ראשון, 06 אוקטובר 2019 16:54

70 שנה של קומוניזם בסין – עד מתי תשרוד הדיקטטורה?

מאז מותו של מאו השתנתה סין באופן קיצוני.  דבר אחד לא השתנה: השלטון הדיקטטורי המוחלט של המפלגה הקומוניסטית.

2523

ב-1 לאוקטובר 1949 הכריז המנהיג מאו דזה-טונג על הקמת הדיקטטורה הקומוניסטית בסין, בראשותו. מתנגדיו "הלאומנים", 3 מיליון איש, שבראשם עמד צ'יאנג-קאי-שק (מנהיג סין מאז 1928) – נמלטו לאי לטייוואן (פרומוזה של אז). בכך תמה מלחמת אזרחים בת 21 שנה בין שני המחנות הנ"ל והוקם המשטר הרצחני ביותר מכל המשטרים הרצחניים הרבים של המאה ה- 20.

במשך 70 שנות השלטון הקומוניסטי מתו או נרצחו כ- 60 מיליון סינים – מתוכם כ- 45 מיליון מתו ברעב כתוצאה ממדיניות "הזינוק הגדול קדימה" של מאו [הקומוניסטים טובים בהמצאת שמות מפוצצים למעשי הזוועה שלהם], עוד כ- 15 מיליון הוצאו להורג או מתו במחנות ריכוז.

אולם, אחרי מות מאו ב- 1976, שינתה סין את מדיניותה בצורה קיצונית – הם אימצו למעשה את השיטה הקפיטליסטית של כלכלה חצי-חופשית, הכרה והגנה על רכוש הפרט, עידוד יוזמה פרטית ושילוב בכלכלה העולמית. כשם שסין הקומוניסטית השיגה שיאים עולמיים ברציחות ב- 30 שנותיה הראשונות, הרי ב- 40 השנים הבאות השיגה פלא כלכלי חסר תקדים – כשחילצה אולי כמיליארד בני אדם מעוני מרוד על סף רעב, אל עבר מעמד בינוני ורמת חיים נוחה יחסית.

דבר אחד לא השתנה: השלטון הדיקטטורי המוחלט של המפלגה הקומוניסטית. בעוד האזרחים נהנים מרווחה כלכלית חסרת תקדים עבורם – השלטון נשאר בידי המפלגה. האזרחים עצמם נטולי זכויות פורמליות או פוליטיות – הם מורשים ליהנות מהרווחה והנוחות כל עוד הם סותמים את הפה ולא מציקים לשליטים. חל איסור על כל התארגנות חברתית, רעיונית, דתית, כלכלית או פוליטית. אסור להקים ארגון מלבד אלה המסונפים למפלגה הקומוניסטית ומאושרים על ידה. אמצעי התקשורת מצונזרים, החברות העסקיות, שדומות לכאורה לחברות מערביות, כפופות למעשה לצווי המפלגה. מערכת החינוך כולה בבעלות המשטר ומשמשת לו שופר לשטיפת מוח. המשטר מדכא מיעוטים – כמו הטיבטים, ומחזיק כמיליון בני המיעוט המוסלמי – האויגורים – במחנות ריכוז ל"חינוך מחדש" (ראו גם את הדיכוי בהונג קונג כעת).

סין המתחזקת והמשגשגת מפיצה את "תורתה" בעולם. המודל הסיני של קידום הכלכלה החופשית (הפרטית) בצל משטר סמכותי – Marketism-Leninism (לניניזם או בולשביזם של שוק) יש לו תומכים במקומות שעוינים את הרעיונות המערביים של ליברליזם, זכויות אדם ודמוקרטיה. אל נשלה את עצמנו שסין היא מדינה "נורמלית" כמו כולן – אל נשלה עצמנו שסין היא ידיד או בן ברית. אופי המשטר הטוטליטרי מכתיב את האינטרסים שלה – ואלה מנוגדים לאלו של המערב.

הרייך בן אלף השנים (גרמניה הנאצית) שרד רק 12 שנה. "עולם המחר" – ברה"מ הקומוניסטית, התמוטטה אחרי 74 שנים. איש לא יכול לנבא כמה זמן ישרוד המשטר הקומוניסטי בסין. יש לה נקודות חוזק רבות: כוח כלכלי, פיתוח טכנולוגי, עם מוכשר, חרוץ וממושמע ומעל לכול – המספרים – האוכלוסייה הענקית. מצד שני יש לה גם חולשות: הכלכלה בנויה במידה רבה על הוקוס-פוקוס (הדפסת כסף, חובות עצומים, השקעות ומפעלים ללא תועלת), ואוכלוסייה מפותחת שלא תמיד תישאר צייתנית. התמוטטות של מדינות דיקטטוריות עלולה להיות פתאומית ומהירה.

אנו מאחלים לעם הסיני בריאות טובה ושגשוג, שלום וחופש. למפלגה הקומוניסטית הסינית אנו מאחלים שתגיע במהרה לפח הזבל של ההיסטוריה, בו תשכון לצד שאר המשטרים הנאציים והקומוניסטים בעולם.
המאמר הוא תרגום (מקוצר ומתומצת) של מאמר מאת ארתור צ'רנקוב – יהודי-פולני-אוסטרלי.

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר 

תגובות  
+1 #1 חוזר: 70 שנה של קומוניזם בסין – עד מתי תשרוד הדיקטטורה?שחרורון 2019-10-06 17:22
ואחרי שהיא תקרוס ברני סאנדרס, כל שוכני המרתף והפרופסרים למגדר באוניברסית ברקלי יטענו שזה לא היה קומוניזם אמיתי אז צריך לנסות שוב
ציטוט
0 #2 ל-1תבור 2019-10-06 18:05
זה באמת לא קומוניזם אמיתי...

חוץ מזה, המשטר הסיני יחזיק הרבה אחרי שלבו של סנדרס יידום.
ציטוט
0 #3 קומוניזם ועונייעקב 2019-10-06 18:17
משטר קומוניסטי קלאסי פירושו בעלות ציבורית על אמצעי הייצור לפי תורת מרקס. בפועל פירושו "הלאמה" - כלומר החרמה - של כול הרכוש הפרטי. זה מביא בהכרח, ומייד לעוני חמור וכללי.

בסין חרגו מהקומוניזם הדוקטרינרי ואימצו שיטה של בעלות פרטית מוגנת (פחות או יותר) על אמצעי הייצור ועל כול דבר - שהיא בעצם השיטה הקפיטליסטית.
המפלגה הקומוניסטית הנהיגה סדר חברתי קפיטליסטי - אפילו יותר "חזירי" מאשר בארצות המערב (אין בסין תשלומי סעד - או שהם נמוכים מאד, גם אין בריאות ציבורית או אוניברסיטאות בחינם). השיטה הזו הניבה פירות - שגשוג כלכלי מהיר מאד.

השאלה היא האם ניתן להנהיג כלכלה קפיטליסטית ללא שמירה על זכויות האדם והדמוקרטיה. בינתיים זה מצליח בסין. מה יהיה בעתיד איש אינו יודע.
ציטוט
0 #4 עשיר טוב מענייעקב 2019-10-06 18:28
להיות עשיר יותר טוב מאשר להיות עני... זה ידוע.
הסינים חיו תחת משטר קומוניסטי קלאסי והיו עניים מאד. לפני כ 40 שנה השתנה האופי של המשטר וכעת יש קומוניזם שונה, והסינים (רובם) עשירים (יחסית). אז ה"קומוניזם" ה"מודרני" של הסינים עדיף לאין שיעור על פני הקומוניזם הקלאסי (הקודם) - גם אם הוא לא מושלם (מאד לא מושלם).

הרושם שלי הוא שגם המאמצים להביא את המהפכה הקומוניסטית לעולם כולו ולקדם מהפכות בארצות אחרות - גם זה דבר שהסינים ה"חדשים" וויתרו עליו. הם לא מארגנים וממנים תאים קומוניסטים בארצות אחרות ולא מקדמים את המהפכה העולמית ולא עוסקים בחתרנות בינלאומית (וזה טוב). [ברני סנדרס תפס מקומם בעניין זה].
מצג שני - הם לא שכחו את שורשיהם והיללו את מאו (הרוצח) בחגיגות שהיו בביג'ין.
ציטוט
0 #5 קצר מידירוני 2019-10-06 23:29
נהניתי לקרוא וללמוד. חבל שקצר מאוד
ציטוט
0 #6 חוזר: 70 שנה של קומוניזם בסין – עד מתי תשרוד הדיקטטורה?שחרורון 2019-10-06 23:32
מצטט תבור:
זה באמת לא קומוניזם אמיתי...

חוץ מזה, המשטר הסיני יחזיק הרבה אחרי שלבו של סנדרס יידום.


קמוניזים היא הנסיון לפתור את כל הבעיות חברתיות
קשות בעזרת אלימות קשה וריכוזית

קומוניזם ללא ספק
ציטוט
0 #7 צורת משטר לא ברורהדוד ס. 2019-10-07 08:20
האם החברות העסקיות ואמצעי הייצור האחרים הם בבעלות פרטית או בבעלות הממשלה?
ציטוט
0 #8 בעלות עסקים בסיןיעקב 2019-10-07 08:59
הרוב הגדול של העסקים הוא בבעלות פרטית, ויש, בהתאם, מספר גדול של מיליונרים ומיליארדרים חדשים בסין.
יחד עם זאת - יש הרבה חברות גדולות בבעלות ממשלתית - החל משליטה מלאה של הממשלה על ענף הבנקאות, ויש הרבה חברות ממשלתיות גדולות בתחום הרכבות, תחנות כוח, נפט, אנרגיה גרעינית ואני לא יודע בדיוק מה עוד.
החברות הממשלתיות נהנות כמובן מכסף חופשי מהקופה הציבורית.
החברות הפרטיות פועלות בסביבה שבה הכוח בידי הממשלה (ממשלה מרכזית וממשלות מקומיות), והן צריכות לציית ל"עצות" או "הכוונה" ממשלתית. ויש גם, כמובן, הרבה שחיתות - אתה קונה את חסדי הרגולטורים בכסף.
בסך הכול - מאד מסובך - אני לא יכול לטעון שאני מבין בדיוק מה קורה שם.
דבר אחד בטוח: זו לא מדינה חופשית בה יש לאדם זכויות שהוא יכול להיאבק עליהן מול השלטון.
ציטוט
0 #9 פרשייה טריה מהיוםיעקב 2019-10-07 09:15
דריל מורי, המנג'ר של קבוצת הכדורסל היוסטון רוקטס מה NBA רשם טוויט: "הלחם למען החופש, תמוך בהונג קונג".
הדבר עורר את זעמה של סין, וחברת טנסנט Tencent הסינית חברת טכנולוגיה ואינטרנט ענקית בסין התנגדה. חברת טנסנט היא חברה פרטית. לא ברור אם היא פעלה ביוזמה עצמית או לפי עצת ממשלת סין.
אבל חברת טנסנט היא השותפה והמפיצה של NBA בסין והיא איימה להפסיק את קשריה המסחריים עם ה NBA ולהחרים את הרוקטס.

הרוקטס הסירו את הטוויט והתנצלו והבטיחו שיותר זה לא יקרה...
כלומר: אוי לו לשמי שכותב "הלחם למען החופש" - אם החופש מאויים על ידי ממשלת סין.
הנה דוגמה טובה להשפעה הממשלתית או לחוסר החופש בסין.
ציטוט
0 #10 טנסנטיעקב 2019-10-07 09:26
טנסנט היא חברת אחזקות שבבעלותה עשרות עסקים ומיזמים בכול העולם, נוסדה ב 1998 בשנז'ן, סין (מחוז גובל בהונג קונג), על ידי כמה יזמים סינים. היא חברה פרטית, אולי ה 10 בגודלה בעולם, שוויה כ 500 מיליארד דולר, ומכירותיה מעל 300 מיליארד לשנה.
טנסנט אינה בבעלות ממשלתית ומעולם לא הייתה.
ציטוט
0 #11 טנסנט ולאומנות סיניתיעקב 2019-10-07 10:42
הפרשה מלמדת שהסינם (הבעלים והמנהלים הסינים של טנסנט) - הלאומנות הסינית שמתבטאת בשליטה סינית בהונג קונג חשובה להם הרבה יותר מאשר החופש והדמוקרטיה. לכן הם תומכים הממשלה הקומוניסטית הסינית.
הם תומכים משתי סיבות:
1. רגשי לאומנות סינית (אולי גאווה לאומית).
2. הם התעשרו מאד (מאד, מאד) תחת המשטר הסיני הנוכחי. אין להם סיבה להתנגד לו או להתעמת איתו. חופש ודמוקרטיה וזכויות אדם כנראה לא בעלי ערך גבוה בעיני מרבית הסינים. הם לא מכירים את זה....
אבל... מה אני יודע... ייתכן ומתחת לפני השטח רוגש הר געש של זעם עצור נגד הדיכוי... כמו בהונג קונג.
ציטוט
+1 #12 אימפריית הרשע לא הצליחה להזין את אזרחיהיעקב 2019-10-07 10:48
בנאום המפרסם משנת 1982 על "אימפריית הרשע" ניבא הנשיא רונלד רייגן את נפילת ברית המועצות הקומוניסטית, הוא אמר שאימפריית הרשע תתמוטט בקרוב "מפני שהיא אינה מצליחה להזין את אזרחיה" כלומר לספק להם רמת חיים טובה.
שימו לב - היא נועדה ליפול לא בגלל הדיכוי כשלעצמו, אלא בגלל העוני שנלווה לדיכוי.

בסין אין בעיה כזו - כלומר עוני. האזרחים עברו מעוני מחפיר לחיי נוחות בורגניים, וטוב להם, מבחינה כלכלית.
גם הדיכוי אינו חמור במיוחד - יש חופש לצבור רכוש וליהנות ממנו, חופש תנועה ונסיעה והגירה לחו"ל, ודי הרבה חופש אישי.
ציטוט
0 #13 עוד מאמר על סיןיעקב 2019-10-07 19:56
https://foreignpolicy.com/2019/10/01/the-peoples-republic-of-china-was-born-in-chains/
ציטוט
0 #14 צנזורה על האינטרנטיעקב 2019-10-09 10:00
רבים חשבו שהאינטרנט - כפלטפורמה של תקשורת בין אנשים - תקשה על הדיקטטורים ותביא יותר פתיחות למשטר. המנהיגים הקומוניסטים של סין הבינו את הסכנה שהאינטרנט טומן לשלטונם, ולכן הטילו מגבלות חמורות על חופש הביטוי באינטרנט. מי שמפרסם ביקורת על המשטר עלול למצוא עצמו בכלא. פעילים רבים למען "יותר דמוקרטיה" אכן נאסרו. אפליקציות רבות מחסמו, והאחרות פועלות תחת צנזורה מחמירה, החוסמת כול אדם המפרסם ביקורת על המשטר.

הנה מאמר מפורט על דיכוי חופש הדיבור בסין, בייחוד באינטרנט.
https://www.lrb.co.uk/v41/n19/john-lanchester/document-number-nine
ציטוט
0 #15 מעמד ביניים הוא דבר מאד בעייתי בשביל דיקטטורהדרור ישראלי 2019-10-17 08:51
אני מעריך שהדור הנוכחי זוכר טוב מאד את החיים הקשים של לפני 50 שנה ולא ימהר לשנות את המשטר.
אבל, הדור הצעיר שנולד למעמד הביניים כבר לא יבין בשביל מה הוא צריך את המשטר הזה שאומנם לא מגביל אותו בהרבה. אבל מגביל אותו במספיק.
כל זה בזמן שיש פתיחות למערב. הם כן רואים שבמקומות אחרים יש יותר חופש.
ברור שכל עוד שיש צמיחה קבועה (ויש מאיפה ולאן לצמוח) אף אחד לא יתחיל לעשות בעיות. אבל, כל מה שחסר זה משבר ומעמד הביניים יתחיל להתנגד לזה שלא שואלים אותו.
ציטוט
0 #16 אנו לא נביאיםיעקב 2019-10-17 18:05
קשה לחזות מה יתפתח בסין...
ציטוט
הוסף תגובה