ראשון, 12 יולי 2015 05:21

הסרט היווני - יוון ועוד פעם יוון

הסרט היווני אינו שונה מההצגות שמתרחשות על בימות יתר מדינות המערב. איך איבדה יוון את "הבלמים"?

קיבלנו לאחרונה מיילים מגולשים ששואלים מדוע אנחנו לא כותבים על יוון? הסיפור היווני אינו "חדשות" וכתבנו רבות בשנים האחרונות. בהמשך יופיעו קישורים לחלק משלל ההתייחסויות ליוון ב"קו ישר".

1559 
הסרט היווני

הסרט היווני אינו שונה מההצגות שמתרחשות על בימות יתר מדינות המערב. מקורו במונח הלשוני שחידשנו: "הבאג הדמוקראטי": בשלב מוקדם בחייה של כל דמוקרטיה מגלים הבוחרים שהם יכולים לבחור עבור עצמם מתנות נדיבות מהקופה הציבורית. מהרגע שתגלית מרעישה זו מחלחלת להמונים, הרוב כמעט תמיד יצביע למועמדים ולמפלגות שיבטיחו מתנות נוספות לבוחר על חשבון הקופה הציבורית. זהו "הבאג הדמוקרטי"... הציבור לרוב יצביע עבור הפוליטיקאי שיבטיח לבוחריו את הקסם: שקל נוסף לאזרח תמורת פחות עבודה.

הקופה הציבורית מוגבלת למרות שהיא מתרחבת מעת לעת. התרחבות הקופה הציבורית לעולם לא מדביקה את "הצרכים" שאין להם גבול. חוקי טבע אלה מחייבים התארגנות ל"קבוצות אינטרס"שנלחמות על הקרבה לברזים שמזרימים כסף מתקציב המדינה, על "חלוקת העוגה". אילו היה "מספיק לכולם" לא היה צורך בהתארגנות.

במקביל, כל פוליטיקאי שרוצה "להבטיח את הקדנציה הבאה" חייב ליזום חוקים שייטיבו עם הסקטור שתומך בו פוליטית. קשה לעצור את המערבולת המתרחבת ותמיד צריך להגדיל הטבות, זכויות וסובסידיות – אחרת "נשלם את המחיר בבחירות הקרובות".

כל תקנה חדשה, כל חוק חדש מחייבים העסקה של פקידים נוספים – הרחבה מתמדת של הסקטור הציבורי. הרחבת הסקטור הציבורי אינה נובעת רק מהצרכים בדרך ליישום חוקים ורגולציה חדשים. קיים מנגנון-תורם נוסף: הצורך הפוליטי להגדיל את הג'ובים ל"אנשים שלנו". כך נוצרת תלות ויחסי גומלין של תמיכה בין המועסקים לבין הפוליטיקאי שייצר את הג'ובים.  

להתרחבות המתמדת של הממשלה יש כמובן גם רקע אידיאולוגי – האמונה הנפוצה שהממשלה יכולה לפתור את כל הבעיות של הפרט אם רק יחוקקו את החוק המתאים.

הבלמים

כדי לספק "דלק" לבאג הדמוקראטי נדרשים מקורות כספיים. עם התרחבות הבאג, קטן מספר האנשים שמייצרים את המקורות הכלכליים האמיתיים וגדל מספר "הנתמכים" (לאו דווקא "אלמנות ויתומים"), גם הסקטור הציבורי מתרחב. להגדלת נטל המיסוי עלול להיות מחיר פוליטי כבד – לכן עדיף ללוות כסף.  כך גדל הפיתוי להגדלת הגירעון בתקציב המדינה אותו מממנים באמצעות הלוואות. עם הזמן צריך להקדיש חלק הולך וגדל של תקציב המדינה לשרת את החוב (החזרי קרן וריבית). עד מתי יכולה מדינה לקבל הלוואות? אין נוסחה – אבל העתיד תמיד מגיע.

איך יוון "איבדה" את הבלמים?

מדינה מגייסת הלוואות לכיסוי תקציב גירעוני באמצעות הנפקת אגרות חוב (אג"ח). מי משקיע באג"ח מדינה? כמעט כולם (דרך קרנות פנסיה ומוסדות פיננסים אחרים). העסק של בנק הוא להלוות כסף. הלוואה נחשבת ל"נכס מסוכן" עבור הבנק כי יש סיכון שלא תיפרע. הבנק המרכזי ("הרגולטור") מחייב את הבנקים ב"יחס הלימות הון" – כלומר, די הון עצמי שיוכל לספוג זעזועים במקרה של הלוואה חדלת פירעון. גודל "כרית הביטחון" של ההון העצמי הנדרש נקבע לפי דרגת "הסיכון" של ההלוואה. הבנק האירופאי המרכזי ("הרגולטור" של הבנקים באירופה) קבע שאג"ח של מדינות ריבוניות נושא "אפס סיכון". כך הפכו אגרות חוב של ממשלת יוון ל"נכס חסר סיכון".

על רקע הרגולציה האירופאית, הבנקים המסחריים שהלוו כסף ליוון היו רשאים להניח שאירופה ערבה להלוואות ליוון (עד כה הבנקים צדקו). ובינתיים, הבאג הדמוקראטי עשה שמות בכלכלה היוונית שמימנה עצמה לדעת דרך תקציב המדינה על עובדיו ו"זכויותיהם".

היווני בטברנה יודע את האמת – הוא יודע לאן מתגלגל הכסף של תקציב המדינה. היווני הממוצע חסר אמונה לחלוטין בשלטון, כל שלטון. הם מסרבים לממן את הבלוף למרות שהם לא מתנגדים להיות חלק ממנו כל עוד זה אפשרי. מרד המיסים העממי והמסורתי ביוון עבר איכשהו כבר מזמן מסה קריטית בהיקפו – ההרגל הבריא לא לשלם מיסים "גדול מכדי לקרוס" וסוחף המונים. שום מדינה מערבית "נאורה" לא הגיע להישג עממי כזה של "סרבנות מס" וכלכלה שחורה. אולי היוונים הם הנורמאלים וכל העמים האחרים כבשים? 

לא רק יוון

היוונים לא יותר "עצלנים" מהשבדים. הבאג הדמוקראטי מיצה עצמו בשבדיה בתחילת שנות התשעים. הכלכלה השבדית קרסה תחת עול "הזכויות", ה"קצבאות" ומשקלו של הסקטור הציבורי. הכסף בשבדיה "נגמר" והאינפלציה והריבית הגיעו למאות אחוזים בשנה. השבדים הפעילו בלמים... וחזק.

גם מדינת ישראל אינה מחוסנת מהתהליך. כחלון החליט לקחת דירות מ"העשירים" ש"זוללים דירות" לדבריו ולחלק ל"עניים". טיפולי שיניים "חינם", גני ילדים "חינם", הצעת החוק להארכת החופשה השנתית, החוק למניעת התעמרות בעבודה, מחיקת חובות חייבים בהוצאה לפועל, העלאת שכר המינימום... המשך באתר הכנסת.       

מוטי היינריך

כתבות על יוון ב"קו ישר":

מנהיגי אירופה החליטו להתאבד יחד

ושוב יוון...

ושוב יוון... דברי ימי יוון בעת החדשה

יוון אינה לבד

יוון חדלת פירעון – מי ייפגע הכי הרבה?

מאחורי הקלעים של "הצלת יוון" – מי יסבול משמיטת החובות?

משחקי הפירמידה של יוון, צרפת וארצות הברית

מטבע אחד, אירו, לא מתאים לגרמניה וליוון גם יחד – האמנם?

המשיח יבוא בסוף השבוע לגוש האירו

עודכן לאחרונה ב שבת, 23 ינואר 2016 09:56
יעקב 13/07/2015
הבאג הדמוקרטי ובאג הטורקי
זה לא רק באג הדמוקרטי. זה שילוב עם הבאג הטורקי או הלטינו אמריקאי או האפריקאי: השחיתות.שחיתות מגיעה בהרבה מדינות לממדים גדולים, וככול שהמדינה מחלקת יותר קיצבאות - יש יותר מקום לשחיתות. שחיתות פשוטה - שוחד (כסף במעטפות) לפקידים - לא שחיתות פוליטית (שוחד לבוחרים).ראינו למשל, ביוון, שאם אתה משלם שוחד לפקיד המתאים אתה יכול לזכות בקיצבת נכים גבוהה בתור עיוור - גם אם אינך עיוור. אתה יכול לזכות בפנסיה מוקדמת ו/או קצבת הבטחת הכנסה גם אם אתה עובד (בשחור כמובן), וגם לקבל פטור או הנחה במס הכנסה תמורת מעטפה לפקיד השומה. וגם - אתה חייב להעביר מעטפות כסף לרופא המנתח אם אתה רוצה שתורך לניתוח במערכת הבריאות הממלכתית יגיע לפני אחרית הימים.תופעות אלו לא נעדרות לחלוטין במדינות ה"מתוקנות" ה"צפוניות", ה"אנגלו סקסיות" וגם אצלנו.אבל, במדינות "דרומיות" - יוון, איטליה, טורקיה, ושאר העולם ה"מתפתח" (המפגר) תופעות אלו הן אונברסליות, הם הכלל, ענקיות ממדים.וככול שהמדינה "עושה" יותר יש יותר שחיתות.הבעיה עם היוונים היא שהם חגגו על הכסף של הגרמנים (ושאר האירופים), ואלה לא כול כך אהבו את זה.
0
יעקב 13/07/2015
לבאג הטורקי קוראים בקשיש
!
0
לוי. 13/07/2015
הבאג הדמוקרטי - גרסה 2
הבאג - כללי: השלטון מחלק הטבות לאזרח. ההטבות עולות כסף. במשכן הכנסת ובמשרדי הממשלה אין עצים שמצמיחים כסף. אז צריך להשיג את המימון ממקור כלשהו.מה לא ? מיסים. הרי מטרת ההטבות היא להשיג פתק בקלפי, אזי הגדלת המיסים היא יריה ברגל.הבאג - גרסה 1: מימון באמצעות הלוואות. על כך כתב מוטי (בצורה מאירת עיניים ודעת, כרגיל).הבאג - גרסה 2: רגולציה. מה זאת אומרת ??? ובכן, רגולציה היא פטנט מדהים בתחכומו ובפשטותו. בהוראת החוק, אזרח א' יממן את אזרח ב'. הממשלה לא מעלה מיסים. הממשלה לא מגדילה את חובות המדינה. למעט כמה "משוגעים" חסידי קו ישר, הציבור מוחא כפיים. מבריק.דוגמאות: דיני עבודה כחופשה שנתית, נסיעות, פיצויי פיטורין, וכיו"ב (כאן קיימת יריה חלקית ברגל, כי המדינה היא גם מעסיק).חוק הספרים - רוכשי הספרים צריכים לשלם סכום עודף, באמצעות מנגנון מפותל, לסופרים. חוק המחירים, חוק הדיור ההוגן, וכו'.התוצאה הכלכלית:טיפין טיפין נגרמים נזקים לפעילות הכלכלית, ומתישהו בעתיד המחיר ישולם. אצל יוון - נראה כי העתיד כבר הגיע. התוצאה המוסרית:פגיעה הולכת וגוברת בזכויות לחרות ולקניין. התוצאה התודעתית:עוד ועוד הטבות, עוד ועוד רגולציה ו... איך יתכן שלא יחוקק חוק, או שלא תוטל רגולציה, על כל תופעה חדשה שבאורח אקראי נחשפנו לקיומה ? את זה תודעתנו יונקת יום-יום, וזו לא מליצה. צריך רק לעיין בעיתונות.וזוהי אולי התוצאה הנוראה מכל - הרעלת התודעה.
0

3000 תוים נשארו