בנק ישראל מנהל את הבנקים ביד רמה. אפשר היה לחשוב שהוא מנהל אותם לפי עקרונות כלכליים מוצקים, כדי לשמור על יציבותם. מסתבר שלא. הוא מנהל אותם גם לפי עקרונות חברתיים, שעלולים לפגוע בבנקים מבחינה כלכלית. אבל, כמובן, אין מה לחשוש, הבנקים לא יפלו, לא חשוב איך מנהלים אותם – בנק ישראל תמיד "יציל" אותם, על חשבוננו, כמובן.

מקור: דה מרקר
 

במה הדברים אמורים?

"בנק ישראל הפיץ בצהריים (ד') מסמך ובו הוא מודיע לבנקים כי הם מחויבים לפתוח חשבון בנק לכל דורש. הפצת החוזר נעשתה לקראת השקת  תעודת הזהות הבנקאית –אשר תכלול את דירוג האשראי של הלקוח בבנק הישן. לקראת השקת תעודת הזהות הבנקאית, התעורר חשש כי בנקים יסרבו לפתוח חשבון ללקוחות בעלי דירוג אשראי בעייתי."

כלומר: בנק ישראל מתייחס אל הבנקים המסחריים לא כאל ישויות נפרדות המתנהלות לפי שיקול הדעת הכלכלי של בעליהם, אלא כסניף של בנק ישראל הממשלתי (בערך), כלומר הבנקים אינם אלא גוף ממשלתי החייב ל"שרת" את הציבור על פי הנחיות מגבוה.

בארצות בהן קיימת בנקאות חופשית (פחות או יותר) מחליט כל בנק איזה סיכונים לקחת ולמי לפתוח חשבון ולמי לא. מצד אחד מעוניין הבנק לפתוח חשבונות לכמה שיותר לקוחות, מאידך חייב הבנק להגן על עצמו מפני רמאים סדרתיים, ולהימנע מלתת להם הזדמנות לגנוב אותו ולהונות אנשים אחרים. מי שעשה מעשים לא תקינים, כמו משיכת צ'קים ללא כיסוי, או אי החזר הלוואות נחשב לסיכון והבנקים בדרך כלל מסרבים לפתוח לו חשבון. מובן מאליו שהמגבלה חלה גם על אלה שיש להם הרשעות פליליות.

אצלנו מנסה בנק ישראל לפגוע בחופש הפרט בדרך נוספת – על ידי שהוא מנסה לאסור השימוש במזומנים. אם אין מזומנים איך יסתדרו אלה שאין להם חשבון בנק ולכן ואין להם כרטיס פלסטיק? זו באמת בעיה. מכאן ההוראה של בנק ישראל לבנקים לפתוח חשבון לכל אחד.

יש לשער שהבנקים יגנו על עצמם באמצעות עוד כלי טוטליטרי שבנק ישראל יוצר עבורם – "תעודת זהות בנקאית", שתאגור, בפקודה, אינפורמציה כלכלית על כל אחד ותעביר אותה לכל דכפין, בלי שום התחשבות בזכויות צנעת הפרט או בעקרונות הסודיות הבנקאית. אין יותר סודיות, כל מה שאתה עושה גלוי לכל. מזכיר את "1984".

יעקב