לבנקים.ד"א, נכון להיום המצב הוא הפוך, הבנקים שמים כספים בפקדונות בבנק ישראל (אאל"ט נקרא זח"ק), ולא מעט כסף.
0
אסף ד
נזילות פקדונות בבנקבוודאי שהפקדונות שלנו בבנקים נזילים, בין אם בקנס ובין אם לא, הרי לבנק יש הסכם הלוואות עם גורם שלישי שבמידה והוא יצטרך הוא יוכל לקבל הלוואות מהירות כדי לאפשר נזילות. הגורם השלישי הוא בנק ישראל.שוב, גם כאן יש סיכון שלא תוכל לקבל את הכסף מיד או אפילו בכלל, לכן אתה מקבל ריבית על הפקדון.
0
אסף ד
כל גוף הנותן הלוואות "מייצר" כסףברגע שמישהו נותן הלוואה הוא למעשה מייצר כסף, כך לפחות עפ"י הדיון כאן.תזכרו, הבנק הוא מתווך בין לווים למלווים.כמו רוב המתווכים שאני מכיר, הם גוזרים קופון לא קטן...
0
לאסף ד
על ייצור כסףמי שמלווה את כספו למישהו אחר אינו מייצר כסף. מי שמלווה כספים שהופקדו אצלו - ולא מהונו העצמי - מייצר כסף, כי לאחר שהילווה את הכסף, יש עוד מישהו ש"פתאום" יש לו כסף. לפני שהבנק הילווה את הכסף, היה כסף למפקיד המקורי ו "פתאום" יש כסף לזה שהפקיד ולזה שלווה.בדוגמא שנתת, אדם אחד מוותר על חלק מכספו לטובת הלוואה לאדם אחר . סך הכסף שיש לשניהם יחד לא משתנה. במקרה של הבנק סך הכסף של המפקיד והלווה גדל. שניהם יודעים שהם יכולים לבזבז בכל רגע את כל הכסף שברשותם. המפקיד - את כל הכסף שנמצא בבנק והלווה - את כל הכסף שלווה מהבנק ( בפועל , הכסף שהיה במקור של המפקיד )
0
אסף ד
אין הבדלאתה רוצה להלוות למישהו ומישהו רוצה ללוות. הבנק הוא רק מתווך משוכלל.למה משוכלל? כי בגלל כמות הפקדונות וההלוואות שהוא מחזיק הוא יכול לאפשר נזילות מינימלית אשר מספיקה לפעילות השוטפת של כל הצדדים. הרי לא כולם באים למשוך ביחד את הכסף.אם אתה כאדם פרטי תלווה למישהו אחר כסף ותחתמו על חוזה שהוא מחויב להמציא לך את הכסף תוך 24 שעות מדרישה שלך, אז גם כאן יכולה להיות אפשרות שהוא לא יעמוד בהתחייבות שלו. האם כאן נוצר כסף או לא? זהו אותו מקרה כמו הבנק.הסיכון באי יכולתו של המלווה לעמוד בהתחייבויותיו מגולמת בריבית.
0
אפרים
יחס רזרווה והלימות הוןשני המושגים שונים בתכלית. בעוד שקיום יחס רזרווה ניתן למדידה די מדויקת, הרי שקיום יחס הלימות ההון מותנה במהימנות נתוני שווי ההון העצמי והנכסים. והואיל ושני מספרים אלו ניתנים ל"בישול" ,קיום היחס הזה מוטל בספק.לדוגמא - מאזן שבו סך הנכסים הינו מיליאד דולר וההתחיבויות שוות 900 מיליון + והון עצמי 100 מליון. רק שמתוך מיליארד דולר נכסים, 800 מליון הם "נכסים לא מוחשיים" ( מוניטין וכו' ) כמה הון עצמי יש באמת לעסק?ובמקרה הבנקים - האם ההפרשות לחובות מסופקים מבטאים מציאות או אופטימיות יתרה?
0
אפרים לאסף
יחי ההבדל הקטןההתחייבות , ובעיקר האפשרות הריאלית למימוש התביעה למימושה יוצרים את ההבדל. בדוגמא שנתת אני והלווה יודעים בוודאות שכמות הכסף שברשות שנינו ביחד לא השתנתה לאחר מתן ההלוואה.מעבר לכך שצריך להיות לא שפוי כדי ללוות/להלוות בתנאים כאלו.במקרה של הבנק כמות הכסף שברשות המפקיד והלווה ביחד גדלה עם לקיחת ההלוואה. המפקיד יודע "בביטחון מלא" שכל כספו נמצא בבנק , והלווה שקיבל את הכסף יודע שיש לו כסף בכיס.כך קורה שתושבי ישראל "יודעים בוודאות" שיש להם כ 500 מיליארד ש"ח נזילים ובפועל יוכלו לקבל רק כ 60 מיליארד. ברוב המקרים הם אינם זקוקים לרוב הכסף הנזיל שבבעלותם ולכן הבעיה לא מתעוררת. אבל לעניין יצירת הכסף והחששות האינפלציוניים הנלוים לכך, הרי שכל שקל שהבנק המרכזי מדפיס מאפשר לבנקים לייצר עוד כמה שקלים מיידית - כשהכמות המדויקת נקבעת ע"י יחס הרזרווה. ולכן במדיניות מרחיבה , להקלה ביחס הרזרווה יכולה להיות משמעות הרבה יותר גדולה מלהדפסת כסף.
0
focus
ל-56: האנלוגיה לדירות יפהאני מסכים איתך שהמתווכים לא משנים את מספר הדירות.בוא ניקח את המקרה שלי. אני גר בדירה שכורה, דרך תיווך.ברגע שבעל הבית השכיר לי את הדירה (דרך התיווך, במקרה זה), הוא לא יכול לגור בה בעצמו או להשכיר אותה למישהו אחר (עד סוף התקופה).לעומת זאת, כאשר הבנק (=מתווך) מעניק הלוואה ברזרבה חלקית, גם המפקיד וגם נוטל ההלוואה יכולים להשתמש בכסף בן זמנית, לרכישות.מסקנה: היה 1 מיליון עכשיו יש 1.9 מיליון, כלומר נוצר 0.9 מיליון.
0
אפרים
דוגמת הדירות של יעקב לא קשורההדוגמא שהבאת לא תואמת את שוק הכסף משום בחינה. במצב שתיארת ישנם אלף אנשים שמאמינים שיש בבעלותם דירה ואכן היא קיימת בפועל.בשוק הכסף , אנשים מאמינים שכמות הכסף במדינה קיימת , למרות שרק 10% ממנה קיים בשטרי כסף.להלן הדוגמא שמובאת בתגובה 44 - לדעתי מבהירה בצורה הכי פשוטה :בעיר קטנה ונידחת חי לו איש ושמו משה שכרה זהב והצליח לאגור 100 ק"ג. לאף אחד בעיר פרט למשה לא היה זהב. יום אחד בא אהרון למשה חברו ופנה אחיו בבקשה: אני מרושש, אין לי דרך לרכוש במכולת. הלווה נא לי 20 ק"ג זהב לשנה ואחזיר לך בתום השנה 25 ק"ג. גיליתי מרבץ זהב ובקלות אוכל להפיק תוך שנה כמות זו. חכך משה בדעתו, והחליט לדחות שימוש באותם 20 ק"ג זהב לעוד שנה בתמורה ל 5 ק"ג שישתכר במהלך השנה, מה גם שנתן אמון ביכולותיו של אהרון. תקעו כף סגרו עיסקה וכמות הזהב בעיר נשארה כשהייתה.במקרה השני פנה אהרון למשה באותה בקשה אך אמר לו : בתמורה ל 20 הק"ג שתיתן לי, אתן לך 21 שטרי למוכ"ז בחתימתי, המציין שכל מוסר שטר זה יקבל ממני, אהרון ק"ג אחד של זהב . דע לך, שכל החנויות בכפר מוכנות לקבל שטרות כאלו במקום זהב. תקעו כף וסגרו עיסקה, וכמות הזהב בעיר עלתה מיד ל 121 ק"ג למרות שבפועל היה רק 100 ק"ג זהב. כך פועל בנק.
0
יעקב
לפוקוס - היכולת היא מותניתא' מפקיד 1000 בבנק, הבנק מלווה אותם ל ב' - עכשיו גם א' וגם ב' יכולים להוציא 1000 - אתה אומר.לא נכון.ב' יכול להציא 1000, חופשי.א' לא יכול - לאל מותנה.זה מותנה בכך שיש ג' ש'יפקיד 1000 בבנק, אותם הבנק יעביר ל א', או שיש בנק מרכזי שיעביר 1000 לבנק המסחרי עבור א'.אם אף אחד מהתנאים אינו מתקיים - אז הבנק יאמר ל א' - מתטערים, עליך להמתין עד שב' יחזיר את החוב, ורק אז תוכל להוציא את הכסף.זה בדיוק כמו המצב עם הדירה - בהבדל אחד - שיש גום אחד (ורק אחד) - הבנק המרכזי - שיכול להדפיס דירות.
0
אפרים
הבנק של יעקבבא ספר לי באיזה בנק פתחת חשבון כ א' לא מותנה, או כ ב' מותנה.אתה ממציא בנקאות שאיננה
0
יעקב
לאפריים - במשך זמן מה בלבד"כך פועל בנק" - רק במשך זמן מוגבל, עד שהתרמית מתגלה ואז יש "ריצה" והבנק מפסיק לפעול ומי שהחזיק את השטרות מאבד את כספו.אתה מביא את התסריט והדוגמה של מערכת הבנקאות עד המאה ה 19, כאשר הבנקים הנפיקו יותר שטרות מאשר היה להם זהב בכספת.הדבר הזה הוא אכן רמאות, כפי שכותב מוריי רוטברד.התסריט הזה אינו מה שקורה היום במערכת הבנקאות.
0
אפרים
לא מדובר על שטרותמדובר על צ'קים. כשאתה נותן למישהו צ'ק זכותו לבוא לבנק ולדרוש מזומן. אבל 90% מהפקדונות בבנקים לא מגובים בשטרי כסף, בדיוק כמו שבמאה ה19 לא היה גיבוי לפקדונות הזהב.בשני המקרים, לא טענתי שמדובר בתרמית, אלא בעובדה הפשוטה שהבנקים תמיד מדפיסים כסף.לדבריך עם הקמת הפד הם הפסיקו? האם אתה מזהה שינוי בחוקי הבנקאות בין 1012 ל 1914 שלפתע מונע מהם להדפיס? לא היה שום שינוי , כי הם המשיכו באותה התנהלות. הפד רק התחיל לשמש מעין סוג של "מוסד לערבות הדדית" וההדפסה נמשכה - וכנראה , רוב הזמן לטובה.
0
אפרים
לעניין מורי רוטברדמורי רוטברד מתנגד ל "FRACTIONAL RESERVE " מפוקח בימינו , לא במאה ה19 .לתפיסתו , " בנקאות ישרה " הינה בנקאות מסוג 1 או 2 מהרשימה להלן:1. בנק הכספת - שומר שטרי כסף עבור לקוחותיו - תחליף לשמירת כסף בבית - גובה " דמי שמירה" עבור שרותיו. לא מסכן אף לקוח.2 בנק להלוואות בלבד - מגייס הון עצמי מבעלי המניות ומלווה אותו לציבור הרחב - היום קוראים לזה " השוק האפור " מתפרנס מריבית גבוהה- מסכן רק את בעלי המניות.3. בנק הלוואה וחיסכון ביחס רזרווה שמרני - נניח 20% + הלימות הון של 25% - משלם ריבית צנועה לפקדונות - גובה ריבית גבוהה יותר בהלוואות .4. בנק ביחס רזרווה פראי - נניח 5% ללא הלימות הון - משלם ריבית גבוהה על פקדונות - גובה ריבית דומה על הלוואות - מתפרנס מ"מכפיל הכסף" - סיכון גבוה לכספי החוסכים5. בנק חסכונות , הלוואות והשקעות - ללא יחס רזרווה/הלימות הון מוצהרים - משלם ריבית גבוהה מאוד על פקדונות - גובה ריבית נמוכה על הלוואות, מהמר בכספי הלקוחות ללא שום מגבלות.רוטברד ( וכמוהו האייק ואחרים )קורא להסרת פיקוח כך שכל בנק יוכל להתקיים בשקיפות מלאה והציבור יצטרך להחליט היכן להפקיד את כספו.
0
focus
ל-53, נראה שבלבלת ביני ובין אסףאני טוען שבשני המקרים הבאים נוצר כסף חדש:1. ע"י הבנק המרכזי2. כאשר בנק מסחרי מעניק הלוואה ברזרבה חלקית (וכאן אתה חולק עלי)אני טוען שבמקרה הבא *לא* נוצר כסף:* א' מוציא כסף מהבלטות ומעניק אותו כהלוואה ל-ב'. (וכאן אתה מסכים איתי).
0
יעקב
FRB אינו יוצר כסףבאשר לטענה ששיטת הבנקאות של רזרבות חלקיות fractional reserve banking יוצרת כסף - זה לא נכון. רק הבנק המרכזי יוצר כסף.קחו את הדוגמה הבאה: נניח שיש בת"א 1000 דירות למכירה. המוכרים מפרסמים אותן, וכול המתווכים יודעים עליהן. כול מתווך מנהל פינקס ובו רשומות הדירות המוצעות.בא חכם ציון ורוצה לדעת כמה דירות יש בשוק, ואיך לבדוק? הול ושואל את המתווכים. הולך למתווך הראשון - שואל כמה דירות רשומות אצלך בפינקס? עונה לו 1000, כך גם התווך השני, והשלישי, עד העשירי. מסיק חכם ציון שיש בשוק 10,000 דירות למכירה. זו טעות יש רק 1000, אותן דירות רשומות אצל כול המתווכים.זה גם המצב עם ה FRB - יש עשרה בנקים, כול אחד העביר כסף מאחד לשני. במאזנים שלהם מופיעים פקדונות בסכום כולל גבוהה (M1 או M3 אינני יודע מה שמו) - אבל הם מייצגים את אותו כסף, שהועבר מבנק לבנק. שיטת ה FRB אינה יוצרת כסף, בדיוק כמו שהמתווכים אינם יוצרים דירות אלא רק רישומים של דירות.
0
focus
ל-52: לא על תרחיש זה דיברנואלא על התרחיש הרגיל בו א' מפקיד מליון ש"ח והבנק מלווה "מתוכם" 0.9 מיליון ש"ח ועכשיו (לטענתי) יש במערכת 1.9 מיליון ש"ח ש-א' ו-ב' יכולים לרכוש בהם מוצרים ושירותים.
0
focus
לאסף (50): צודק, אבל:1. מותר לך למשוך את הפיקדון בכל עת, ולכן (לדעתי) הוא לא באמת הלוואה.2. בהלוואה של ממש אין לך בכלל זכות לבקש את הכסף לפני הזמן. עזוב סיכונים, גם אם הכל הולך כשורה - פשוט אין לך זכות לדרוש את הכסף לפני הזמן. הוא לא שלך כרגע.3. ולכן הפיקדון הוא כסף בבעלותך, בעוד שההתחייבות של החבר להחזיר לך את הכסף היא לא כסף בבעלותך (אבל היא כן נכס בבעלותך).4. משתמע מדבריך (כמדומני) שאנשים בוחרים עם איזה בנק לעבוד לפי מידת השמרנות שלו במתן הלוואות. האומנם? נראה לי שלכל הבנקים יש "ערבות משתמעת" של בנק ישראל. המערכת הנוכחית היא מעין "קומוניזם מוניטרי" שבו כל ישראל ערבים זה לזה (כך נראה לי).
0
יעקב
מתן הלואה אינו הדפסת כסףפוקוס אמר שכול אקט של מתן הלוואה פירושו - יצירת כסף.זה לא נכון. השאלה היא מאיפה בא הכסף שהבנק מלווה. נניח שמוישה חוסך כסף. נניח שיש לו 1000 שקל, והוא מעדיף לשמור אותם מתחת לבלטות. הסכום הזה - יוצא מהפעילות הכלכלית השוטפת, ואינו משתתף בה, הוא כסף "מת". אבל אם מוישה ילווה את הכסף לשמוליק - הכסף ימשיך להתגלגל ויהיה "חי" ויתרום להגברת הפעילות הכלכלית. אז בהחלט - כסף שמלווים הוא כסף שמנוצל יותר טוב, שתורם יותר ליצירת עושר. אבל הוא לא כסף "חדש" או כסף מודפס. אלה שני דברים שונים, אם כי אפשר לטעון שיש להם אפקט דומה.
0
יעקב
הבנק המרכזי מדפיס כסף - זה ייעודוהבנק המרכזי (הממשלתי) הוקם, וקיבל סמכות בלעדית, בחוק, להדפיס כסף, ולשמור שלא יופדס "יותר מדי" כסף, (שמירה על יציבות המטבע) ולפקח שבנקים מסחריים (פרטיים) לא ידפיסו כסף.היום יכול להיות מצב שבנק מסחרי יש לו לקוח אמין שרוצה הלוואה, אבל לבנק אין מספיק כסף. אז הבנק יכול לפנות לבנק המרכזי ולבקש כסף, הבנק המרכזי שוקל את הבקשה ויכול להחליט להיענות, ואז הוא "מפקיד" (או "יוצר") כסף בחשבון של הבנק המסחרי, והבנק המסחרי נותן את ההלואה.במצב הזה - הבנק המסחרי מעביר כסף מודפס ללווה, אבל לא כסף שהבנק המסחרי הדפיס, אלא כסף שהבנק המרכזי הדפיס.אז שימו לב היטב: הבנקים המסחריים, היום, אינם מדפיסים כסף, אינם "יוצרים אשראי", ואין שום דבר בלתי תקין או שום הונאה בפעילותם.הבנק המרכזי, הממשלתי, לעומת זאת, מדפיס כסף כול הזמן, זה ייעודו בחיים. אבל הוא יישות שונה לחלוטין במהותה מבנק מסחרי. הוא לא בנק אלא זרוע של השלטון. אבל הבנק המרכזי משתמש בבנקים מסחריים כקבלנים ומנהלים להפצת הכסף שהוא מדפיס. הבנק המסחרי הוא - כאמור - רק מתווך. רק לוקח כסף מ א' (פקדונות) ונותן ל ב' (הלוואות).
0
יעקב
בילבול בין בנק מסחרי ובנק ישראלאתם מבלבלים שני בילבולים.בילבול ראשון הוא בין בנקים במאות ה 15 עד 19 לבין בנקים במאה ה 20. בילבול שני הוא בין בנק מסחרי ובנק מרכזי. הבנק המרכזי, הממשלתי אינו בנק למרות שמו. הוא מדפסת כסף. הבנק המסחרי לא.הבנקים בעבר נהגו אכן ל"הדפיס" - להוציא יותר הלוואות מאשר היה להם זהב בכספת, להוציא יותר שטרות מאשר זהב. הדבר היה נמשך כמה שנים טובות, עד שהיתה פורצת בהלה (מוצדקת) והיתה "ריצה" או התנפלות על הבנק, והבנק היה נסגר, והאנשים, מחזיקי השטרות היו מפסידים את כספם (המודפס).הנוהג הזה, שהיה נפוץ מאד, אכן היה הונאה פשוטה, וזה הדבר שנגדו התריע מוריי רוטברד, וקרא לו הונאה.במאה ה 20 קמו הבנקים המרכזיים, הממשלתיים ושמו קץ לתופעה. הם לקחו לעצמם את המונופול על הדפסת כסף (או "יצירת" כסף) ואסרו את זה על הבנקים המסחריים (הפרטיים).בנק מסחרי אינו יכול להלוות יותר כסף מאשר יש לו (בהון עצמי + פקדונות - רזרבה). זה אסור בחוק, הם מפרסמים דוחות (מאזנים) רבעוניים - המאזנים חייבים להיות מאוזנים. אין דבר כזה שנתנו הלואות יותר מאשר יש להם פקדונות.כן יש התערבות והדפסה - אבל רק של הבנק המרכזי - על כך בהמשך.
0
אסף ד
לפוקוס, תגובה מס' 49הלוואות החירום של בנק ישראל המאפשרות טווח נזילות יותר רחב בפירוש לא אומרות שלא קיים סיכון במערכת הבנקאות.כלומר, הבנק המסחרי הוא לא בעלים או בעלים באמצעות צד ג' כלשהו של מדפסת כסף.הכסף שאתה מפקיד בבנק אינו בטוח ב-100%, קיים סיכון שתפסיד את הכסף הזה (ולראייה מספר הבנקים הקורסים בארה"ב). הסיכון הזה קיים בכל הלוואה שאתה נותן, קיים סיכוי שהצד שלווה את הכסף ממך לא יוכל להחזירו לך. לכן הכסף הזה נושא ריבית. ככל שהסיכון גבוה יותר כך הריבית גבוהה יותר (זה לא כלל אצבע, אלא ברמה העקרונית).הלוואות החירום אמורות לאפשר הגברת נזילות על מנת להתגבר על מקרים חריגים, וגם כאן במידה מוגבלת. בנק ישראל לא מאפשר הלוואות חירום בלתי מוגבלות.כמו כן, קיימת אופציה נוספת, שהבנק המסחרי יגיע לאי-נזילות ועדיין אנשים ירצו למשוך כספים. במקרה שכזה הבנק לא קורס (בניגוד לסברה הרווחת) אלא הוא פשוט אומר לך שהוא לא יכול לתת לך כסף כעת ויאלץ אותך להמתין עד אשר שיפרעו מספיק הלוואות שהבנק נתן.אין סיכוי בלי סיכון...
0
focus
ל-33: הסכם עם מדפיס מורשהאסף, כתבת:"בוודאי שהפקדונות שלנו בבנקים נזילים, בין אם בקנס ובין אם לא, הרי לבנק יש הסכם הלוואות עם גורם שלישי שבמידה והוא יצטרך הוא יוכל לקבל הלוואות מהירות כדי לאפשר נזילות.הגורם השלישי הוא בנק ישראל."ובכן, אם לגורם א' יש מדפסת שקלים תקנית ורישיון להפעילה ולגורם ב' יש הסכם עם גורם א' שמאפשר לגורם ב' לעמוד בהתחייבות שלו להעניק מיליון שקלים (טריים מהמדפסת, אם צריך) לגורם ג' בכל עת שגורם ג' יבחר, אזי מבחינה פרקטית ועקרונית כאחד ניתן לסכם ולומר ש:לגורם ג' יש מיליון שקלים.השאלה אם ברגע האמת השקלים כבר יימצאו בכספת של ב' או יודפסו לצורך העניין היא עניין טכני.אם אתה מסכים שמדפסת מסוגלת לייצר כמויות אדירות של כסף, אז אולי תלך עוד צעד ותסכים שהתחייבות מצד המדפיס המורשה להעניק ל-ג' מיליון שקלים היא כמעט אותו דבר כמו מיליון שקלים ש-ג' מחזיק מתחת לבלטות.המודל העסקי של ב' בנוי על ההסכם שלו עם המדפיס המורשה. ברגע שיבוטל ההסכם עם המדפיס המודל יתערער אך לא בהכרח יקרוס מייד, כשם שתרמית פירמידה יכולה להתקיים תקופה לא מבוטלת לפני שהיא קורסת.
0
אפרים
יחס רזרווה - שאלה לסטודנטבמדינה מסוימת קיימים שלשה בנקים. שלושתם מתנהלים בשוטף בהתאם למדיניותם המוצהרת. בנק א' פועל ביחס רזרווה של 1:1 , בנק ב' ביחס של 1:10 ובנק ג' ביחס של 1:100 . ענה על השאלות הבאות:איזה מהבנקים מסכן יותר את הפקדונות של לקוחותיו? איזה בנק מסכן רק את בעלי מניותיו?האם יש השפעה ליחס הרזרווה במדינה מסוימת על כמות הכסף במשק?
0
אפרים
ליעקב -אסכולות למדיניות מוניטריתחילוקי הדעות בין מילטון פרידמן, האייק, רוטברד ואחרים נוגעים לעניין מידת המעורבות של הממשלה בפיקוח על אמצעי התשלום במשק - המערכת הבנקאית.לתפיסתם של האייק ורוטברד לא צריכה להיות שום מעורבות - כל בנק ידפיס את המטבע שלו והשוק יחליט. כמובן שלתפיסתם הפד מיותר לחלוטין. ההבדל ביניהם הוא בהתייחסות ליחס הרזרווה הרצוי. לתפיסתו של רוטברד כל בנקאות עם רזרווה חלקית היא הונאה - מבחינת האייק - אין פסול ברזרווה חלקית והשוק יחליט.פרידמן תומך במטבע אחד שיפוקח ע"י מנגנון אוטומטי של הממשלה ( ולא ע"י דיונים בבנק מרכזי ), שיווסת את כמות הכסף ביום יום על פי נוסחה קבועה.בכל מקרה - אין ויכוח בין כל האסכולות ( אלו שמניתי וכל האחרות ) לגבי העובדה שהבנקים מדפיסים כסף.הויכוח הוא לגבי הנזק/תועלת שבמנגנון הקיים. הואיל ואיני מתיימר להיות מורה טוב, כנראה שלא אצליח להסביר יותר משניסיתי. מספרים על קיבוצניק שהלך לגן חיות ולפתע ניתקל בג'ירפה. הביט בה בתדהמה, גירד את ראשו בספקנות ולבסוף אמר : " אין חיה כזאת " ובכן - בנקים מדפיסים כסף - יש חיה כזאת.( ואולי לא - ואז תזכה בפרס נובל לכלכלה ).
0
יעקב
"מכפיל הכסף"מכפיל הכסף הוא השם שנותנים למצב שבו, הכסף של החכסונות - במקום לשכב מתחת לבלטות (ולהיות משותק) ניתן כהלוואה ליזמים, ועוזר להניע תהליך ייצור שיוצר עושר חדש.זה תהליך טבעי ותקין לחלוטין. הבנקים, בתור מתווכים, עוזרים בהרבה לתהליך זה. הם עוזרים ליזמים ליצור עושר חדש. אבל הם אינם יוצרים כסף יש מאין.הבנק המרכזי הוא היחידי שמדפיס כסף (יוצר יש מאין - לכאורה).
0
יעקב
הבעיה היא שמחפשים אוטופיההמצב בו יש בנק שמשלם ריבית ללא סיכון הוא אוטופיה. המצב שניתן לבטל פשיטות רגל של בנקים, ולהציל כספי מפקידים בכול מקרה הוא יותר גרוע מאוטופיה - הוא מעודד השקעות לא אחראיות מתוך ציפיה ל"הצלה" במקרה של כשלון - כלומר הצלת הבנקים גורמת להחרפת הבעיה של הסיכון - להגדלת הסיכון.אנו צריכים להתרגל לחיות בעולם שיש - עולם שיש בו סיכונים. אין אחר.
0
אפרים
יש בעיה - השאלה מה האלטרנטיבהבשנים 29-33 30% מהבנקים פשטו רגל והפקדונות התמוגגו.ב 2008 היינו קרובים לכך, ואילמלא הצעדים שננקטו, היינו מגיעם לאותו המצב - והסכנה עדיין קיימת.בין לבין היה את חוק גלאס סטיגל שניסה לצמצם את הבעיה ע"י הפרדה בין בנקים להלוואה וחיסכון לבנקים להשקעות, לדעתי החוק צימצם את התופעה למרות משבר ה S&L בשנות ה 80.ב99 בוטל גלאס סטיגל , ביטול שהיה חלק מהגורמים למשבר הסאבפריים.אני בעד בנקאות חופשית , כשהחקיקה היחידה הדרושה לדעתי היא כזו שתבטיח שקיפות מלאה לעניין פעילות הבנק - למרות שגם לעניין השקיפות, השוק יכול לדאוג לה , כי הוא יתן העדפה לבנקים שמדווחים פשוט וברור.
0
אסף ד
התייחסות לאפריםאפרים, אתה מדבר על מכפיל הכסף, זהו לא סוד ולדעתי גם יעקב מסכים עם כך אך לא על כך הדיון. השאלה היא האם יש בעיה בכך.באשר לסיכוי שכולם ירצו את הכסף בבת אחת, אז כבר כתבתי על כך את דעתי - מקרה שכזה לא אמור להוביל לקריסת בנק ולהפסד כספי המפקידים. קיימות מספר אפשרויות להתמודדות עם תרחיש שכזה, מתוכן ציינתי את האפשרות של הלוואת חירום מהבנק המרכזי ואת האפשרות שפשוט יגידו לאנשים שהם יצטרכו לחכות לפירעון הלוואות שהבנק נתן.באשר לסיכון - ברור, הבנק מסכן את כספי הפיקדונות והבנק (כמעט כמו כל עסק) מסכן את השקעת בעליו. סיכון = ריבית.
0
לאלון גולדמן
היזמים והבנקהבנק מייצר את העסף. איכות היזמים תיקבע אם הייצור היה מוצדק. הבעיה מבחינת מתנגדי הרזרווה החלקית היא שהבנק מסכן את כספי המפקידים, במקום לגייס כסף ממשקיעים למטרת עידוד יזמות ( בצורת אג"ח או מניות ) ואותו לתת כהלוואה ליזמים
0
אלון גולדמן
ל - 72: היזמים מייצרים את הכסףואז יש לבנק: 1,000+900 = 1900 במזומן ברזרבה8,100 במזומן מההפקדות של הפועלים האחרונים9,000+8 ,100 במיזמים שממושכנים לבנק - זה לא נזיל אבל זה שייך לבנק.סה"כ: בדיוק 27,100הנקודה החלשה היא כמובן המיזמים, אם הם מניבים תשואה ומצליחים להחזיר את ההלוואה אז הכל בסדר, כולם מרוצים והכלכלה צומחת. רק אם המיזמים כושלים ואינם מסוגלים להחזיר את ההשקעה בהם - אז הבנק פושט רגל. בנק זהיר היה כמובן דורש ערבות על ההלוואה כך שגם עם המיזם נכשל הבנק מקבל את הכסף חזרה.היזמים הם אלו שמייצרים את הערך הנוסף - לא הבנק.
0
אסף ד
לפוקוס (50)אתה צודק שפיקדון לא עונה על ההגדרה המקובלת של הלוואה, אך הוא גם לא עונה על ההגדרה המקובלת של "תשמור לי על הכסף". בשביל שישמרו לך נטו על הכסף ניתן להשכיר כספת ולשם על כך.בפיקדון הכסף נמצא בידי הבנק והוא משלם לך על הזכות להשתמש בו.אפשר לקרוא לזה הלוואה בתנאים מיוחדים. אני לא חושב שזה כל כך משנה.לגבי סעיף 4 - הלואי... או במילים אחרות אני לחלוטין לא חושב כך. ההבנה ו/או הרצון של המפקיד הממוצע לא מאפשרים לו להבין את מידת הסיכון של הבנק.בעצם למה לדבר על המפקיד הממוצע, אני אדבר על עצמי, שאני מאמין שאני מבין קצת בכלכלה - אין לי מושג מהם הסיכונים שהבנק שלי חשוף אליהם.חבל שהדיונים הללו לא מתקיימים בפורום...
0
יעקב
הבנקים מסכנים את כספי המפקידים!זה מובן מאליו. לא קשור ל"הדפסה".ברגע שהמפקיד הביע הסכמה שכספו ילווה לאחרים הוא לוקח על עצמו סיכון.הלווה יכול לפשוט את הרגל ולא להחזיר את ההלואה.גם הבנק יכול לפשוט את הרגל. זה קורה כאשר הרבה לווים אינם מסוגלים להחזיר את ההלוואות.זה לא בגלל שהם "יוצרים כסף". לא קשור לזה.מפקיד שלא רוצה לקחת סיכון שוכר כספת ושם כספו בכספת.
0
יעקב
סיפור מחזוריבסיפור שלך אף אחד לא משתמש בכסף אלא מיד רץ ומפקיד אותו חזרה בבנק. יזם א' "משלם לפועליו" ואלה אינם צריכים אוכל, כי אוכל יש מן השמים, ולוקחים את כול הכסף ומפקידים אותו חזרה בבנק. מה ערכו של כסף שאי אפשר להשתמש בו אלא רק להפקידו בבנק?אז מה קרה ?כלום. במאזן של הבנק רשומים אולי 31000 אלף בצד הזכות (שכח מהרזרבות) , וגם 30000 בצד החובה. (פחות ההון העצמי).בכמה כסף השתמשו, באופן מעשי ? בכלום. גורנישט, אפס. כלומר אותם 10000 ש"ח נרשמו כמה פעמים, כמו הדירות בפנקסי המתווכים.ברגע שמישהו קונה אוכל בכסף (במקום להפקידו בבנק) קטן המאזן של הבנק, כמו שקטנות מספר הדירות הרשומות אצל המתווך (אצל כול המתווכים) אם אחת מהן נמכרת.הוא שאמרתי: העברת כספים מבנק לבנק, או מהלווה חזרה לבנק יוצרת רישום נוסף אבל לא ערך נוסף. הרישום הוא ממשי, אבל אין מאחוריו ערך. לכן, אני אומר, שהחישוב שמוכיח כיצד fractional reserve יוצר כסף הוא חישוב של רישומים בספרי הבנקים אבל לא של ערכים ממשיים.נחזור לבנקאי יעקב במשל למעלה: אם יבוא המפקיד הראשון ויבקש את כספו חזרה - הבנקאי יוכל לתת לו (כי יש לו את ה 10000 המקוריים, אחרי שכולם הפקידו את הכסף חזרה בבנק) אבל אם יבוא באותו זמן גם המפקיד השני - כבר לא יהיה כסף בקופה והבנק יפשוט את הרגל. למרות שבספרי הבנק רשומים 30000 ש"ח, הוא לא יכול לעמוד בהחזר ממשי של יותר מ 10000, השאר הוא רישום כפול. תפקידה של פשיטת רגל הוא לנקות רישומים כפולים מהמערכת.כמובן, הבנקאי הזהיר יעקב ידאג שהתאריכים של הפקדונות יהיו בסדר. המפקיד השלישי (הפועלים) יוכלו למשוך את הפקדון רק אחרי שהלווה הראשון החזיר את ההלואה, והמפקיד השני רק אחרי שהקודם החזיר את ההלואה - ולכן - לא נעברה שום עבירה, ולא היתה שום הונאה, והכול מסתדר על הצד הטוב ביותר (כולל הרישומים בספרי הבנק, שחוזרים לאחור). רק צריך להקפיד על התאריכים. יעקב לא יוכל להחזיר ברגע נתון את כול הפיקדונות לכול המפקידים - אבל הוא גם לא התחייב לכך. אז הוא לא רמאי. הוא כן יוכל להחזיר את כול הפקדונות לכול המפקידים במועד שנקבע.
0
יעקב
אפרים לא מכיר את בנק הפועליםתפקיד בבנק הפועלים כסף לתקופה קצובה - ותנסה לקבל את הכסף לפני זה. הם יגידו לך קודם כול "בלתי אפשרי", אח"כ יגידו לך - ניתן לך הלוואה בריבית XXX עד למועד תום הפקדון שלך.אם הפקדת כסף בפקדון קצוב הבנק אינו חייב לתת לך כסף לפני תום התקופה. אם הוא רוצה להיות נחמד אליך (כמו בסניפים אחדים של דיסקונט) הוא נותן לך את הכסף בלי בעיות, רק מוריד את הריבית שהיית אמור לקבל על הפקדון הקצוב.אבל הוא אינו חייב, משפטית, למסור לך את הכסף לפני הזמן. לך מחר לסניף שלך ותשאל.
0
יעקב
עניין הרזרבה אינו רלונטיעניין הרזרבה אינו רלוונטי לשאלה האם הם מדפיסים כסף או לא. אתה מערב מין בשאינו בן מינו. את הרזרבות משאירים מתוך הנחה שיש תמיד אחוז מסוים של הלוואות שלא יוחזרו.לצורך ליבון השאלה אם הבנק מדפיס כסף או לא - נניח שהוא מלווה את כול מה שהפקידו אצלו. הפקידו אצלו 1000, הוא מוציא הלוואה בגובה 1000. גם במצב זה הוא לא מדפיס כסף.המצב שמפקידים בבנק 1000 והוא מוציא הלוואה של 2000 אינו חוקי היום, ובעבק היה בלתי תקין - היה בגדר הונאה - אם כי אפשרי.מותר לו להוציא הלוואה של 2000 רק בתנאי שהבנק המרכזי "הפקיד" אצלו עוד 1000.
0
יעקב
סוגי בנקים תקיניםאינני יודע בדיוק מה כתב רוטברד, לא קראתי את רוטברד, רק סיפורים מיד שנייה על מה שהוא כתב. אני חושד שהוא טועה.בכול אופן לסוגי הבנקים התקינים (סוג 1, ו 2 בתגובה 64) אני הייתי מוסיף את הסוג השלישי הזה:בנק שמקבל פקדונות ונותן הלוואות מכספי הפקדונות (בנוסף לכספי ההון העצמי), אבל לעולם לא נותן יותר הלוואות מאשר יש אצלו פקדונות (והון עצמי).זה המצב לגבי הבנקים היום - הם אינם יכולים לתת יותר הלואות מאשר יש להם פקדונות.כאמור - יחס הרזרבה אינו רלוונטי.ברור שרזרבה יותר גבוהה - פירושו בנק יותר זהיר, שיש פחות סיכוי שיפשוט רגל בעקבות הלוואות שלא הוחזרו.ברור גם שככול שהרזרבה יותר נמוכה ניתן להוציא יותר הלוואות (עד לתקרה של סכום הפקדונות).אבל עניין הרזרבה אינו רלוונטי לשאלה אם מדפיסים כסף.
0
יעקב
מהירות הכסף - או יעילותומוישה מכר את התבואה שלו ב 100 דוכתים מזהב, קנה בגדים, מחרשה ועוד ב 50, והחליט לשמור את ה 50 הנותרים "שיהיה" (צריך נדוניה לבת, או חלילה לרופא אם מישהו יחלה...). הוא החביא את 50 הדוכתים מתחת לבלטות.50 הדוקתים יצאו מהמחזור ואינם תורמים להמשך הפעילות הכלכלית.יענקל היה במצב דומה אבל החליט להלוות את 50 הדוכתים שחסך לשמואל הסנדלר, כדי ששמואל יקנה עורות ויתפור נעליים, וימכור אותם ברווח, ויחזיר 55 דוכתים ליענקל אחרי שגם שמואל התפרנס בכבוד במהלך הזה.50 הדוכתים של יענקל הניבו יותר פעילות כלכלית, יצרו יותר עושר חדש, מאשר 50 הדוכתים של מוישה.עדיין זה לא אומר שיענקל הדפיס כסף.יש הבדל בין ניצול יותר טוב ויצרני של כסף קיים לבין הדפסת כסף.
0
יעקב
לגבי מדיניות מונטריתאני נוטה להסכים דווקא עם מוריי רוטברד ולא עם פרידמן.שהבנקים יתנהלו לבד, ללא פיקוח. שיבוטל הפד (End the fed ).במצב זה נחזור למצב של המאה ה 19. כול בנק ידפיס את השטרות שלו, ויראה לכולם במה הם מגובים.לקוח שירצה להפקיד בבנק שמדפיס הרבה כסף עשוי לזכות ברווחים גדולים, אבל גם עשוי להפסיד את כספו כאשר הבנק פושט את הרגל. בנק שמדפיס הרבה כסף פושט את הרגל - זהו דבר בטוח - הטריק הוא לנחש (להמר) מתי תהיה פשיטת הרגל, ולהוציא את כספך בזמן. כמו בכול הימור - יהיו מרוויחים ומפסידים. אני גם בעד לגליזציה של בתי קזינו. בתי קזינו גם כן "מדפיסים כסף" - כלומר יוצרים רווחים גבוהים.התהליך של פשיטת רגל של בנק הוא התהליך של ניקוי השוק מכסף "מודפס", כלומר כסף לא אמיתי.בנקים אחרים יתנהלו בזהירות, לא ידפיסו יותר מאשר יש פיקדונות, ישלמו ריבית יותר נמוכה למפקידים אבל יתנו יותר בטחון מפני פשיטת רגל.כול אדם יבחר את הבנק בו הוא רוצה להפקיד את כספו. וכמובן שתהיה גם האופציה לשמור את הכסף מתחת לבלטות - אופציה שהייתה תמיד פופולרית והינה אופציה טובה בהחלט.
0
אפרים
מי יצר את הכסף העודף - נסיון אחרוןיום אחד החליט יעקב לפתוח בנק בעירו. לקח 1000 ₪ שהיו לו ( בשטרות של 100 ) וקנה בניין. בשלב זה כך נראה מאזן הבנק : נכסים =1000 ( הבניין ), התחייבויות = 0 , הון עצמי = 1000 למחרת היום בא אליו תושב העיר – משה - עם 10000 ₪ בשטרות של 100 ₪ הפקיד בבנק בחן שפתח ולקח פנקס צ'קים.עכשיו מאזן הבנק נראה כך : נכסים = 11,000 ש"ח , התחיבויות = 10,000 ₪ הון עצמי = 1000 . מתוך 10,000 הש"ח שקבל יעקב , הניח בצד 1000 ₪ ( בשטרות של 100 ) כרזרווה – הוא בנקאי זהיר – כבר ציינו. למחרת הגיע יזם צעיר ליעקב וביקש הלוואה בסך 9000 ₪ להשקעה במיזם חדש ( שאפילו יעקב מתלהב ממנו ) . היזם משלם את ה 9000 ₪ שקיבל מיעקב לפועליו ואלו ממהרים להפקיד אותם בבנק של יעקב. עכשיו נראה המאזן כך : נכסים – 11,000 + 9000 = 20,000 התחיבויות 19,000 והון עצמי 1000. הואיל ויעקב הוא בנקאי זהיר , כבר ציינו זאת קודם – הוא לוקח 900 ( בשטרות של 100 ₪ ) מהכסף שהפקידו הפועלים ומצרף אותם לרזרווה הקודמת כך שסך הרזרווה שלו עומדת על 1900 ₪. למחרת מגיע עוד יזם – צעיר נמרץ ומבקש הלוואה של 8100 ₪ - גם הוא מקבל את מבוקשו ומשלם לפועלים שבנו לו את המיזם 8100 ₪. אלו ששמעו על הבנק של יעקב, באים לבנק ומפקידים בו את כספם. וכמובן מקבלים אסמכתא לפיקדון כמו המפקידים הקודמים. ויעקב כמנהגו , שם 810 ₪ כרזרווה.עכשיו נראה המאזן כך : נכסים 28,100 , התחיבויות 27,100 הון עצמי 1000 ונשאלת השאלה – כמה כסף יש עכשיו במערכת? הואיל והתחלנו עם 11,000 ₪ ולא נוסף שום שטר כסף למערכת , הרי שנשארו 11,000ש"ח . אבל לקוחות הבנק יודעים בוודאות שיש להם 27,100 ₪. מי יצר את הכסף העודף?והתשובה היא - הבנק של יעקב - שעובד ביחס רזרווה של 1:10 ולכן על כל 1000 ש"ח שיקבל ייצר עוד 9000 .ואם יבואו כל בעלי הפקדונות לקבל את כספם , לא יוכל להחזיר להם כי יש לו בבנק רק 10,000 ש"ח ולא 27,100 ש"ח שבעלי הפקדונות יודעים שיש להם.אם זה לא מספיק ברור צר לי .
0
אפרים
המשך ל 72בדוגמא מ72 כמות הכסף יכולה להגיע ל 100,000 ש"ח - 10000 ש"ח בשטרי כסף ו 90 אלף ש"ח שהבנק ייצר דרך סבב הלוואות - פקדונות - כי יחס הרזרווה במקרה זה הוא 1 ל 10. ביחס רזרווה 1 ל 100 כמות הכסף תגיע בדוגמא שלנו ל מליון ש"ח.ז"א - אם הבנק המרכזי הדפיס 10,000 ש"ח וקבע יחס רזרווה של 1 ל100 הרי שעל כל שקל שהבנק הדפיס - בשטרי כסף ומטבעות כסף - הבנקים המסחריים יכולים ליצר עוד 99 ש"ח.זו הסיבה שמפעם לפעם אנו שומעים על שינויים שהבנק המרכזי מבצע ביחס הרזרווה - בשנה האחרונה 7 פעמים בסין - 6 הקטנות - ולפני שבוע העלאה. גם ברננקי יכול להדפיס ע"י שינוי יחס הרזרווה, רק שהבנקים , מנימוקים שלהם, לא ששים להגדיל אשראי למרות שהם יכולים - הם פשוט יודעים היטב מה איכות ה"נכסים" במאזן שלהם ( ההלוואות ) .מה שחשוב להבין הוא שהבנקים מסכנים את כספי המפקידים ולא רק את כספי בעלי המניות, ורמת הסיכון תלויה באיכות הלווים.
0
focus
ליעקב: מכפיל הפקדונותאני מתאר לעצמי שאסף התכוון למושג "מכפיל הפקדונות".כלומר, כמות האשראי שהבנקים נותנים ביחס לפקדונות שבידיהם (או משהו כזה).יעקב, נראה לי שאתה מתייחס למושג שונה לחלוטין:velocit y of money.המהירות שבה הכסף מחליף ידיים.- והבלבול הזה מכניס רעש נוסף לדיון... :)
0
יעקב
אכן, מהירות הכסףנכון, התכוונתי ל"מהירות הכסף." הבנקים תורמים להגברת הפעילות הכלכלית על ידי הגברת מהירות הכסף, ולא על ידי הגדלת כמותו.את הגדלת הכמות עושה הבנק המרכזי, שאינו בנק בכלל.באשר ל"יחס הרזרבה" - אם הוא 5% או 10% - זה משפיע אם הבנק יכול להוציא הלוואות בשעור 95% מהפקדונות או רק ב 90%. זה משפיע אבל לא בהרבה מאד.
0
הבנקאי
מכפיל הפקדונותמכפיל הפקדונות = יחס הרזרווה/1 כלומר , אם יחס הרזרווה השתנה מ 10% ל 5% מכפיל הפקדונות גדל מ10 ל 20 - כלומר, אם ב 10% ניתן היה לתת הלוואות בסכום 1 מליון ש"ח , הרי שב 5% ניתן לתת הלוואות ב 2 מליון ש"ח - שינוי של 100%
0
יעקב
מכפיל מוטעהאם לבנק יש 1000 ש"ח פקדון - הוא יכול לתת 900 ש"ח הלואות (תחת רזרבה של 10% ) ו 950 ש"ח - תחת רזרבה של 5% .זה ההבדל.אין שום מכפיל. הסיפור שבנק א' מפקיד אצל בנק ב' ובנק ב' מפקיד אצל בנק ג' - אינו יוצר יותר כסף, רק יותר רישומים במאזני הבנקים. כבר דיברנו על זה.
0
הבנקאי
שאלת הבהרה ליעקבבמדינה מסוימת יש כמות קבועה של שטרי כסף בשווי כולל של 1 מליון דולר. יחס הרזרווה הנדרש מהבנקים הינו 10% , מה לדעתך הכמות המכסימלית של כסף שתיהיה במדינה?באותה מדינה החליטו לשנות את יחס הרזרווה ל 5% , בלי לשנות את שווי סך שטרי הכסף - עדיין מליון דולר. מה כמות הכסף המכסימלית שתהיה עכשיו במדינה?
0
יעקב
תשובה לאסף, 89בוודאי, מה שאתה מתאר הוא המצב הטבעי, והתקין, והנורמלי, ואין בו תרמיות או הדפסת כסף.מצב רצוי זה מתקלקל לרוב על ידי שני גורמים:גורם ראשון הוא הבנק המרכזי שמדפיס כסף.גורם שני הם הבנקים המסחריים, שעלולים גם הם להדפיס כסף - במהלך שהוא הונאה. קל לבנקים לעשות הונאה - זו הבעיה.בעיה שלישית היא שיתוף פעולה בין שני הרשעים - הבנק המרכזי מדפיס כסף, והבנק המסחרי מפיץ אותו.לכסף אין ריח וקשה להבחין כאשר ההונאה מתרחשת, ומה חלקו של כול חשוד בהונאה.
0
הבנקאי
ליעקב - לא ענית לשאלתימה הסכום המקסימלי של כסף שיהיה במדינה ביחסים שתיארתי ? בכסף אני מתכוון לכל מה שנמצא במערכת הבנקאות, שאנשים "יודעים בוודאות" שיש להם בחשבונם.
0
יעקב
לפוקוס - כסף אינסופי?לפי דעתך יש כסף בלי סוף, ממש בלי סוף, כי המחשב יכול להדפיס כול מספר. אז בשביל מה לעבוד? נדפיס (או נכניס) לכול אדם בוגר 10,000 ש"ח לחשבון כול חודש מתוך המאגר האינספוי של המחשב, ובא לציון הגואל.לא יהיו יותר עניים, וגם לא צריך לטרוח לעבוד - כלומר אנשים יעבדו רק למען העניין האישי, לא למען כסף.מה דעתך על זה ?מה מונע ממצב "אידיאלי" זה להתקיים? כי אותו דבר שמונע את זה הוא הדבר שמגביל את כמות הכסף, למרות כוחו הגדול של המחשב.(דרך אגב - זוהי בערך האוטופיה הקומוניסטית).
0
יעקב
לבנקאי 99"בכסף אני מתכוון לכל מה שנמצא במערכת הבנקאות"טוב מאד שאתה מגדיר למה אתה מתכוון ב"כסף". אין בינינו מחלוקת לאחר שהגדרנו למה מתכוונים.בספרי הבנק יהיה רשום אינסוף כסף (תלוי כמה פעמים חזר הלווה להפקיד את ההלואה בבנק, או, במקום אינסוף, תרשום את החישוב המדויק שאתה עושה, משהו כמו 0.9^ N- שהוא מתכנס למשהו).אני אומר שהרישום הזה אינו מבטא את השימוש הממשי בכסף.נניח שבמדינה הנ"ל יש אנשים משוגעים שאוהבים להחזיק כסף מזומן בכיס. הסכום המקסימלי שהם יוכלו להחזיק הוא 900 או 950 אלף.ראה את המשך הדיון עם פוקוס על השאלה האם כסף הוא רק פיקציה מוסכמת או שיש לו ערך של ממש.
0
הבנקאי
ואני לתומי חשבתי אחרתממה שאני יודע, בהנחה שיש 1 מליון דולר בשטרות מזומן, ובהנחה שכל הבנקים עומדים ביחס הרזרווה המותר הרי שביחס של 10% , סה"כ הכסף לא יכול לעבור את ה 10 מליון , וביחס של 5% , סה"כ הכסף שייכול להיות לא יעבור את ה 20 מיליון. משום מה בישראל , בארה"ב ואפילו בסין - זה מתקיים
0
יעקב
ל 103אתה צודק - (בלי לדקדק על גרושים), ס"ה שיכול להיות רשום בספרי הבנקים הוא כמו שאמרת - 10 מיליון או 20 מיליון.ס"ה המזומן שיכול להיות בכיס של האנשים הוא 900 או 950 אלף.אלא עם כן הבנק המרכזי רץ ומדפיס את ההפרש - כי אז הכול אפשרי. לא רק 10 או 20 מיליון, אלא כול מספר. עובדה - שאל את ברננקה.
0
הבנקאי
שאלתי את ברננקימשום מה סך הכסף שהוא הדפיס לא הגדיל בצורה משמעותית את כמות הכסף במחזור. יכול להיות שזה בגלל שהבנקים לא עובדים ביחס הרזרווה המכסימלי המותר וברננקי מדפיס במקומם?
0
יעקב
תשובה ל 88בוודאי שבנק יכול להדפיס כסף, גם אני יכול לתת צ'קים ללא כיסוי. אף אחד לא מונע מאתנו חוץ מה"אמא" שאומרת שזה אסור....:)המשל הנכון עם הפודינג הוא אחר. לא שאתה יכול לאכול את הפודינג רק אחרי שאכלת את הבשר, אלא שאתה לא יכול לאכול את הפודינג ואחר כך להלוות אותו למישוה אחר.אתה לא יכול לאכול את הפודינג וגם לשמור עליו. זה פשוט? לא ?זה לא כלל של "האמא" - כלל שרירותי - זה מין משהו שקשור לדבר להפילוסופים בדרך כלל מכחישים שהוא קיים - זה נקרא המציאות.במציאות אתה לא יכול לאכול את הפודינג וגם לשמור עליו, זה לא חוק חברתי ושרירותי.בנק יכול להדפיס כסף, ואני יכול לתת צ'קים ללא כיסוי. זו תרמית. אחרי כמה זמן התרמית מתגלית - והמתרחש תיקון או טיהור של הזיהום והתפכחות מאשלייה - הצ'קים שלי והכסף של הבנק הופכים לנייר חסר ערך.
0
יעקב
תשובה ל 87נניח שבאותה מדינה יש רק בנק אחד, וכול ה 1 מיליון דולר מתחילים באותו בנק.תחת יחס רזרבה של 10% הוא יכול להוציא 900 אלף כהלואות (למסור כסף לאחרים), תחת רזרבה של 5% הוא יכול להוציא 950 אלף.זה פשוט.אם מישהו מאלה שקיבלו את ההלואה חוזר ומפקיד את הכסף בבנק (נניח תחת שם אחר), הבנק יוכל להוציא עוד פעם 90% או 95% בהתאמה, מהכסף שחזרו להפקיד בבנק.כסף חופשי בחוץ, שאפשר לקנות בו אוכל, יהיה בסך 900 או 950 אלף בהתאמה - לעולם לא יותר.במאז הבנק יהיו רשומים סכומים יותר גבוהים - אבל זה פיקטיבי - זה לא כסף שיכול לקנות אוכל.
0
focus
ל-90: מה מונע בעדו חוץ מרגולציה?כתבת:"אם אתה ושב שהבנק יכול לתת הלוואות ללא פקדונות אז אתה טועה, ואני לא מתכוון מסיבות של רגולציה.בנק לא יכול לתת כסף שאין לו.מהו כסף שיש לו? כל כסף שהופקד אצלו".כשאתה כותב "לתת כסף" אתה מדבר על שטרות??- כשהבנק נותן הלוואה הוא לא נותן שטרות. זה הכל דיגיטלי. כל מה שצריך זה להגדיל את היתרה בחשבון הרלוונטי בגובה ההלוואה שיש לתת.(היתרה = מספר בתוך מאגר נתונים).כדי לבצע העברה של X ש"ח מחשבון לחשבון באותו בנק, צריך להפחית X מהחשבון הראשון ולהוסיף X לחשבון השני.(המתכנתים עובדים קשה כדי למנוע מצב שהפעולה הראשונה תתבצע בלי השניה..).כשנותנים משכנתא זה קצת יותר פשוט: במקום שתי פעולות יש רק אחת.פשוט מוסיפים X לחשבון הרלוונטי.
0
focus
מתן אשראי כנגד עו"ש?נדמה לי שקראתי פעם שהבנקים קיבלו אישור (זמני) לתת הלוואות כנגד סכומים שנמצאים בעו"ש.אם זה נכון, זה מחזק את טענתי.כדי להדגיש את הנקודה נתאר לעצמנו מצב בו יש בנק אחד בלבד ו*כל* הלקוחות מחזיקים את *כל* הכסף שלהם בעו"ש.אין פקדונות. אין מזומן. הכל בעו"ש. אצל כולם.- ועל סמך הכספים בעו"ש הבנק מעניק הלוואות, שנשמרות שוב בעו"ש וחוזר חלילה.כך שהכסף המקורי שהופקד הוא לגמרי נזיל ואנשים עושים העברות מחשבון לחשבון ומשתמשים בו למסחר.- ובאותו הזמן גם הכסף שניתן כהלוואה הוא לגמרי פעיל, ואנשים מעבירים אותו מחשבון לחשבון ועושים בו עסקאות באותו האופן.יוצא שכמות הכסף הניתן לשימוש גדלה עד פי 10 (בהינתן יחס רזרבה של 10%).
0
focus
ישנם סוגי בנקים נוספים* בנק הלוואות שנותן אך ורק הלוואות מההון העצמי. קיים כבר היום (השוק האפור). אם קיים כבר כיום באופן ספונטני, יש להניח שימשיך להתקיים.(הוזכר קודם על ידי אפרים, כמדומני).* בנק לחסכונות והלוואות בו החיסכון "סגור" לתקופה מוגדרת מראש אבל הוא סחיר.כלומר, כאשר אתה "סוגר" את הכסף לתקופה אתה בעצם קונה אג"ח של הבנק, שאותו אתה יכול למכור (אם יש קונים) גם לפני תום התקופה.הכסף בבנק הזה הוא יותר נזיל מאשר בגרסה שאתה תיארת, כי ניתן למכור את האג"ח לפני תום התקופה, אם יש קונה שמעוניין.הנזילות הזאת *לא* מסכנת את הבנק כי זה לא משפיע על הבנק שהאג"ח מחליף ידיים - הבנק בכל מקרה צריך לשלם את הכסף רק בתום התקופה.מי שמוכר לפני סוף התקופה עלול למכור במחיר נמוך מהפארי - כמו בכל אג"ח.
0
focus
מה שחשוב הוא שהם מתקיימים במקביל
0

3000 תוים נשארו