שלישי, 15 יולי 2008 15:45

לחיי הספקולנטים

כאשר מחירי מוצרים כלשהם מזנקים, צצים מיד עיתונאים, אנשי אקדמיה ותקשורת ומאשימים בעליית המחירים את ה''ספקולנטים''. השקל מתחזק? ה''ספקולנטים'' אשמים.

השקעה, ספקולציה, הימור – ומה שביניהם 

כאשר מחירי מוצרים כלשהם מזנקים, צצים מיד עיתונאים, אנשי אקדמיה ותקשורת ומאשימים בעליית המחירים את ה"ספקולנטים". השקל מתחזק? ה''ספקולנטים'' אשמים. מחיר הנפט או התירס מטפס? ברור כשמש ש''ספקולנטים'' עושים סיבוב על הסחורות וגורפים רווח לכיסם על חשבון הרעבים בעולם. 

ספקולציה היא נקיטת עמדה בהווה שלא על סמך עובדות מוצקות, אלא על סך הערכות לא-ודאיות. הצהרה שפני אירן לרגיעה היא ספקולציה. כל השקעה כלכלית היא ספקולציה, כל הימור הוא ספקולציה. מכיוון שאי-הודאות בעולמנו רבה ו''משחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים'' – כל אחד מאתנו מקבל עשרות החלטות ספקולטיביות קטנות מידי יום. ספקולציה יכולה להתברר כנכונה או כשגויה, אבל רק בחוכמה שלאחר מעשה. 

בין הימור להשקעה קיים הבדל מהותי. השקעה מבוססת על ציפיות רציונאליות לרווח שיכולות להתברר גם כשגויות. הימור מבוסס על מזל בלבד – סיכון כסף שלא על בסיס של הנחות הגיוניות. גם בהימורים יש תחום אפור: משחק פוקר אינו הימור טהור – יש חשיבות למיומנות. אפילו קניה אקראית של מניות אינה הימור: הקונה מניח שהשוק במגמת עליה. 

מי מתערב על מחיר העגבניות בעוד חודש? 

מחיר מוצר נקבע על ידי ביקוש והיצע בלבד. עסקאות שמבוצעות בפועל. כך נקבע מחיר הנפט ומחיר האורז. כאשר גדל הביקוש לעגבניות, או קטן ההיצע שלהם עקב השמים המעוננים – מחירן יעלה. אם השוק יוצף בעגבניות עקב הבשלה מוקדמת – מחירן ירד. חלק בסיסי ובלתי נפרד מחיי המסחר ומהאופי האנושי מאז ומעולם. 

אנחנו יכולים להכריז על תוכנית-פיס להימורים על מחיר העגבניות העתידי. מי שמנחש נכון את מחיר העגבניות בעוד חודש, זוכה. ההימורים על מחיר העגבניות העתידי יכולים להקיף מחזורי כספים שגדולים פי כמה וכמה מסך כל המכירות בפועל של עגבניות בשווקים. להיקף ההימורים על מחיר העגבניות אין שום קשר למנגנון שקובע את מחיר העגבנייה בשוק מחר בבוקר. בדיוק כפי שהיקף ההימורים בטוטו אינו קובע מי ינצח במשחק בשבת. כאן קובעים ההיצע והביקוש. 

האם ה''ספקולנטים'' דופקים את עניי העולם? 

סביב הציפיות למגמת המחירים העתידיים של סחורות וחומרי גלם התפתחה בעשורים האחרונים מערכת מסחר מתוחכמת של חוזי קניה עתידיים. כאשר מאשימים ''ספקולנטים'' בעליית מחירי הנפט מתכוונים לסוחרי הציפיות במחיר העתידי של הנפט בעוד 90 יום או בעוד שנה. הם זוכים לכינויי גנאי משום שהם לא סוחרים בנפט או באורז עצמו, אלא עוסקים בהתערבויות על המחיר העתידי וכך ''גורפים הון'' על חשבון עניי העולם. 

הסוחרים מתערבים ביניהם על העתיד. מול כל ''מהמר'' יש ''מהמר'' נגדי. אחד ינצח, השני יפסיד. שניהם לא משפיעים על מחיר הסחורה בשוק. שנינו יכולים להתערב על הטמפרטורה שתשרור בירושלים בעוד 30 יום. המנחש הקרוב ינצח וישלם לרעהו את סכום ההימור, אבל אף אחד מאתנו לא ישפיע על מזג האוויר בעוד 30 יום. ככל שמתקרב מועד תום ההימור, קל יותר לדייק וההערכות מתכנסות לכיוון מחיר השוק האמיתי [זה שנקבע על ידי קניות ומכירות אמיתיות של הסחורה]. לכן, את מחיר ההימור משלם מהמר אחר ולא ''עניי העולם''. 

השימוש במונח השגור ''הימור'' בהקשר זה, נועד למען הנוחיות הלשונית. הגרעין הקשה של סוחרי הציפיות אינם ''מהמרים''. מדובר במשקיעים שמתמחים כל אחד בתחומו, מכירים את שוק הנפט, או האורז לפרטיו. הם מכירים את תהליכי הגידול, הכרייה או הייצור, לומדים כל חידוש שבתחום התמחותם ומצרפים כל פיסת מידע להערכתם הרציונאלית למחירה העתידי של הסחורה. סביב המומחים נוצרים כמובן מעגלים של משקיעים נוספים, פחות מומחים. 

תרומת ה''ספקולנטים'' לחברה 

השוק הקפיטליסטי החופשי אינו יוצר מקצועות סתמיים של ''אוכלי חינם''. לכך מסוגלות רק ממשלות ופוליטיקאים שלא משקיעים כסף מכיסם. מישהו באמת זקוק לשירותים שמעניקים ה''ספקולנטים'' ומוכן לשלם עבור שירותיהם. למסחר בציפיות למחיר עתידי נועד תפקיד חשוב בכלכלה, בעיקר הקטנת סיכונים עסקיים. לדוגמה: אתם יצרני מנעולים שחומר הגלם העיקרי הוא ברזל. אתם עומדים לחתום על הסכם למכירת כמות-ענק של מנעולים לקניין צרפתי. מטרתכם כמובן להרוויח בוודאות בעסקה שתמשך לאורך שנה. מחיר העסקה מסוכם מראש עם הקניין הצרפתי. אינכם רוצים להיות מופתעים מעליית מחיר הברזל שתגרום לכם לפשיטת רגל. אתם מוכנים לשלם עבור הוודאות במחיר העתידי של ברזל. את הוודאות מספק לכם ה''ספקולנט'' שהתמחותו בלקיחת סיכונים. הוא מוכן לערוב לכם [תמורת תשלום סופי וידוע] מה יהיה מחיר הברזל בעוד שנה. כך הופך מקום העבודה של מיליוני עובדים לבטוח יותר. גם חברת קוקה קולה יכולה להבטיח לעצמה מחיר עתידי של הסוכר וכך למתן תנודות חריפות במחיר הקולה לטובת צרכניה. 

תרומת ה''הספסרים'' לחברה 

אפילו ל''ספסרים'', שאוגרים מלאי תירס בציפייה לעליית מחירו בעתיד, נועד תפקיד חיובי בכלכלה. מי שאוגר מלאי משפיע על מחיר השוק בהווה, הוא קונה סחורה ממשית ומגדיל את הביקוש. אבל אגירת מלאי עולה כסף. צריך לשלם על הובלה, שכר דירה למחסנים, שמירה, חיטוי ממזיקים, ביטוח ועוד. ספקולנטים אלה לוקחים על עצמם סיכון ולעיתים מפסידים [אם המחיר יורד]. כדאי להם ''להמר'', רק אם להערכתם המקצועית, מחיר התירס יעלה מעבר להוצאות הגבוהות הכרוכות באגירת מלאי. הביקוש לתירס, המוגבר מלאכותית בהווה [על ידי אגירה שמעבר לצריכה השוטפת] מעלה את מחירו כבר כעת. כלומר, ה''ספסר'' גורם להקדמת עליית המחירים לה הוא צפה בעתיד. בדרך זו קטנה התנודתיות של זינוק חריף ומהיר של המחירים. עליית המחיר מתפזרת על פני תקופה ארוכה יותר שמאפשרת לצרכני התירס האמיתיים הסתגלות הדרגתית, חיפוש תחליפים ומיתון העלייה שהייתה צפויה בכל מקרה. הספקולנט עוזר לשוק למנוע ''מחסור'' של תירס בעתיד על ידי הקטנת הצריכה כבר בהווה [בזכות עלייה מתונה במחירו כבר כעת]. בסופו של דבר ה''ספסר'' יצטרך למכור את המלאי בעתיד. ההיצע המוגדל שוב ימתן את המחירים בעתיד. 

הנזק האמיתי נגרם על ידי פוליטיקאים 

כאן המקום לציין שנגידי הבנק המרכזי [בכל העולם] שמורידים את הריבית באופן מלאכותי בהתיימרם לייצר ''צמיחה'' יש מאין במשק – מעודדים בדרך זו אגירת מלאי סחורות. ריבית נמוכה מוזילה את עלויות ה''ספסרים''. כך עולים המחירים מעבר למתבקש אלמלא מהלכי השיבוש שלהם. 

הספקולנטים שלוקחים על עצמם את סיכוני העתיד מאפשרים לנו חיים מסודרים יותר כבר היום. התערבות פוליטיקאים באמצעות חוקים מגבילי מסחר רק תיצור עיוותים שיעלו לנו ביוקר. לחיי הספקולנטים. 

מוטי היינריך

לינקים קשורים : 
ספקולנטים עושים סיבוב מהיר במטח? שטויות! 
פורסם לראשונה בנענע10 מדור כסף

עודכן לאחרונה ב שני, 06 נובמבר 2017 05:21
הוסף תגובה