שבת, 29 אוקטובר 2011 00:00

סולידאריות מזויפת חוזרת לכיכר רבין

כאשר ראשי תנועת המחאה מדברים על סולידאריות וערכי עזרה הדדית – הם מתכוונים לכפיית "ערכים" אלה על ידי המדינה. סולידאריות אמיתית אי אפשר לכפות. ככל שהמדינה סוציאליסטית – גוועת הסולידאריות ואדם לאדם זאב.

סולידאריות מוגדרת במילון כרגש של אחדות והזדהות של הפרט עם הזולת, או עם קבוצה. ארגוני שמאל ואיגודי עובדים רבים בעולם כוללים את המילה "סולידאריות" בצורה זו או אחרת בשמם. בהפגנות "תנועת האוהלים", שמתחדשות הערב, התנוססו שלטים רבים שקראו לסולידאריות ולערבות הדדית. יש להניח שמנסחי הסיסמאות לא התכוונו לסולידאריות רוחנית, אפלטונית – אלא לסולידאריות שיש בה מעשה – מהלכים שיזרזו את בואו של משיח "הצדק החברתי". וכיצד יתגשם האידיאל? כמובן שבאמצעות העמקת מדינת הרווחה, הגדלת "אחריות המדינה" לרווחתו הכלכלית של הפרט, הלאמת שירותים ותעשיות ועוד. כך נטמיע "סולידאריות" בעם שחוטא כיום באנוכיות ואינדיבידואליזם.

סולידאריות היא רגש. תחושות ורגשות נובעים ממוחו של האדם הבודד. היחיד. לכן אי אפשר לכפות על אדם לחוש רגש חיובי כלפי מישהו. אפשר לכפות על אדם להצהיר בקול או לחתום על הצהרת הזדהות עם השלטון, עם המלך, או על סולידאריות עם אימא רוסיה ואבא סטאלין – אבל אי אפשר לכפות עליו גם להרגיש כך באמת. לא רק שאי אפשר לכפות רגש סולידאריות, גם אין דרך לבדוק זאת – הרגשות והמחשבות הן אולי הדבר הפרטי ביותר של האדם, בינו לבין עצמו ובינתיים שום עריצות שלטונית לא הצליחה להגשים את "משטרת המחשבות" (על פי ספרו של ג'ורג' אורוול, 1984: משטרה חשאית שמטרתה למנוע מאזרחי המדינה להעלות על דעתם רעיונות הסותרים את מטרות המשטר).

1208
מובילי המחאה, בניגוד להמון שהצטרף והולך שבי אחרי סיסמאות "המהפכה" הרומנטיות, מונחים על ידי אידיאולוגיה מרכסיסטית – ולא רק בסמלים החיצוניים בהם שלט הצבע האדום, אלא גם בדרישותיהם הלכה למעשה: המדינה צריכה לפתור את מצוקות הפרט ולממן זאת באמצעות החרמת רכושם של "העשירים" – וזאת כדי להשיג את "השוויון" המיוחל. כדי ליצור הזדהות עם השיטה צריך לחנך את העם ל"סולידאריות" – שיואיל לתת מתוך הכרה והזדהות את פרי עמלו לזולת. לברוא "אדם חדש". קרל מרקס דיבר על יצירת "אדם חדש" שיכיר בכך שאין ניגודי אינטרסים בינו לבין הקולקטיב. סולידאריות מלאה. "האדם החדש" שלאחר המהפכה יגיע לדרגה הכרתית עליונה – החברה לא תצטרך לכפות עליו לחוש סולידאריות.

מכיוון שאי אפשר היה לתכנת להמונים את הגנטיקה והמוח מחדש, "האדם החדש" כמובן שלא נברא.

הכישלון לא היה רק מנת חלקו של הגוש הקומוניסטי שלטענת סוציאליסטים רומנטיים, סילפו את התורה בהקימם את ממלכת הרשע הגדולה בהיסטוריה האנושית. הניסיון נכשל גם במקום היחיד בעולם בו ניסו להגשים סוציאליזם מרצון וללא כפיה – הקיבוצים בישראל. הקיבוץ אמור היה להיות תשובה לספקנים שאמרו: "קשה ליישם סוציאליזם בהמון של מאות מיליוני בני אדם". הקיבוץ היה הדרך האחרת – ניסיון להגשים את הרעיון הגדול בקבוצה קטנה של אנשים חדורי הכרה ואמונה בצדקת הדרך. חלוצים חדורי התלהבות כנה ואמיתית, שאפו באמצעות מתן דוגמה אישית – להוכיח לכל עם ישראל, ולאחר מכן לעולם כולו, שמודל הקיבוץ הישראלי היא הדרך הנכונה. 

ניסיון "ההגשמה" של הסוציאליזם, אפילו בתנאים האידיאלים של הקיבוץ – נכשל לחלוטין. כן, היה מונח כזה, העילית החברתית בתנועות הנוער ובצבא חלמה על "יציאה להגשמה" בקיבוץ. בתנועות הנוער הביטו בהערכה בצעירים ש"יצאו להגשמה". 

והתנאים אכן היו אידיאלים. ולמרות זאת, לא היה אפילו עשור אחד בתולדות התנועה הקיבוצית שהחבר'ה לא נזקקו לסיוע שמכונה היום "חילוץ". הם קיבלו קרקעות חינם, אמצעי ייצור חינם וזרם בלתי פוסק של כסף מההסתדרות הציונית, מהסוכנות היהודית וממדינת ישראל. קצרה היריעה מלתאר את העלות הכלכלית האדירה של הניסיון הסוציאליסטי הטהור ביותר בהיסטוריה של אידיאולוגיה זו. הניסיון קרס סופית ב"משבר חובות הקיבוצים" בשנות השמונים. "הימין" שעלה לשלטון, לראשונה מאז קום המדינה, הפסיק את החגיגה כאשר התברר שלחבר'ה הצטברו חובות של בערך 16 מיליארד שקל (מעבר לעשרות המיליארדים שקיבלו כמענקים שירדו לטמיון) – חובות, אותם אנחנו עדיין משלמים עד עצם היום הזה.

נחשו מה קרה ל"סולידאריות" של חוד החנית האידיאולוגי של הסוציאליזם העולמי כאשר נגמר להם הכסף? הקיבוצים "העשירים" המעטים – סרבו לעזור לקיבוצים העניים והחלשים; ואלמלא כפתה הממשלה בכוח על "העירוניים" לשאת בחובות הקיבוצים – היו אלה נותרים ללא אגורה לאוכל, שלא לדבר על פנסיה לעת זקנה. 

כאשר חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ודב חנין מטיפים לחזרה לערכים של סוציאליזם וסולידאריות – הם מדברים על דבר והיפוכו. ככל שהמדינה סוציאליסטית – גוועת הסולידאריות ואדם לאדם זאב. ככל שהחברה סוציאליסטית יותר – כן גובר אי-האמון בין אדם לחברו. ברוסיה וברומניה חששו לומר מילה מיותרת במקום העבודה או אפילו במסיבה בין חברים. תרבות ה"שושו" הגיעה לדרגתה העליונה – שמא בן שיחך משתף פעולה עם השלטונות. מנגנון החושך של הק.ג.ב. העסיק את מחצית האוכלוסייה כמלשינים על המחצית השנייה. אפילו בקיבוצים, בחוג המשפחה, חינכו ילדים שלא לספר לאחרים על השיחות בבית – כדי שלא ידלוף מידע מרשיע על המתנה שקיבלו מהדודה בעיר, כדי שלא יצטרכו להתחלק בה עם יתר חברי הקיבוץ. סולידאריות. 

הניגוד בין סוציאליזם לבין סולידאריות אינו מקרי. ככל שהמדינה תיקח על עצמה יותר עשייה כלכלית, יותר רגולציה ופיקוח – החברה תתרחק מסולידריות אמיתית. סיבה אחת היא שמגבלות על החופש הכלכלי גוררות רמת חיים נמוכה יותר של האוכלוסייה. עוני ורמת חיים נמוכה לא תורמים לסולידאריות – רווחה כלכלית מאפשרת לאנשים לתרום לנזקקים ולארגונים וולונטריים, עניים עסוקים קודם כל בסיפוק צרכיהם המינימאליים העצמיים. סיבה שנייה – ככל שמתרבות מגבלות השלטון, והפרט נזקק לרישוי ממשלתי ולאישורים שונים בחיי היום יום – מתרבות ה"קומבינות", עיגולי הפינות והעבריינות "הקלה" וההמונית. האזרח מתקשה להזדהות עם מערכת חיים בה "כולם גונבים". במערכת כזו לכל אחד יש "סודות". כאשר יש "סודות" מתעוררים לחיים מלשינים וגובר חוסר האמון ההדדי. כאשר אסור לבנות דירות קטנות מפצלים בעלי הדירות את דירותיהם – ואז הם חשופים להלשנות של שכנים שמנצלים הזדמנות "לחסל חשבון" מהעבר. כאשר את מגדלת מריחואנה בעציץ – היזהרי מהחבר שנפרדת ממנו. כאשר על שלט המוסך כתוב "מוסך פרידמן ובניו", אבל לבעל המוסך האמיתי קוראים בוזגלו – סימן שבוזגלו התייאש מתהליך קבלת הרישיון למוסך ומעדיף "לשכור" את הרישיון של פרידמן הוותיק שפרש לגמלאות. יזהר בוזגלו מהלשנה. סיבה שלישית נעוצה בתרבות הכוחנית הנדרשת כדי להתפרנס בחברה בה השכר של חלק ניכר מהעובדים נקבע על ידי הממשלה. בחברה כזו השכר אינו נקבע לפי הכישרון למכור מוצרים ושירותים, אלא לפי הכוח של העובד להזיק לציבור ולפוליטיקאים (חברת חשמל, עובדי נמל, מורים, רופאים ועוד). חברה בה הדרך להתפרנס עוברת דרך אלימות אינה יכולה לצפות לסולידאריות – לא מצד הציבור הרחב שסובל וגם לא מצד אלה שחונכו שזו הדרך להתפרנס (דור שלישי בישראל חונך על ברכי השיטה). 

בחברה סוציאליסטית הפרט אינו מעוניין לתרום לזולת. הוא אפילו חושש מכך: אם יתרום, כולם ידעו שיש לו כסף ורכוש – והרי הוא הצהיר שהוא חסר כל. כמה פעמים נתקלתם בתגובה "שהמדינה תעזור להם" – כאשר מישהו מבקש תרומה. הנכונות לתרום מכספך לזולת, הגבוהה בעולם, היא דווקא בארצות הברית – מסורת אמריקאית שנובעת מהעבר הקפיטליסטי. 

כאשר אותם חברי כנסת, מראשי השדולה החברתית, מדברים על סולידאריות וערכי עזרה הדדית – הם מתכוונים לכפיית "ערכים" אלה על ידי המדינה. הם מתכוונים לחקיקה שתחרים בכוח זרוע המדינה, רכוש של חלק מהאוכלוסייה, ותעביר אותו לאלה ש"מגיע להם". סולידאריות של מיסים ובתי סוהר. הם בעצם מדברים על היפוכו של רגש הסולידריות האישי – הפוליטיקאים יהיו "סולידאריים" על חשבוננו, עם כסף לא שלהם... הם מדברים על הבלתי אפשרי – הלאמה של רגש הסולידאריות האישי. המדינה תוציא לפועל בכוח את ה"סולידאריות" ואת "העזרה ההדדית". 

הסוציאליסטית הגדולה יחימוביץ' וגם שדרנים רבים באמצעי התקשורת מתבטאים מידי פעם נגד גיוס תרומות פרטי לסיוע לנזקקים ("כי זה תפקידה של המדינה"). ה"חברתיים" הם נגד סולידאריות אמיתית. הם משתמשים, כמיטב המסורת הקומוניסטית, בהיפוכן של מילים: מכוונים אקדח לראשך עד שתסכים להתנדב לעבודה במכרה האורניום בהרי אוראל. 

הדגל האדום, שחוזר לשדרה ולכיכרות, מסמל סכנה מוחשית וכך גם מה שעומד מאחורי הקריאה ל"סולידאריות". 


מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 05:46
דביל
מניעת חאפרים יש בכל תחום...לא רק בתחומים שקיבוצים מתפרנסים מהם.זו אחת הרעות החולות במדינה.לא קיבוצים המציאו את זה. כך היה, ועדין מקובל בישראל.
0
ירון חכם
כתבתי על הנושא בבלוג שליhttp://masterofself.wordpress.com/2011/10/26/%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%92%d7%9c%d7%9c/
0
אוהד קמין
סוציאליזם נגד סולידריותזיהוי העובדה שהסוציאליזם מנוגד לסולידריות כה חשוב שיש לבחור בו כסיסמה פוליטית נגד הסוציאליזם על כל תופעותיו.שומה על בני חברתנו ואולי על העולם בכלל להבין כי הסוציאליזם מבוסס על פגיעה של בני אדם באחרים - וכי הסולידריות מבוססת על שיתוף פעולה ביניהם. לאור סתירה זו בלבד ניתן לחשוף את כזב הסוציאליסטי, אשר מצהיר כי המלצת השוד הכללית שלו מכוונת לתועלת האדם בזמן שהיא יכולה להועיל רק למי שזכויותיהם של בני אדם אינן חשובות לו כלל.
0
דביל
היו קיבוצים שלא כשלו, או כושלים ב..או כושלים בימנו.ולא, אלה לא הקיבוצים שהמדינה חילצה, או נתנה מתנות.והם גם לא משתמשים בנדל"ן לא להם.חלקם של הקיבוצים בייצוא התעשייתי הרבה יותר גבוה מחלקם באוכלוסיה.בנוסף, הסוציאליסטים למיניהם (בקישור שצירפת), לא מתנגדים לגיוס תרומות פרטי, אלא מוחים על כך שיש כזה הרבה צורך בהם.
0
אפרים
מדובר על הסולידריות הבין קבוציתאפשר להתווכח על ההצלחות והכשלונות של התנועה הקבוצית, אך בכל הקשור לסולידריות - היא לא קיימת. הקבוצים העשירים לא נחלצו לעזרת העננים, לא בשנות השמונים ולא בימינו אלה. הם מצפים לסולידריות של משלמי המסים העירוניים לתשלום החובות של חבריהם הכושלים.
0
סטס
יעקב חיכיתי מאוד שתיגע בנושאומסכים עם כל מילה.לדביל: תוכל לתת דוגמא לקיבוץ, שלא עסק בתחום אשר תחת פיקוח ממשלתי שמנע כניסה של "חאפרים" לשוק
0
דביל
לסטס- קיבוצים עשירים בזכות עצמם:http://www.themarker.com/markets/1.401939גוגל פשוט מוצא את זה, לא צריך לחפור בכלום.שים לב איזה תעשיה יש להם. בלי מסחר ושרותים, או כמעט בלי. חלקם מהרשימה הזאת הגיעו לכך גם בלי תמיכה מהמדינה.חוצמזה, למה קיבוץ בודד רווחי ועשיר צריך לתרום לקיבוץ אחר- עני ונזקק? הערבות ההדדית היא בתוך הקהילה ולא מחוצה לה. הרי גם בתוך קיבוץ יש אנשים שמחוץ לקיבוץ היו נזקקים לביטוח לאומי כדי לשרוד, והקיבוץ מאפשר להם רווחה מסוימת. יותר מזה- הקיבוץ גם מוצא עבודה לאותם נזקקים- כשבשוק החופשי הם היו צריכים עמותות שהיו לוקחות את רוב הכסף על עבודתם לעצמם בזכות חוקי שכר מינימום. הקיבוץ לא מחויב לשלם שכר מינימום.
0
קומוניסט לשעבר
השקעות הקיבוציםבשנות ה-80 הקיבוצים רצו "להביא מכה", והשקיעו מיליארדים בבורסה, ונפלו בכל מפולת אפשרית, כולל תחמוני דוד בלס. ולא רק זה. בתקופה ההיא עבדתי כאיש כספים באחת החברות הפיננסיות בת"א, ולתדהמתי, קיבלנו פקדונות מקיבוצים חזקים ועשירים, את אלה העברנו מיידית - ובתאום מלא - כהלוואות לקיבוצים נזקקים, בדרך השארנו לחברה שלנו קופון שמן של כמה אחוזים - ושלום על ישראל......
0
ליברטי מהחוף המזרחי
מאמר יפה. סרטן הסוציאליזם אכל אתישראל.הגרורות כבר בדור שלישי.ישראל גוועת, ולאזרחיה המטומטמים והפחדנים מגיע כל הסבל. הפתרון היחיד לאדם חושב הוא להגר לארה"ב, שם נמצא מעמד הביניים החכם ביותר ומבין עניין, ובמספרים הגדולים ביותר על הפלנטה הזו.ארה"ב לא מושלמת, אבל צריך לתמוך בה מבפנים כי זו התקווה היחידה של האנושות מפני הגרורות של שלי יחימוביץ ודומיה הצבועים מהקיבוצים.לארה"ב יש סיכוי, לישראל כבר אין. הדתיים, היחימוביצים, הערבים והמטומטמים רפי השכל שלא היגרו גמרו אותה.
0
אילון
מוטי, שכחת משהו שקשור לרב תרבותיותנתת שלוש סיבות למה סוציאליזם מביא לסולידריות נמוכה:1) רמת חיים נמוכה - שמונעת יכולת לתרום.2) "סודות" - המתמרצים הלשנה3) סביבה כוחנית שנוצרת כתוצאה מהצורך להיות קרוב לבירוקרטים ולמערכת השלטונית האחראית על החלוקה.הדבר הרביעי שצריך להזכיר כאן, הוא שככל שמדינה היא יותר רב תרבותית, וההבדלים בין קבוצות בה גדולים יותר, ככה ההשפעה של החלוקה הממשלתית קשה יותר. זה דבר אחד עם האברך החרדי לומד בלי שאני מסבסד אותו. לעומת זאת, השנאה הגדולה נוצרת כאשר ברור לי שאותו אברך לומד על חשבוני. זאת הסיבה שבגללה חופש כלכלי וחברתי הוא חשוב בעיקר במדינות בהן יש מיעוטים רבים או קבוצות אתניות שונות. ולעומת זאת, מעורבות ממשלתית, מזיקה בעיקר בחברות בהן מיעוטים רבים שכאלה (ויעידו על כך רחובותיה הבוערים של אירופה בימינו)
0
יעקב
איש אינו מונע מהם לתרוםתנועת ה"אוהלים" בהנהגת דפני ליף היא תנועה של ילדי השמנת. אלו לא אנשים במצוקה שמחפשים עזרה למצוקה אמיתית שלהם. הם מחפשים עזרה למצוקה של "השכבות החלשות", למצוקה תיאורטית של אחרים. אמור להם: אתם רוצים לעזור? בבקשה, תעזרו. איש אינו מונע ממכם לעזור.אבל הם לא רוצים לעזור. הם רוצים לשנות אופייה של המדינה, להפוך אותה ממדינה חופשית (יחסית) למדינת כפייה. מדינה שבה הם יהיו הכופים. הם מסוכנים.
0
יעקב
מוטי ביטא זאת יותר טוב ממניהקטע נכתב על ידי מוטי.
0
מתן
מאמר מעולהבאמת לא הרבה נוגעים בנקודה של סולידאריות כפוייהחשוב לי לציין רק שתי נקודות בהקשר לשיח על סולידאריות בקבוצות קטנות וקיבוציםהעובדה שקיבוצים עשירים לא עזרו לקיבוצים עניים קוהרנטית לטענה שאין סולידאריות בקבוצות גדולותמה שמשאיר אותנו עם האפשרות (הבריאה לדעתי) לסולידאריות מרצון בקבוצות קטנות והומוגניות (אגב, דוגמאות - סמר ונאות סמדר)וליעקב סתר - פירוק של שותפות בדור שני או שלישי אינו מעיד לדעתי על כישלון של דור ראשוןהאפשרות לפרק שותפות תקפה בכל יום ובכל דור.
0
יעקב סתר
חבר קיבוץ בהווהמוטי, מזמן לא קראתי מאמר כל-כך מדויק ואמיתי. כל הכבוד. כחבר קיבוץ 36 שנה, אני רוצה לאשר את כל מה שכתבת על הקיבוץ. עברתי לקיבוץ כדי לנסות בעצמי את האידיאל של חיים משותפים וחיים בקהילה קטנה וולונטרית. זהו ניסיון חיים מרתק שאיני מתחרט עליו אפילו לרגע. אבל התברר לי שלמרות כל רצוני הטוב אין הוא אפשרי. קצרה היריעה לפרט ואומר רק זאת: חברי הקיבוץ היו ברובם אנשים ערכיים בדרכם, וגם היום יש כאלה, אבל הרעיון השיתופי נוגד את האינסטינקט האנושי ובמהרה הוא מתחיל להסתאב. איני רואה כל סיכוי לשיתופיות אמיתית ורצונית לאורך זמן. הוא ייתכן רק בקבוצה קטנה ובעיקר בדור הראשון של השותפות, כאשר ההתלהבות מעמעמת את האינסטינקט של הגן האנוכי, עד לגילויו מחדש בתוך דור אחד. אבל אני יכול להעיד כחסיד של חופש הפרט, שהניסיון הקיבוצי הוא ניסיון שיש לנו מה להתגאות בו כמדינה וכחברה. לא היה כמוהו בהיקף כזה וכנראה לא יהיה. וכמובן, למדנו ממנו את גבולות האפשרי.יעקב סתר
0
דודי בדנר
דביל, קבל קישור רלוונטיראיון עם שלי יחימוביץ:http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/585/521.htmlחפש את "יום-טוב זו תופעה מבחילה בעיני..." ("יום-טוב": אירוע התרמה לילדים במצוקה מטעם "קשת")
0
אאא
סולידריות ע"י המקלהיא לא סולידריות.ולגנוב מאחרים בחסות החוק בעזרת מיסים או הלאמות - זה אידואולוגיה של קרציות.ברמה הכלכלית הסוציאליזם אומר שהזכות להחליט מה יעשה בכסף שלנו תלקח מאיתנו לטובת הבירוקרט שיודע יותר טוב מאיתנו וחושב על טובת הכלל.כמו ילד קטן שהוריו מחליטים בשבילו...
0
אאא
רעיון השיתופיותעובד אצל חרקים החיים בקבוצותכמו נמלים או דבורים.היכן שיש תודעה אינדיבידואלית,ז ה לא יכול לעבוד ברמה שאליה שואף הסוציאליזם.בעבר,כשאנשים חיו בקבוצות קטנות והומוגניות כמו קופים או אריות,אז היה משהו שדומה לסוציאליזם אבל לא ברמה עליה דיבר מרקס.כפר אינדיאני למשל היה סוציאליסטי.
0
אפרים
אכן סכנה מוחשית - אך מסיבות אחרות"מעמד הביניים החכם ביותר" של מולדת החופש, לא השכיל להעניש את מאות הגנבים שהפכו את הקפיטליזם האמריקאי - ובעיקר את בנקאי וולסטריט- לשנואים כל כך. תיאור ממצה של ההשחתה שעברה הבנקאות האמריקאית מופיע במאמר שפורסם בניו-יורק טיימס: Capitalism is so successful an economic system partly because of an internal discipline that allows for loss and even bankruptcy. It’s the possibility of failure that creates the opportunity for triumph. Yet many of America’s major banks are too big to fail, so they can privatize profits while socializing risk. מי שמנשים את ראשי המחאה בארץ ואת כובשי וולסטריט בארה"ב, אלו הגנבים שלא באו על עונשם. אם אמריקה תשכיל להתנער מה crony capitalizm , גם ההפגנות בארץ יזכרו כאפיזודה. אך אם הבנקאים של וולסטריט ימשיכו להתפרנס על חשבון כספי משלם המיסים האמריקאי, הדגל האדום יתנופף שם ופה בגאון.להלן הקישור למאמר שצוטט ( נכתב ע"י ניקולס קריסטוף ): http://www.nytimes.com/2011/10/27/opinion/kristof-crony-capitalism-comes-homes.html?scp=8&sq=kristof&st=cse
0
דביל
ל-19, קודם כל, יש מפעלים...יש מפעלים כאלה גם מחוץ לקיבוצים, פשוט פחות, יחסית לחלק באוכלוסיה שגר מחוץ לקיבוצים.חוצמזה, קומוניזם בתנאים מסוימים כן מקדם יזמות.לא רק כסף הוא סיבה ליזום דברים חדשים. מעורבים פה גם תהילה, שם כבוד, מוניטין ועוד. בלי שחרב הכשלון מונחת עליך, אין סיבה שלא ליזום. מכיוון שחבר קיבוץ גם לא יכול להפסיד את כספו, והוא בעצם משחק עם כספי הקיבוץ, כך אין לו שום דבר להפסיד.אך קובעים מהי השקעה מוצלחת ומהי כושלת? כאן נכנס המנגנון הקיבוצי, נטול הבירוקרטיה כדי לקבוע זאת.
0
אלון גולדמן
אנו לא דבורים, אנו בני אדם !מה שמתאים להם אינו מתאים עבורנו. בדיוק כמו שדגים נושמים מתחת למים ואנחנו נחנקים שם.הנסיון לכפות עלינו לחיות כמו דבורים - כנגד הטבע שלנו - הוא קטלני.לצערנו ההיסטוריה האנושית הרוויה בדם מעידה על כך ...
0
יעקב
לליברטי - איך מזג האוויר אצלכם?
0
אביתר
לדויד - איך זה סותר ?
0
דוד
למגיב 20"עובדה מעניינת : גם בגוף האדם מתקיים סוציאליזם. כל אחד מהתאים הוא חלק מהקולקטיב. לכן אולי כשמסתכלים על כוורת של דבורים בעצם צריך להסתכל עליה כגוף אחד."ממש לא.מבלי להכנס יותר מדי לעומק מי ששולט הוא המוח על ידי מספר מנגנונים.לדוגמה ANS אנחנו יכולים לבצע override אבל רק לזמן מוגבל.תנסה לעצור את הנשימה שלך, אתה תצליח רק לזמן מוגבל הסיבה שהמוח דואג להישרדות שלו.המנגנון הוא לא סוציאליסטי.
0
אביתר
לאאא: המנגנון הוא חלוקת קרקעות ומיםבנוסף קביעת ייעוד הקרקע על ידי הממסד הפוליטי.קרקע שהוקצתה לקיבוץ והוגדרה "חקלאית" לא תוכל לשמש לדוגמא עבור מגורים ולהיפך. עובדה מעניינת : גם בגוף האדם מתקיים סוציאליזם. כל אחד מהתאים הוא חלק מהקולקטיב. לכן אולי כשמסתכלים על כוורת של דבורים בעצם צריך להסתכל עליה כגוף אחד.
0
אאא
ל 15מגזר תעשייתי כזה הוא אינדיקציה ליזמות מאד מפותחת.יזמות כזו לא יכולה להתקיים בקהילה מרקסיסטית.תיאורטית זה בלתי אפשרי וזה לא קורה בשום קהילה מרקסיסטית בעולם מכיוון שזו אידיאולוגיה מדכאת יזמות בצורה מוחלטת.אז איך,אם כן ? לדעתי המדינה פשוט מנעה הקמת מפעלים כאלה במקומות אחרים או שחילקה כאלה הטבות ומענקים לאלה שהקימו אותם דווקא שם,עד שלא היה טעם להקימם במקום אחר.אם קומוניזם היה מקדם יזמות כמו שהמגזר הקיבוצי מעיד,הוא לא היה נגמר בפשיטת רגל כוללת בכל מקום בו יושם.להערכתי המפעלים האלה קיימים בקיבוצים מאותן סיבות בגינן אין מחלבות בערים ואין אדמה חקלאית שלא בבעלות קיבוץ או מושב.
0
אאא
לליברטיהסוציאלי זם גמר גם את ארה"בבקרוב יהיה שם רוב היספני והם סוציאליסטים עד העצם.תסתכל על דרום אמריקה ותבין בעצמך.מעוז הקומוניזם העולמי כיום הוא דרום אמריקה.לא במקרה יושב בבית הלבן אדם שהבטיח בריאות בחינם לכושים והיספנים על חשבון הלבנים.
0
יעקב
אכן, צריך היה לתת לבנקים ליפולניקולס קריסטוף איננו כתבן שאני מעריך. אם היו נותנים לבנקים ליפול הוא היה צועק "געוואלד, מה עשיתם, הרסתם לנו את הכלכלה".אנשי השמאל הם לא אלה שרצו לתת לבנקים ליפול - היו דווקא רפובליקאים בקונגרס שהצביעו נגד תכנית ההצלה הראשונה והפילו אותה (ב 2008, עוד בימי הנשיא בוש), ורק אח"כ, אחרי שבוע, משהופעל עליהם לחץ חזק, העבירו את התכנית בהצבעה שנייה.השמאל הוא בעד הלאמת הבנקים המלאה - כך שכספי המיסים יממנו משכורות שמנות למנהלים מינויים פוליטיים של הבנקים - כמו שהיה עם פרדי ופאני.האירוניה הגדולה ביותר היא שכובשי וול סטריט מפגינים נגד הבנקים ולא נגד הממשלה שנותנת כסף של הציבור לבנקים. הסיבה - כי "איש שלהם" בבית השלבן. אוהלי רוטשילד אין להם בעיה כזוץ הם יודעים בדיוק נגד מי להפגין - יש להם מטרה קלה - ממשלה שנואה.
0
ליברטי מהחוף המזרחי
מזג האוויר בפלורידה מצויןההבדל המהותי שבארה"ב סכנת ההידרדרות לקומוניזם היא נושא שיחה בערוצי התקשורת המובילים, באתרים, בעיתונים ובדיונים משודרים של מועמדים לנשיאות.בישראל הדיון הוא מנת חלקו של אתר מצוין, אך - יש להודות על האמת - בודד ובעל חשיפה והשפעה שולית ביותר. איפה מוטי היינריך (הקדוש) ואיפה פוקס ניוז, pajamasmedia, freeman.com, ו- reason.com.לכן אני אומר שאדם שרעיונות החירות - והחירות עצמה, חירות ממיסים, מונופולים, ביורוקראטים ופטרנליזם חודר-נימים יומיומי - חשובים לו, חייב לתגבר את הקבוצה היחידה על הפלנטה שעדיין יש לה סיכוי והשפעה מול סרטן הקולקטיביזם - מעמד הביניים הרפובליקאני והליברטאריאני בארה"ב. בכל יתר המקומות המשחק גמור, ובמיוחד בישראל עם הגנום הסטאליניסטי שלה, עם האמונה העיוורת, אחרי אלפיים שנות גלות בצדקתה של המדינה (שאינה אלה כסות לפקידים ציניים מוצצי דם), ועם התפיסה הדתית ההזויה שיהודים הם העם הנבחר החכם בתבל, שמי שיציל אותם מכלייה זה הקדוש-ברוך-הוא והשנור מאמריקה, ולא העבודה היומיומית הקשה.
0
אאא
אם בנק נופלנופלים אלה שהפקידו בו חסכונות,פקדונות ....אלה שרכשו אג"ח או מניותאלה שהפקידו לקרן פנסיה או קופ"ג בבנק הזה יאבדו את כספם כשבנק נופל.האם הם אשמים ? אם כך,למה לייחל למצב כזה.האם זו היתה החלטה נבונה למנוע מבנקים להחזיק בנכסים ריאלים כמו נדל"ן,מניות או פטנטים ?
0

3000 תוים נשארו