חמישי, 20 ספטמבר 2018 15:23

יש לנו בית משפט לענייני משפחה, בית דין לעבודה, ועכשיו – בית משפט לענייני מבחנים קשים

מתמחים במשפטים עתרו לבית המשפט לפסול 27 שאלות "קשות מידי" במבחני לשכת עורכי הדין. איך מחליט בית המשפט העליון אם שאלה "קשה" או "קלה"?

חלק ניכר מהמתמחים במשפטים נכשלו בבחינה האחרונה לקבלת רישיון לעריכת דין. המבחנים נערכים על ידי לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין היא גוף מונופוליסטי, שהוסמך בלעדית על ידי המדינה לאשר רישיונות עבודה במקצוע. העותרים ביקשו מבית המשפט לפסול 27 שאלות "קשות מידי" (מתוך 85 במבחן), כמו כן התבקש בית המשפט לאשר "פקטור משמעותי" בציוני המבחן. "פקטור" משמעותו העלאה אוטומטית של כל הציונים בבחינה (נניח ב-20%).

בית המשפט המחוזי הסכים לפסול רק 3 שאלות וחייב את העותרים בהוצאות משפט. "התיק" המשיך דרכו אל בית המשפט העליון שדן בכובד ראש עד כמה השאלות בבחינה "קשות". שופטי העליון החליטו לפסול 2 שאלות נוספות. מעניין... לשופטים במחוזי נראה היה ששתי השאלות הנוספות שנפסלו בעליון קלות יחסית...

איך מחליט שופט בסוגיה הכבדה אם שאלה מסוימת "קשה", "קלה" או "די הוגנת"? למה "מבחן קשה" הוא נושא שבית המשפט העליון צריך בכלל לעסוק בו? אם "זכויות אזרחיות" נפגעו על ידי המבחן ה"קשה", אז למה לא להרחיב את הדיון לעצם המונופול שניתן ללשכת עורכי הדין לאסור עיסוק במקצוע?

עורכי דין טוענים שקיים פתח לניגוד עניינים בהליכים משפטיים בהם מעורבת לשכת עורכי הדין: לשופט מחוזי לא נוח לפסוק נגד לשכת עורכי הדין. קידומו של שופט לכהונה בבית המשפט העליון תלוי גם בלשכת עורכי הדין – ללשכה יש נציגות בוועדה שמחליטה מי ראוי לכהן כשופט (ולא רק) בבית המשפט העליון...

יש עורכי דין (וותיקים כמובן) שרואים בריבוי עורכי הדין "בעיה לאומית", ודורשים שהממשלה תגביל את מספר הרישיונות לעורכי דין חדשים ל- 100 רישיונות חדשים בשנה, סגירת מכללות ללימודי משפטים והארכת תקופת ההתמחות.

החטא הקדמון

ידוע לכולנו שבתי המשפט עמוסים והתדיינות משפטית נמשכת שנים. אנחנו גם יודעים שמספר עורכי הדין בישראל (יחסית לגודל האוכלוסייה) הוא הגבוה בעולם. מאפיינים אלה לא התפתחו בחלל ריק.

הכול מתחיל ב"חטא הקדמון" – האידיאולוגיה שגורסת שהמדינה צריכה להיות בכל פינה ועשייה, להתערב בכל פעולה של האזרח, להתיר ברישיונות ולאסור ברגולציה. כל צעד בחיי היום יום צריך "להסדיר". למעלה מ-4500 הצעות חוק חדשות מוגשות למזכירות הכנסת בשנה. חוקים יוצרים תקנות ותקנות מולידות רגולציה, רגולציה תמיד מתרחבת. הכוח שניתן לממסד הפוליטי במסגרת החוקים והרגולציה שואף לשמיים. אנחנו נטחנים בידי הממסד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר (תפילת יום כיפור) – "מרחיב" חוקים ו"מקצר" את חופש הפרט.

הנזק מצוי ומורגש בכל תחום, אבל אנחנו לא מייחסים אותו לחטא הקדמון. במדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי אנחנו במקום ה-31 מתוך 35 מדינות ה-OECD. ביוקר המחייה ובמספר עורכי הדין אנחנו דווקא אלופים.

מכיוון שהמדינה ידה בכול, חיי היום יום מסובכים, ולכן נדרשים בישראל 10 טון עורכי דין; אם יד המדינה בכול, אז גם בתי המשפט של המדינה – ידם בכול. לא פלא שבתי המשפט עמוסים בנושאים משפטיים וגם כאלה שכלל אינם משפטיים, חלקם אידיאולוגים וחלקם נובע מהתערבות מיותרת. פסיקת חלוקת הטיפים למלצרים, מניעת פעילות חברת המוניות אובר בישראל, איסור הפעלת בית כלא פרטי (שכבר נבנה), התערבות בשכר העבודה שמשולם לנשים, או בשאלה כמה טיסות בשבוע לאילת מותר לחברת אל על לבצע.

זכרו את החטא הקדמון: אם המדינה היא האלוהים אז היא רשאית להחליט מי רשאי לעסוק בכל מקצוע – מי רשאי להיות מתווך דירות ומי רשאי לעבוד בשיפוצים. עריכת דין היא מקצוע ולכן נדרשת "הסדרה" – רישיון עיסוק ממשלתי. סמכות הסדרת מקצוע היא בדרך כלל מונופול ממשלתי, שלפעמים מבוצע באמצעות גורם מתווך.

לשכת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין הוסמכה כמונופול לחלוקת רישיונות לעיסוק בעריכת דין. אם הלשכה מחליטה מי זכאי לעסוק בעריכת דין, אז הלשכה גם מחליטה על מבחני קבלה לשורותיה. אם הגוף המונופוליסטי שמונה על ידי המדינה מחבר את השאלות במבחן הקבלה, אז בתי המשפט של המדינה רשאים לפסוק אם שאלה 5 במבחן, ובייחוד סעיף ב', קשים מידי.

אם המדינה מחליטה מי רשאי להיות עורך דין, אין פלא שבית משפט דן בסוגיה אם שאלה 5 "קשה מידי". לא נתפלא אם הורים יעתרו לבית משפט לפסילת שאלה במבחן הבגרות במתמטיקה כי היא קשה מידי, אחרים יעתרו כי המבחן הפסיכומטרי השנה מפלה ערבים שלא הבינו את נוסח השאלה בעברית. יהיו גם עורכי דין שיתמחו ב"דיני מבחנים קשים", חלקם יכתבו ספרים בנושא. מי קבע ש"לא צריך כל כך הרבה עורכי דין"?

ישב בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים חכמים ודן בסוגיה שכלל אינה משפטית – האם שאלה במבחן קשה או קלה. ובינתיים המתינו 9,900 תיקים אחרים לתורם בבית המשפט.

חופש עיסוק אמיתי

במדינת חופש המדינה לא צריכה להתערב בתעסוקה של אזרחים. לשכת עורכי הדין צריכה להיות גוף וולונטרי. יצטרפו אליה עורכי דין מרצונם ולא כתנאי לעיסוק במקצוע, אם יהיה יתרון לחברות בלשכה. ייתכנו גם לשכות עורכי דין מתחרות, כמו לשכת עורכי הדין המומחים למקרקעין. או לשכת עורכי הדין בעלי תואר בחשבונאות. כל לשכה תוכל לערוך מבחני כניסה לחברים כרצונה. אולי תהיה גם לשכה שתקפיד לקבל רק עורכי דין שסיימו אוניברסיטה בציון סופי מעל 80. אפשר לנחש שתפקידן העיקרי של הלשכות יהיה בקידום ובשיווק של חברי הלשכה, אחרת – למה להצטרף ללשכה? "נתקלתם בבעיה בדירה שרכשתם? חפשו עורך דין שחבר בלשכת משפטני המקרקעין – אל תסתכנו".

במדינת חופש אפשר לנחש שעורך דין מתחיל שסיים זה עתה מכללה, או אפילו מתווך דירות שנתקל כבר במאות חוזי מכר והשכרה של דירות – יפרסמו כי הם נותנים שירותים משפטיים לקונים ולשוכרים של דירות במחיר זול מאד. המדינה לא צריכה להתערב – האזרח יחליט. מי שחושש, ולפעמים בצדק – שישלם שכר טרחה גבוה לעורך דין חבר באחת הלשכות.

לחוק יסוד חופש העיסוק צריך להוסיף סעיף: חופש מכפיית רישוי ממשלתי.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב חמישי, 04 אוקטובר 2018 04:22
תגובות  
+1 #51 שחרורון. קרא היטב...תחריראל 2018-09-24 21:38
"יש רק בעיה אחת. מערכת כזאת תגדל עד שתהפוך למה שיש לנו היום. דף עם פרטים ״פשוטים״ יהפוך לספר שיהפוך להר של ספרים".
צודק לגמרי.
לכן אני מדבר על צמצום ספר החוקים וכללים פשוטים ונהירים לניהול מערכת אכיפת החוק. עם מינימום מקום ל"פרשנויות".
ניפוח חוקים ומנגנונים הוא סכנה קבועה בכל מנגנון ציבורי. השאיפה היא כמובן להימנע ככל האפשר. הדרך היא כללים פשוטים וברורים.
הצעותיך לצמצום המערכת הם פועל יוצא של רשימת המכולת שלי.
או, כמו שאמרתי ליעקב, אין בינינו ויכוח...
ציטוט
0 #52 תחריריאל - המודל הצרפתי מול האנגלידוב הקוטב 2018-09-25 06:38
ראשית אני מסכים עמך לגמרי.
שנית - בתגובה זו אין התייחסות לשחיתות ולוביסטים כלל - נושא אחר.

קראתי את פסק הדין של בייניש במלואו (לקח זמן..)
ומצאתי שכן הפרטה חלקית של שרותים ללא סמכויות שלטוניות (מנופול של המדינה) בהחלט עלתה - ולא רק שעלתה - יש לה שם - המודל הצרפתי/גרמני. וגם העותרים העלו אותו כאפשרות עדיפה.

המודל שניבחר בחוק - שעליו העתירה - הוא המודל האנגלי - בו מועברים סמכויות שלטוניות (״סמכויות פוגעניות״ בפסה״ד) של המדינה לעובדים של התאגיד הפרטי.

ולמה בחרו דווקא במודל הזה: המדינה טענה שהמודל הצרפתי ״מערים קשיים רבים״ - אבל מעניין לשמוע דווקא את מה שהזכיינית אמרה: - ציטוט מפסק הדין:

״הזכיינית מוסיפה עוד, כי למיטב ידיעתה, בשלב בו שקלה המדינה את יישום "המודל הצרפתי" התגלה קושי רב במציאת גורמים בינלאומיים שיהיו מוכנים להיכנס להשקעה ולשותפות בישראל במודל זה.״

הבנתם את זה? - המדינה כנראה רצתה להשאיר אצלה את הסמכויות השלטוניות - אף משקיע לא הסכים והמדינה נכנעה.
ציטוט
+1 #53 כמה הצעות בנושאדוד 2018-09-25 14:04
מצטט תחריראל:
"יש רק בעיה אחת. מערכת כזאת תגדל עד שתהפוך למה שיש לנו היום. דף עם פרטים ״פשוטים״ יהפוך לספר שיהפוך להר של ספרים".
צודק לגמרי.
לכן אני מדבר על צמצום ספר החוקים וכללים פשוטים ונהירים לניהול מערכת אכיפת החוק. עם מינימום מקום ל"פרשנויות".
ניפוח חוקים ומנגנונים הוא סכנה קבועה בכל מנגנון ציבורי. השאיפה היא כמובן להימנע ככל האפשר. הדרך היא כללים פשוטים וברורים.
הצעותיך לצמצום המערכת הם פועל יוצא של רשימת המכולת שלי.
או, כמו שאמרתי ליעקב, אין בינינו ויכוח...

אם רוצים לצמצם את המערכת, אפשר להתחיל בכמה צעדים פשוטים:
1. מותר לכל אחד לצרוך מה שבא לו כל עוד אינו משתף אחרים בשימוש הנכפה עליהם.
2. מותר לסחור בכל חומר שלא יכול לגרום לנזק מבלי כוונת מכוון. זה כולל נשק לטווח קצר או ארוך במצב תקני, סמים, או תרופות בהכנה ביתית.
3. מותר לך להמר על הכסף שלך וגם לפתוח קאזינו בשביל זה.
4. זנות איננה עבירה פלילית.
אני מניח שזה יחסל 30-40% מהעיסוק של רשויות האכיפה ובתי המשפט.
ציטוט
0 #54 חוזר: יש לנו בית משפט לענייני משפחה, בית דין לעבודה, ועכשיו – בית משפט לענייני מבחנים קשיםיעקב 2018-09-25 19:07
"המודל שניבחר בחוק - שעליו העתירה - הוא המודל האנגלי - בו מועברים סמכויות שלטוניות (״סמכויות פוגעניות״ בפסה״ד) של המדינה לעובדים של התאגיד הפרטי."

אז האנגלים לא מספיק רגישים ל"זכויות" האסיר, רק בייניש רגישה מספיק...

מה זה "סמכויות שילטוניות"? מה שבייניש קבעה שזה סמכויות שלטוניות? מדברים בסיסמאות נבובות.

אני מבין (ייתכן ואני טועה) שהרעיון היה שהקבלן הפרטי יפעיל גם סוהרים, אבל הם יפעלו תחת פיקוח צמוד של קצינים של שרות בתי הסוהר. ברור שפיקוח צמוד כזה - ונוכחות מתמדת של קצינים (עובדי ממשלה) - הכרחי, מהרבה סיבות כולל הסיבה שאמרתי (שהאסירים לא ישחדו את עובדי הקבלן).
כול עוד יש קצינים מפקחים, וכול אסיר יכול לגשת אליהם חופשי ולהתלונן (אם צריך) - אני לא רואה פסול בכלא פרטי, כולל סוהרים עובדי קבלן.

ובכול מקרה - כפי שציינתי - אם לדעת בייניש הפיקוח של קציני שרות בתי הסוהר לא צמוד מספיק - אפשר היה לפסוק שצריך לתקן את הסידור בהתאם.

אבל - זה לא מה שהיא עשתה - היא פסלה את כול הרעיון של בתי כלא פרטיים על הסף. למרות שהממשלה והכנסת החליטו על כך, והדבר נהוג בהרבה מדינות מערב מתוקנות.
ציטוט
0 #55 חוזר: יש לנו בית משפט לענייני משפחה, בית דין לעבודה, ועכשיו – בית משפט לענייני מבחנים קשיםשחרורון 2018-09-25 20:36
מצטט יעקב:
"המודל שניבחר בחוק - שעליו העתירה - הוא המודל האנגלי - בו מועברים סמכויות שלטוניות (״סמכויות פוגעניות״ בפסה״ד) של המדינה לעובדים של התאגיד הפרטי."

אז האנגלים לא מספיק רגישים ל"זכויות" האסיר, רק בייניש רגישה מספיק...

מה זה "סמכויות שילטוניות"? מה שבייניש קבעה שזה סמכויות שלטוניות? מדברים בסיסמאות נבובות.

אני מבין (ייתכן ואני טועה) שהרעיון היה שהקבלן הפרטי יפעיל גם סוהרים, אבל הם יפעלו תחת פיקוח צמוד של קצינים של שרות בתי הסוהר. ברור שפיקוח צמוד כזה - ונוכחות מתמדת של קצינים (עובדי ממשלה) - הכרחי, מהרבה סיבות כולל הסיבה שאמרתי (שהאסירים לא ישחדו את עובדי הקבלן).
כול עוד יש קצינים מפקחים, וכול אסיר יכול לגשת אליהם חופשי ולהתלונן (אם צריך) - אני לא רואה פסול בכלא פרטי, כולל סוהרים עובדי קבלן.

ובכול מקרה - כפי שציינתי - אם לדעת בייניש הפיקוח של קציני שרות בתי הסוהר לא צמוד מספיק - אפשר היה לפסוק שצריך לתקן את הסידור בהתאם.

אבל - זה לא מה שהיא עשתה - היא פסלה את כול הרעיון של בתי כלא פרטיים על הסף. למרות שהממשלה והכנסת החליטו על כך, והדבר נהוג בהרבה מדינות מערב מתוקנות.



יש פה שני נושאים שונים
1. סוהרי קבלן זה לא שונה ממפקדי קבלן. למה לא שהמפקד בטירונות יהיה עובד קבלן? תמיד אפשר ללכת להתלונן לקצין. אולי השוטר יהיה שוטר קבלן וקצין המשטרה עובד משטרה? מה בנוגע לשופטי קבלן?
2. הפסיקה של ביניש כמו כל פסיקה היא לכל דבר ועניין רנדומלית. אין טעם להתווכח ולהתפלפל.
ציטוט
0 #56 חוזר: יש לנו בית משפט לענייני משפחה, בית דין לעבודה, ועכשיו – בית משפט לענייני מבחנים קשיםתחריראל 2018-09-26 09:56
בשום אופן אין להתיר סוהרי קבלן או גורמים אחרים שבסמכותם להחליט לגבי אסירים.
בדיוק כמו שלא נרצה חיילי קבלן או שוטרי קבלן.

יש דברים שהם האמא של המונופול של המדינה.
כרסום בדברים אלו משמעו התפרקות המדינה.
אולי זה טוב... אבל לפחות שהנוגעים בדבר יבינו זאת.

בנוגע לפסק דין של בייניש: לא רלוונטי ולא מעניין.
בית משפט בכלל לא צריך לדון בזה. אין לו שום סמכות לכך.
אם היה בית משפט לחוקה, אז ניחא.

כל זה לוקח אותנו לצורך החיוני לעשות סדר בסדרי המשפט במדינה. לאסור מה שצריך ולהתיר מה שצריך.
אם צריך בית משפט לחוקה למשל, אז להקים אותו.
בכל מקרה, ההתנהלות הפיראטית של בית המשפט העליון צריכה להיפסק.
ציטוט
0 #57 diversityיעקב 2018-09-26 13:22
"2. הפסיקה של ביניש כמו כל פסיקה היא לכל דבר ועניין רנדומלית. "

הלוואי והייתה ראנדומאלית...
הפסיקה של בייניש (ושאר שופטי העליון) מבוססת על האידאולוגיה האישית שלהם. לא ייתכן אחרת.
האגדה על שופטים אובייקטיביים היא אגדה לילדים מפגרים. השופטים פוסקים על פי דעתם האישית והאידאולוגיה שהם מאמינים בה.

"בכל מקרה, ההתנהלות הפיראטית של בית המשפט העליון צריכה להיפסק."

זו לא התנהגות פיראטית. זו ההתנהגות היחידה האפשרית. איו שופט שלא פוסק על פי האידאולוגיה האישית שלו - ולא יכול להיות.
מה שצריך הוא בית משפט עליון מגוון - diverse (מילה אופנתית) בו כול הדעות מיוצגות.
וגם - בית משפט עליון יותר צנוע, פחות יהיר, ופחות אטום לרעיונות ודעות שונות.
ציטוט
הוסף תגובה