שלישי, 22 יולי 2008 15:44

לסגור את משרד ה''מדען הראשי''

לאחרונה התקיים כנס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית. בכנס פורסם מחקר שהוזמן על ידי משרד המדען הראשי לפיו התשואה על התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח [מו"פ] מגיעה עד ל- 1,000%.

לאחרונה התקיים ''כנס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית''. בכנס פורסם מחקר שהוזמן על ידי משרד המדען הראשי לפיו התשואה על התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח [מו''פ] מגיעה עד ל- 1,000%. כלומר, על כל 100 שקל שהמדען הראשי משקיע במענקי מו''פ לתעשייה צומחת תועלת כלכלית למשק של 1,000 ₪ נוספים. מסקנת הכנס הייתה, כמובן, שצריך להזרים יותר כסף למו''פ על חשבון משלם המיסים. אחידות דעים ''מפתיעה'' בין תעשיינים מקבלי הכסף לבין הפקידים שאחראים ומתפרנסים מהזרמת הכסף. 

ה''מחקר'' נועד להצדיק את הגדלת המיסוי על גב' כהן מחדרה למימון המדען הראשי 

המחקר שהוזמןומומן על ידי משרד המסחר והתעשייה, מבוסס על סקרים שבוצעו בתעשיות שנהנות מהמענקים. הנתונים עובדו סטטיסטית על סמך מודלים עמוסי השערות, אומדנים והנחות. לא כאן המקום לנתח את המודלים והנוסחאות המתמטיות. לדוגמה, אציין רק הערה אחת: בכל מחקר השוואתי מן הראוי שתהיה קבוצת ביקורת. כאשר מנסים תרופה חדשה, מרכיבים קבוצת ביקורת של חולים שמקבלים גלולת דמה שאינה תרופה. כך ניתן להשוות את השפעת התרופה על קבוצת הניסוי מול קבוצת חולים שרק חושבים שקיבלו תרופה. בבדיקת השפעת מענקי המדען הראשי על התעשייה קשה להרכיב קבוצת ביקורת של מפעלים שלא נעזרו במענקים ממשלתיים ולהשוות את הביצועים של שתי הקבוצות. פשוט אין קבוצת ביקורת עם מאפיינים דומים כי כמעט כל החברות ה''דומות'' משתתפות בחגיגה על כספי המדען, קשה להפריד בין השפעת הסיוע לבין השפעות של אירועים בכלכלה הישראלית והבינלאומית, גם הסיכוי שחברות מתחרות עצמאיות [שלא זכו לכסף מהמדען] יחשפו את פעילותן לצרכי ''מחקר סטטיסטי'' קלוש ביותר. איך התגברו על הבעיה במחקרנו? אין בעיה, יוצרים קבוצת ביקורת דמיונית באמצעות הנחות, השערות ומודל סטטיסטי אחר. 

ה''מחקר'' מיותר בדיוק כפי שמשרד המדען הראשי מיותר. 

הטיעון העיקרי לסבסוד מו''פ מסתמך על הטענה שהתועלת מהשקעה במו''פ זולגת אל מחוץ לחברה הנתמכת ומניבה תועלת נוספת לכלל המשק והחברה. השתתפות המדינה במו''פ מעצימה את ה''תועלת הנוספת''. נשמע הגיוני, אבל זו דרכה של הכלכלה מאז תקופת האבן, החל מהמצאת הגלגל והדפוס ועד לפיתוח התוכנות של מייקרוסופט. ביל גייטס הרוויח רק שבריר מהתועלת הכלכלית שהפיקה האנושות כתוצאה מהתוכנות ומהפיתוחים הנלווים. אחת ממעלות הקפיטליזם היא שפעילות אנוכית למען עצמך תורמת לזולת ולמתחריך מבלי שהתכוונת לכך מראש. אם כך, גם החברות שלא נהנות ממענקי המדען הראשי מועילות לכלל המשק מעבר לתועלת לבעלי המניות. 

היכרותנו עם המערכת הציבורית, עם אופייה המובנה, ועם הדמויות העומדות בראשה – אינה מותירה ספק בשאלה מי תורם לכלכלה ולחברה יותר: השקעות פרטיות במו''פ או השקעות שמנותבות על ידי פקידי מדינה מכספי משלם המיסים. 

השיטה להטעיית הציבור: הצגת ה''תועלת'' בלבד 

השיטה הנפוצה להטעיית הציבור כדי להצדיק את המשך גביית המיסים למטרות שמוכרזות על ידי המערכת הפוליטית כ''חברתיות'' – היא הסתרת התמונה הכוללת והצגת ה''תועלת'' בלבד. כל מיליון שקל שהמדען ''משקיע'' מצריך גביית מס של יותר ממיליון שקל מכיסי יזמים אחרים. הכסף הזה חסר להם, לביצוע השקעות, שהיו מניבות תוצאות כלכליות חיוביות יותר. לא צריך להיות ''חוקר'' כדי להגיע למסקנה זו. המדען הראשי וצוות עובדיו לא משקיעים ולא מסכנים אגורה מכיסם הפרטי. המשכורת והפנסיה מובטחים. כלום אפשר להשוות את מידת הזהירות והבדיקה של פרויקט על ידי משקיע פרטי או קרן הון סיכון לעומת צוות בדיקה ''ציבורי'' של המדען הראשי. פקידי המדען הראשי אינם שונים מכל יתר זרועות השלטון שמומחיותם העיקרית מתבטאת בבזבוז הכסף שאזרחים יצרנים מפיקים בזיעתם וכישרונם. 

התחרות אינה רק על משאבים כספיים. הזרמה מלאכותית של כסף ממשלתי לפרויקט אשר קרן הון סיכון פרטית דוחה ואינה מוכנה להשקיע בו, מעלה את הביקוש במשק למהנדסים ומדענים עקב העסקתם בפרויקט המסובסד. נוצר מחסור מלאכותי בעובדי היי-טק שכמובן מקפיץ את שכרם. כך גדלות הוצאות כלל החברות במשק על מו''פ ועולה רמת הסיכון של הפרויקטים. הסיכוי להגיע למוצר סופי קטן. 

''מדיניות היי-טק לאומית'' משמעותה שפקידים מחליטים במקום השוק את מי צריך ''לעודד'' בעזרת סובסידיות. הפקידים יחליטו לאיזה ענף ''יש עתיד''. קומץ פקידים מקבלי משכורת שעובדים עד שעה 4 אחר הצהריים וחלקם יוצאים מידי פעם ל''סידורים'' באמצע העבודה, מתיימרים לגבש החלטות עדיפות על אלפי קרנות הון סיכון, מיליוני משקיעים פרטיים ויזמים, מיליארדי צרכנים. 

כאשר ממשלה מחלקת כסף תמורת ''סיפור'' טוב ומילוי טפסים, חייבת להתפתח מערכת ''יצירתית'' לשאיבת הכסף הקל. כך ''עובדים'' על הביטוח הלאומי, כך בונים תקציב לעמותה נתמכת, כך מנפח ראש עיר תקציב בו הממשלה משתתפת. כיצד הייתם נוהגים אילו היה בבעלותכם מפעל שמעוניין להשתתף בחגיגת הכסף מהמדען? נניח שיש לכם רעיון אמיתי לפיתוח ולא ''ישראבלוף'': לרשימת העובדים המשתתפים במחקר הייתם מוסיפים עובדים ממחלקות אחרות, את רשימת הציוד הנדרש למחקר הייתם מנפחים במכונות שבכלל דרושות במחלקות אחרות. ואם במקרה המו''פ הצליח ויש סוף סוף מוצר אז למה לשלם למדען הראשי תמלוגים? אפשר להודיע כי הפיתוח נכשל ולשווק את המוצר תחת אפיון אחר וחברה אחרת, אפשר להקים שותפות, למכור בזול לחברת בת שתמכור ללקוח הסופי וכך לשלם תמלוגים ממוזערים. ואם בכל זאת צריך לשלם תמלוגים אפשר להגיש בקשה נוספת ולממן בדרך זו את העברת התמלוגים של הפרויקט הקודם. מספר הקומבינות לניצול כסף קל הוא חזקה שלישית של מספר הישראלים המעורבים ''בפרויקט''. וכדי להגדיל את הסיכוי לקבלת המענק כדאי לשכור את שירותיו של מאכער, בעל הכרות טובה עם ה''מערכת'', שמתמחה במילוי ''נכון'' של הטפסים. 

בניגוד לחשיבה המקובלת, לא כל רעיון ראוי למימון. מימון רעיונות בינוניים או גרועים כרוך באובדן הזדמנויות חלופיות ורווחיות, מפני שהוא מקטין את כמות המשאבים שיעמדו לרשות רעיונות טובים. המגזר העסקי, לעומת זאת, יכול לסנן ולמיין רעיונות בקפדנות, ולממן היטב את הטובים שביניהם. לממשלה אין מה לחפש בתחום סבסוד מו''פ בחברות היי-טק, בין אם מדובר בחברות גדולות או קטנות. המגזר הפרטי יכול לספק את המימון והוא אכן עושה זאת בהצלחה ובגדול. 

הניחו לנו מ''מדיניות לאומית בהיי-טק'', אנחנו רואים יום יום ושנה אחרי שנה את תוצאות ה''מדיניות הלאומית'' במערכות שלטוניות אחרות. את לשכת המדען הראשי צריך לסגור. העובדים המוכשרים יוכלו למצוא תעסוקה מועילה בתעשייה האמיתית. במיליארדי השקלים שייחסכו אפשר יהיה להשתמש להקטנת נטל המיסוי בישראל. זוהי הדרך הבטוחה ביותר להבטיח צמיחה ומו''פ אמיתי. 

מוטי היינריך


לינקים קשורים : 
המחקר המלא שהוזמן על ידי משרד המסחר והתעשייה 
פורסם בנענע10 מדור כסף

עודכן לאחרונה ב שני, 06 נובמבר 2017 05:18

3000 תוים נשארו