תארו לעצמכם שדה של אדמה פורייה. בקצה השדה מונחים שקים ובהם גרעיני חיטה. כמו כן מונחים שם שקים ובהם דשן. עוד נמצאים שם מחרשה, כלים לזריעה, כלים להשקיה, כלים לקצירה, טחנת קמח ומאפיה.
הכלכלן המוערך ד''ר יעקב שיינין מסביר במעריב של שבת [דרור גלוברמן 6.3.09] איך להיחלץ מהמשבר. התרופה העיקרית: חיקוי אובמה.
טענה תמימה שמושמעת לעיתים תכופות על ידי אנשי ציבור ותקשורת. שורשיה האידיאולוגים של השקפת העולם שהמדינה אחראית כמעט לכל הסובב אותנו נעוצים בתנועה הסוציאליסטית-קומוניסטית שהפכה למקובלת לפני כמאה שנים...
המיתוס הנפוץ: בניין בשדרות קרס מפגיעת טיל גראד וצריך לבנותו מחדש. הקבלנים ירוויחו, ובכסף שיקבלו הם ישלמו שכר לעובדים ולקבלני המשנה. העובדים ירוצו עם הכסף לקניון וירכשו מוצרים.
דעה מפוקפקת זו פורסמה ב- ynet במסגרת ראיון עם 3 כלכלנים. זו אכן טעות רווחת. אילו זה היה נכון אז גם רעידת אדמה הרסנית, או שריפה שתבעיר את כל תל אביב עשויים לעזור לכלכלה.
קרנות הפנסיה אינן יכולות ''לשמור על הכסף'' בכספת כלשהי ובבוא היום לשלוף את הכסף כולל ''תשואה מובטחת'' כדי לשלם לגמלאי הקרן.
ממשלות העולם אין דולר שחוק בקופה. תקציב הממשלות תמיד מתוח עד לקצהו, כי פוליטיקאים תמיד מנצלים כל סנט אפשרי למימון פעילויות שיגדילו את הסיכוי לבחירתם מחדש.
מכרתם פעם רכב משומש? דירה? קטנוע? עזבתם מקום עבודה לג'וב משתלם יותר? התווכחתם עם הבוס על העלאת שכר או חלמתם על סטארט-אפ? זו ''תאוות הבצע''.
דפלציה היא ירידת מחיר מוצרים שמאפשרת לנו לרכוש יותר מוצרים באמצעות כספינו. מדוע עליה בערכו של הכסף בארנק שלנו זו תופעה רעה שצריך "להילחם בה". ואילו אינפלציה "מתונה" ששוחקת את ערך כספנו "טובה"?
כאשר מחירי מוצרים כלשהם מזנקים, צצים מיד עיתונאים, אנשי אקדמיה ותקשורת ומאשימים בעליית המחירים את ה''ספקולנטים''. השקל מתחזק? ה''ספקולנטים'' אשמים.
