שלישי, 15 אפריל 2014 04:07

"ולימדתם אותם, את בניכם" (דברים י"א י"ט) - המשפט המעצב של ההיסטוריה הכלכלית היהודית

למה היהודים היו מהמיעוטים המוצלחים מבחינה כלכלית? למה התרכזו במרכזים עירוניים? למה נטשנו את החקלאות כבר לפני כ- 1700 שנים בניגוד לכל העמים? התשובה שונה מאשר למדנו בבית הספר!

שני כלכלנים כתבו ספר היסטוריה... פרופ' צבי אקשטיין דיקן הפקולטה לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה, והכלכלנית האיטלקייה מריסטלה בוטיצ'יני – המיעוט הנבחר (בהוצאת אוניברסיטת ת"א). 13 שנות מחקר סוכמו בספר שנכתב במקור באנגלית ויצא לאור בעברית לפני כשנה.

כחובב מושבע של ניפוץ מיתוסים – קראתי והשתכנעתי.

למה היהודים היו לכל אורך ההיסטוריה מהמיעוטים המוצלחים מבחינה כלכלית? למה היהודים התרכזו במרכזים עירוניים? למה נטשנו את החקלאות כבר לפני כאלפיים שנים כאשר כמעט כל אוכלוסיית העולם עסקה בחקלאות עד ממש "אתמול"? מה גרם ליהודים להתפזר בכל העולם וגם לשמור על ייחודם? למה התמעט מספר היהודים ב-600 השנים שלאחר חורבן הבית מבערך 5 מיליון למיליון בודד? אין דוגמה למיעוט אתני אחר עם מאפיינים כאלה.

עד לקריאת הספר דקלמתי את התשובות המוכרות: הגליה ורדיפות פיזרו את העם היהודי בתפוצות; פרעות והשמדה נגסו בנו; יהודים התיישבו בערים כי נאסר עליהם לעסוק בחקלאות; אבותינו עסקו בפיננסים משום שנאסר על נוצרים ומוסלמים להלוות בריבית. 


1458
הספר חושף הסבר שונה לחלוטין 

בהיעדר מרכז רוחני, לאחר חורבן בית שני (70 לספירה), החליטה המנהיגות הרוחנית היהודית לחייב כל גבר יהודי ללמוד קריאה כדי שיוכל לקרוא בתורה, ללמוד וללמד. התנאי היסודי לחברות ב"מועדון היהודי" היה שליטה בקריאה. נשמע פשוט ומובן היום – אבל בהחלט מהפכה חריגה בנוף הקדום. היהודים הנהיגו "חוק חינוך חובה" כתנאי ליהדות, במציאות של עולם קדום בו כמעט כולם אנאלפביתיים (כולל יהודים).

דרישה לא פשוטה מבחינה כלכלית, כאשר כל המשפחה עוסקת בחקלאות מבוקר עד ערב, כולל ילדים רכים שהיו חלק מכוח העבודה בשדה. התפוקה של התא המשפחתי יועדה כמעט כולה לצריכה עצמית, ולמס שולי לשליט. בצורת, מלחמה, או מחלה – סיכנו את קיומה של המשפחה בגלל הקטנת שעות העבודה בחקלאות. הדרישה להוצאת ילדים מכוח העבודה ללימוד קריאה ותורה מטילה עול מסוכן על המשפחה. חובת הלימוד לא התאימה לרבים ואלה נשרו מרצונם החופשי, עם הזמן, מהיהדות. נשירה קדומה מרצון ולא דווקא בגלל רדיפות.

המיעוט היהודי שהתגבש זכה להצטייד בהון אנושי נדיר וייחודי בעולם הקדום ובסביבת הבורות של ימי הביניים. סביב עולם התורה התגבשה שכבה של רבנים, דיינים, בתי דין והלכות חברתיות וכלכליות שהסדירו את חיי היום יום בין היהודים. כישורים אלה דחפו יהודים אל מקצועות בהם ניתן להפיק תועלת כלכלית רבה יותר מעיסוקים בהם נדרש ידע בקריאה וכתיבה: הלוואות, מסחר, מלאכות יד, חוזים, רישום קבלות וניהול ספרים. מקצועות אלה נדרשו בערים ולא בכפרים החקלאיים. אבל הערים היו קטנות באותה תקופה, אז כמה מלווים בריבית צריך בעיר? כמה סוחרים צריך? לכן, צריך לנדוד ולחפש פרנסה בעיר השכנה, הזדמנויות חדשות לניצול הכישורים הייחודיים. הפזורה היהודית הקנתה יתרון נוסף: נוצרה רשת מידע ותמיכה בינלאומית בין הקהילות היהודיות בעולם שכפופה לדינים זהים ובעלת אוטוריטה לאכיפת הסכמים. כל אלה העניקו יתרון גדול לעומת מתחרים.  

"תאונות" היסטוריות עזרו

נפלאות דרכי ההיסטוריה. אסון חורבן בית המקדש השני על ידי טיטוס בשנת 70 לספירה נחשב לטרגדיה עליה אבלים בתשעה באב – האסון היהודי הגדול ביותר עד לשואה. אבל מעז יצא מתוק. מאות שנים עד לשריפת המקדש בירושלים התרכז הפולחן היהודי בהעלאת קורבנות על מזבח מרכזי בירושלים ובקריאת התורה על ידי כוהנים וסופרים. כמעט כל העם היו חקלאים אנאלפביתיים בדומה לכל העמים.

חורבן הבית אילץ את המנהיגות לחפש חלופה לריכוזיות הפולחנית בירושלים. את בית המקדש החליפו בתי כנסת, ובתי מדרש. הביקוש ליודעי קריאה וכתיבה עלה ואת הכוהנים החליפו מלומדים; חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. נורמה דתית חדשה נאכפה – חינוך חובה לבנים. התקנה הדתית שמחייבת כל אב יהודי לשלוח את בניו לבית הספר מגיל שש או שבע פורסמה כבר על ידי הכוהן הגדול יהושע בן גמלא ממש ערב חורבן הבית, אך יישומה התמשך על פני תקופה ארוכה. רבי יוחנן בן זכאי שיצא מירושלים, באישור הרומאים, והפך את יבנה למרכז תורני חלופי לירושלים הצליח לשכנע את עמיתיו המלומדים והרבנים בישיבת יבנה להמיר את הזבחים בתפילה. במקום עליה לרגל והעלאת קורבנות – לימוד תורה ושינונה; ולשם כך חייבים ללמד ילדים לקרוא.

רבי יהודה הנשיא שערך את המשנה שנחתמה בשנת 200 לספירה, אימץ גישה נוקשה כלפי אנאלפביתיים – "עם הארץ" הנבער היה מוקצה מן הקהילה היהודית. אבות נמנעו מלהשיא בנותיהם ל"עם הארץ". בשום דת אחרת לא היה הלימוד נורמה מחייבת כמו ביהדות.

"התאונה" ההיסטורית השנייה שעזרה לנו הייתה עליית האסלאם ופריחת האימפריה המוסלמית שהשתרעה עד לצרפת. שפה משותפת אחת שלטה באימפריה (בדומה לאנגלית של ימינו) וחוקים אחידים, הערים והמסחר התפתחו. היהודים, כולם יודעי קרוא וכתוב, הצליחו בקלות רבה לאמץ כישורי כתיבה וקריאה, גם בערבית וגם בשפות אחרות. יתרון ההשכלה אפשר להם להתמחות בעיסוקים בעלי תשואה גבוהה, אך הם נאלצו להתפזר כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי. כך נדדו יהודים מהמרכזים היהודיים הגדולים במסופוטמיה (אזור פרס ועיראק) אל ערים חדשות, נטשו לגמרי את החקלאות ועסקו במקצועות עתירי מיומנות. ההון היהודי האנושי חיפש תשואה לכישוריו וזו נמצאה בערים ובארצות אחרות – כך נוצר הבסיס ליהדות אירופה.  

במאות ה-12-13 הלוואה בריבית הייתה למקצוע יהודי מובהק. שוק האשראי המקומי והבינלאומי נשלט על ידי יהודים – לא בגלל שנאסר על הנוצרים לתת הלוואות בריבית, אלא משום שליהודים היו כישורים טובים יותר ורשת קשרים בינלאומית ענפה.

התשואה הכלכלית החיובית של האוריינות (שליטה בקריאה וכתיבה) עבור סוחרים ובעלי מלאכה מתוארת במסמכים היסטוריים רבים. "התעשייה" הקדומה נתפרה ברמה האישית – היה יתרון רב בתיאור בכתב של מוצר מוזמן. נוצר יתרון בולט לסוחרים,אומנים, נפחים, סנדלרים, אורגים ואחרים שיכלו לתעד חומרי גלם, לאפיין מוצרים ולכתוב הסכמים.

האוריינות היהודית, יחד עם מערך הישיבות ששימשו גם כבתי דין – פתרו מחלוקות משפטיות גם בנושאים כלכליים וחברתיים שנסמכו על התלמוד כקובץ חקיקה מחייב. מפעל ה"שאלות ותשובות" (שו"ת) בו נשלחו אלפי שאלות, בעזרת סוחרים בינלאומיים, אל גאוני הישיבות הגדולות בבבל כדי לקבל פסיקות וחוות דעת מלומדות תרם להסדרת חיי המסחר ויחסים הדדיים בין יהודים. שירותים אלה לא ניתנו בחינם – יהודים שילמו כדי לקבל תשובה מלומדת. הרישות היהודי הבינלאומי והכפיפות למערכת חוקים משותפת הקנו יתרון נוסף שתרם רבות להצלחה היהודית.

כל המסמכים מראים שלא היו מגבלות על יהודים להחזיק באדמות ולעסוק בחקלאות גם בימי הביניים המוקדמים. הבעלות היהודית על קרקעות הוגבלה רק בימי הביניים המאוחרים ובראשית העת החדשה – מאות שנים אחרי שרוב היהודים עברו להתמחות במקצועות עירוניים כמו מסחר, הלוואות, מלאכות ורפואה. הגילדות המקצועיות, שאסרו חברות של יהודים בגילדה, צמחו הרבה אחרי שיהודים התבססו בעסקי האשראי – ולכן, הן לא הגורם שדחף יהודים לעסקי ההלוואות בריבית.

הספר מסתיים ב-1492 – תקופת גירוש ספרד. מחבריו עמלים על ספר המשך. ראוי להדגיש שגם בשנת 1500 רק כ-10% מתושבי אירופה ידעו קרוא וכתוב. ב-200 השנים האחרונות האוריינות היהודית חדלה מלהיות ייחוד – עמים רבים משקיעים בחינוך. למרות זאת, ההצלחה הכלכלית השליכה גם על הצלחה בתחומים אחרים, ובמאה העשרים גרפו יהודים (או ממוצא יהודי) כרבע מהזכיות בפרס נובל. ייתכן שאנחנו עדיין נהנים מפירות העבר, מהמומנטום האינטלקטואלי שהוטמע במסורת היהודית.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:35
טל 15/04/14
מעניין ומעשיר!
.
0
יופיטר 16/04/14
תיזה שטחית ומטומטמת. מצוות לימוד
התורה וידיעתה היא בסיס היהדות, ואין לכך כל קשר למה שהתרחש בבית המקדש. ובכלל זה מצוות קריאת התורה, לימוד הקריאה מהגילים הצעירים כחלק מידיעת התורה שבכתב. ספר התורה שהוא כנראה הטקסט הכתוב שנותח יותר מכל טקסט כתוב אחר, הוא נחלת עם ישראל, והתופעה של חינוך לידיעת קריאת התורה חופפת לכל זמן קיומו של עם ישראל משחר מציאותו
0
יעקב 16/04/14
מגיל 6 או 7? מגיל 3
"לבית הספר מגיל שש או שבע פורסמה"ילדים היו הולכים ללמוד בחדר, בחו"ל מגיל 3. אינני יודע אם זו הייתה תקנה, חוק או נוהג - אני נוטה לחשוב שנוהג, מסורת.הרעיון המטופש שהילד צריך לבזבז זמנו במשחקים עד גיל 6 וחו"ח לא לאמץ את מוחו לפני זה הוא רעיון מודרני.
0
יעקב 16/04/14
לימוד ילדים אינו מתנגש עם הכלכלה
"דרישה לא פשוטה מבחינה כלכלית"לימוד ילדים רכים לקרוא ולכתוב אינו מתנגש עם הדרישות של כלכלת הבית, כפי שנטען. ילדים רכים עדיין אינם מסוגלים לתרום לעבודת השדה, אבל כן מסוגלים ללמוד.ההנחה שהבורות נבעה מסיבות כלכליות היא - איך נאמר? הנחה של כלכלנים. (הכלכלנים קונים את הרעיון המרקסיסטי האבסורדי שכול מה שקורה בעולם קורה מסיבות כלכליות). הבורות נבעה מברירת המחדל - זה המצב הטבעי של האדם אם הוא אינו טורח להתאמץ ולשנות אותו.כללית - הסיפור יפה, ומן הסתם יש בו שמץ של אמת. אבל - זה סיפור. הגרסה של יופיטר, שלימוד קרוא וכתוב תמיד היה במסורת היהודית, ואינו קשור לחורבן בית המקדש, נשמעת יותר סבירה.בכול אופן - זה לא משנה - עובדה היסטורית נכונה היא שהיהודים הקדישו תמיד יותר ערך ומאמץ ללימוד.
0
דניאל ברונשטיין
מקור קדום יותר לקריאה אצל היהודים
מקור מלפני חורבן בית שני, בעצם גם הרבה מלפני הקמת בית ראשון:"וַיָּשָׁב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ, מִן הַמִּלְחָמָה מִלְמַעֲלֵה הֶחָרֶס. וַיִּלְכָּד נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכּוֹת, וַיִּשְׁאָלֵהוּ , וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת שָׂרֵי סֻכּוֹת וְאֶת זְקֵנֶיהָ"נער אקראי מאנשי סוכות, שלא היתה עיר מרכזית, ידע לכתוב. סיפור זה לא מתואר כנס, אלא כמקרה רגיל.
0
דניאל ברונשטיין
לא קשור במיוחד לחורבן הבית
יש בתורה מצווה ללמוד אותה, וכן עידוד ללמוד את תולדות העם.לא סביר שהיו מסתפקים בקריאה של הכהן הגדול ביום כיפור או בקריאה של הנשיא/המלך פעם ב-7 שנים. סביר שאלה היו מעמדים טקסיים יותר מאשר לימודיים.אך נראה שלימוד התורה תפס מקום הרבה יותר חשוב מתקופת סוף בית שני והילך.
0
איל 17/04/2014
תגובות ליופיטר ולדניאל ברונשטיין
ליופיטר:אין שום בסיס עובדתי לטענות שלך, אלא "ככה אתה יודע" ולכן מבחינתך כל מידע אחר חייב להיות שגוי.לדניאל:"סתם נער מסוכות" ידע קרוא וכתוב, אבל גדעון בן יואש היה זקוק לשירותי הכתיבה שלו. מכאן שגדעון לא ידע קרוא וכתוב, כלומר קריאה וכתיבה לא היו נחלת הכלל.
0
אפרים 17/04/2014
משחר מציאותו ?
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת גִּדְעוֹן וַיָּשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים, וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים. לד וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב.התיאור לעיל משקף את רוב התקופה המתוארת בתנ"ך שאופיינה באי קיום מצוות ע"י עם ישראל . עם ישראל קיים מצוות בהמוניו רק לאחר חורבן הבית ואז גם למד תורה וקיים מצוות .גם שיבת ציון האחרונה - התנועה הציונית - מאופינת בנטישת עולם תורה ומצוות.
0
דניאל ברונשטיין
לאיל: בעניין גדעון
גדעון לא היה תושב סוכות, ולא ידע מי הם מנהיגי העיר, לכן ביקש מנער תושב המקום שיכתוב לו את שמותיהם, לפני שגדעון נכנס לעיר.אם גדעון לא היה יודע לקרא, לא היה לו מה לעשות עם רשימה כתובה.(ממליץ לקרא את הפרק בפנים)
0
דניאל ברונשטיין
לאפרים: הערה נכונה לכאורה
אך עדיין הראיה מספר שופטים מראה שבזמן כתיבת הספר לא היה זה פלא שנער אקראי ידע לכתוב.
0
קובי מרוז
האלפא-בית העברי הקדום היה מוצלח
יותר מהנוכחי והביא לתפוצת ידע הקריאה http://www.oiland.co.il/article.php?id=1100למיטיבי לכת הספר"ידיעת הכתב בישראל בעת העתיקה" . ממצאים ארכאולוגיים מתקופת ההתנחלות ובית ראשון כגון לוח גזר והכתובת מעמק האלה וממצאם נוספים מצביעים על תרגול דרדקים בכתיבה....
0
אשר 23/04/2014
תודה על ההמלצה
אני מתכוון להזמין את הספר.מוטי וכל השאר, אני ממליץ לכם לקרוא ספר על התפתחות האנושות בשם :רובים,חיידיקים ופלדהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D,_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%94
0
אשר 22/04/2014
תודה על ההמלצה
אני מתכוון להזמין את הספר.מוטי וכל השאר, אני ממליץ לכם לקרוא ספר על התפתחות האנושות בשם :רובים,חיידיקים ופלדהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D,_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%94
0

3000 תוים נשארו