שלישי, 23 ספטמבר 2008 15:44

הרגולציה הממשלתית והמשבר הפיננסי

המשבר הפיננסי הנוכחי, וההתערבות [הלאו דווקא מוצדקת] של ממשלת ארה''ב בשווקים גרמו להרבה פרשנים לדבר על כשלי השוק והצורך ברגולציה.

המשבר הפיננסי הנוכחי, וההתערבות [הלאו דווקא מוצדקת] של ממשלת ארה''ב בשווקים גרמו להרבה פרשנים לדבר על כשלי השוק והצורך ברגולציה. הם כמובן מאמינים בכשלי שוק ובצורך ביותר רגולציה בלי קשר למשבר זה או אחר, אבל בכל זאת יש משבר ממשי, וזו הזדמנות טובה לכתוב על הנושא.

מאמר מצויין בוול סטריט ז'ורנל מנסה לנתח את המשבר ומייחס את רובו לתוספת הרגולציה שהונהגה בעקבות נפילת ''אנרון'' ב 2002. הנה קטעים נבחרים. כדאי לקרוא את המאמר כולו [באנגלית].

ההתערבות של הממשלה בהלוואה של 80 מיליארד דולר ל AIG היא דרמאטית בהיקפה, שלא כהתערבות בפרדי ופאני שהיו חברות ממשלתיות כל הזמן... יש נטייה להאשים את אילי ההון המדושנים של וול סטריט, אבל בל נשכח שאנו חיים תחת משטר רגולציה ממשלתית כל הזמן. אין פה ברירה בין שוק חופשי לבין רגולציה - יש בעיה בין רגולציה טובה ורגולציה מזיקה... המקרה של AIG מעניין במיוחד. אין ביכולת הרגולציה הטובה למנוע משברים עתידיים בשוק שמתפתח במהירות מסחררת, ומונע במידה רבה על ידי חידושים טכנולוגיים מהירים בתחום העברת המידע. קשה לחזות את בעיות העתיד, אבל אם רגולציה טובה אינה מסוגלת למנוע משברים, רגולציה גרוע בהחלט מסוגלת לגרום אותם. הבעיה אינה יותר מדי או פחות מדי רגולציה, אלא רגולציה גרועה.

הרגולציות הגרועות נוצרו בעקבות משבר אנרון. אז הבעיה הייתה שאנרון רשמה ניירות ונכסים שבבעלותה בערכם ההיסטורי, ומשערך הניירות בשוק ירד, הדבר לא השתקף במאזני אנרון - וכך נוצרה פשיטת רגל ''מפתיעה'' של חברה שלפי המאזנים הייתה איתנה. בעקבות זאת חוקקו את חוק סרבאנס-אוקסלי, ועוד תקנות שמחייבות חברה לדווח על נכסיה [ניירות הערך] בערך השוק הנוכחי שלהם [או ממוצע של הרבעון]. זה הדבר שהאיץ את המשבר הנוכחי. הבנקים החזיקו הרבה ניירות ערך מגובי משכנתאות. כאשר ירדו מחירי הנדל''ן ב 10 או 20% - לא היה ביקוש לניירות ערך, וערכם בשוק ירד ב 80% עד 100%. הבנקים נאלצו ל''מחוק'' את הניירות האלה מרשימת הנכסים, ולדווח על הפסדים עצומים, ובכך הביאו לתהליך שרשרת שגרם למפולת שלהם. העניין הוא שלניירות הערך מגובי משכנתאות - יש נכס נדל''ן מאחוריהם, וגם אם ערכו ירד ב 20% וקשה למכור אותו כעת, הרי הנדל''ן לא נשרף, וערכו שריר וקיים, ובעתיד מחזיקי הניירות יקבלו חלק ניכר מהשקעתם.

מה ש- AIG אומרת, ובנק ליהמן ובנק ביר סטירנס אומרים, ויש הרבה צדק בדבריהם – הוא שהמאזן שנעשה לפי כללי הדיווח החדשים אינו משקף את מצבם האמיתי. אוסף השכבות והרבדים של ניירות ערך ונגזרות הוא עצום ורב ובלתי ניתן לתפיסה. AIG עסקה גם בביטוח ניירות ערך אלה, לפי מודלים ממוחשבים שפיתחה לצורך כך. העסק כל כך מסובך שמעטים מבינים אותו עד הסוף [בטח לא הרגולטורים]. ב- AIG כנראה טעו בהערכת הסיכונים שלהם, אבל - שוב - ירידת ערך של 20% בנדל''ן לא צריכה להתפרש כירידה של 100% בערך החרבות שסחרו בניירות מגובים נדל''ן. הירידה היא זמנית.

הרגולציות התקבלו כדי למנוע משבר חדש דמוי אנרון. אבל רגולציות תמיד באות לסגור את הדלת של האורווה אחרי שהסוס ברח. הם מיועדות לפתור את המשבר האחרון [כמו תוכניות המלחמה של המטכ''ל] ולא את המשבר הבא שאין הן מסוגלות לחזות.

ניקח דוגמה: רגולטורים נמנעים מלהכתיב כיצד לתכנן את המעבד [שבב המחשב] הבא, כי הם מבינים שהם אינם יכולים להבין אותו כהלכה, זה מאד מסובך. אבל אותם רגולטורים אינן מהססים להכתיב מהלכים בשוק ניירות הערך, שהפכו למסובכים עוד יותר. הימים שאדם היה בא לבנק עם שק מטבעות זהב והיה מפקיד אותו חלפו מן העולם.

בעוד שנים מעטות תמצאו סיפורים מדהימים בעיתונות על הגאון התורן שקנה את ניירות הערך הנגזרות במחיר מציאה אפסי [הניירות ''חסרי הערך'' של הבנקים ושל AIG], והתעשר פתאום מאד. האירוניה האחרונה היא ש AIG נוסדה בשנת 1919 בשנחאי, סין. כעת AIG נתפסה על ידי ממשלת ארה''ב, בדיוק כאשר הסינים נפטרים בקצב מזורז מהחברות הממשלתיות שלהם. אחת משתי הארצות האלה צומחת בקצב מוגבר, השנייה לא כל כך. יד המקרה ? אולי.'' 

יעקב

עודכן לאחרונה ב שני, 06 נובמבר 2017 05:07
הוסף תגובה