"אפקט הפרפר" מתאר השתלשלות סדרת אירועים שמושפעת משינוי קטן בתנאי ההתחלה של האירוע. מדובר במערכות מורכבות בהן שולט אי-סדר, כאוס. הדוגמה החביבה היא משק כנפי פרפר באמזונאס שגורר לשינויים קטנים בסביבתו הקרובה. שינויים אלה גוררים שינויים גדולים יותר באטמוספרה שלבסוף גורמים לסופת טורנאדו בטקסס. אילו הפרפר לא היה מנפנף בכנפיו באותו רגע, באותו מיקום, באותם תנאי סביבה ובאותה עוצמה – ייתכן שהשתלשלות האירועים הייתה אחרת, בלתי מורגשת, או מבוטלת על ידי אירועים אחרים ופרפרים אחרים.
קונספט מדינת הרווחה, שהחל לצבור תאוצה לקראת סוף המאה ה-19, גורס שהמדינה מחויבת לדאוג לאזרח ולהעניק לו "רשת ביטחון" בתחומים רבים מהעריסה ועד לקבר. מדובר בעיקר במערכת חינוך ובריאות "חינם" על חשבון המדינה ושלל קצבאות בתחומים שונים (ילדים, זקנה, מענק לידה, אבטלה וכו'). מדינות רבות מרחיבות את "זכויות" האזרחים לכיוונים שונים: השבדים מעניקים "דיור ציבורי" נדיב על חשבון המדינה, בארצות הברית יש זכות לסל מזון בסיסי באמצעות "תלושי מזון", ובישראל יש לאזרח זכות ל"שירותי דת" חינם על חשבון המדינה. חלק ממערכת "ההגנה על האזרח" היא הרגולציה הממשלתית, כמעט בכל תחום, החל בהחלטה מי רשאי לעבוד כשרברב או כיועץ השקעות וכלה בפיקוח על משך הפרסומת בשידור טלוויזיה.
מודל מדינת הרווחה מנוגד למודל הקפיטליסטי בו תומך אתר זה. הדגם הקפיטליסטי מותיר אספקת שירותים אלה לשוק החופשי מתוך הנחה שאם יש ביקוש לשירות אז יהיו יזמים שיספקו את הביקוש. רצונם האנוכי להתעשר ישרת את צרכיהם של מיליוני אזרחים שנזקקים לשירות. התחרות החופשית בין היזמים תוזיל את עלות השירות ותעלה את איכותו. השירות יהיה זול ואיכותי מכל חלופה ממשלתית. מצבו של הפרט יוטב לאין שיעור כי כמעט כל פרי עבודתו יוותר בידו ולא יופקע באמצעות מיסוי. על פי המודל הקפיטליסטי – החריגים, בני אנוש "חסרי ישע" יטופלו בהתנדבות על ידי סביבתם הקרובה (המשפחה), וחלקם על ידי חברות ביטוח מסחריות. מיעוט קטן ביותר באוכלוסייה שעלול להיוותר ללא סיוע – יטופל על ידי מוסדות התנדבותיים. הניסיון אכן מלמד שחברה עשירה, חופשית ושבעה נוטה לתרום רבות לנזקקים. תחת משטר קפיטליסטי צפוי שמספר הנזקקים באמת – יהיה מזערי.
קונספט מדינת הרווחה הוא פשרה פוליטית בין המודל הקפיטליסטי לבין הסוציאליזם שגורס הלאמה של כל פירות עבודת האדם וחלוקתם מחדש באופן יזום ומתוכנן על ידי השלטונות. הסוציאליזם נכשל לחלוטין במאה העשרים בהותירו עוני גורף ולמעלה ממאה מיליון קורבנות אדם שנפלו במערכה להשלטתו. הקפיטליזם אפשר את המימון (באמצעות מיסוי) הנדרש לקיומה של מדינת הרווחה.
כדי להעניק את שירותי מדינת הרווחה צריך לגבות מיסים גבוהים – מישהו צריך לשלם. משק כנפי הפרפר מתחיל באידיאולוגיה ובחקיקה ואולי בכלל גם ב"באג" בחוקה האמריקאית שאפשרו לממסד הפוליטי להטיל מיסים לצורך אספקת שירותי "חינם" לציבור ומימון מנגנון הרגולציה המסועפת. הפרפר המשיך לנפנף ומידי מערכת בחירות הלכו, נוספו והתרחבו שירותי החינם והרגולציה. במקביל, גדל והתרחב הסקטור הציבורי שמעניק את אותם השירותים. המיסים לא הספיקו לממן את השירותים ואת מערך הרגולציה שמתלווה אליו ולכן מדינות החלו ללוות כסף כדי לממן את הוצאותיהן. סחרור מערבולת ההלוואות הלך והפך לטורנאדו כאשר הלוואות ישנות נפרעות באמצעות לקיחת הלוואות חדשות. טורנאדו גורם להרס ובנקים במערב החלו לקרוס – בראשם שני ענקי המשכנתאות החצי-ממשלתיים האמריקאיים פראדי מאק ופאני מאי שהיו נדבך מהותי בהגשמת "הזכות לדיור" בארצות הברית.
אפקט אבני הדומינו המשיך בניסיון לדחיית הקץ באמצעות הדפסת כסף מאסיבית כדי "לחלץ" את המערכת הכושלת. הדפסת הכסף גורמת לעלייה דרמטית במחירי סחורות ומזון בעולם. כאשר מדינה מדפיסה כסף, השווקים הפיננסים המשוכללים לא ממתינים לשוק שיקבע בעתיד מחירים גבוהים לסחורות כתוצאה מעודף שטרות בשוק. "הספקולנטים" יודעים את אחריתו של תהליך הדפסת כסף ומקדימים את האירועים.
עליית מחירי המזון והאנרגיה היו זרז לפריצת מהומות בארצות בהן הצטברה במשך שנים אי שביעות רצון נגד המשטר גם מסיבות אחרות. מדינות אלה עניות בגלל אופי המשטר בהן ומרכיב המזון הוא חלק נכבד בסל הצריכה של האזרחים. אבל גם במדינה מערבית מתקדמת כמו בריטניה פרצו הפגנות אלימות של מאות אלפי אזרחים במחאה על תוכנית צמצום קלה במדינת הרווחה הבריטית – קיצוץ בתקציב המדינה, כי פשוט אין כסף.
אבני הדומינו של המהומות נפלו ממדינה למדינה וגררו מעורבות צבאית של מדינות המערב בלוב, של סעודיה בבחריין וכנראה גם גרמו לדאגה בקרב הפלשתינאים בגלל הסחת תשומת הלב מהם הלאה. הכאוס רחוק מרגיעה ומשיווי משקל חדש.
קריקטורה של חוסני מובארכ מול תוצאות אפקט הדומינו הטוניסאי מאת קרלוס לאטוף.
קשיים של משטרים במדינות שונות עלולים לעורר את "מפלטו של הנבל" – פטריוטיזם לוחמני להסחת הדעת מבעיות פנים. מלחמת העולם הראשונה פרצה לכאורה מהתנקשות בחייו של יורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד בסראייבו. חוליה ראשונה בשרשרת אירועים שהובילו למלחמת העולם הראשונה, הסכם השלום בסופה, הפיצויים הכבדים שהוטלו על גרמניה, עליית היטלר לשלטון – ההמשך ידוע.
אירועים היסטוריים מתגלגלים לכיוונים כאוטיים ובלתי ניתנים לחיזוי ברוב המקרים. את השרשור הלוגי של האירועים ניתן לעיתים לבנות רק בראיה לאחור והתוצאה נראית מפתיעה לא פחות מהשפעת משק כנפי הפרפר באמזונאס על סופת טורנאדו בטקסס. משק כנפי הפרפר של מדינת הרווחה אינו אירוע חד-פעמי שגרם לתגובת שרשרת – הפרפר ממשיך לנפנף ובעוצמה גוברת.
מוטי היינריך