רביעי, 23 אוקטובר 2013 00:00

האמת על מחיר אנרגיית הרוח - פרק נוסף

אל תאמינו לסיפורי בדים ירוקים. חשמל מהרוח הוא ברכה לבטלה וגם יקר. זה לא עובד. מאות המיליארדים שבזבזו בעולם על תחנות הרוח הם אינדיקציה לחוסר השפיות של העולם, לא ליעילות תחנות הרוח.

1413
חסידי אנרגיית הרוח מפיצים זה שנים את הסיסמה "הרוח זולה", "חשמל מהרוח יותר זול (או לפחות לא יותר יקר) מחשמל ממקורות פחמיים". הטענה הזו מבוססת על אמונת בטן, ועל אקרובטיקה עקומה במספרים. אל תאמינו, זה לא נכון.

אבל, נניח, לרגע, שמחיר קוט"ש חשמל מהרוח אכן לא יותר גבוה ממחיר קוט"ש פחמי או גזי, האם הייתם קונים חשמל רוחני? לא, כי אלו לא שני מוצרים דומים או שווי תועלת. החשמל מפחם או גז – אתה מקבל אותו מתי שאתה צריך – לפי הדרישה שלך, חשמל רוחני אתה מקבל מתי שהרוח מועילה לנשוב, לא מתי שאתה צריך. אז שני המוצרים אינם כלל ברי השוואה. למה הדבר דומה – נניח שמציעים לך שתי מכוניות, אחת נוסעת מתי שאתה מתניע אותה, כלומר, מתי שאתה צריך, או רוצה, והשנייה נוסעת רק מתי שיש רוח. נניח שמחיר המכוניות זהה – איזו מכונית היית קונה?

חסידי הרוח מתעלמים מהבדל מהותי זה. ככה, למשל, דואג אחד מהם לעדכן אותי בנתוני מכרז חשמל מברזיל, בו התקבלו מחירים נמוכים במיוחד לחשמל רוחני – 4.6 סנט של דולר לקוט"ש. זה אכן מחיר זול (כ- 17 אג' לקוט"ש בתרגום לשקלים), נמוך מעט, אפילו, מהמחיר שמשולם ליצרני חשמל מגז, אצלנו. אינני מכיר את כל הנתונים והפרטים של המכרז בברזיל, אינני יודע איזה סובסידיות מיוחדות משלמים שם לחשמל מהרוח, מה המחיר שם לחשמל חלופי, ואיזה עיזים נוספות יש בחוזה (כמו מנגנוני עדכון למחירים המובטחים לאורך 30 שנה).

הנה מקרה יותר קל (עם נתונים יותר מפורטים) של מכרז לחשמל רוחני מסצ'וסטס, ארה"ב. המחיר שהתקבל הוא 8 סנט של דולר לקוט"ש, מחיר טוב שגרם לעיתון בוסטון גלוב להכריז בכותרת שמנה: "מחירי החשמל מהרוח הם תחרותיים לעומת מחירים קונבנציונליים".

מה האמת? הנה: המחיר אכן טוב, לעומת המחירים שבהם נחתמו חוזים קודמים שהיו 18.7 ו- 20.5 סנט לקוטש. אלא שהמחיר הסיטונאי הממוצע לחשמל בניו אינגלנד, לשנת 2012, היה מתחת ל- 4 סנט לקוט"ש, ככה שמחיר החשמל הרוחני הוא יותר מאשר פי שניים גבוה יותר ממחיר מקורות רגילים.

בנוסף, המחיר הזה לא כולל את כבלי התמסורת ההכרחיים כדי לחבר את חוות הרוח לרשת. מחיר החיבור הוא מעל 1.6 מיליארד דולר... את זה מצפים שישלם מישהו אחר.
בנוסף נהנה החשמל הרוחני מסובסידיה קבועה בצורת זיכוי ממס PTC בשיעור של 2.2 סנט לקוטש. ועוד – זיכוי מס של 30% על ההשקעה בבניית תחנות הרוח – ITC . אל תטעו, "זיכוי מס" הוא שווה ערך לכסף מזומן בארה"ב – בעלות תחנות הרוח הן חברות שיש להן גם עסקים אחרים (לא קשורים לאנרגיה) שמרוויחים כסף, וזיכוי המס מהרוח הוא רווח נקי, במזומן, עבורן.

ולבסוף – צריך גיבוי, ומישהו צריך לשלם עבור זה. תחנות הרוח הקיימות בניו-אינגלנד מפיקות חשמל בערך 25% מהזמן (כאשר הרוח נושבת). אתה לא יכול להתייחס לתחנות הרוח כספקיות חשמל עצמאיות, כי, כאמור, הן מספקות רק חלק קטן מהזמן. אם אתה צריך אספקה סדירה רצופה ובטוחה, אתה זקוק למערכת שלמה שכוללת תחנות רוח ותחנות גיבוי, לזמן שאין רווח, וצריך לחשב את עלות החשמל על פי עלות המערכת כולה, כולל הגיבוי. בנוסף, גורמת ההפעלה התזזיתית של תחנות הגיבוי לבזבוז דלק, הגדלת העלויות והגברת הפליטות.

ועוד. תחנות הרוח מקבלות חוזה מובטח ל- 20 או 30 שנה, במחיר קבוע מראש. כל קוט"ש שהן מצליחות להפיק – חייבות הרשתות לקנות ולשלם עבורו. הלוקסוס הזה נמנע מיצרנים אחרים (פחם או גז). מהם קונים את החשמל רק מתי שצריך, מתי שיש ביקוש, ובמחיר שוק תחרותי. אין להן ולא קנייה מובטחת ולא מחיר מובטח.

כאשר באים חסידי הרוח לנסות לסתור את הטענות שלעיל, כל מה שהם מצליחים לעשות הוא לזרוק ערימה של השמצות וקללות אישיות אבסורדיות ("אתה שליח השטן, של האחים קוץ'") כלפי אלה שיש להם העוז והחוצפה להצביע על המספרים הנכונים והנתונים האמיתיים, ולנפץ את האשליה.

אז אל תאמינו לסיפורי בדים ירוקים. חשמל רוחני הוא ברכה לבטלה וגם יקר. זה לא עובד. מאות המיליארדים שבזבזו בעולם על תחנות הרוח הם אינדיקציה לחוסר השפיות של העולם, לא ליעילות תחנות הרוח.

יעקב



עודכן לאחרונה ב שלישי, 26 יולי 2016 04:29
יופיטר
הון פרטי שונא סיכון? טעותתלוי בגודל הסיכוי. ההון היחיד המוכן להסתכן בהרפתקה זהו ההון הפרטי, וכל זאת בתנאי של קיום סיכויי רווח בהתאם לגודל הסיכון. לולא הנכונות של ההון הפרטי להסתכן תמורת סיכויי רווח גדולים לא היו חיפושי גז ולא היה נמצא הגז בים התיכון, אמנם נכון שאחרי שנמצא הגז הפרה ממשלת הגזל את ההסכם עם ההון הפרטי ועשקה את הרווח הסיכוני. הבעיה היא שכנראה הההון הפרטי חושב שסיכוי הרווח בחשמל הרוח אינו שווה את גודל הסיכון, מחשבה כלכלית נבונה, ואת ההון ה"ציבורי" הרי אין בעיה לבזבז
0
דוב הקוטב
העובדות הן פשוטות וכך גם המחלוקתמה שחשוב זה המספרים מצד אחדוכן - פוליטיקה ופסיכולוגיה של המונים.העובדות הן שככל הנראה אנרגיה חליפית בטכנולוגיה הקיימת היום יכולה להקטין את קצב הניצול של משאבי הטבע - אבל לא יכולה להחליף אותו כליל.עם זאת אנשים גם מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר עבור דברים הנראים להם יותר "נכונים" - ממזון אורגני ועד ולסגירת תחנות הכוח בגרמניה בגלל אסון שקרה ביפן בתנאים שונים לגמרי.השאלה המהותית היחידה - היא פוליטית בעיקרה - האם זה נכון *לכפות* (באמצעים דמוקרטיים) מחיר גבוה יותר עבור אנרגיה חליפית היום כדי *אולי* לשמור טוב יותר על העתיד?אני כותב *אולי* כי אף אחד לא יודע מה יהיו ההתפתחויות הטכנולוגיות בעתיד. דעתי האישית היא שיש לממן מחקר בסיסי ופיילוטים בכספים *ציבורים* בנושא - כי הון פרטי שונא סיכון.אבל זו דעתי האישית - לאנשים אחרים יכולה להיות דעה אחרת לגיטימית לא פחות - המחלוקת היא פוליטית בעיקרה.
0
יעקב
חשל מרוח יותר זול - בעולם הפנטזיות."יש מקומות שבהם תמיד נושבת הרוח"שטויות, אין דבר כזה. (אולי בקייפ הורן, אבל שם אין בני אדם!) כול תחנות הרוח בעולם עובדות 25-30% מהזמן. אלו עובדות. ההצהרה שלך לגמרה מנותקת מהמציאות."חברת החשמל מסובסדת"כן - אבל מה זה שייך לעניין? המחיר של כ 20 אג' לקוט"ש או 4 סנט, זה המחיר שבו תחנות כוח פרטיות מספקות חשמל, על בסיס ריווחי, בכול העולם. חברת החשמל לא רלוונטית.אמונת הבטן הבלתי רציונאלית שלך מערפלת את ראיתך וגורמת לך להצהיר הצהרות מנותקות מהמציאות. אתה חי בעולם דמיוני של התעמולה הירוקה השקרית.
0
רון וייס
חשמל רוח יותר זול.יש איזורים בהם תמיד(תמיד!)נושב ת רוח.הסובסידיה שמקבלת חברת החשמל בישראל הרבה יותר גבוהה מזו הניתנת(אם ניתנת) לחשמל ירוק.
0
יעקב
חוסר יושרה בטענה של מחיר זוליש חוסר יושרה אינטלקטואלית בטענה שהחשמל הרוחני זול.חסידי החשמל המתחדש מאמינים שאם ימשיכו לשרוף פחם יבוא סוף העולם, בגלל ההתחממות הגלובאלית. הם מאמינים בכך אמונה שלמה. כמובן, בשביל להציל את עולמנו אתה חייב לשלם כול מחיר, יעלה כמה שיעלה. הם תומכים בחשמל רוחני בכול מחיר, לא חשוב אם זול או יקר. (הם לא מסוגלים לקלוט שזה לא עובד, ואין בכוח הרוח להציל את העולם, גם אם אכן העולם בסכנת הכחדה, אבל זה סיפור אחר).אז למה הם מתעקשים לטעון (כנגד העובדות) שחשמל רוחני זול? הטענה הזו רק מוכיחה עד כמה האמונה גוברת אצלם על כול מחשבה הגיונית.
0
אליהו, חיפה
הבעיה חמורה מכך.הון פרטי מאוד אוהב סיכון, לפחות סיכון שמביא רווח. כל מי שחוסך באופן פרטי לפניה מבין את זה - את הכסף שתצטרך בעוד 20 שנה משקיעים באפיקים שעולים ויורדים - כי בממוצע הם עולים מהר יותר.אבל ברוח ובשמש פשוט אין סיכוי לרווח.לרוב כשהמוצר ראשוני, הוא פחות יעיל, ועם הזמן הוא משתפר, המפעיל לומד לנצל אותו יותר טוב - והרווח עולה.כשמדובר בתחנת רוח או פאנל סולארי - פשוט אין סיכוי לזה.את החלק הגדול של ההשקעה - המשקיע צריך לתת במזומן, כשהוא יודע שהמוצר פשוט לא יוכל להחזיר את ההשקעה עד שהפאנל יהרס ויצריך החלפה.זה לא מצב של סיכון - זה מצב של הפסד ודאי.הסיכוי היחיד שהיה לרווח - נבע מסבסוד מצד ממשלות.אבל ברגע שהמשקיעים הריחו שהסובסידיות עומדות לרדת - ההזמנות נעצרו.כי אף משקיע לא ירכוש השקעה שרק תסב לו הפסדים.מיעוט קטן ועשיר מהאנשים מוכן לשלם יותר כדי להתנשא על חבריו.אלו האנשים שקונים מזון אורגני, ואלו האנשים שיפגינו נגד תחנות החשמל מכל סוג שהוא.אבל רוב האנשים - לא.רוב האנשים יקנו בסופר את המוצר הכי משתלם, יעברו לסופר שנותן מחירים קצת יותר זולים ,ירצו את החשמל שלהם בזול, אפילו שמספרים להם שהם ימותו מהזיהום שלו בגיל 80.זאת - כי הרוב הוא לא עשיר ומתנשא. הרוב הוא עני, ולכסף הנוסף יש משמעות בשבילו..אבל המיעוט המתנשא והקיצוני - מנסה לכפות את דעתו על הרוב, ובמקרים רבים מצליח.זה לא אמצעים דמוקרטים - זאת שחיתות פוליטית.כשזה מגיע למחקר ופיילוטים - השוק הפרטי לרוב משתתף באופן פעיל מאוד.אבל אם בשלב התכנונים יתגלה שהתוכניות לא יניבו רווח - התוכנית תמיד תעצר.זה מה שרע בתוכנית ממשלתית. הרווח פשוט לא רלוונטי. ואחרי שתקועים עם פיל לבן - מתחילים הסבסודים.אז אין מה לעשות עם פיילוט - המדינה לא יודעת איך לעשות פיילוט.
0
יעקב
תועלת אפסית - מבחינה כמותיתדוב הקוטב:"אנרגיה חליפית בטכנולוגיה הקיימת היום יכולה להקטין את קצב הניצול של משאבי הטבע "כן, היא יכולה להקטין, אבל ממש מעט, כלומר - שיעור ההקטנה, מבחינה כמותית זעיר, ובלתי רלוונטי, כלומר קטן מכדי שיהיה בעל תוצאות ממשיות. ההבחנה הזאת היא כמותית ולא מהותית.שימוש הרוח ושמש יכולים להקטין את התלות שלנו בדלקים פחמיים כמו שאופניים יכולים להקטין את התלות שלנו במכונית בנזין. כן, הם יכולים, אבל במידה זעירה וחסרת חשיבות, מבחינה כמותית.לכן, ההצהרה למעלה (יכולה להקטין קצב הניצול של משאבי טבע) איננה נכונה, מבחינה מהותית, כי הקטנה קטנה אינה הקטנה משמעותית. (זאת למרות שהיא אולי נכונה מבחינה פורמלית).באשר להשקעה ב ** מחקר** למקורות אנרגיה תחליפיים - ניחא.מה שאי אפשר לטעון הוא שעשרות אלפי תחנות הרוח ומיליוני הפאנלים הסולאריים הם "למטרות מחקר" או שההוצאה של מאות מיליארדי דולרים היא "למטרות מחקר".זה לא "מחקר". זה בזבוז כסף מאסיבי, בכמויות תעשייתיות, על מתקנים שאין בהם תועלת של ממש. כלומר: למען הדיוק: יש בהם תועלת, אבל מאד, מאד קטנה.
0
יעקב
מי שמוכן לשלם יותר - זכותו"אנשים גם מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר ..."נכון, ואיש אינו מתנגד לכך.מי שרוצה להתקין פאנלים סולאריים בביתו או באחוזתו, יעלה כמה שיעלה, יבורך. זו זכותו.אבל אסור להכריח את שאר האנשים לשלם לו סובסידיות עבור הפאנלים.מי שרוצה לקנות מכונית חשמלית טסלה במחיר 100 אלף דולר - זכותו, כמו שזכותו לקנות למבורגיני או אסטון מרטין ב 500 אלף דולר.הבעיה היא שהממשלה נותנת סובסידיות (7500 דולר במזומן בארה"ב) לרוכשי מכוניות חשמליות, ומאות מיליוני דולרים מענקים וערבויות ממשלתיות למפעלים שמייצרים את המכוניות החשמליות.בייחוד שמחקרים שונים מראים שבכלל לא בטוח שהמכונית החשמלית חוסכת פליטות או זיהום (הפליטות והזיהום עוברים לתחנות הכוח ויצרני הבטריות).
0
יעקב
יעדים הזויים של ממשלות אירופההבעיה אינה אם ניתן להחליף במקצת ממקורות האנרגיה הפחמיים במתחדשים (אולי ניתן). לא מדובר ב"מקצת".התכניות של האיחוד האירופי מדברות על 80% מקורות מתחדשים. (או 50%, תלוי באיזו שנה).הדבר הזה בלתי אפשרי לחלוטין, מבחינה טכנית-הנדסית-פיזית.התכנית הזאת, שהיא התכנית הרשמית של ממשלות האירופה, לא ניתנת להגדרה אלא כטירוף, או חוסר שפיות מוחלט, ניתוק מוחלט מהמציאות. זאת - לפני שמתייחסים למחירים ועלויות.לא מדובר בעמדה של הארגונים הירוקים (ההזויים) או של מיעוט של אנשים תמהוניים, מדובר בעמדה הרשמית של ממשלות אירופה.
0
יעקב
אלו סתם דיבורים"כדאי לחפש תחליפים לנפט" - בוודאי שכדאי. אבל לא כדאי ללשרוף את האוכל שלנו (תוצרת חקלאית) תוך כדי חיפוש, כי זה טיפשי ומזיק."אבל זאת כמובן לא סיבה להפסיק לנסות"סתם דיבורים... כן, כדאי לנסות, אבל לא להוציא מיליארדים על משהו שניסינו ויודעים שנכשל.מעבר להרגשת הבטן ש: "הנפט ייגמר אי פעם, וכדאי לחפש תחליפים", אנו צריכים לבחון לאשורו מה אנו עושים ולחפש בצורה נבונה ונכונה, ולא להוציא כסף בלי סוף על מה שלא עובד ולא יכול לעבוד...את המכוניות בנו על בסיס מסחרי, מהרגע הראשון. למרות התקלות הרבות שהיו במכוניות הראשונות, פיתוח המכוניות מומן כולו על ידי אנשים שקנו מכוניות, כי המכונית, עם כול מגרעותיה, הביאה תועלת, מהרגע הראשון. המכונית לא פותחה על פי צו ממשלתי, עם סובסידיות ממשלתיות, מתוך הרגשה מעורפלת ש:"חייבים לעשות משהו" כדי להיפטר מהסוסים....אז מעבר להרגשה הכללית ש"כדאי לחפש תחליפים" צריך להתייחס תכליתית למה שנעשה, לכסף שמוציאים, לתועלת שיש בטורבינות או בפאנלים.אי אפשר לשפוך בלי סוף כסף רק על בסיס הרגשה מעורפלת ש: "כדאי לעשות משהו". - זה בערך מה שקורה היום.
0
ניב
לא הכל שחור ולבןזה אכן נכון שאנרגיה ירוקה עדין רחוקה מלהוות תחליף למקורות האנרגיה העכשוויים, לפיכך זה אכן נכון שהדלק הפוסילי לא יעלם בעתיד הקרוב, עם זאת צריך להבין כי ביום מן הימים גם הוא משאב מתכלה שיגיע לסופו. נכון לעכשיו, הפקת אנרגיה חלופית היא תהליך שאיננו יעיל, אבל זאת כמובן לא סיבה להפסיק לנסות. גישה שכזו היתה מותירה את כולנו נוסעים בעגלות רתומות לסוסים במקום במכוניות ורכבות, שהרי בתקופות מסוימות בהיסטוריה גם העגלה והסוס היו יעילים דיים, ולא הצריכו הקמת תשתיות בעלויות אסטרונומיות. הזמנים משתנים ועימם הצרכים וצריך לחשוב על העתיד.בנוסף, אל לנו לשכוח כי הדלק הפוסילי משמש כיום לא רק כמקור אנרגיה אלא גם כחומר גלם לרבים מהמוצרים שאנו רואים סביבנו ושאנו צורכים יום-יום (פלסטיקים ופולימרים למיניהם כמגמה שהולכת וגדלה) ושימוש בו כמקור אנרגיה (שיש לו תחליפים) לעומת שימוש בעבור מוצרים מתועשים (שיש להם פחות תחליפים) הוא בבחינת "ביזבוז", וחבל לשרוף אותו סתם.חשוב מאוד להשקיע כסף בפיתוח האנרגיה הירוקה, אפילו אם ישתפר מצב שריפת הדלק רק במעט ולא באחוזים הדמיוניים שעליהם מדברים. כמה כסף כדאי להשקיע? זה כבר שאלה לדיון אחר...
0
דוב הקוטב
מחקר בסיסיהון פרטי בהחלט שונא סיכון - או אולי יותר נכון שונא השקעות שלא ברור מה אם בכלל יצא מהם משהו ומתי - קידוחי נפט וגז הם דבר מאד מתוקשר - אבל מאד ברור מה עושים, מתי, וגם מה הם הסיכונים - בארה"ב אחוז הכשלונות הוא כ-40% בקידוחים ניסיוניים ופחות מ-10% בקידוחי המשך. די ברור למה ניכנסים.במחקר הבסיסי (באוניברסיטאות ומחוצה להן) הדברים הרבה פחות ברורים והוא ממומן ברובו מהון ציבורי - (דרך NIH DARPA וNSF) בעיקר.--- הפוליטיקאים דואגים לעצמם - ומנקודת הראות שלהם - כנראה שיש היגיון פנימי רב במעשיהם - הם מראים שהם מחדשים, זה מביא להם קולות, כוח - והביקורת - או שלא תהיה בקדנציה שלהם או שהם ימצאו את מי להאשים.
0
גדי
אתר מסחרי לעומת אובמהקייראם כבר משווים מיזמים של מדינה למיזם שוק חופשי, אז אפשר לכוון לידיעות חדשות יותר. 500 מיליון דולר לפיתוח אתר אשר אין בו כל חידוש. אתרים דומים קיימים במדינות שונות. רק לשם השוואה האתרים והשירותים החדשניים של גוגל אשר משרתים סדרי גודל הגדולים מסך מספר התושבים של ארה"ב. פותח בחלקיק מהסכום הזה עם הרבה פחות בעיות.
0
אליהו, חיפה
הטלטקסט לעומת האינטרנטאחד מהם נוהל בידי המדינה: הרי חייבים להשקיע כסף כדי לדחוף את הטכנולוגיה.והדינה הרי ידעה בדיוק איזה מידע הציבור רוצה.השני - נוהל מלכתחילה על תשתית מסחרית, ונבע מביקוש אדיר. אם המדינה "תשקיע" בטלטקסט - נקבל שירות די מפגר שאף אחד לא רוצה.זאת בדיוק ההצעה שמדברת על חשמל ירוק: יקר ולא שימושי.החלופה היא שהמדינה פשוט תאפשר ל"אינטרנט" להיווצר:לאפשר לכל מפעל קטן ליצר חשמל או לקנות חשמל ממי שהוא רוצה. ולהשתמש בתשתית ההולכה הממשלתית באופן שוויוני.לא לתת לחשמל היקר לזרום שם חינם על חשבון החשמל הזול.לא למנוע את התחרות באמצעות חקיקה.ומה אז?אם יימצא חשמל אלטרנטיבי זול, וצרכנים שידעו להשתמש בו - הם יהנו מאותה תשתית שהמדינה כבר בנתה, וכבר מספקת לכולם.ואם לא: הטכנולוגיה תלך ותתפתח עד שימצא פיתרון, או עד שיתברר שאין פיתרון כזה ונאלץ לספוג ירידה ברמת החיים.דוגמא אחרת:לפני 150 שנה היה מי שהחליט שהאנושות תגיע לקומוניזם בהכרח. ולכן הציע לכפות חברה קומוניסטית בכפייה - כדי לקדם את האנושות כמובן.מאה מליון איש נהרגו בנסיון הקידמה הזה - אבל האנושות לא התקדמה במילימטר. לפחות לא קדימה.לא נראה שבענף האנרגיה הירוקה מושקעת תבונה משופרת מזו שהייתה נהוגה ברוסיה הקומוניסטית.
0

3000 תוים נשארו