רביעי, 05 אוגוסט 2009 15:42

אין קשר בין גודל ממשלה לצמיחה – האומנם

כך קובע ''מסמך עבודה'' של כלכלנים מהאוניברסיטה העברית. מידי פעם ''מוכיחים'' כלכלנים, על פי ההיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל, שהמשק צמח גם בתקופות כאשר מעורבותה של הממשלה בכלכלה הייתה גבוהה – האומנם?

כך קובע ''מסמך עבודה'' (דה מרקר 30.6.09) עליו חתום צוות כלכלנים בראשות פרופ' יוסי שפירא, כלכלן מהאוניברסיטה העברית. זו אינה הפעם הראשונה שכלכלנים ''מוכיחים'', על פי ההיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל, שהמשק צמח גם בתקופות כאשר מעורבותה של הממשלה בכלכלה גדל באופן חריג. ומכאן עולה מסקנת החוקרים שאין קשר בין גודל הממשלה לצמיחה.

המדד המקובל לגודל ההתערבות הממשלתית הוא היקפו של תקציב המדינה ביחס לתוצר (תמ''ג). מדד זה מתעלם ממצב בו ממשלה יכולה לשתק את הכלכלה רק בעזרת צווים ורגולציה הדוקה עם תקציב מדינה קטן יחסית. קרוב לודאי שזה היה המצב בימי מפא''י ה''עליזים'' בשנות החמישים וחלק משנות השישים. ממשלה לא זקוקה לתקציב ענק כדי לאסור מסחר ואחזקה של מטבע חוץ, לאפשר בעלות על מכונית רק לבעלי אישור מיוחד (בתחילת שנות החמישים) או לאפשר בעלות על מכשיר טלפון רק לאזרחים מועדפים – מדיניות שבוודאי אינה מעודדת צמיחה. באותה תקופה גם זכה המשק להזרקת הון רצינית מכספי השילומים והפיצויים מגרמניה. אלה רק מקצת מהגורמים הקשים למדידה שמשבשים את המודלים המתמטיים של ''המומחים לצמיחה''. 

אילו בדקו הכלכלנים את צריכת החלב במשק לאורך זמן, ניתן היה אולי להוכיח שקיים קשר הדוק בין צריכת החלב לצמיחה במשק... צריכה מוגברת וקבועה של חלב מטיבה עם הצמיחה. קשה מאד לבודד גורמים משפיעים בכלכלה, קשה אפילו לבחור אותם, קשה להגדירם כמותית. קשה גם להבחין בעיתוי המדויק מתי גורם מסוים מתחיל להשפיע ומתי מסתיימת השפעתו. מה משך הזמן שיחלוף, לדוגמה, בין תחילת הדפסת כסף על ידי ממשלה לבין עיתוי פריצת אינפלציה. שאלה פשוטה, שני משתנים ברורים לכאורה – אבל תשובה ''מדויקת'' היא הימור. מתישהו זה יקרה, אבל תלוי...  

המסקנה ה''מדעית'' אליה הגיעו החוקרים היא קשקוש. גם התואר ''כלכלן'' אינו מעיד על ידע אובייקטיבי. בגוש הקומוניסטי למדו כלכלה – לקרמלין היו כלכלנים ובטוח שגם לממשלת קובה יש יועצים כלכליים. היועץ הכלכלי של ממשלת קובה ממליץ למשפחת קסטרו בגבולות האידיאולוגיים שתחמו לו. כלכלן שמקבל את השקפת העולם שתפקיד המדינה לתכנן את חיי הפרט ולפקח עליהם מגיע בהכרח ל''מסקנות כלכליות'' אחרות מאשר כלכלן שדוגל בחופש.  

בפיסיקה אנחנו יודעים בוודאות שאם נחמם נוזל לטמפרטורה מדויקת מסוימת הוא ישנה את מצב הצבירה ויהפוך לגז. אפשר לחשב בדיוק את משך הזמן, את נפח הנוזל ואת הנפח הגז. אפשר לחזור על הניסוי ולקבל את אותן התוצאות. בכלכלה אנחנו יודעים את התהליכים, יודעים שקיימת השפעת גומלין בין משתנים ויודעים אפילו את כיוונם. כמה? מתי? באיזה מינון? זה כבר קשה לדעת. ''מודלים מתמטיים'' בכלכלה יכולים אולי לסייע בהבנת תהליכים, אולי. המודל לא משקף מציאות מדויקת ובוודאי שלא את העתיד.

למאמינים בזכותו של האדם לפרי עמלו ולחופש מעריצות הזולת, ''ממשלה גדולה'' היא קודם לכול – לא מוסרית. ממשלה גדולה זקוקה לכסף גדול. ''ממשלה גדולה'' גם קשורה בהכרח לטייקונים גדולים. ממשלה אינה מייצרת ערך כלכלי, לא שרוכי נעליים ולא מחשבים (ואם היא תייצר לא יימצאו קונים לסחורה...). לכן, ''ממשלה גדולה'' צריכה להחרים מקורות כלכליים מאזרחיה כדי לקיים את עצמה ואת פעילויותיה המיותרות. שום אזרח אינו מוכן שיחרימו את פרי עמלו ולכן צריכה ה''ממשלה הגדולה'' להפעיל כוח כפיה על האזרח.

קיימת הסכמה, בין רוב שוחרי חופש הפרט, בדבר התפקיד המינימאלי שמיועד לממשלה: אספקת מספר מצומצם של מוצרים ציבוריים מובהקים ביניהם צבא, משטרה ומשפט. ישנם מוצרים ציבוריים מובהקים נוספים שיזם פרטי מתקשה להעניקם כגון תאורת רחובות, מניעת התפשטות מגיפות, או זיהומי אוויר וסביבה ועוד. מעבר לכך – כל החרמה של כסף והעברתו אל הפוליטיקאים לצורך ''חלוקה מחדש'' היא פשוט גזל חוקי. חסידי ה''ממשלה הגדולה'' טוענים שפוליטיקאים ומתכננים מטעמם יודעים טוב מהאזרח כיצד לחלק את הכסף ולמי. מעשית, אנחנו יודעים איך הכסף מתגלגל למה ולמי. אין לכך שום קשר ל''צמיחה'' או אפילו לכוונה ליצור צמיחה. כשפוליטיקאי מתרץ גביית מס בצורך ל''עידוד תעשייה'' או מכריז על ''פרויקט לאומי'' בנימוק של ''עידוד צמיחה'' – ראוי בדרך כלל לחפש מניעים אחרים...

פרופ' יוסי שפירא וצוות חוקריו גם קבעו מה צריך להיות גודלה האופטימאלי של הממשלה: משהו בין ארצות הברית בה תקציב הממשלה הוא כ- 36% מהתוצר לבין סקנדינביה בה גודל הממשלה הוא כ- 50% מהתוצר. למה? ככה. אולי בעצם יש להם גם ''מודל מתמטי'' לגודלה הרצוי של ממשלה. אין נוסחה לחישוב גודל הממשלה הרצוי. כמה שפחות כן ייטב. 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב חמישי, 07 דצמבר 2017 05:09
הוסף תגובה