הנה לכם סיפור קטן.

במדינה קטנה, לא נאמר את שמה, יש שמש, שמים, אדמה וים. ובים, היו שאמרו, יש מרבצים של אוצרות טבע. בואו נקרא לו "גז".

אבל המדינה, כמו כל מדינה, היא הרי לא תסתכן ותחפש את המרבצים על חשבונה, היא רק תמתין בשקט לימים שבהם אנשי עסקים, משקיעים ושאר חזירים רודפי רווח למיניהם יחשבו שאפשר להפיק את אותו ה"גז", ואפילו להרוויח פרוטה או מיליון. ובכן, כמו בכל מקום בעולם, היו אנשים שניגשו לרשויות המדינה, ביקשו אישור וניסו למצוא את אותו גז אגדי.

וכך, במשך כמה עשרות שנים, השקיעו אותם רודפי הרווח עשרות מיליוני שעות עבודה, משכורות לרוב וכסף רב בניסיונות למצוא את אותו ה"גז" ולא הצליחו.

ובכן, אותם תאבי הרווח הפסידו ממון רב, וכמו חזירים אחרים מסוגם, הם הבינו שזה חלק ממחזור העסקים, ולכן הם ארזו את מיטלטליהם, ספגו את הפסדיהם, והלכו בלי להתלונן.

וחזירים אחרים לא הגיעו במקומם, כי אפילו הטיפש מבין החזירים רודפי הרווח הבין שזה פשוט לא כדאי.

ואז, הגיע רודף רווח אחד, נקרא לו איציק שובה. ואיציק משום מה החליט גם הוא לנסות את מזלו. אלא מה, היות ומדובר בהשקעה עצומה, הוא ביקש מהמדינה תנאים משופרים קצת יותר מהתנאים שלהם הסכימו שאר רודפי הרווח החזיריים, כי הסיכון גדול יותר, והעובדה הידועה היא שהיו לפניו הרבה שניסו למצוא את אותו ה"גז" הידוע – והפסידו. והוא, איך לומר זאת בעדינות: לא מתלהב להשקיע בלי סיכוי לרווח קצת יותר גדול.

ואז, אפילו המדינה הבינה שאיציק צודק. כדי שיגיעו חזירים נוספים, היא חייבת להעניק להם תנאים משופרים, כי ה"גז" האגדי אולי נמצא ואולי לא, אבל אם לא יחפשו אותו יותר, כל הסיפור הזה על ה"גז" פשוט לא יקרה. ובעצם מה אכפת לה? הרי זה לא יוצא מהכיס שלה, ואם איציק ישקיע ויפסיד מה זה עניינה? ומי יודע, אולי משהו בכל זאת ייצא מזה?

וכך, כרתה המדינה עם איציק רודף הרווח הזה חוזה. וחוזה, כולם יודעים, זה חוזה.

ולהפתעת כולם זה קרה. אולי היה זה מקרה, אולי מזל, אולי טכנולוגיה ואולי ההשקעה ושעות העבודה. אבל יום אחד פרץ איציק בשאגות שמחה – יש! יש!

אבל אז קמו כמה אזרחים מהשמאל הסוציאליסטי, ובחרו לעצמם דוברת בשם שולה חמינוביץ', וכמה קומוניסטים שבחרו לעצמם נציג בשם דובי חונין ואמרו: רגע, רגע, הרי ידענו שיש שם גז, ומה פתאום ההוא החזיר רוצה להרוויח על חשבוננו? הרי הגז הזה הוא שלנו. שלי, שלך, של היתומים והאלמנות, של העניים והרעבים, מה זה החזירות הזאת? מה, כל אחד שישקיע כסף ירצה כבר להרוויח? ועל חשבוננו? הוא ימכור את הגז שלנו? וירוויח? איפה הצדק? לא יהיה כדבר הזה.

ואז הגיע איציק רודף הרווח ואמר: אבל רבותי, יש לי חוזה. וחוזה זה לא צחוק, ובכל מקרה, זה שמצאתי את הגז עוד לא אומר שהוא כבר כאן. צריך להשקיע עוד הרבה הרבה כסף ומאמצים כדי להפיק אותו.

ואז אמרו לו הסוציאליסטים והקומוניסטים: נכון, יש לך חוזה, אבל כשחתמנו עליו, לא האמנו שזה בכלל יצליח לך, וחוץ מזה יש לך הרבה הרבה מיליונים, אז יהיה לך קצת פחות, מה יש? אתה יודע מה, כדי שלא תחשוב שאנחנו קמצנים, נקים ועדה, וזו תחליט שאחרי שתמשיך להשקיע ותביא אלינו לכאן את הגז, נהיה נחמדים, נחזיר לך את ההשקעה, ואפילו נשלם לך קצת יותר, ודי. לא טוב לך? רודף בצע שכמוך, תתבייש.

אז איציק רודף הבצע ניסה להתווכח ולהסביר כמה חשוב לקיים חוזים, ושאם המדינה תפר את החוזים שלה, לא הוא ולא אחרים ירצו לבוא שוב ולהשקיע במדינה, כי החזירים הם אולי חזירים, אבל לא מטומטמים.

אז המדינה אמרה לו: אל תבלבל את המוח, הרי אנחנו יודעים, כי כך אמרו לנו שולה ודובי, והם יודעים על מה הם מדברים, שחזירים כמוך תמיד יהיו מוכנים להגיע בתמורה לרווח. וחוץ מזה, מה עם קצת אהבת אדם? מה עם צדק חברתי? מה עם? אהה!

אז עבר קצת זמן, ואיציק רודף הרווח הבין שבאמת, אולי הפרו את החוזה איתו, אבל בכל זאת, קצת רווח עדיף על הפסדים עצומים, והסכים. ואפילו חברה ענקית שנקרא לה נביל אונרגיה הסכימה להמשיך את הפרויקט, כי באמת, קצת רווח עדיף על בכלל לא.

ואז קם אחד מפקידי המדינה, שמאלני הגון, טוב לב ובעל אחריות חברתית למופת, ואמר: לא טוב. אני חושב שהם עלולים להרוויח יותר משאני חושב שמגיע להם.

והיות שיש לו כוח, כי המדינה היא העומדת מאחוריו, הוא עצר את הכל והודיע: לא יהיה כדבר הזה.

ושולה ודובי, וכל אלו מהשמאל והקומוניסטים צהלו ושמחו, העריכו את הפקיד מאוד, והפכו אותו לגיבור עממי, וכבר חישבו כמה כסף יגיע לכל האלמנות והיתומים, האומללים והרעבים, המסכנים בעלי הגז שכמעט כמעט נגזל מהם הגז הזה.

אבל אז נשבר לחברה הגדולה והיא החליטה שכל העניין הזה לא שווה את המאמץ, ובכלל היא לא סומכת על המדינה ועל הפקידים, כי הרי הם כבר הפרו פעם אחת את החוזה המקורי, ומי ערב להם שהמדינה לא תפר שוב את החוזה?

וכך הלכה לה החברה למצוא מקומות אחרים להרוויח את הכסף שלה, ובינתיים, היא גם פיטרה כמה מאות מעובדיה, שמעכשיו יצטרפו למעגל האבטלה, כי הרי חברת חזירים רודפת רווחים כמותה לא מוכנה לשלם משכורות בלי להרוויח משהו, אפילו שיש לה הרבה הרבה מיליונים.

ואזרחי המדינה שנשארו בלי הגז לפחות יודעים שיש להם גז שם בעומק כמה ק"מ מתחת למים של המדינה, והמיסים עליו לא מגיעים, והגז שיש עולה יותר, ואלפי מקומות העבודה שהובטחו בידי החזירים הקמצנים רודפי הרווח לא יתממשו.

ועכשיו צריך רק לחכות לאידיוט החזירי רודף הרווח הבא שהיה מוכן להשקיע את המיליונים כדי להפיק אותו.

ושולה ודובי לא אמרו כלום.
 
קובי קמין