רביעי, 07 ינואר 2015 06:10

הגז שעלול להתנדף

משק הגז המעוות רוכב על מערכת כלכלית מעוותת. ישראל עולה על דרך מכשולים שתרחיק משקיעים בגלל חזירות פוליטית, ותפגע ברמת החיים. ניווכח איך מדינה סוציאליסטית יכולה להפסיד ממשאב טבע שופע.

כמה גז ונפט יש בישראל?

אף אחד לא יודע כמה אוצרות טבע, שניתנים למימוש לטובת האדם, יש על פני כדור הארץ או במדינה מסוימת. לא כל משאב טבע ניתן לניצול – אנחנו לא יודעים כיום איך לנצל את הלבה הרותחת שבליבת כדור הארץ. הרומאים לא ידעו לנצל נפט וגז. הכמות וסוג המשאבים שניתנים לניצול תלויים בהתקדמות הטכנולוגית של האנושות.

אנחנו לא יודעים, לדוגמה, את כמות עפרות הברזל בכדור הארץ שעומדות לרשות האדם. לעפרות הברזל לא היה ערך בתקופת האבן. בתקופה מאד קדומה ליקטו עפרות ברזל שנראות לעין בסלים וגרפו אדמה באמצעות מחרשת עץ רתומה לשוורים – "הכמות הידועה" של ברזל הייתה מאד מצומצמת. בימי הביניים כבר כרו ברזל בחפירה ידנית של פירים – כמות העפרות הידועות עלתה. גיאולוגים במאה ה-19 העריכו מן הסתם שכמות הברזל בטבע הרבה יותר גבוהה, כי בעזרת מנוע הקיטור הופעלו מעליות לעומק רב יותר אל בטן האדמה. במאה העשרים השתכללו המנועים, טכנולוגיות החיפוש השתפרו, התעבורה למרחקים הוזלה והסתבר שמשאבי עפרות הברזל נמצאים גם בקצות תבל ובעומקים שלפני כן כלל לא הייתה גישה אליהם – ההערכות הכמותיות השתנו מקצה לקצה. ייתכן שבעוד 50 שנה יעמדו לרשות האדם עפרות ברזל שיופקו מאסטרואידים בחלל. הטכנולוגיה קובעת במידה רבה את היקף "הכמות הידועה" של משאבי הטבע.
 
גם כמויות הנפט והגז "הידועות" משתנות בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. בשנות החמישים לא עמדה לרשותנו טכנולוגיה לקידוחי עומק בים ולכן הערכת כמויות הגז והנפט התבססו על קידוחים יבשתיים; בשנות השבעים "ידענו" שתוך 20 שנה ייגמר הנפט בעולם; בעשורים האחרונים התפתחה טכנולוגיית הקידוחים הימיים העמוקים, וממש לאחרונה צמחה טכנולוגיית הקידוחים האופקיים – כמויות הגז והנפט הידועות גדלו פי כמה מונים. הטבע לא ייצר כמויות חדשות של נפט וגז, אלא הידע האנושי הוא ש"ייצר" מקורות חדשים הולכים וגדלים. העבר מוכיח עד כמה קשה לנחש מה צופן העתיד הטכנולוגי.  


1518 4 וויקיפדיה

אין "מומחה" שיכול להעריך את כמויות הגז הפוטנציאלי במים הכלכליים של מדינת ישראל. כל "מומחה" צריך לסייג את הערכותיו בענווה ולציין שההערכות נכונות להווה, נכונות לטכנולוגיה הידועה, ונכונות לרמת המוטיבציה של משקיעים ויזמים להסתכן במיזמי גז.

אין "מומחה" שיכול להעריך את מחיר הגז "בעתיד", או את "פוטנציאל יצוא הגז בעתיד" – אפילו לא "מומחה איטלקי". אין "מומחה" שיכול לחזות את פריצת הדרך הבאה שתביא לעולם מקור אנרגיה חדשני ומשתלם (אולי היתוך גרעיני, אולי כור אטומי זעיר ובטוח, או אולי "משהו" אחר).

למינרלים ולאוצרות טבע אין ערך עצמי אובייקטיבי שניתן להם על ידי בורא עולם או ערך שנוצר בדרך עלומה ב"מפץ הגדול". ללבה הרותחת בבטן האדמה, לדוגמה, אין כיום שום ערך (בינתיים...). ערכם של אוצרות טבע נובע מיכולת האדם לנצלם לטובת עצמו, מיכולת ההמצאה של האדם, מהדחף התמידי הבלתי מסופק של האדם להיטיב את חייו לטובת עצמו וצאצאיו. "אוצרות טבע" לא קיימים כמוצר סופי וכדי שיהיה להם ערך צריך להפוך אותם למוצר שנחוץ לאנשים, או כמוצר ביניים (כמו אנרגיה) שמאפשר ליצור בעזרתו מוצרים מועילים.

תהליך הפיכת אוצרות טבע למוצרים מועילים אינו קורה מאליו. החוליה המקשרת בין אוצרות טבע לבין מוצר מועיל לאדם הם היזמים. ללא היזם שמוכן להסתכן ולהשקיע כדי להפיק רווח לעצמו – לא היה מיוצר המקדח לקידוחי עומק, לא הייתה מיוצרת הספינה שגוררת את האסדה ללב ים, ולא היה מוקם המפעל שמייצר את צנרת הולכת הגז.    

מי צריך להיות הבעלים של גז שהתגלה?

פירות שמופקים מקניינו של אדם הופכים גם הם לקניינו. פירות עבודתו וכישרונו של אדם שייכים בלעדית לו. משאב טבע או מינרל שהתגלה מתחת לפני שטח של קרקע פרטית צריך להיות קניין של בעלי הקרקע. בעלי הקרקע רשאים לנצל כל משאב שביכולתם להעלות לפני השטח בקידוח אנכי מכל נקודה בחלקה שבבעלותם.

זיכיונות לחיפושי נפט בקרקעות שבבעלות המדינה צריך למכור, לכל המרבה במחיר, ובכלל זה זיכיונות לאזורי קידוח במים הכלכליים של מדינת ישראל (הזיכיון נמכר כיום ל-30 שנה). תנאי הזיכיון צריכים להיות פשוטים, ברורים, ויפקעו אם בעל הזיכיון לא החל בקידוח תוך פרק זמן מוגדר. מי שגילה גז או נפט (או מינרל אחר) בקידוח מוצלח – פירות התגלית צריכים להיות לרכושו הבלעדי. 

היותו של משאב טבע רכוש פרטי מסביר את הכמות העצומה של קידוחים בארצות הברית – באוקטובר 2014 בלבד הונפקו 7,227 היתרים לקידוחים חדשים ברחבי ארצות הברית! זאת לעומת כ- 400 קידוחים בישראל (חלקן על ידי חברות ממשלתיות) מאז קום המדינה. כ-55% מכלל קידוחי הנפט בעולם מבוצעים בתוך ארצות הברית.


1518 3

 אחת מההצלחות היחידות של הקומוניזם הוא הטמעת ההכרה בציבור שרכוש בבעלות פרטית הוא שורש הרוע על פני אדמות. לא כל רכוש פרטי, כי לרוב הגדול בדמוקרטיה יש רכוש פרטי כלשהו. חלק ניכר בציבור מאמין ש"קצת" רכוש פרטי – זו תופעה תקינה. אבל מי שצובר בכישרונו (או במזלו) הרבה רכוש – זה כבר מאוס. המדינה הסוציאל-דמוקראטית צריכה להחרים את "הרכוש העודף" בצורה של מס גבוה, מיסי ירושה, או אפילו הלאמה. סיסמאות פוליטיות להחרמת רכוש וחלוקת פירות ההחרמה זוכות בדרך כלל לאהדה נרחבת. מי יתנגד לקבלת כסף מהמדינה, אפילו אם מקור הכסף בהחרמת רכוש פרטי? הרי הכסף הוחרם מ"עשירים חזיריים"? נשיא צרפת פרנסואה הולנד החליט להחרים שלושה רבעים מהכנסות העשירים בצרפת – הציבור ברובו מחא כפיים. גם את הממונה על ההגבלים בישראל, דייויד גילה, מהללים על החלטתו להפקיע זיכיונות גז. 

הים הוא רכוש ציבורי בתוקף נסיבות היסטוריות. טכנית אי אפשר היה להפיק תועלת כלכלית ממרחבי הים (למעט שיט ודיג) ולכן לא היה ערך לתביעת בעלות פרטית על משבצות ים ולא היה שווה להגן בכוח על הבעלות (אילו נתבעה). רק ב-1982 הושגה הסכמה באו"ם על הגדרות אחידות ל"מים טריטוריאליים" ול"מים כלכליים" ולא לפני שטכנולוגיית הקידוח הימי הבשילה. הסוגיה לא הטרידה כל כך את המדינות עד אז.

משפותחו טכנולוגיות קידוח במים עמוקים, נוצר ערך כלכלי לים. אנחנו לא רוצים שהמדינה תכפה עלינו גביית מיסים בכוח לצורך חיפושי נפט וגז ממשלתיים. אני שונא סיכון ומסרב להשקיע את חסכונותיי בחיפושי נפט, ידידי אוהב סיכון ונוהג ההיפך. אין זה מוסרי שהממשלה תכפה עלי להמר על חיפושי נפט באמצעות חברה ממשלתית. אין לנו אמון בעסקים ממשלתיים ובייחוד בעסקים ממשלתיים שנכפים עלינו. לכן, חיפושי גז צריכים להתבצע על ידי יזמים פרטיים, כאשר כל הסיכון יחול עליהם.

מובן מאליו שדייג שמשקיע הון ועבודה ומעלה דגים ברשתו – אלה יהיו לרכושו הבלעדי. הדגים, למרות שהם משאב טבע, לא נחשבים ל"רכוש העם". גם הגשם ממנו נהנים החקלאים אינו רכוש העם. אף אחד לא יקבל כ"דרישה מוסרית" קריאה להחרמת 80 אחוז משלל הדיג לטובת המדינה. הסיכון והיקף ההשקעה בחיפושי גז ונפט גדולים לעין שיעור מהסיכון בחקלאות ודיג – למרות זאת קל להסית את הציבור נגד חברות גז שהצליחו. אף עיתונאי לא הזיל דמעה כאשר המשקיעים בחברת "שמן" שקדחה מול חופי אשדוד, הפסידו כ- 600 מיליון שקל בקידוח יבש. ההגינות מחייבת ש"העם" שרוצה להיות שותף ב-80 אחוז מהרווחים – ישתתף גם באותו שיעור בהפסדים...

הנפט והגז לא "שייכים לעם" כפי שהפִּלפלים שמגדלים בערבה לא "שייכים לעם" למרות שמגדלים אותם על קרקע ש"שייכת לעם". גם פרס נובל לכימיה שייך לפרופ' עדה יונת ולפרופ' דן שכטמן למרות שמכון ויצמן והטכניון "שייכים לעם". פירות הכישרון, העבודה וההצלחה שייכים לפרט ולא לקולקטיב, לא ל"מדינה".

דייויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, מגלם את דמותו של "הבארון השודד" המודרני – שוד על ידי המדינה ובחסות המדינה. בניגוד למיתוס – "בארונים שודדים" קיימים רק בחסות המדינה (הנושא ראוי לכתבה נפרדת).

למי יימכר הגז (או הנפט)?

למי שהיזמים יחליטו. המדינה הקרובה ביותר היא ישראל ולכן הוצאות השיווק לצרכנים בישראל יהיו הנמוכות ביותר. המשק הישראלי קטן ולכן מהר מאד ייווצרו עודפי היצע. את היתר ימכרו היזמים לצרכנים בעולם.

באיזה מחיר יימכר הגז?

במחיר הכדאי ביותר לצדדים בעסקה. מפעל ישראלי יחתום על הסכם עם ספק הגז החדש, רק אם מחיר האנרגיה יהיה נמוך מהמחיר שהמפעל משלם עכשיו לחברת חשמל, או לסולר שהוא רוכש מבתי הזיקוק. ספק הגז יצטרך להציע מחיר די מפתה, בחוזה לזמן ארוך, כדי שבעלי המפעל יסכימו לבצע את ההסבה לגז.

ספק הגז ינסה לקבל את המחיר הגבוה האפשרי. זכותו. כפי שכל אחד מאתנו ינסה למכור את הרכב או הדירה במחיר הגבוה האפשרי. המוכר אינו כל-יכול, יש לו הוצאות עתק שעליו לשלם, הלוואות לבנקים שצריך לפרוע, שעון הריבית מתקתק גם בשבתות וחגים. הוא חייב למכור. יש לו תחרות ממקורות אנרגיה נוכחיים וצפויה לו תחרות מספקי גז עתידיים, אם יתמהמה. הוא ישאף להבטיח לעצמו לקוחות עם חוזים ארוכי טווח – אבל את זה יוכל להשיג רק תמורת פשרה במחיר.

במקביל, ינסה מפיק הגז לייצא. כאן כבר ייתקל בשוק בינלאומי "אכזר". התחרות תכה בו מכל כיוון – הוא יצטרך לעלות במדרגות הסיכון – לגייס הלוואות נוספות, לוותר על אחוזי בעלות בעסק ולהכניס שותפים נוספים, להשקיע במתקני הנזלה יקרים או בצנרת אספקה ארוכה פי כמה וכמה מזו המספקת גז לישראל. כדאי לו למכור כמה שיותר לשוק המקומי ומהר – לכן המחיר לשוק המקומי יהיה "סביר" ולא צריך שהממונה על ההגבלים יקבע את מחיר הגז הראוי.

אז איך תצמח תחרות בשוק הגז המקומי?

אם שוק הגז יהיה פתוח ללא התערבות של המדינה, ייתכן שתצמח תחרות אמיתית. דווקא הרווחיות הגבוהה של היזם הראשון תזמין כניסה מהירה של מתחרים נוספים לענף חיפושי הגז והנפט בישראל. ייתכן שהיזם הראשון דווקא ינסה אסטרטגיה עסקית שונה: יתחייב למחירים נמוכים לאורך זמן כדי להקטין את התמריץ למתחרים חדשים להיכנס לענף – רווח נקי לצרכן הישראלי.

התחרות לגז, קיימת כאמור, גם מצד מקורות אנרגיה מסורתיים, ובעקיפין גם משוק הגז העולמי.

כמו בתחומים רבים אחרים – כל שהממשלה צריכה לעשות זה לא לעשות: לסלק ידיה מהתערבות במשק הגז, להסיר מכשולי רגולציה שמעכבים הנחת צנרת גז כפולה ומשולשת. הולנד מדינה קטנה כמו ישראל, אך מזה עשרות שנים היא מרושתת בצפיפות בצנרת הובלת גז ונפט. הולנד הפכה למרכז להפצת גז לכל אירופה. צינורות גז ונפט של חברות מתחרות מתנקזים להולנד מבריטניה, נורבגיה, צפון אפריקה ורוסיה. להולנד לא נגרם שום נזק. אצלנו מתווכחים שנים היכן ימוקם צינור הגז השני.    



1518 1 ETH Zurich

יצחק תשובה עלול להיות מונופול גז?

התחליף למונופול פרטי הוא מונופול ממשלתי. לאחרונה מתרבות הדרישות להלאים את הגז בדרכים שונות. הצעותיו של ח"כ דב חנין פופולאריות בטוקבקים; סבר פלוצקר קורא בידיעות אחרונות "תנו למדינה את לווייתן" (28/12/14); הכלכלן, ח"כ אבישי ברוורמן קורא לפיקוח על מחיר הגז – דרישתו מקובלת בקרב פוליטיקאים וכוכבי תקשורת, וכנראה תתקבל לבסוף.

דווקא הפיקוח הממשלתי על מחירים ועל כמויות היצוא ינציחו מונופול בחסות הממשלה. במקום להתמודד בשווקים מול הצרכנים – היזם יתמודד מול פקידי ממשלה. היזם יצטרך "לשכנע" פקידים ופוליטיקאים להעלות מחירים וכמויות יצוא. איך משכנעים? באמצעות טבלאות, מצגות וגרפים, ובמקרה הרע באמצעות "תרומות חברתיות" והבטחת ג'ובים "לאחר הפרישה" מהשרות הממשלתי. מהר מאד נגיע למצב שהממשלה המפקחת תראה את עצמה גם אחראית לעתידו הכלכלי של מונופול הגז, כפי שהיא דואגת ל"יציבות הבנקים".

הלאמת הגז בגרסה זו או אחרת תיצור "חברת חשמל חדשה" – ועד עובדים עם היד על ברז הגז, "גז חינם" לעובדים, העסקת קרובי משפחה והפסד מצטבר של כ- 80 מיליארד שקל כמו לחברת החשמל "של העם". חברת גז ממשלתית לא תראה שקל מ"מכירת גז" לירדן ולמצרים כפי שחברת החשמל לא גובה חוב של כמעט 2 מיליארד שקל מהרשות הפלסטינית. שיקולים פוליטיים של חברה ממשלתית לא יאפשרו לגבות חובות גז מערבים... האם חברת גז ממשלתית תנתק את ממלכת ירדן מגז בגלל שהמלך נמצא "בקשיים כספיים זמניים"?...

פיקוח על מחירים כמוהו כסבסוד הגז לצרכן. ברגע שמתחילים בסבסוד קשה לפוליטיקאים לסגת. הלחצים הפוליטיים תמיד יהיו לכיוון העמקת הסבסוד – כך מושגת "תשואה פוליטית" מקסימאלית. בוונצואלה הדלק עולה 18 אגורות לליטר, מחיר מסובסד דומה קיים ב"מדינות נאורות" אחרות בהן השליטים עלולים להיפרד מראשם אם ינסו לצמצם את הסובסידיה.

ערב הסעודית מפיקה כ-9 מיליון חביות נפט ביום, אבל מעטים מודעים לכך שערב הסעודית צורכת  כמעט שליש מכמות זאת – כ-3 מיליון חביות (מסובסדות) ליום! בערך כמו צריכת הנפט היומית של הודו. צריכת הדלק המסובסדת בערב הסעודית מזנקת, בתלילות מדהימה עד כי אנליסטים כבר מחשבים את היום שבו תתחיל ערב הסעודית לייבא נפט... הזוי? ואילו איחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי שהתברך ברזרבות גז מהגדולות בעולם (במקום השביעי), הפכו כבר השנה  ליבואני גזנטו! אפילו כוויית כבר מייבאת גז נוזלי בחודשי הקיץ. מציאות הזויה זו היא תוצאה ישירה של מדיניות סבסוד אנרגיה "לעם" שהתחילה "בקטן" לפני שנים רבות.  

מונופול פרטי שפועל ללא התערבות ממשלתית מגיע למעמדו בזכות שרות טוב לציבור. מייקרוסופט וגוגל הם מונופולים כבר שנים רבות. גוגל בזכות שירותי החיפוש והמייל החינמיים, ומיקרוסופט בזכות התמחור הנוח של מוצריה המועילים. המעמד המונופוליסטי של מיקרוסופט אפשר לה לכאורה למכור את תוכנת האופיס או הווינדוס ב-5,000 דולר לחבילה בודדת – אבל אז הכנסותיה היו יורדות ומזמן היו צומחים מתחרים.

אם הבחירה היא בין מונופול ממשלתי (אפשר להוסיף ללא היסוס את התואר "מושחת") לבין מונופול פרטי – עדיף שיהיה פרטי. למי שיש עדיין ספק לגבי התנהלותו של מונופול נפט ממשלתי מוזמן לקרוא על פטרובראז – ענק הנפט של ממשלת ברזיל. כך מנהלת ממשלה את "הנפט של העם הברזילאי" ולא יכול להיות אחרת. 

אז מה תרוויח המדינה מהגז?

מעסקי הגז צריך לגבות מיסים כמו מכל עסק אחר במדינת ישראל. מס הוא תמיד שרירותי ולצערנו גם נחוץ. אם שיעור מס החברות עומד על 25% אז זה המס שגם חברות הגז צריכות לשלם. מס "סביר", אחיד וקבוע יגרום לחברות נוספות להצטרף לענף, כמויות ההפקה יעלו וגם הכנסות המדינה ממיסים יעלו.  

חבילת המיסוי המיוחדת שנתפרה לחברות הגז מורכבת משכבות רבות: תמלוגים 12.5%, מס חברות 25%, מס רווחי יתר 50%. וזה עוד לפני הפיקוח על המחירים שהוא מס לכל דבר – ההפרש ממחיר השוק הוא מס שהמדינה גובה ומחלקת אותו מיד לצרכני הגז כסובסידיה. מיסים נוספים נגבים בהמשך שרשרת המיסוי: על שכר עבודה, דיבידנדים, מסחר במניות החברה. המדינה כבר מחרימה, כנראה, למעלה מ-80 אחוז מהרווחים כמס (עוד לפני "הפיקוח" המתוכנן). ההכנסה מהמס לא היית נוצרת אלמלא גילה יצחק תשובה את הגז. הכנסות מס עתידיות נוספות לא יהיו אם חברות ויזמים ידירו רגליהם מישראל.

אף פוליטיקאי לא בונה חבילת מיסוי מיוחדת לחברת הייטק שהצליחה "מעל למשוער", או לסרט קולנוע ישראלי שובר קופות שמסתבר בדיעבד כמוצלח. השוויון היחיד שצריך להיות במדינה הוא בפני החוק, גם בחוקי המס.

אם המדינה תחדל מלערום קשיים על עסקי הגז, יתגלו כנראה עוד מאגרים רבים, כמויות ענק יישאבו ויימכרו – הכנסות המדינה ממיסים ינסקו מהר מאד. בינתיים, בחישת המדינה בעסקי הגז כבר גורמת לנזקים: חיפושי גז חדשים נעצרו לחלוטין ב-2014, וארבע שנים מאז גילוי הגז ב"לוויתן" עוד לא נראה באופק אפילו קצה הצינור שיזרים את הגז לישראל.

סוציאליזם עכשיו – גז באחרית הימים

קל מאד להשתכנע מדמגוגיה סוציאליסטית מטעה. שלי יחימוביץ מתבלבלת: "העם" לא נתן ליזמים את הגז. היזמים הסתכנו וגילו גז שהיה ממשיך לרבוץ במעמקי הים. גז ש"העם" לא גילה במשך 60 שנה ולא יכול היה לגלות (בעזרת חברות ממשלתיות) גם בעוד 60 שנה. היזמים גילו את הגז והם שנותנים את חלקו למדינה בצורת מיסים. המשכורת של יחימוביץ ממומנת מעושר שיצרו אנשים עובדים וחלקו מוחרם למימון הסקטור הציבורי – לא להיפך. הסוציאליסטים אוהבים "לפקח על מחירים" כאן, ברוסיה ובוונצואלה. החידוש הישראלי: הסוציאליסטים הישראלים החליטו לפקח גם על ההכנסה הגולמית של היזמים – "פער התיווך" ברשתות המזון, או הקשקוש "400 אחוז רווח" על הגז. הכנסה גולמית אינה רווח.  


1518 2

www.shutterstock.com


משק הגז המעוות רוכב על מערכת כלכלית מעוותת מבסיסה – עיוות על גבי עיוות. לדוגמה:  המדינה, כאמור, גובה מיסי עתק ממשק הגז (בסביבות 80%), הקליינט העיקרי של הגז בעתיד הנראה לעין היא חברת החשמל שבבעלות המדינה. עכשיו המדינה צריכה להחליט איפה לעשות את "הרווח": להכריח את חברת הגז להוריד את מחיר הגז – ואז הממשלה תפסיד הכנסות ממס אבל "תרוויח" הכנסות בחברת החשמל כי לא כל ההוזלה של עלות החשמל תגיע לציבור. כך אפשר יהיה להקטין את גיבנת החוב של חברת החשמל. או אולי לאפשר לחברות הגז לגבות מחיר גבוה וכך המדינה תוכל להגדיל את הכנסותיה ממיסים ולעזאזל עם חובות חברת החשמל. אבל מי זו "המדינה"? המיסים על הגז שייכים לכאורה לעם, אבל גם חובות חברת החשמל ישולמו לבסוף על ידי הציבור. פלונטר? לא מדויק – המיסים שנגבים "שייכים" לממסד הפוליטי, החובות כן "שייכים" לציבור... ההכרעה תיפול לבסוף לפי הקריטריון התקף במדינה סוציאל-דמוקראטית: התועלת הפוליטית המֵרבית שניתן להפיק בכל חלופה. את הדיון הזה נדחה לפעם אחרת. 

מדינת ישראל עולה על דרך מכשולים של עיוות משק הגז, של הרחקת משקיעים מישראל בגלל חזירות פוליטית, ושל פגיעה ברמת החיים של כולנו. כנראה שאין מנוס מלחזור על שגיאות של מדינות אחרות שהלכו בדרך זו. לצערנו, פניית הפרסה תתבצע רק בעוד 20 שנה, כמו במקסיקו, רק אחרי שניווכח איך מדינה סוציאליסטית יכולה להפסיד גם ממשאב טבע שופע.

מוטי היינריך 


תוספת


קליק על התמונה למעבר לכתבה המלאה בכלכליסט:

1518 5

עודכן לאחרונה ב שבת, 09 ינואר 2016 19:22
תגובות  
0 #1 סיכום מדהים כפתיח למיתנהל במדינה זולוין נעמן 2016-02-06 05:41
מקווה ומצפה שיהיה ביכולתך להיתמקד בפרטים ולהרחיבם,
הזכרת אפשרות של תחרות באספקת גז לצרכנים ונמנעת מלהיכנס למוקדי ההפקה ברת התחרות - גבעות עולם ומלאכת הדיכוי המשולבת - "יקיר האנרגיה" הדירקטור מנהל בגבעות עולם, ראשות ניירות הערך. הנהלת הבורסה והאדון יועץ האנרגיה לראש המדינה, שעושים יד אחת נעלמה??? לאותו דיכוי ומניעת תחרות חופשית במדחנה "דמוקרטית" זו.
תודה לך מאוד גם על העזת והקף כתיבתך זו כאן.
ציטוט
0 #2 הגז שמתנדףדניאל חיות 2016-02-06 05:44
כתבה מעניינת אך לא ממש מדויקת. באלסקה למשל החלק ניכר של הכספים שמדינת אלאסקה מקבלת כהכנסתה בא מרשיונות ותמלוגים שמבצעי הקידוחים משלמים תמורת הנפט שמופק. בארצות צפון אירופה חלק ממשי מהרווחים שבאים מקידוחים בים הצפוני שהוא אזור כלכלי ימי של מדינות צפון אירופאיות. איזור זה דינו כאדמת מדינה ולית מאן גפליג שהמדינה זכותה לקבל תגמולים עבור ניצול רכושה ורכוש אזרחיה. ודבר זה ממש לא הפסיק את החיפושים והקידוחים והפקת נפט או גז.
ציטוט
0 #3 צינור הגזדניאל חיות 2016-02-06 05:45
אגב, באדמתי הוטמן צינור להולכת גז, תוך עקירת עצים וגרימת נזק לצנרת. וכל זאת על ידי המדינה ללא מתן פיצוי או קבלת הסכמה מכח השילטון. אם הריבון כל כך רוצה בטטובת בעלי הרכוש הגדולים מקורביו שידאג גם לאזרחים שאינם אלי הון או טייקונים מקורבים
ציטוט
0 #4 הטכניקה פשוטה וידועה. נותנים ליזםיופיטר 2016-02-06 05:45
הפרטי לרוץ למצוא להקים, מחכים בסבלנות ואז מלאימים. זה מה שהיה באקוודור ובונצואלה המדינה הזמינה יזמים, חיכו להם בפינה, אחרי שהם גמרו לחפש ולהקים, מלאימים. זה מה שקורה פה. בהסברים ובאידיאולוגיה מזויפת אין מחסור, אלא שהעיקר הוא התהליך, והוא ערמומי, זדוני והעקבי. אחרי שנובל עברה תהליך דומה באקוודור הם קבלו החלטה שלא לפעול במדינות עם סכנת הלאמה, הם לא העלו על דעתם שזה מה שיקרה להם במדינת ישראל, ועוד תחת שלטון הליכוד הימני כביכול.
ציטוט
0 #5 התחייבויות המדינה יש לקיים!רון וייס 2016-02-06 05:46
לא לשנות תנאים שנקבעו,אבל לקבוע מדד של מחירי הגז בעולם,ולפיו יקבע מחיר הגז לצרכנים בישראל.כך לא יפגעו צרכנים בישראל ממונופול הגז.
ציטוט
0 #6 כמו בכל מדינה בולשביקית,אני 2016-02-06 05:47
גם כן הכל רקוב. המודל לחיקוי של ישראל היא לא הולנד, אלא רוסיה.
ציטוט
0 #7 הכוח השרירותי של הפקידים הוא גדוליעקב. 2016-02-06 05:49
בא פקיד ממשלתי, שלא ברור מה השיג כבר בחייו או מה הוא מבין (ד"ר גילה, המפקח על הגבלים עיסקיים), ובהחלטה שרירותית אחת, מונעת מאדיאולוגיה דפוקה, הוא יכול לשים קץ לפיתוח מאגר לוויתן, להוריד לטמיון מאות מיליוני דולרים שהמשקיעים השקיעו, להפר חוזים שהממשלה חתמה (זכיון החיפוש), ולעשות נזק אדיר לכלכלת ישראל ואזרחיה.
בן אדם אחד, מונע באידאולוגיה קלוקלת יש לו סמכות אינסופית לגרום נזק - זו דוגמה לכוחה האדיר והשרירותי של הממשלה, שאינה מוגבלת על ידי עקרונות של חופש וליברליזם, ושמירה על חופש הפרט וזכויותיו.
ציטוט
0 #8 ירון זליכה - דוקטור למחירי הגז.יעקב . 2016-02-06 05:52
פרופ' ירון זליכה הופיע בתכנית רדיו ואמר שחייבים להטיל פיקוח ממשלתי על מחירי הגז, כי המחיר ה"נכון" (לדעת זליכה) של הגז הוא 3 דולר ליחידה (1000 BTU), בעוד מאגר תמר מוכר את הגז ב 5.5 עד 7 דולר. (המחיר באירופה הוא 10-13 דולר, בארה"ב כ 3 דולר - מחיר השוק משתנה ממקום למקום לפי תנאי השוק).

ירון זליכה, שבחיים שלו לא ראה גז, חושב שהוא יודע מה המחיר ה"נכון" של הגז, אבל לא רק זה - הוא גם חושב שהמדינה יכולה לעשות הכול (כמו להחרים את הגז), ושהיא צריכה להטיל את המחיר שהם רוצים (כלומר המחיר של זליכה).

מה שמדהים היא הנחת היסוד, שהיא ההנחה המשותפת למשטרים קומוניסטיים ופאשיסטיים: שהמדינה היא האלוהים, שכוחה וסמכויותיה הן, וצריכות להיות, בלתי מוגבלות. שאין שום דבר שהמדינה צריכה להמנע מלעשות, שאים שום עקרונות של חופש הפרט וזכויות האדם - המדינה היא הכוח העליון, היא האלוהים.

זו הדרך הסוציו-פאשיסטית שבה צועדת מדינת ישראל.
ציטוט
0 #9 אין זכות לאף גורם לפקח על מחיר אותויופיטר 2016-02-06 05:54
מבקש יצרן או יזם. אין זכות לאף גורם שלטוני לקבוע מחירים. אם היצרן לא ישרוד בסד המחירים שנכפה עליו אף פקיד לא יתנדב להושיע אותו. יתכבדו הפקידים ויתחילו לייצר בעצמם ויתנו לסובבים מופת של מסחר צנוע ומסתפק במועט. חוסר התועלת - זולת לפקידים המתפרנסים מהפיקוח דרך משכורותיהם - וגרוע מזה על כך שבדומה לכל מעורבות ממשלתית בהליכים כלכליים גם הליך הפיקוח הינו הרסני במובן הכלכלי , זה נושא בפני עצמו.
ציטוט
0 #10 חזיר ומושחת הוא שמו הפרטי של כל מייאיר שפי 2016-02-06 05:55
איך אפשר להשוות מונופולים פרטיים כמו מיקרוסופט וגוגל עם מונופול הגז - השותפות של נובל אנרג'י עם תשובה? משאבי טבע הם נדירים וסופיים, ההכנות לניצולם יקרה ויקר להפיק אותם. משאבי המוח הם אינסופיים, הצרכים מאתגרים את האנושות וקל להזניק אותם; מספיק גרג' בבית ההורים כדי ליצור מוצר בעל ערך, שיתחרה במיקרוסופט ובגוגל, ואולי בכלל לייתר אותם, כמו שהם עשו לאחרים (על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון).
לא כל מפעל ממלכתי נולד להיות מושחת יותר ממפעל פרטי, אנרון, למשל, או המוסדות הפיננסיים בארה"ב שכמעט דחפו את ארה"ב למשבר כלכלי.
מדינת ישראל צריכה להיות משקיעה בשוק האנרגיה, בעלת עניין, שמכתיבה מדיניות, ככל בעל מניות פרטי, שאחראי לחובות העסק וזכאי לרווחים ממנו. הביצוע המקצועי - ההפקה והחלוקה - נעשית על ידי מי שזו אומנותו. למדינה יש יתרות מט"ח בסכומי עתק, שנותנים תשואה שלילית. זו גם הזדמנות למדינה להשקיע בנכס שמניב תשואה חיובית.
המדינה גם נותנת את ההגנה על מתקני הפקת הגז, במיוחד של אלה שנמצאים בים. למיטב ידיעתי - ללא קבלת תמורה.
ציטוט
0 #11 תמיד אצל הבולשביקים קדם רצח אופייופיטר 2016-02-06 05:57
לחיסול כלכלי או גופני. חזיר, מושחת וכו' זה הסגנון זו השיטה של הבוזזים בלשונה של ראנד הטפילים בלשוננו. המדינה, הקולקטיב עומד מעל לדרישות המוסר ובדרך זו, הם קובעים את עקרונות המוסר.
ציטוט
0 #12 נראה שאחרי הגז היעד הבא שליופיטר 2016-02-06 05:58
הבולשביקיות הם בעלי 2 דירות ומעלה, קראו את ההסתה המתפתחת נגדם, בעלי 2 הדירות ומעלה הם האחראים לעליית מחירי הדירות. המזל הוא שבין בעלי 2 דירות ומעלה ישנם חברי כנסת שהסיתו נגד תשובה והגז
ציטוט
0 #13 לצאת לרחובות עם קילשונים היום ועכשובן הארץ 2016-02-06 05:59
.
ציטוט
0 #14 לצאת לרחובות - אבל אחרי הגשםיעקב . 2016-02-06 06:00
.
ציטוט
0 #15 חלומם של אבטיחים ואנטי-ציוניםאשר פט 2016-02-06 06:06
יש כאן יישור עניינים (LINING OF INTERESTS) בין ה"אבטיחים" (ה"ירוקים" שהם ירוקים רק כלפי חוץ - ו"אדומים" בלב פנימה) ועוכרי ישראל יהודים, האכולים שנאה עצמית.

האבטיחים רוצים לחנוק הפקת דלקי מאובנים כלשהם - למרות שפליטות הפד"ח מגאז הרבה יותר קטנות מאלו של פחם. הם מנסים הכל, פיקוח, מיסים, מקלות בגלגלים של אישרורי הבניה, כל דבת הולך.

האדומים, הם רוצים לדפוק את השוק החופשי, שבעיניהם הצרות מצמיח "אי שיוויון" . גם המ מנסים לדפוק את מיזמי הגאז בסיסמאות פופוליסטיות של שלי יחימוביץ וה"עם".

החומים (אלה הקוראים לעצמם "מחנה השלום") רוצים לדפוק את מיזמי הגאז בגלל היגיון מעווות שהודגם ע"י הפרשן הפתי-הזוי )DELUDED SIMPLETON) - THOMAS FRIEDMAN

הבעיה היא שיש מיליוני ישראלים הנראים שפויים לחלוטין, אפילו מצליחים בחיים, בעבודה, בעסקים הרבה יותר ממני, אבל כאשר הם קוראים מאמר מעולה שכזה, מגלגלים הם את עיניהם, מצקצקים בלשונם ואומרים משהו כמו "כן אבל זה או אבל זה" בכו'. .
ציטוט
0 #16 לתגובה 13: קילשונים?לי 2016-02-06 06:08
איפה קונים היום קילשונים?
אני לא בטוחה שאני יודעת מה זה?
ציטוט
0 #17 כמעט נכוןאבי 2016-02-06 06:09
אלה דברים שיכולים לעבוד בשוק קפיטליסטי טהור. תשובה מצא גז לא באמצעות השקעת כספו אלה באמצעות השקעת כספנו שאותו קיבל מכל חברות ניהול הכספים שמחזיקות את כספנו. אם מצא גז הגז שלו והרווחים שלו, אם לא מצא יעשה הטייקון תיספורת לכספנו . והנה ככה מחפשים גז בלי שום סיכון. עכשיו שמצא גז באמצעות הכסף שלי אני רוצה חלק מהרווחים. אני לא מוכן להיות רק חלק מההפסדים.
דבר שני במדינה בגודל בוטן שאחד כמו תשובה שולט גם על ההון וגם על השלטון לא תתכן תחרות אמיתית שייצר רווח גם לפשוטי העם אלה ייווצר מונופול דורסני שיעשוק אותנו . ולכן צריך פיקוח ועודד פיקוח וגם הלאמה אם יצטרך.
ציטוט
0 #18 אבי(17) דווקא שוק חופשי הוא לטובתךעפר 2016-02-06 06:10
אלה דברים שיכולים לעבוד בשוק קפיטליסטי טהור. תשובה מצא גז לא באמצעות השקעת כספו אלה באמצעות השקעת כספנו שאותו קיבל מכל חברות ניהול הכספים שמחזיקות את כספנו. אם מצא גז הגז שלו והרווחים שלו, אם לא מצא יעשה הטייקון תיספורת לכספנו . והנה ככה מחפשים גז בלי שום סיכון. עכשיו שמצא גז באמצעות הכסף שלי אני רוצה חלק מהרווחים. אני לא מוכן להיות רק חלק מההפסדים.
דבר שני במדינה בגודל בוטן שאחד כמו תשובה שולט גם על ההון וגם על השלטון לא תתכן תחרות אמיתית שייצר רווח גם לפשוטי העם אלה ייווצר מונופול דורסני שיעשוק אותנו . ולכן צריך פיקוח ועודד פיקוח וגם הלאמה אם יצטרך.
ציטוט
0 #19 אבי(17) דווקא שוק חופשי הוא לטובתךעפר 2016-02-06 06:12
שוק החיסכון הפנסיוני, שוק הביטוח ושוק הבנקאות בישראל מפוקחים לעייפה הם אינם שוק חופשי.
כתוצאה מכך מי שמקורב ל"מוסדיים" יש אפשרות לקחת כסף מהציבור בלי לבקש רשות מהציבור אלה לקבלו מקבוצה קטנה של בעלי רשיון לניתוב כספי הציבור וגזירת קופון עליו.
אם שווקי החסכון הפנסיוני, הביטוח והבנקאות היו חופשיים, מי שעשה פעם אחת "תספורת" לא יקבל בפעם הבאה את אימון המשקיעים או שלא יקבל כלל הלוואה או שישלם ריבית הרבה יותר גבוהה המגלמת את הסיכון לעשות איתו עסקים.
ואז אתה היית שותף גם לרווחים וגם להפסדים.
ציטוט
0 #20 אבי אם אתה חכם כל כך גדול למהיופיטר 2016-02-06 06:12
שוק החיסכון הפנסיוני, שוק הביטוח ושוק הבנקאות בישראל מפוקחים לעייפה הם אינם שוק חופשי.
כתוצאה מכך מי שמקורב ל"מוסדיים" יש אפשרות לקחת כסף מהציבור בלי לבקש רשות מהציבור אלה לקבלו מקבוצה קטנה של בעלי רשיון לניתוב כספי הציבור וגזירת קופון עליו.
אם שווקי החסכון הפנסיוני, הביטוח והבנקאות היו חופשיים, מי שעשה פעם אחת "תספורת" לא יקבל בפעם הבאה את אימון המשקיעים או שלא יקבל כלל הלוואה או שישלם ריבית הרבה יותר גבוהה המגלמת את הסיכון לעשות איתו עסקים.
ואז אתה היית שותף גם לרווחים וגם להפסדים.
ציטוט
0 #21 לא נכון שמכריחים אנשים להשקיעיעקב . 2016-02-06 06:14
היום יש לחוסך הפנסיוני ברירה לבחור מסלולי השקעה. אם אבי לא רוצה שישקיעו את כספי הפנסיה שלו באגח של תשובה הוא יכול לבחור להשקיע רק באגח ממשלתי.
לא מחייבים אף אחד להשקיע בהשקעות מסוכנות.
אז, התלונה של אבי כאילו תשובה לוקח כסף מהציבור לא נכונה.
יש אנשים שמשקיעים באגח של תשובה במטרה להפיק רווח, אל להם להתלונן אם קרה והעסק לא הצליח והם הפסידו. הם עשו זאת מתוך ידיעה מראש של הסיכון, ומתוך בחירה חופשית. וחוץ מזה, בדרך כלל הם גם הרוויחו יפה
ציטוט
0 #22 יעקב מכריחים חלקיתעפר 2016-02-06 06:15
כדי ליהנות מהטבות המס על הפרשות לקרן פנסיה\ביטוח מנהלים\קרן השתלמות עליי להפקיד את הכסף באחד מסלולים המאושרים של בתי השקעות\חברות ביטוח מאושרות ע"י המדינה.
אם למשל אני חושב שהתשואה הטובה ביותר לכספי הפנסיה שלי היא לקנות משרדים להשכרה אני לא אקבל את הטבות המס על השקעה זו.
את המינימום המוגדר בפנסיה חובה אני לא יכול לקחת לאפיק השקעה אחר אפילו אם אני מוותר על הטבות המס.
המעסיק חייב להעביר את הכסף לקרן פנסיה מאושרת ע"י המדינה.
ציטוט
0 #23 לעפר - אתה בוחר מסלול השקעהיעקב . 2016-02-06 06:15
נכון, אתה חייב להעביר את הכסף לקרן פנסיה, אבל אתה יכול לבחור בין כמה קרנות מאושרות.
חוץ מזה, בתוך הקרן שבחרת יש כמה מסלולי השקעה, שאתה בוחר ביניהם: יש גם מסלול ללא אגחים קונצרניים - דהיינו ללא תשובה - מסלול שכולל רק אגח ממשלתי. אתה בוחר במסלול.

לא מכריחים אף אחד לקנות אגח של תשובה... תשובה - כאשר מוכר אגח לציבור - מוכר רק למי שרוצה לקנות (כי הוא מקווה להרוויח) - תשובה (ואף אחד אחר) לא מכריח אף אחד לקנות אגח שלו.
במסגרת הוצאת הדיבה המרושעת נגד ה"טייקונים" (היזמים) - מפיצים את השקר הזדוני כאילו הם עושקים אלמנות ויתומים וומשתלטים על כספי הפנסיה שלהם, "דרך המוסדיים". שקר וכזב.
ציטוט
0 #24 יעקב - האמת היא לא שחור ולבןעפר 2016-02-06 06:24
נניח שאני מעוניין שבית ההשקעות המאושר ע"י הממשלה ישקיע באג"ח קונצרני במסלול שמאושר ע"י הממשלה, אבל אני לא מעוניין שיקנו אג"ח אחר – אין לי שליטה על זה.
אם אני נעזר ביועץ השקעות בשוק החופשי (לא במסגרת החסכון הפנסיוני) אני יכול להגיד לו בדיוק היכן להשקיע.
אני יכול להתוות מדיניות של השקעה באג"ח קונצרני ולהחריג חברות מסוימות.
יש את ההגבלה הקודמת. אני מחויב להשקיע בשוק ההון ולא יכול בפרויקט ספציפי. אולי להשקיע במכולת השכונתית.
אני מאמין שהתשואה תהיה יותר גבוה מאג"ח של "טייקון שאני לא מכיר אישית". אסור לי להשקיע במכולת אבל כן באג"ח.
אפילו אם בעל המכולת יתן לי ערבויות אישיות טובות יותר.
יש כאן עיוות ממשלתי של שוק ההון לטובת אשראי לחברות גדולות. נוסיף על זה את העובדה שהבנקאות בישראל היא סוג של אוליגופול לטובת העסקים הגדולים ולרעת העסקים הקטנים והצרכנים.
ציטוט
0 #25 הכול תיאורטי - יש מגבלות אבל לאיעקב . 2016-02-06 06:35
גם כמשקיע פרטי ללא מגבלות, אתה משקיע באמצעות קרנות מנוהלות על ידי מומחים - אתה לא בוחר נייר מסוים.

מנהלי הקרנות עושים כמיטב יכולתם להגדיל את הרווחים של הקרן. יש תחרות עזה בין הקרנות, והרווח מתפרסם ומהווה קריטריון למשיכת משקיעים נוספים. העסק מתנהל בצורה חופשית ותחרותית.

נכון, אין לך חופש מוחלט בקשר להשקעת כספי הפנסיה שלך, אבל אין חופש מוחלט בהרבה תחומים.

יש מבחר קרנות פנסיה בשוק, ומבחר מסלולים, ויש לך חופש בחירה גדול למדי.

לחברות גדולות יש להם עדיפות על הקטנות... אין צדק בחיים... הגדול הוא גדול, מה לעשות? כל מנהל קרן ישקיע את רוב הכסף, כמו עדר, באותן החברות הגדולות... אז התשואה שלו תהיה דומה לכולם... אם ישקיע באופן משונה ויכשל - ישחטו אותו. כדי לשמור על הג'וב אתה צריך להיות קונפורמיסט.

לטעון שתשובה עושק אלמנות ויתומים זו דמגוגיה מונעת אידאולוגיה. לפי הסוציאליזם כל עשיר הוא רשע, לא ייתכן שהתעשר אלא בדרך של רמאות. העשיר רשע באופן אוטומטי.

איוולת לטעון שהגז שייך ל"עם" כי תשובה מכר אגחים בבורסה, וקרנות הפנסיה קנו.
ציטוט
0 #26 מי שפגעו ביתומים ואלמנות הם ששינסקייופיטר 2016-02-06 06:36
גילה יחימוביץ וכל מי שסייע להם, יתרה מזו הם יצרו יתומים ואלמנות
ציטוט
0 #27 יעקב הכנסת לי לפה מילים שלא היו שםעפר 2016-02-06 06:36
ברור לכל מי שעיניים בראשו שהדרך להגדלת העושר האנושי עוברת דרך יזמים, ממציאים מהנדסים הפועלים בשוק חופשי כדי למקסם את הרווח שלהם תוך ביצוע עסקאות חליפין מרצון חופשי.
בהקשר הזה הגז שייך למי שמצא אותו ויודע להפיק אותו.
הדבר לא סותר את הטענה שלי שהמבנה הכלכלי של החסכון הפנסיוני בארץ יוצר יתרון לחברות הגדולות ולמקורבים מעבר ליתרון הרגיל של השוק.
המדינה מעודדת את זרימת ההון לגופים הגדולים ויוצרת להם יתרון.
ציטוט
0 #28 יש הרבה עיוותים תוצרת הממשלהיעקב . 2016-02-06 06:37
יש חוסר תחרות בבנקאות,בבריואת, בכול תחום.
יש פגמים יסודיים במדיניות המדינה.

אבל הטענה שהושמעה - שבגלל הפגמים שיש (תוצרת המדינה) וחוסר מספיק תחרותיות, ויתרון לעסקים גדולים בגיוס הון מהמוסדיים - שבגלל זה צריך להלאים את הגז של תשובה כי "זה לא שלו" זה של אלה שקנו אגחים שלו מכספי הפנסיה - זו טענה שהושמעה כאן, והיא דמאגוגית.

את המחסור בתחרותיות בשוק ההון הממשלה צריכה לתקן, אבל לא על ידי הלאמת הגז.... המחסור בתחרותיות אינה באשמת תשובה וה"טייקונים" אלא באשמת הממשלה...
ציטוט
0 #29 בשקט בשקטאורי 2016-02-06 06:38
בשקט בשקט והרחק מעין המצלמה מנסות ללא הרף מעבדות סודיות לחפש דרך לריסון אנרגיה גרעינית של התכה fusion בצורה כלכלית.
ברגע שהמטרה הזו תושג- יפחת מאוד הצורך בהידרוקרבונים. אם לא ננצלם מיד, נישאר עם הגז באדמה ועם קופה ריקה.
ציטוט
הוסף תגובה