קריסה סוציאליסטית – יכול לקרות במשפחות הכי טובות
בכתבה קודמת תיארנו באריכות את קריסת וונצואלה לכאוס מוחלט. מנהיגים רבים במערב, כמו ברני סנדרס בארה"ב וג'רמי קורבין – מנהיג הלייבור וראש האופוזיציה בבריטניה, ששיבחו את צ'אבס בעבר, מציעים ברצינות לתושבי מדינותיהם (ארה"ב ובריטניה) ליישם רפורמות חברתיות בסדרי גודל דומים, להגדיל את מעורבות המדינה בכלכלה ולהילחם בעושר "מופרז".
רבים בישראל – בציבור, בתקשורת, בפוליטיקה ובאקדמיה – בהחלט מוכנים לקדם אידיאלים סוציאליסטים תחת סיסמאות כמו של צ'אבס ובחסות נימוקים זהים. לשיטתם: ערך כפיית שוויון (גם אם המטרה לא מתממשת), באמצעות המדינה, גובר על זכויות הפרט. למען מימוש המטרה מותר לפגוע בזכות הקניין הפרטי שכפופה ל"צרכים" של אחרים לפי החלטות פוליטיות; עיקר הפגיעה בקניין הפרטי היא בדרך של החרמת כסף באמצעות מיסוי. רוב תקציב המדינה מורכב מ"תשלומי העברה" – המיסים הנכפים עליכם מועברים לקבוצות אזרחים אחרות, בניגוד למיסים שנועדו לממן "מוצר ציבורי" כגון ביטחון.
ישראלים רבים שותפים להשקפה כי המדינה צריכה לנהל ענפי כלכלה, לפקח ולהעמיק רגולציה ולהתנות כל עיסוק של אזרח ברישיון ממשלתי – כל עיסוק שאינו "מוסדר" ומפוקח על ידי המדינה נחשב ל"פרוץ". כמעט כולנו מסכימים כי הממשלה צריכה להחרים את רוב פרי עמלנו באמצעות מיסים ולחלק לאחרים ש"מגיע להם".
כל מדינות המערב מתנהלות כך לפחות ב-100 השנים האחרונות, חלקן במידה גוברת והולכת. מדובר בסוציאליזם מתון שנקרא "מדינת רווחה". "סוציאליזם מתון" גורס כי לקבוצות נכבדות באוכלוסייה עומדות "זכויות" שסיפוקן הוא נימוק ראוי וסביר לפגיעה ולהחרמה של פירות עבודה והצלחה של קבוצת מיעוט שהצליחה כלכלית מעל לממוצע (לרוב באמצעות מיסוי). הסוציאליזם המתון, בניגוד לגרסה המקורית של סוציאליזם, בדרך כלל אינו כופה הלאמה של עסקים פרטיים, אלא "רק" מחרים בכוח את רוב ההכנסה של האזרחים באמצעות מיסוי כבד.
ה"באג הדמוקרטי"
במדינה דמוקרטית קיים לחץ פוליטי, קבוע ובלתי נמנע, לדרדר את ה"סוציאליזם המתון" לעבר תסמונת וונצואלה של "סוציאליזם עמוק". פוליטיקאי שרוצה לשמור על הכיסא או לחזור ולהיבחר – חייב להציע להמונים יותר הטבות תמורת פחות עבודה: להעלות את שכר המינימום, להגדיל קצבאות, להעלות שכר בסקטור הציבורי (אחרת יושבת), לפקח על מחיר הלחם ולהגביל את שכר הדירה. פוליטיקאי שיתנגד – מתאבד פוליטית. קראנו לתסמונת זו: "הבאג הדמוקרטי".
יש מדינות שהצליחו לעצור (או לבלום זמנית) את ההתדרדרות לעבר סוציאליזם. בלימת התדרדרות היא אירוע חברתי ופוליטי קשה ונעשה רק כאשר אין ברירה והמדינה מגיעה אל סף התהום. פוליטיקאים לא בוחרים מרצונם לעצור סחף סוציאליסטי, המציאות כופה עליהם בעקבות משברים כמו שבדיה בתחילת שנות ה-90, הולנד בסוף שנות ה-80, ישראל של אמצע שנות ה-80 ושוב בשנת 2003.
תהליך ההתדרדרות בדרך כלל איטי ותלוי בעומק הרפורמות הסוציאליסטיות והיקפן. הקריסה הסוציאליסטית בוונצואלה הייתה מהירה יחסית – וונצואלה נשקה לתחתית תוך כ-15 שנים. וונצואלה תתאושש מהמשבר כאשר יעלה שם שלטון שינתק את הממשלה מניהול הכלכלה ל"רמה נסבלת".
הוגו צ'אבס סטנדאפיסט מטורלל
דמותו הוגו צ'אבס הצטיירה בתקשורת המערבית כקוריוז, סטנדאפיסט מטורלל שמנהל מדינה בהחלטות אקראיות. לא כך. צ'אבס ריכז סביבו מנגנון של אנשי תכנון-כלכלי, הקים משרדי ממשלה ייעודיים לתכנון ולהטמעת הרפורמות הסוציאליסטיות. אי אפשר לטעון כלפי ממשל צ'אבס כי בוצעו טעויות ביישום הסוציאליזם. התחושה מעיון בתוכניות דווקא מראה כי יישום הסוציאליזם בוונצואלה לא היה אקראי.
צ'אבס התחיל כמו עמיר פרץ, עם "כוונות טובות". בשלבים הראשונים של יישום הסוציאליזם לא עלה בדעתו שייאלץ להפעיל את הצבא לחלוקת מזון ומוצרי יסוד, הוא לא העלה בדעתו שפיקוח על מחירים ייאלץ את המדינה לנהל סופרמרקטים של מדפים ריקים. צ'אבס היה מוקף בכלכלנים יועצים ובמומחים לניהול, מומחים אלה של צ'אבס לא היו יותר גרועים ולא פחות מכובדים מהיועצים של עמיר פרץ שמתהדר בסוללה מכובדת: רו"ח דורון שורר לשעבר הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, חגי רזניק לשעבר מנכ"ל משרד השיכון, ד"ר עמי וטורי וד"ר רובי נתנזון, ד"ר נדב פרץ מהאוניברסיטה העברית, פרופ' דני גוטווין.
גם המומחים של צ'אבס לא שיערו שהלאמת תעשיית הנפט וניהולה על ידי המדינה יסתיים בהרס כמעט מלא של תעשיית הנפט בוונצואלה. יועציו של צ'אבס היו חכמים לפחות כמו פרופ' דני גוטווין של עמיר פרץ.
בניגוד למהפכנים סוציאליסטים במדינות אחרות, עמדו לרשות צ'אבס מקורות כלכליים (כולל הלוואות מבנקים זרים) לתכנון מפורט ונדיב של תהליך יישום הסוציאליזם – נסיבות יוצאות דופן בדברי ימי הסוציאליזם העולמי – סוציאליזם שמתחיל עם ארנק תפוח. לקבלת תמונה על עומק התכנון והתחזיות האופטימיות לוונצואלה אפשר לקרוא מסמך של ממשלת וונצואלה שהוגש למשתתפי ועידת האו"ם לביטחון תזונתי ברומא ב-2008 (World Food Summit). אפילו ציוץ של ספקנות לא הושמע על תכניותיו של צ'אבס בזמן אמת. קשה למצוא כלכלן "בעל שם" שפרסם מאמר קוטל בזמן אמת על הרפורמה הבוליברית, או לפחות הזהיר כי זו תסתיים באומללות.
ייתכן שה"מומחים" האמינו כי אוצרות הטבע של "וונצואלה העשירה" יהיו גיבוי לרפורמה הסוציאליסטית. ל"מומחים" הייתה "טעות קטנה" שמשותפת לרבים וטובים גם אצלנו:
למדינות ולעמים אין "אוצרות טבע". לא לברית המועצות לשעבר, לא לוונצואלה – גם למדינת ישראל אין גז! כדי שתופק רווחה לציבור גדול מאוצרות טבע צריך יזמים פרטיים שישקיעו מהונם, יסתכנו, ייצרו מהמינרל שבאדמה מוצר מבוקש ויפיקו קודם כל תועלת לעצמם. רק אם היזם שהסתכן יראה ברכה בעמלו – העושר יחלחל להמונים לפי תרומתם לשרשרת הייצור – החל במהנדס ועד לנהג המונית ולשליח הפיצות לישיבת ההנהלה, ואפילו יישאר סכום נאה לתשלום מיסים (אם הם די נמוכים).
כולנו הוגו צ'אבס
ישראלי ממוצע, שקורא לראשונה על צעדיי הרפורמה של צ'אבס, יתקשה להבין במה חטאה ממשלת וונצואלה. מאות אלפי ישראלים שהפגינו ימים רבים במחאת האוהלים בשדרות רוטשילד בת"א היו מריעים לנתניהו אילו אימץ מצעדיו של צ'אבס, כך גם עיתונאים וכלכלנים.
טוקבקים רבים וגם אנשי ציבור קראו להלאים את הגז בישראל. "למה שיצחק תשובה הקפיטליסט ירוויח מתגליות הגז ששייך לעם"?
ומה רע בפיקוח ממשלתי על מחירים? אצלנו יש חלב במחיר ממשלתי, דלק במחיר מפוקח, ביצים וקנאביס רפואי במחיר ממשלתי – אז למה שהמדינה לא תפקח גם על שכר הדירה ועל עוד 400 מוצרים חיוניים כמו בוונצואלה?
מי בישראל יתנגד להכפלת תקציב הרווחה? הרי התקשורת עמוסה בביקורת על ההיקף הנמוך מידי של "ההוצאה האזרחית" בתקציב המדינה. האם בכך חטאו של צ'אבס?
ממשלת וונצואלה בנתה מאות אלפי דירות לנזקקים. האם יאיר לפיד מ"כחול לבן" לא הבטיח מאות אלפי דירות? האם משה כחלון מהליכוד לא היה מחלק דירות כמו צ'אבס אילו צבר די כוח? האם אורלי לוי ממפלגת העבודה אינה צ'אבס?
מדורו, יורשו של צ'אבס חוקק את "חוק העלויות והמחיר ההוגן" שמגביל את רווחי החברות ל-30%. האם חוק זה הזוי בעיני ישראלים? גם אצלנו ישנם עורכי דין מלומדים, פרופ' ירון זליכה ואחרים שדרשו מבית המשפט להגדיר מהו "רווח מופרז".
זה מה ש"הציבור" במדינות המערב דורש: שהממשלה תבנה דירות, שהמדינה תסבסד, שהמדינה תעניק, שהרשויות ייפקחו וששכר המינימום יעלה. הגרמנים, האמריקאים והישראלים מצפים שהממשלות "יפעלו". ככל שהדרישות יתקבלו – נצפה בתדהמה כיצד כולנו הולכים ונעשים עניים יותר אבל גם מושחתים יותר – שחיתות המונית ו"עממית". רב הסיכוי שהמגמה החברתית "תנצח" – פוליטיקאים ייכנעו כי הם רוצים לחזור ולהיבחר – העם תמיד מעדיף הכול "חינם" ולא קיימת חוקה שמגינה על אלה שצריכים לממן את ה"חינם"? חסרים בלמים ואיזונים.
חסר מהפך מחשבתי בסדר גודל שהמהפכה הסוציאליסטית השיגה, אך בכיוון הפוך. מהפך חינוכי שיעמיד את זכות הפרט לחופש ולקניין בראש סולם הערכים (אחרי הזכות לחיים). מהפך שיגדיר מחדש את תפקיד המדינה, ויבסס הבנה והסכמה רחבה שהחרמת רכושו של הפרט כדי לספק "צרכים" של אחרים אינה מוסרית. עד אז כל מדינה עלולה להיות וונצואלה, גם ישראל.
מוטי היינריך
הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר
כתבות נוספות על וונצואלה:
סוציאליזם סופני בוונצואלה – חלק 1
סוציאליזם סופני בוונצואלה – חלק 2
סוציאליזם סופני בוונצואלה – חלק 3 – הגשמה
קריסת וונצואלה – כך זה התחיל
ואידך זיל גמור
ואכן גם כאן מחולק אופיום להמונים על ידי מפלגות השמאל. ורק מר נתניהו עומד בפרץ"הסדרת" הקאנביס
אמש היה ב"צינור" איזה צינור הכניס משרד הבריאות לחולים קשים, חלקם סופניים ב"הסדרת" תחום הקנאביס הרפואי. פשוט לבכות מול גבהות ליבם ושכרון כחם של פקידי ממשל אימפוטנטיים שלקחו תחום שעבד, תיפקד ושירת חולים קשים, " והסדירו אותו למוות". ליטרלי, למותה של סיוון מימוני הי"ד.https://www.xn--4dbcyzi5a.com/2019/08/%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1/חוזר: קריסת וונצואלה – יכול לקרות במשפחות הכי טובות
Socialism: vote your way in, shoot your way outהפתרון השליו הוא סגירת משרד החינוך (הפרדת חינוך ומדינה). אפילו לנין אמר שאם תתנו לו את הילדים ל4 שנים הזרע שיזרע לא יכחד. זה כמובן, לא יקרה. הפתרון הראלי הוא כמובן לחכות לקריסההסוציאליזם אינה מילה גסה.
אך גם הקפיטליזם אינו מילה גסה. תלוי במינון.הגזמה לצד כלשהו מבטיחה שרק מעטים יהנו ואילו רבים לא.קיצוניות אינה טובה אלא לקיצוניים בלבד. אחרים סובלים ויסבלו עד שהציבור יתפכח מהבטחות שלא יכולות להתקיים עקב אופי האדם.צריך מדיניות של גם וגם.זו הבעיה שנוצרה מאחר והמשאבים העומדים לרשותנו מוגבלים ואילו רצון האדם אינו מוגבל...מילים גסות
לאלי 11לאחר למעלה מ 100 מיליון גופות הייתי מצפה שסוציאליזם תהיה לא רק מילה גסה אלא גם מילה מוקצת מחת תיעוב וגועל כמו שהנאציזם, אחד הווריאנטים של הסוציאליזם, נהייתה מילה נגועה."הגזמה לצד כלשהו מבטיחה שרק מעטים יהנו ואילו רבים לא." - דרושה הוכחהחוזר: קריסת וונצואלה – יכול לקרות במשפחות הכי טובות
אלי11 אמר/ה : מדאיג שזכות קניין וזכות האדם על גופו הפכו להיות רעיונות קיצוניים, ואילו ביזת רכוש האחר למען ״טובת הכלל״ הוא רעיון סטנדרטי ומקובללא יכול לקרות במשפחות טובות.
ונצואלה ערב צ'אבס לא הייתה משפחה טובה . רמת החיים של רוב האוכלוסיה הייתה על הפנים . מה שמאפיין את כל המהפכות הסוציאליסטיות שהן צמחו על רקע של דיכוי ועוני . כך בברית המועצות , בסין, בקובה ובונצואלה . ולא רלוונטי שהתוצאה הביאה הרבה יותר דיכוי ועוני- את זה הבינו תומכי וחלק מיוזמי המהפיכה רק בדיעבד .לצערי הרב, כדי למנוע משטר סוציאליסטי , צריך להרוג את המוטיווציה לרצות משטר כזה , ע"י ביסוס מדינת רווחה - כמו שעשה ביסמארק. כן, די דומה לתשלום פרוטקשן - אבל זה עובד.7 - שים לב ...
אפרים ב. אמר/ה : ממש לא!במדינה שתבצע את תפקידה הבסיסי של שמירה על החיים והקניין הפרטי, כמו שצריך, לכל אחד יש סיכוי לצמוח כלכלית כאשר כולם חופשיים מחסמים מלאכותיים, מהתערבות מיותרת וכדומה.מדיניות רווחה צריכה קודם כל לשבת על האדנים האלה, אם בכלל צריך אותה. יותר חשובה היא מדיניות סעד לאומללים ולמוגבלים באמת.כשאתה אומר "כל המהפכות הסוציאליסטיות צמחו על קרע של דיכוי ועוני", למעשה אתה אומר שמראש לא היה חופש (היה דיכוי שתרם לעוני) והתרופה היא יותר דיכוי... נו, באמת...סוציאליזם נולד בשכונות מצוקה.
תחריראל אמר/ה : נו באמת... למה לעוות? אני אומר ש"התרופה" בדמות משטר סוציאליסטי נולדת רק במשפחות מצוקה . שווייץ, שבדיה , דנמארק, גרמניה לא עומדות בסכנת השתלטות משטר סוציאליסטי עליהן . ולכן , מניעת משטר סוציאליסטי מתחילה בצמצום המצוקה - כמו בארצות שמניתי.מטריאליזם
"לצערי הרב, כדי למנוע משטר סוציאליסטי , צריך להרוג את המוטיווציה לרצות משטר כזה , ע"י ביסוס מדינת רווחה - כמו שעשה ביסמארק. "אז למה בארה"ב, המדינה העשירה בעולם, שבה גם העניים הם העניים העשירים בעולם - למה שם הסוציאליזם כול כך חזק? (בקרב המפלגה הדמוקרטית, שכול מועמדיה סוציאליסטים)?לא. האינטרפרטציה המטיארליסטית של ההיסטורה אינה נכונה. לא נכון שעוני מביא סוציאליזם או מהפכה. הסיבות הן אחרות - אידאולוגיות, אינטלקטואליות, רדיפת כוח של ה"אליטות" המשכילות, ואיני יודע עוד כמה גורמים אי-רציונליים שקשה לנחש.הטענה שהעוני גורם לסוציאליזם לא נכונה.אפשר אולי להסכים שעונינרחב, שבדרך כלל מלווה במשטר חלש הוא קרקע פורייה לדמאגוגים כמו מארקס כדי לחולל מהומות. אבל מארקס חי בארץ עשירה... בבריטניה... וחשב שהמהפכה עומדת לפרוץ בארץ עשירה ומתועשת (קאפיטליזם מאוחר ו"בשל") וראה זה פלא - המהפכה פרצה דווקא בארץ חקלאית מפגרת בניגוד ךתיאוריה של מארקס (רוסיה).לדעתי מהפכה פורצת על רקע משבר תרבותי ואידאולוגי ולא על רקע של עוני. אתה לא יכול "לקנות" בכסף (קיצבאות) הגנה מפני הסוציאליזם. ההיפך - כמה שיש יותר קיצבאות - הדרישה לקיצבאות נוספות עולה ועולה - עד לנקודת שבר.חוזר: קריסת וונצואלה – יכול לקרות במשפחות הכי טובות
יעקב אמר/ה : עזוב את מארקס , גם לו מותר לטעות .כפי שציינתי , ברוסיה , בסין , בקובה ובונצואלה - הייתה אומללות - אליה הדביקו בסיס אידיאלוגי לייצר פי 10 אומללות ... אבל הבעיה הבסיסית היא האומללות . בארה"ב הסוציאליזם חזק ? בינתיים ברני סנדרס "הקיצוני" רוצה משטר כלכלי דומה לארצות סקנדינביה . זה לא סוציאליזם . בדיוק גשם שה"ניו דיל" של רוזוולט לא היה סוציאליזם . אולי הוא הציל את ארה"ב ממהפיכה סוציאליסטית.חוזר: קריסת וונצואלה – יכול לקרות במשפחות הכי טובות
לא צריך ממשלה כדי לעזור לעניים. למעשה הממשלה עושה עבודה די גרועה , מנציחה עוני ומביאה סוציאליזםממשלות ארהב נלחמת בעוני כבר יותר מ50 שנהתקציב רווחה, בריאות, חינוך מהגדולים בעולפאבל עד ההכרזה על המלחמה בעוני, העוני בארהב ירד בבערך 1 אחוז בשנה. הירידב נבלמה שהממשלה התחילה להלחם בעוני. צירוף מקרים? המלחמה בעוני היא למעשה המלחמה בענייםבנוסף, לפני 50 שנה אף אחד לא היה לוקח ברצינות קומוניסט כמו בארני סאנדרס. היום, בעיקר בזכות ריכוזיות הולכת וגדלה של מערכת החינוך, בארני הוא מיינסרים בעיני חצי מהאוכלוסיהמה שמעודד מהפכות הוא כח מרוכז בידי ממשלה. רוצה למנוע מהפכה קומוניסטית? הקטן את כח הממשלהחוזר: קריסת וונצואלה – יכול לקרות במשפחות הכי טובות
שחרורון אמר/ה : ואיך מקטינים ממשלה ? ע"י מהפיכה שמטרתה "הקטנת הכח שמרוכז בידיי הממשלה" ע"י הקצאת כח " לזמן מוגבל " לידי המהפכנים...מין הפח אל הפחת.חוזר: קריסת וונצואלה – יכול לקרות במשפחות הכי טובות
אפרים ב. אמר/ה : לא - אנחנו משתדלים להיות עקביים עם הלוגיקה שלנו.אנחנו לא מקצים כח לאף אחד לאף זמן. אנחנו מפתחים יכולת לביזור הכחהקטנת כוח השלטון
להלן דוגמאות:1. מיכאל גורבצ'וב הקטין בהיקף בלתי נתפס את כוחו של המשטר הקומוניסטי העריץ בברה"מ. ללא מהפכה.2. מרגרט ת'אצ'ר הקטינה בהיקף משמעותי את כוחו של השלטון בבריטניה. ללא מהפכה. 3. ממשלות ישראל הקטינו בהיקף עצום את כוחו של השלטון בישראל. ללא מהפכות. למשל:- ירידה דרמטית במיסוי. למי שאולי מצליח לזכור, ב"ימי ארידור העליזים" היתה מדרגת מס ההכנסה הראשונה 25%. כיום, ומזה שנים רבות, המדרגה הראשונה היא 10% ויש עוד 2 מדרגות מס נוספות הנמוכות מ-25%. - פתיחת שווקים לתחרות. למשל שוק התקשורת שהיה תחת מונופול של הדאר הממשלתי, ולימים החברה הממשלתית בזק. כנ"ל שוק שידורי הטלביזיה והרדיו.- מטבע החוץ. היה פיקוח מלא של המדינה. נוסע לחו"ל היה רשאי לקבל הקצבה של מאות $ ספורים. חל איסור להחזיק חשבון מט"ח (בגלל זה רבין המנוח התפטר מראשות הממשלה). - ניתן להמשיך עוד ועוד.מסקנה: אין כל בעיה לשלטון לצמצם את כוחו מרצון ! לשם כך לא נדרשת כל מהפכה.מה כן צריך ? להביא את השלטון לרצות לצמצם את כוחו. כדי להגיע לכך בישראל די בשיטה הדמוקרטית הקיימת.אז היכן הבעיה ? לשכנע את הבוחרים שזה מועיל ומוסרי לצמצם את כח השלטון. מצד אחד זה קשה ביותר כי כולם מורעלים. מצד שני, הפוטנציאל עצום כי "כולם כאן הולכים יחפים".הבעיה היא בשכנוע הציבור
קל להבין למה פיקוח וחלוקה מחדש מגדילים רווחה. זה כמעט אינטואיטיבי.לעומת זאת, את ההיפך, שפיקוח וחלוקה פוגעים ברווחה, קשה להבין וקשה להסביר. זה לא אינטואיטיבי וצריך להתעמק כדי להבין. רוב הציבור לא מוכן להתעמק וגם עיתונים כבר בקושי קורא. לכן קשה להיות אופטימיים פה. הסוציאליזם ימשיך לשלוט בלבבות הציבור בעתיד הנראה לעין.