ראשון, 21 אוגוסט 2022 04:54

רגולציה חדשה נולדה בישראל, תצמצם חופש ותייקר עלויות מחיה

פוליטיקאים מדברים על "צמצום הרגולציה". מדברים, אך במקביל מכבידים את הנטל: הזדמנות לחזות איך מתגבשת רגולציה חדשה לנגד עינינו – אסדרת ענף מתקיני המזגנים.

 

2633 1 

עד היום הותקנו בישראל עשרות מיליוני מזגנים (כ-650,000 בשנה ויש הטוענים ל- 950,000). עבודת התקנת מזגן היא עבודה פיזית לא-קלה, אך פשוטה למדי טכנולוגית. גם שירותי תחזוקת מזגן אינם נושא מורכב. חסמי הכניסה למקצוע נמוכים ולימוד המקצוע מתבסס על מנגנון ההתלמדות וההתמקצעות ההיסטורי כ"שולייה" אצל טכנאי וותיק בעל ניסיון. השוליות שמצטרפים לענף הם כמעט תמיד גברים צעירים, אין נשים בענף. אפס נשים לידיעת ח"כ מירב מיכאלי. כלומר, קיימת אפליית מין וגיל "חמורה".

חלק קטן מהשוליות הצעירים שהתמידו בעבודה, רכשו ביטחון עצמי, ומוכנים להסתכן – מחליטים להישאר בענף ולהמשיך באופן עצמאי. המוניטין של טכנאי טוב הולך לפניו. המידע עובר מפה לאוזן, גם באמצעות המידייה האלקטרונית ואתרי דרוג כמו "מדרג".

מחיר השרות נקבע על ידי השוק, הסטיות מהממוצע נמוכות (לידיעת רשות התחרות – הייתכן שקיים "תיאום מחירים" בין מתקינים?).

מותגי-על של מזגנים כמו "מיטסובישי" או "דייקן" היפנים, מבצעים לרוב התקנה ושרות באמצעות טכנאים שלהם שהוכשרו על ידי היבואנים, או הוסמכו על ידם. המחיר בהתאם, כפול ויותר ממזגן "רגיל". ענקים יפנים אלה שולטים בשוק מותגי-העל וכנראה מפיקים "רווח בלתי סביר" (לידיעת שופטי בית המשפט העליון).

כך מתפקד היטב "שוק חופשי". אין חסמי כניסה למקצוע, המחיר נקבע על ידי השוק – אין מחיר מינימום או מקסימום. אין פיקוח ממשלתי ואין צורך בתעודה של משרד העבודה כדי לפתוח עסק להתקנת מזגנים, אין תשלום אגרה שנתית. חופש.

ואז... נכנסת המדינה ברגל גסה אל שוק חופשי מתפקד... ומנחיתה את פטיש ה"אסדרה"

"שמאל" ו"ימין" כאחד, מאמינים בדבקות כי "מדינה" הוא המענה הנכון (רק פקידי מדינה יודעים "מה צריך"), הצודק (היחס "שווה לכולם"), היעיל (נמנעת כפילות מערכות בין ספקי שירותים שונים), הזול (המדינה לא "מרוויחה" על גבו של האזרח בניגוד לקפיטליסט חזירי).

"שמאל" ו"ימין" כאחד, מאמינים ש"המדינה" מסוגלת לפתור כל בעיה. כל הנדרש הם חוקים, תקנות, תקציב ועובד מדינה "מתאים" כמנהל. ואם המערכת נכשלת, כמו כמעט כל המערכות המנוהלות על ידי המדינה, אז הבעיה נובעת מתקציב חסר, מנהל כושל, העדר אכיפה, או שחיתות שיש למגר. חלפו למעלה מ-70 שנות מדינה וטרם אותרו המנהלים הנכונים לנמל, טרם גויס התקציב המספק למערכות בריאות וחינוך ועדיין לא נמצאה הדרך הנכונה לאכיפת שלל החוקים...

"שמאל" ו"ימין" כאחד, משוכנעים שכל ענף עיסוק מחייב פיקוח ממשלתי, אסדרה, חוקים ותקנות. כל ענף חופשי זוכה לכינוי "שוק פרוץ", או "לא מוסדר" – גם יומם של מתקיני המזגנים הגיע. ענף תיווך הדירות, שיפוצים, לוביסטים, מדבירי ג'וקים ויועצי השקעות – כבר אוסדרו. טרם אוסדרו סַפָּרים, אינסטלטורים, שליחים ומוכרי פרחים. המוסדרים זוכים ל"רישיון" ממשלתי לעיסוק במקצוע, האוחז ברישיון נקרא "מורשה" כמו "יועץ השקעות מורשה". אלה שממשיכים לעסוק במקצוע ללא רישיון זוכים לכינוי הגנאי "חאפרים".

החלופה ש"קו ישר" מנסה לקדם מבוססת על חופש ועל מינימום כפייה ממשלתית. אם הצרכנים ידרשו אסדרה בתחום מסוים – יוקם מנגנון כזה על ידי כוחות השוק, בין אם על ידי יזם, או בין אם כעמותה של העוסקים בתחום (דוגמה: לשכת עורכי דין וולונטרית שתעניק תעודות הסמכה לחבריה שיעמדו בקריטריונים מסוימים – כך ייווצר בידול בינם לבין יתר העוסקים בענף וייתן לחברים יתרון שיווקי).

צמיחתה של אסדרה

אסדרה של מקצוע אינה צומחת סתם כך. ראשיתה, בדרך כלל, בהתארגנות קבוצה קטנה של עוסקים בענף שהתחרות העזה בענף מציקה להם, ויש להם די זמן פנוי ואופי של עסקנים. הם אלה שמשקיעים זמן ומרץ (במקום בעסק...) בקידום הרעיון של הקמת חסמים למצטרפים חדשים לענף. ברוב המקרים יש להם גם דוגמאות מ"מדינות נאורות" בהן החוק כבר קיים. הנימוק העיקרי יהיה: "הגנה על הציבור הנפגע (הנבער)". בשלב הבא מגייסים חבר כנסת שצמא למעט כותרות בנימה חיובית. הדינמיקה מסתיימת בחוק מתקני האופניים תתשפ"א. אסדרה בדרך כלל אינה מעוררת מחלוקת מפלגתית, ואם ח"כ מסוים יתנגד – קל להדביק לו תווית של "אויב הציבור". ובאמת... למה שיתנגד להגנה על מיליון רוכבי אופניים. מה פתאום שכל חאפר יוכל לקרוא לעצמו "מתקן אופניים"?

חלומו של גרעין יוזמי אסדרה הוא המודל של לשכת עורכי הדין. גילדה מקצועית מוגנת בחוק שמחייב תשלום "דמי חבר" לגילדה, ואוסר על עיסוק במקצוע ללא חברות בגילדה. הלשכה היא שמעניקה רישיונות לעבודה במקצוע, כך אפשר לשלוט בהיקף העוסקים במקצוע, להקשות או להקל במבחנים, לנהל מלחמה נגד מתחרים.

לעיתים, אסדרת מקצוע מסוים אינה יוזמה של קבוצת עוסקים בענף, אלא נובעת מפקידי מדינה, ח"כ לוביסטים, או "מתקני עולם" אחרים.

לידתה של רגולציה על התקנת מזגנים

בשנת 1987 אושרה אמנה בינלאומית שכונתה "פרוטוקול מונטריאול" שנועד להגן על שכבת גז האוזון – אחד ממרכיבי האטמוספירה שעוטפת את כדור הארץ. שכבה זו מסננת קרינה מסוכנת שמקורה בשמש. בשנות ה-80 של המאה הקודמת גילו מדענים כי שכבת האוזון שמעל הקוטב הדרומי (וחלק מאוסטרליה) מתדלדלת. ה"חור באוזון", אם יתפשט, עלול לסכן יצורים חיים (ועלול לגרום בין היתר לסרטן העור).

מדענים ייחסו את התדלדלות שכבת האוזון לשימוש המוגבר של האדם בגזים נדיפים המשמשים כגז קרור במזגנים וגם לאירוסולים כמו אלה המשמשים להפצת ריח בשירותים ("ספריי"). השימוש בהם נאסר במסגרת אמנת מונטריאול וגז הפריאון הוותיק במזגנים הוחלף לגז שאינו מזיק לשכבת האוזון ונחשב כ"ידידותי לסביבה".

כך או כך, ה"חור" באוזון הולך ומצטמצם והגיע למינימום תקופתי ב-2019. אמנת מונטריאול מוצגת כהצלחה היחידה של חקיקה סביבתית בינלאומית. אך מעשה שטן, מדען קנדי פרסם ממש לאחרונה על גילוי "חור" חדש וענק מעל לאזורים הטרופיים של כדור הארץ. עד כה דובר רק על "חורים" מעל לקטבים.

החוקרים הקנדיים העלו השערה כי התדלדלות שכבת האוזון מקורה בעיקר בקרינה הקוסמית (מהחלל). כלומר, תרומת האדם ל"חור" כבר אינה בלעדית וקשה להוכיח מדעית ובאופן כמותי את חלקו של האדם. טוב, אנחנו מבולבלים ולא נמשיך את הדיון... את הגז במזגנים כבר החלפנו ושילמנו כבר לפני כ-12 שנים...

"החור באוזון" ירד מהכותרות ואת מקומו תפס "משבר האקלים". מסתבר ש"הגז החדש" במזגנים, זה שכבר החלפנו, אמנם אינו פוגע בשכבת האוזון, אבל הוא גז חממה שתורם לשינוי האקלים. לפיכך, התכנסו שוב מדענים ופוליטיקאים מקצוות תבל לוועידה בעיר קיגאלי ברואנדה שבאפריקה (נאות פוליטית יותר מכנס מסורתי בשווייץ). בין מסיבת קוקטייל לבין שכשוך בבריכת המלון, בנובמבר 2016 התקבל ונחתם הסכם בינלאומי חדש (הסכם קיגאלי) – תיקון לאמנת מונטריאול.

מעכשיו, הגז "החדש" שמשמש אותנו במזגנים בעשור האחרון הוא "פויה" ו"איכסה" – צריך להחליף אותו שוב – לגז חדש יותר שאינו מחמם את כדור הארץ. תכינו את הארנק.

ממשלות ישראל האחרונות לא מיהרו לציית להסכם קיגאלי, לפעמים ביורוקרטיה ו"גרירת רגליים" זה טוב... אבל כוחם של הארגונים הירוקים הצדיקים רב – הם יודעים ללחוץ על הפוליטיקאים הנכונים. בקרוב ייאסר ייבוא של מזגנים עם "גז חדש" ויותרו רק מזגנים עם הגז "חדש-חדש". להכין שוב את הארנק כבר אמרנו.

מסתבר שהגז חדש-חדש אמנם לא פוגע בשכבת האוזון וגם לא מחמם את כדור הארץ, אבל לרוע המזל הוא גז מאד דליק, נפיץ ורעיל. אין ברירה, צריך להציל את כדור הארץ, למנוע ספק-התחממות בעוד מאה שנים – אפילו אם החל מהשנה הבאה ישרפו-יתפוצצו-יורעלו אנשים מידי שנה. הירוקים תמיד היו בעד צמצום האוכלוסייה. אפילו רשות הכבאות ומכון התקנים נקראו לדגל – לוותר על התקן למניעת שריפות במזגנים... במקום זה נכנס כבר לתוקף תקן שמחייב התקנת ספרינקלרים מכוערים בכל חדר בדירה חדשה. אז לא רק שהמזגנים מתייקרים, אלא גם הדירות. לא לדאוג, הממשלות וההסתדרות תמיד יילחמו למעננו ביוקר המחיה. זה אינו סוף הסיפור.

עכשיו הדרך סלולה, סוף סוף, לאסדרת מקצוע התקנת מזגנים...

אלפיים שנות גלות חיכינו לרגע בו לא כל דכפין יוכל לקרוא לעצמו "טכנאי מזגן". רפי פרידמן, יו"ר חטיבת המזגנים באיגוד לשכות המסחר, שלח מכתב למנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא, בדרישה להסדיר את מקצוע מתקיני מיזוג האוויר. הנימוק הרשמי: לטכנאים המפגרים אין מושג איך להתנהל עם הגז החדש-חדש שמתפוצץ, נשרף ומרעיל. צריך להכשיר ולהגביל אותם, אחרת, כ"חאפרים" הם יישרפו.

סוף סוף יגיע הסדר ל"ענף הפרוץ". יום חג לחובבי הקשחת הרגולציה, יום משמח לחסידי הבחישה הממשלתית בכול (אטטיזם - מדינתיות). חוק אסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג אוויר, התשפ"א – 2021 התקבל בקריאה ראשונה ממש בימים אלה.

טכנאי מזגנים יצטרכו לעבור הכשרה, במשרד הכלכלה המיותר תוקם מחלקה חדשה – רשם טכנאי הקירור. טכנאי שעבר הכשרה, שכמובן תנפח שעות לימוד, ישלם אגרת רישיון שנתית ויזכה לתעודה. חברות ביטוח יסרבו לבטח טכנאי שאינו מורשה, תביעות יוגשו נגד "חאפרים", הלשנות על מתחרים חסרי-תעודה יתרבו. אל דאגה, כל "חאפר" יוכל לעבוד לכאורה כ"עוזר" של טכנאי מורשה תמורת תשלום, בדיוק כפי שאפשר היום לפתוח מוסך ללא הסמכה ולהיות קבלן בניין ללא רישיון – עובדים תחת רישיון של "קבלן רשום" או "מוסך מורשה" (קונים רישיון) תוך תשלום חודשי נכבד. עוד ענף משקי חופשי, שהיה נקי משחיתות, יושחת ויתייקר.

המשטרה כבר הודיעה כי אין לה אמצעים לאכיפת החוק החדש... והפוליטיקאים ימשיכו להילחם ביוקר המחיה בישראל.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

 

2633 2

עודכן לאחרונה ב ראשון, 21 אוגוסט 2022 05:37
לוי.
העיקרון שבבסיס הרגולציה
קיימות שתי דרכים לקיום יחסי גומלין בין בני אדם. רק שתיים.
1. בהסכמה. 2. בכפיה.
הדברים תקפים הן למגרש היחסים העסקיים והן למגרש היחסים האישיים.
דוגמא ליחסים אישיים בהסכמה - חברות, ובכפיה - אונס.
דוגמא ליחסים עסקיים בהסכמה - עסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון. ובכפיה - שוד בנק.

נערכת עסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון. 2 הצדדים מסכימים על תנאיה. סביר שאחד הצדדים (ואפילו שניהם) היה מעדיף תנאים טובים יותר. אולי לכך ציפה. אבל במשא ומתן עם הצד השני, הוא נאלץ להתפשר. אפילו שלעיתים הפשרה מאד כואבת לו.
אז מדוע שיתפשר ? כי הצד השני, לאחר שהגיע לקו התחתון שלו, אומר: take it or leave it. כלומר, לצד היותר חלש, זה שנאלץ להתפשר, תמיד קיימת האפשרות לא ללכת על העסקה. אם הוא בכל זאת מעדיף להתפשר, הרי שאפשרות זו עדיפה בעיניו על "leave it".
זוהי החירות שלו. זוהי המהות של עסקה מרצון, עסקה בהסכמה. הצד החזק ש"ניצח" לא מפעיל כל כפיה על הצד החלש ש"הפסיד". העקרון הבסיסי ביחסי גומלין בין בני אדם, המבוסס על הזכות הטבעית לחירות, מתקיים ללא עוררין.

מהי רגולציה ?
רגולציה מכניסה לעסקה בין שני הצדדים - הקונה והמוכר מרצון - צד נוסף: המדינה. באה המדינה, למרות שכלל איננה צד לעסקה, ואומרת לשני הצדדים: חברים, מה שהסכמתם ביניכם בטל. אותי כמדינה זה בכלל לא מעניין, כי אני אחליט עליכם. הסכמתם על תנאים א' ב' וג' לעסקה ? תשכחו מזה. התנאים יהיו X Y ו-Z שאני כופה עליכם. לא תקיימו אותם ? אתם עבריינים, ואני המדינה אעניש אתכם בהתאם.

מה המשמעות העמוקה של הרגולציה ?
זוהי המשמעות: אין יותר שתי דרכים לקיום יחסי גומלין. המדינה אוסרת את הדרך של ההסכמה. היא מותירה רק דרך אחת - בכפיה.

נו שאמת ! זה נשמע כאילו אנו חיים במדינה טוטליטרית, וזה מגוחך.
נכון. כאשר מביטים על מלוא ספקטרום החיים, טענת הטוטליטריות אכן תלושה לחלוטין מהמציאות. ברוך השם, החיים במדינת ישראל חופשיים במידה דומה לשאר המדינות המתוקנות בעולם.

אבל ! כאשר מתמקדים בתחומים מסויימים, למשל התקנת מזגנים, או תחום הרבה יותר רחב כיחסי עבודה - הרגולציה הנרחבת מכרסמת עמוקות בחירות.

וכאן נדרש משל הצפרדע. זהו המשל המתאר צפרדע שהוכנסה למים קרירים, ואלה מחוממים בהדרגה. הצפרדע לא תבחין בסכנה, היא תתרגל לעלייה האיטית בטמפרטורה ולא תנסה להימלט, ובסופו של דבר תתבשל ותמות.

מי שרוצה לראות בחוק המזומנים את הנמשל, עושה זאת על אחריותו בלבד.

... וכמובן הוא צודק.

0

3000 תוים נשארו