שישי, 05 ספטמבר 2008 15:44

ה''רשעים'' מהבנק וה''טובים'' מהכנסת

הכנסת החליטה לא לאפשר לבנקים לפנות מדירה לווים שלא עומדים בפירעון המשכנתא. מי ישלם הפעם את מחיר ה''הטבה'' למיעוט שקנה דירה, לא מכספו, ''הבטיח'' לבנק שהכול ''יהיה בסדר''...

העסק של הבנק הוא להלוות כסף למי שזקוק לו. מאיפה יש לבנק כסף? ספקי הכסף הם האזרחים והעסקים שיש להם ''עודף'' כסף, אותו הם מלווים לבנק תמורת ריבית. כאשר אנחנו פותחים תכנית חיסכון [אפילו ליום אחד באמצעות רכישת פיקדון יומי], אנחנו מעניקים לבנק הלוואה. אנחנו בטוחים שהבנק יפרע הלוואה זו. הבנק לוקח את כספנו ומלווה אותו, לפי שיקול דעתו, לשכנים שלנו שרוצים לקנות רכב חדש או דירה.

למה שלא נלווה את הכסף ישירות לשכנים ללא מתווכים? הרי נוכל לקבל מהם ריבית גבוהה מאשר הריבית של הבנק. אנחנו חוששים שהשכנים עלולים להיעלם עם כספנו, אנחנו בכלל שונאים אותם בגלל הריב על החניה לפני שנתיים. בעצם לא ידענו אפילו שהם זקוקים לכסף, ובכלל – אנחנו לא רוצים להסתכן, הבנק ערב לכספנו ולכן די לנו בריבית נמוכה תמורת הביטחון שנראה חזרה את הכסף. אנחנו סומכים על הבנק שילווה את כספנו רק ללווים טובים שיפרעו בבוא היום את ההלוואה, אחרת ''הלך הכסף'' – הבנק יפסיד את כספנו. בנק שינהג בכספי לקוחותיו בצורה לא-אחראית וילווה אותם ללווים מסוכנים עלול לפשוט רגל [כפי קורה לאחרונה בארצות הברית].

כך אמורים העניינים להתנהל בכלכלה חופשית [קפיטליסטית]. לאחרונה החליטו הפוליטיקאים שיושבים בכנסת לאלץ את הבנקים להפסיד את כספנו. כלומר, לא לדרוש את פירעון ההלוואה מלווים שמתקשים להחזיר את הכסף, אפילו אם לווים אלה ''הבטיחו'' לבנק בכתב, שאם יקלעו למצב ביש כזה הם מוכנים להעביר לבנק את הדירה שקנו בכסף שקיבלו כהלוואה. ההלוואה נלקחה לזמן ארוך [משכנתא] ובעזרתה עזב השכן את הדירה השכורה וקנה דירה חדשה. הקונה התחייב כלפי הבנק המלווה שהדירה לא תהיה באמת שלו עד שלא יסיים לפרוע את ההלוואה ולקח למעשה את הבנק כשותף זמני לדירה.

כעת יש לשכן היתר מהפוליטיקאים, לא להחזיר את הכסף לבנק והוא גם מסרב [שוב בגיבוי פוליטי], לפנות את הדירה [שבכלל עדיין לא שלו למעשה]. אנחנו, בעלי תוכניות חיסכון ופיקדונות בבנק, דורשים לשמור על כספי חסכונותינו ולא להלוות יותר את כספנו לשכנים רעים שעושים מאתנו צחוק. אנחנו דורשים לא לתת משכנתא מכספנו ללווים שיכולת ההחזר שלהם לא מוצקה. שימשיכו לגור בשכירות. לא אסון. לחילופין, אנחנו דורשים מהבנק להעלות באופן תלול את הריבית על משכנתאות ללווים ''חלשים'' כדי שיוכלו לפצות אותנו על הגדלת הסיכון בהלוואות. עבדנו קשה כדי לחסוך כסף ואין לנו חשק להפסידו.

צר לנו שבגלל אותו מיעוט שקיבל אישור מהכנסת שלא לפרוע הלוואות יסבלו גם אלפי משפחות אחרות שיאלצו לשלם ריבית גבוהה יותר, או שבקשתם למשכנתא בכלל תידחה. ידעו אלפי הזוגות הצעירים שיתקשו לקבל משכנתא וימשיכו לגור בשכירות, או בדירת ההורים, כי מצבם הורע בגלל מספר חברי כנסת ''חברתיים'' שרצו לזכות בתוספת רייטינג ולהצטייר כ''מושיעי החלשים'' בחברה. כאשר פוליטיקאי מציע ''הטבות'' לקבוצה באוכלוסיה, הוא מציע למעשה העברת כסף שלא בתמורה לעבודה. נשמע ''אחלה'' חברתי, צריך תמיד לבדוק מי ישלם עבור ה''הטבות''.

מוטי

עודכן לאחרונה ב שני, 06 נובמבר 2017 05:09

3000 תוים נשארו