שבת, 05 יוני 2010 15:40

להאמין בבלתי אפשרי

כלכלנים ומדינאים רוצים להאמין בדברים בלתי אפשריים ביחס למשבר החובות שמחלחל ומתפשט לכלכלה העולמית. בהשפעת אמונה זו הם מאמצים צעדים שיסתיימו בטרגדיה. נבחן לאן מובילה תבונת הממסד הפוליטי, במיוחד באירופה.

הכלכלן האמריקאי ג'ון מולדין מחבר מידי שבוע דף מידע כלכלי, "מחוץ לקופסא" (Outside the Box) שמופץ למיליוני מנויים. האתר קו-ישר קיבל הרשאה לתרגם ולפרסם מעת לעת כתבות נבחרות. 


אליסה צחקה. "לא צריך לנסות", היא אמרה, "אף אחד לא יכול להאמין בדברים בלתי אפשריים". "אני משערת שאין לך די ניסיון חיים מעשי," אמרה המלכה. "כאשר הייתי בגילך, הייתי עושה זאת במשך מחצית השעה ביום. לעיתים האמנתי אפילו בשישה דברים בלתי אפשריים כבר לפני ארוחת הבוקר" ("מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", לואיס קרול). 

כלכלנים ומדינאים רוצים להאמין בדברים בלתי אפשריים בהתייחסותם למשבר החובות שמחלחל ומתפשט לכלכלה העולמית. בהשפעת אמונה זו הם מאמצים צעדים שיסתיימו בטרגדיה. נבחן לאן מובילה תבונת הממסד הפוליטי, במיוחד באירופה. 

מנהיגי אירופה ממשיכים לספר לנו שפירוק גוש האירו בלתי-קביל ואינו מהווה אופציה. אני לא בטוח שהם מבינים את משמעות תרחיש האירועים הנוכחיים. אנסה להסביר את הבעיה באופן שגם פוליטיקאים יכולים להבין... 

כוח דלתא 

האות היוונית "דלתא" ∆ מסמנת שינוי, הפרש. אם מדינה שואפת להגדיל את התוצר שלה [בערך: סכום המוצרים והשירותים שמיוצרים ונמכרים במדינה] – יש לכך שני מקורות אפשריים: גידול באוכלוסיה [כתוצאה משיעור ילודה גבוה והארכת תוחלת החיים] או גידול בפריון העבודה [כתוצאה מחידושים טכנולוגים והקטנת עלויות הייצור לשעת עבודה]. ולמי שלא נבהל מנוסחה פשוטה: 

∆ פריון עבודה + ∆ אוכלוסייה = ∆ תוצר 

רוסיה מתמודדת עם בעיה רצינית של התמעטות האוכלוסייה. לכן, ב-20 השנים הקרובות יידרש ברוסיה גידול משמעותי בפריון העבודה או הגירה מסיבית של תושבי חוץ לרוסיה – אחרת הכלכלה הרוסית תקרוס. רוסיה הצטמקה ב-7 מיליון תושבים ב-19 השנים האחרונות ומונה כיום 142 מיליון תושבים. הערכות האו"ם אומדות את צמצום האוכלוסייה בשליש נוסף במשך 40 השנים הקרובות. בהחלט נושא לדיון מורחב. 

מדינה אינה יכולה להגדיל בקביעות את החוב הלאומי בקצב גדול מצמיחת התמ"ג. בנקודה מסוימת, השווקים הפיננסים יעריכו שהמדינה תתקשה לפרוע את חובותיה. אין הבדל בין מדינה למשפחה. גם משפחה לא יכולה להגדיל את ההלוואות מעבר לגידול בהכנסות המשפחה שתגדיל את יכולת הפירעון. בנקודה מסוימת מאבדים את היכולת להגדיל את ההלוואות כי הגורם המלווה פשוט אומר "לא". 

מדינה או משפחה שמגדילים את הלוואותיהם נאלצים לשאת בתשלומים שוטפים גבוהים יותר על חשבון החזר קרן וריבית. עול ההחזר הולך ומעיק ותופס חלק הולך וגדל מהתקציב עד לנקודת שבירה. 

הקטינו את גירעונותיכם! 

נסקור את ההשלכות ונתחיל בבריטניה. הגירעון השנתי בתקציב הממשלה הבריטית גבוה מאד יחסית לתמ"ג, בסדרי גודל של 11%. ברור שהגירעון בלתי אפשרי והממשלה הבריטית יודעת זאת. כצעד ראשון הם מדברים על מאמץ לקצץ 6 מיליארד שטרלינג מתקציב המדינה – סכום שנשמע גבוה, אבל זה פחות מ- 4% מהיקף הגירעון שעומד השנה על 156 מיליארד שטרלינג. צריך לקצץ הרבה יותר. 

אבל, לקיצוץ הוצאות והגדלת מיסים יש תוצאות. הסקטור הקמעונאי כבר חושש מהעלאת המע"מ ל-20% שתתבטא בהקטנת הצריכה ב- 3.6 מיליארד שטרלינג ובהפסד של 163,000 מקומות עבודה. והגדלת מס זו היא רק הפתיח. 
חלומה של כל מדינה במצב זה הוא שתימצא הדרך להיחלץ באמצעות צמיחת כלכלית. מרטין וולף כתב בפייננשל טיימס לפני מספר שבועות שבריטניה צריכה לפחת את ערך הפאונד כדי להגדיל את כדאיות היצוא. שער חליפין נמוך לפאונד יגביר את התיירות והגירעון המסחרי יהפוך לעודף. 

כאן מונחת הדילמה. כדי להקטין את הגירעון בתקציב המדינה [שלא באמצעות קיצוץ ענק] – הסקטור הפרטי-העסקי חייב להגדיל את הגירעון שלו [לקחת יותר הלוואות], או שהמאזן המסחרי יהפוך לעודף, או קומבינציה של השניים. למזלם של הבריטים [יחסית ליוון] ממשלתם יכולה להדפיס לירות שטרלינג, להקטין את ערכן בשליש נוסף ביחס לדולר, ולשלם בכסף המודפס חלק מהוצאותיה וחובותיה. המשמעות היא שכוח הקניה של האזרחים הבריטים, בעיקר של מוצרי יבוא, יתרסק. גמלאים בריטים שחיים בחו"ל יחושו בכך היטב כאשר כוח הקניה של הכנסתם הקבועה כבר מתקרב למחצית מאשר היה בשיאו (טוב, לא כנגד כל המטבעות כי גם האירו בצניחה חופשית). 

מה החלופה? המשיכו להריץ את הגירעונות האדירים עד שעומס עלויות פירעון החובות יפער בור עמוק בתקציב המדינה, כה גדול שיגרור בכל מקרה התדרדרות של המטבע. צריך לזכור, קיצוץ הוצאות הממשלה מהווה גורם משקי בולם בטווח הקצר, כך שמובטחת האטה בצמיחה בטווח המיידי. כפי שציינתי מזה זמן רב – למדינות ברחבי העולם לא קיימת בחירה בין חלופות טובות. 

בריטניה נמצאת בעיצומו של תהליך האטה, ייתכן מיתון נוסף, הקטנה בכוח הקניה של הפאונד, הקטנה בהכנסות העובדים הבריטים. אבל, עדיין יש להם בקרה על המטבע שלהם ודרך היחלצות שתאפשר להם לחזור למסלול בעוד מספר שנים. הם יכולים להשתמש בפיחות ערך המטבע כפיתרון. 

רחמים על היוונים 

יש לי זיכרונות אישיים חביבים מיוון. אני אוהב את הארץ ואנשיה. אבל, היוונים קיבלו מספר החלטות גרועות ועכשיו הם צריכים להתמודד עם התוצאות. 

אנחנו יודעים כי הגירעון הממשלתי הוא בערך 14% מתקציב המדינה, אבל גם הגירעון המסחרי עומד על כ-10% (להשוואה, הגירעון המסחרי בארצות הברית עומד על כ-4%). וכאן הבעיה, יוון אינה יכולה לפחת את המטבע שלה, הם תקועים עם האירו. אז כיצד הם יוכלו להגדיל את התחרותיות של המוצרים והשירותים שלהם? איך הם יוכלו לחדש את הצמיחה כדי להיחלץ מהצרה? איך הם יוכלו להגדיל את פריון העבודה יחסית ליתר העולם ולאירופה? 

מלבד ייעול ייצור שמן הזית, אין להם דרך קלה. כבר מתחילת הנהגת האירו היה פריון העבודה בגרמניה גבוה מאשר ביוון ב- 30% לסל מוצרים זהה. לכן יוון מייבאת ב- 64 מיליארד אירו ומייצאת רק 21 מיליארד. כדי להפוך לתחרותיים, צריכה עלות העבודה ביוון לרדת ובהרבה. אין די בקיצוץ שכר העבודה ב- 10% או ב- 15%. אבל אם עלויות השכר יקטנו אז גם גביית המס תרד. התמ"ג ירד וגם הכנסות הממשלה יקטנו. היחס בין החוב הלאומי לתוצר יורע אף יותר מאשר כיום, אפילו אם ינהיגו תוכנית צנע סגפנית. 

בקיצור, מדובר באורח החיים היווני. הם עומדים ליפול – אין להם כל ברירה. הם חייבים להיכנס מרצון למשטר של מיתון, של שפל כלכלי עמוק. כפי שהכנסות האזרחים הבריטים יצטמקו יחסית למתחרים שלהם – כך גם עלויות העבודה ביוון. אבל הבעיה של היוונים היא שחובותיהם עדיין יישארו נקובים באירו [ולא יפחתו בערכם כמו בבריטניה שרוב חובותיה נקובים בפאונד אותו הם יפחתו]. 

המערבולת מתפתחת למלכודת: ככל שירבו לקצץ – יקטנו הכנסות הממשלה ממיסים, יידרש קיצוץ נוסף וחוזר חלילה. לקיחת הלוואות נוספות אינה פיתרון – אין מצב שהם יוכלו לפרוע אותן, יום הדין יידחה במקצת בתקווה לנס. 

מהן האפשרויות של יוון? הם יכולים פשוט להכריז על חדלות פירעון. לעצור את כל התשלומים. כלומר, גם אף אחד לא ילווה להם אירו נוסף אחד. אבל, עדיין תהיה להם דרך ארוכה מאד לחצות עד שיגיעו לאיזון התקציב. עובדי המדינה יצטרכו לספוג קיצוץ ענק בשכרם ושירותי המדינה יקוצצו גם הם חדות. זה בהחלט ילווה בשפל כלכלי, אבל זו הדרך להיחלץ. יוון עדיין קשורה לאירו והיא תצטרך להפוך לתחרותית יותר. הם יכולים לקצץ את התקציב ולהקטין את הוצאות העבודה ולהמשיך ללוות כסף, אבל התוצאה שוב תהיה הגדלה בגירעון עקב הצורך לפירעון החוב הגדל. גם אזרחי יוון יכולים להגדיל את החוב הפרטי ולממן את רמת חייהם – גם במקרה זה המשמעות היא – שפל כלכלי. לבסוף, יוון יכולה לעזוב את גוש האירו [ולהנהיג דרכמה מפוחתת] – אבל הם לא יוכלו להימלט מהתחייבויותיהם החוקיות שנקובות באירו. 

גם ליוון אין חלופה טובה. אין פלא שאזרחים מפחדים מהתפשטות המגיפה לפורטוגל ולספרד. 

אני כבר רואה את הידיים מורמות לשאלה: האם צניחת האירו לא תעזור לתחרותיות של יוון? התשובה היא כן ולא. כן, יחסית לגוש הדולר ולשווקים המתפתחים באסיה. לא, יחסית לשאר מדינות אירופה שהן שותפות הסחר העיקריות. נפילת האירו גם תגדיל עוד יותר את התחרותיות של השוק הגרמני ושל יתר המדינות הצפוניות באירופה. 

לאירופה, כגוש אחד, יש עודף מסחרי קטן שנובע מכלכלתן של מספר קטן של מדינות [גרמניה בעיקר]. צמצום הגירעון המסחרי היווני משמעותו שינוי גדול באורח החיים היווני. גרמניה אומרת למעשה: "אתם צריכים להיות כמונו". כולם אכן רוצים, אבל לא כולם יכולים. 

לא ייתכן שכל המדינות יהיו בעודף במאזן המסחרי – מישהו צריך לקנות. אבל, המרשם שהפוליטיקאים רוצים ליישם, לפחות עבור אירופה, הוא קיצוץ בתקציב ויצירת עודף מסחרי. אבל, אם מדינות ה- PIIGS [פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון, ספרד] יקצצו את גירעון הסחר זה לא יועיל לגרמניה. 

הפוליטיקאים עדיין מאמינים שיצליחו בדרך כלשהי ליצור עודף מסחרי, לפחות במדינותיהם, הם מקווים שיצליחו לאזן את תקציב המדינה ואת היקף החוב הלאומי. כולנו רוצים להאמין בניסים. למרבה הצער, בלתי אפשרי שלכולם יהיה סוף טוב, "הפי אנד". 

כאן ראוי להעיר בקצרה שכל מדינה שואפת שהמטבע שלה יוערך ויפוחת בצורה "הוגנת" יחסית למתחרות. כאשר המטבע הבריטי וגם האירופאי מחליקים אל עבר שוויון מול הדולר, מה לדעתכם תהיה התגובה של מדינות אסיה, סין במיוחד? בלגן מעניין.

ג'ון מולדין

John Mauldin, best-selling author and recognized financial expert, is also editor of the free Thoughts from the Frontline and Outside the Box e-letters that go to over 1 million readers each week. For more information on John or his FREE weekly economics letters, go to: http://www.frontlinethoughts.com/learnmore

 

עודכן לאחרונה ב שלישי, 19 דצמבר 2017 19:40
הוסף תגובה