נשארנו בלי הגז, ללא הכנסות המיסים שנועדו להקטנת "אי השוויון" ובלי אלפי מקומות העבודה החדשים שהובטחו. ההבטחות של החזירים רודפי הרווח לא יתממשו. "העם" לפחות יודע שיש לו גז אי שם, מתחת לים של המדינה.
בדרך כלל מדובר בגוף ציבורי שניזון מכספי משלם המסים, רוב תקציבו מיועד למשכורות והטבות לעובדים שמייצרים, במקרה הטוב, תעסוקה האחד לשני. חלק מהתקציב מיועד "לפעילות" שתועלתה למטרות המוצהרות שולית ביותר.
אם התחבורה הציבורית (וגם חברת אל-על) מושבתת בשבת – הגיוני שגם כל רכב ממשלתי אחר יושבת. למה רק שרים?
הרפואה הפרטית רחבת ההיקף אינה זו שבתשלום, אלא "רפואת הקשרים" הפרטית שניתנת חינם, על חשבון התשתית הציבורית, לחוג גדול של "מקושרים". יעל גרמן ביניהם.
המאבק שניטש נגד סלילת כביש 6 למעלה מעשור – אינו מאבק על כביש, אלא בין תפיסות עולם, על עתיד המדינה ואזרחיה.
