חמישי, 11 אוקטובר 2012 08:20

שלי יחימוביץ' מגוננת על הקרטל הגדול מכולם

קרטל שוק העבודה פועל באמצעות "תיאום מחירים" להעלאת מחירי המוצרים בישראל. הקרטל מתאם את המחיר בו יימכרו שירותי העבודה למעסיקים באופן שיהיו גבוהים מהמחיר שהיה מושג במו"מ חופשי. קרטל פורח רק בחסות ממשלה.

 קרטל שוק העבודה פועל באמצעות "תיאום מחירים" להעלאת מחירי המוצרים בישראל. "שוק עבודה" חופשי, בו שכר העבודה נקבע בהסכמה מלאה וללא כפיה בין עובד למעסיק – אינו קיים בישראל בדרך כלל.
 
חלק גדול משוק העבודה מתנהל על פי צווים, ובמסגרת חוקים, שכופים את מערך היחסים שבין העובד למעסיק. שוק עבודה חופשי לחלוטין קיים בישראל רק בשוליים וברוב המקרים אינו חוקי.
 
בשוק עבודה חופשי השכר נקבע לפי היצע וביקוש לכישורי העובד ואינו בהכרח נמוך, כי גם המעסיקים מתחרים ביניהם על גיוס עובדים. שוטפי כלים ועובדים במסעדות, לדוגמה, מקבלים אולי שכר נמוך. אבל עוזרות בית מקבלות בגוש דן כ-50 שקל לשעת עבודה וחלקן אף מקבלות תנאים סוציאליים נוספים – הרבה מעל לשכר המינימום. מורה פרטי למתמטיקה ומורה לנגינה אף זוכים לשכר גבוה בהרבה. לכל העובדים האלה אין "תוספת משמרת ערב", אין פיצויי פיטורין, ואין "קביעות". למרות זאת – שני הצדדים מרוצים בדרך כלל.
 
קרטל אינו יכול להתקיים אם הכלכלה חופשית ממעורבות המדינה
 
"קרטל" הוא הסכמה בין ספקי שרות, מכירות, או יצרנים להעלאת מחירים מעבר למחיר שהיה מתקבל עבור שירותיהם בתנאי תחרות חופשית. כדי ליישם את ההסכמה, מתאמים חברי הקרטל את המחיר ביניהם, מגיעים להסכמה על אזורי שירות בלעדיים ועל חלוקת השוק ביניהם באופן מלאכותי.
 
בתנאים של כלכלה חופשית מכפיה ממשלתית לא יכולים להיווצר קרטלים. גם אם נעשים ניסיונות כאלה – הרי שתוחלת קיומם קצרה מאד. תכליתו של קרטל, כאמור, היא להעלות את המחיר לצרכן, או לקונה השירות, מעל למחיר השוק. אבל העלאת המחיר מזמינה מייד מתחרים חדשים להיכנס לשוק ולכרסם בקרטל. בקרטל טמון גם מנגנון של הרס עצמי מבפנים: העלאת המחיר מקטינה את הביקוש למוצרי הקרטל וכתוצאה – כמות המוצרים שמיוצרת על ידי חברי הקרטל חייבת לקטון. בנקודה זו מתחילה מלחמה בין חברי הקרטל מי מביניהם יקצץ בתפוקה. ההסכמה מתפוררת כאשר חברים מתחילים למכור "מתחת לשולחן", האמון בין חברי הקרטל נפגם והקרטל קורס בפועל. אפילו "קרטל הנפט" אופ"ק, קיים למעשה רק בעיתונים – בתקופות בהן ה"קרטל" ניסה להעלות מחירים באופן שרירותי – הצריכה ירדה, צריך היה להסכים על מכסות הפקה לכל מדינה. המשך ההפקה לווה בהאשמות נגד מדינות שמוכרות נפט בדרכים עקיפות מעבר למכסה. 
 
קרטלים פורחים רק בחסות ממשלות
 
לכן, קרטלים פורחים רק בחסות ממשלתית ובטיפוח הממונה על ההגבלים העסקיים – מוסד מיותר שמרבה לאשר חריגות מחוק ההגבלים העסקיים (המיותר) ומתעלם מהקרטלים החזקים שנוצרים על ידי חוקי המדינה (בנקים, מחיר החלב, שרותי הנמל, החשמל, המים ועוד).
 
חוקי המדינה הם שיוצרים קרטלים וכך מספקים "פרנסה" לזרוע אחרת של המדינה ש"נלחמת בהם". הקרטלים שבחסות המדינה גורמים לנו לנזק ממשי ומתמשך – פשוט מייקרים לנו את חיי היום יום. בגללם ארוחת "ביג מק" במקדונלד עולה לנו בישראל למעלה מ-30 שקל במקום 19 שקל כמו בהונג קונג. כך גם גביע הקוטג' המפורסם משדרות רוטשילד.
 
שוק העבודה כקרטל
 
אנחנו רגילים לחשוב על קרטל במונחים של יצרנים שמתאמים ביניהם מחירים... אבל אחד מהקרטלים החוקיים המזיקים ביותר הוא זה של שוק העבודה. קרטל לכל דבר במסגרתו מתאמים את המחיר בו יימכרו שירותי העבודה למעסיקים באופן שיהיו גבוהים מהמחיר שהיה מושג במו"מ חופשי בין מעסיקים לעובדים, כאשר מעסיקים מתחרים ביניהם על העסקת עובדים.
 
רשתות השיווק נכנעו לקרטל – המחירים ימשיכו לזנק
 
מכבסת המילים האורליינית (מילים שמסוות באמצעות משמעות הפוכה וחיובית את כוונתן האמיתית הזדונית) פועלת שעות נוספות. רשתות השיווק הגדולות (שופרסל, הריבוע הכחול) נכנעו לאחרונה לאיומי ההסתדרות והגיעו ל"הסכם קיבוצי" לגבי תנאי העסקתם של העובדים. ההסתדרות עומדת בראש הקרטל שדואג לתאם את מחיר שירותי העבודה שיימכרו לרשתות השיווק הגדולות.
 
אבל כאן הסיפור לא נגמר –  הרשתות הגדולות יודעות שההסכם הקיבוצי יכריח אותן להעלות את מחירי המוצרים לצרכן. העלאת מחירים תכרסם בנתח השוק שלהן ולקוחות יעברו אל רמי לוי ועמיתיו. מה עושים?
 
כאן שוב מתגייסת המדינה לעזרת קרטל העבודה והרשתות הגדולות: אם רמי לוי יסרב להצטרף "מרצונו החופשי"... להסכם הקיבוצי, להעלות את שכר עובדיו (וכך ייאלץ גם לייקר את מחיר העוף) – אז שר העבודה יחתום על "צו הרחבה" להסכם הקיבוצי – ויכריח אותו. כך כופה החוק את קרטל העבודה גם על רשתות השיווק הקטנות שלא היו צד למו"מ עם ההסתדרות. הצו יכפה על כל רשתות השיווק הקטנות (רמי לוי, טיב טעם, השקמה ועוד) להגדיל את הוצאות השכר שלהן ולייקר את מחיר המוצרים לצרכן וזאת כדי שהרשתות הגדולות לא ייפגעו מהתחרות.
 
ח"כ שלי יחימוביץ בבעיה – במי תתמוך? בקרטל השכר, או ב-7 מיליון אזרחי ישראל שמחיר העוף והקוטג' שוב יתייקרו עבורם?
 
ח"כ יחימוביץ החליטה: "...רמי לוי מוכר עוף בשקל כי הוא אינו משלם שכר מתאים לעובדים שלו... מקומם אותי אם הוא אומר שתשלום שכר הוגן פוגע בתחרות, אם זה כך, אני לא מעוניינת בתחרות הזו ולא צריך עוף בשקל" (24/9/12).
 
יחימוביץ בחרה בקרטל ולעזאזל מחיר העוף.
 
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב ראשון, 07 אוגוסט 2016 03:59
הוסף תגובה