100,000,000,000 (מאה מיליארד דולר) זה הסכום שהם יחלקו, בתסריט הדמיוני, ל-10 מיליון המשפחות העניות ביותר בארצות הברית. האם הצריכה תעלה והכלכלה "תתעודד"?
כתבה שלישית ואחרונה בסדרה "מעודדים את הכלכלה".
כתבה 1 – דנה במיתוס הסוציאליסטי שהמדינה צריכה לקחת כסף מהעשירים ש"רק חוסכים את הכסף" ולפזר לעניים ש"צורכים" את כל כספם – כך יגדלו הביקושים ותגבר הצמיחה.
כתבה 2 – דנה ב"עידוד הכלכלה" על ידי הדפסת כסף.
הנה הכתבה השלישית:
האם הכלכלה "תתעודד" אם ווראן באפט וביל גייטס יחלקו את כל הונם לעניים?
100,000,000,000 (מאה מיליארד דולר) זה הסכום שהם יחלקו, בתסריט הדמיוני ל-10 מיליון המשפחות העניות ביותר בארצות הברית. כל משפחה תקבל למחרת 10,000 דולר לחשבון הבנק – מתנה מזוג הטייקונים הנדיב. זה כמובן אינו כסף מודפס, אלא ממשי מאד. האם הצריכה תעלה והכלכלה "תתעודד"?

עשר מיליון משפחות באמריקה יגדילו את צריכתן. בכמה? קשה לדעת כי הצריכה השוטפת (על פי מילטון פרידמן) אינה תלויה בהכנסה השוטפת, אלא בהכנסה הקבועה (הפרמננטית) הצפויה לטווח רחוק. נשמע הגיוני. אם נקבל מתנה של עשרת אלפים דולר לא נרוץ מייד לחנות ונקנה את מה שחלמנו מזמן. נחסוך חלק גדול מהכסף, אלא אם יבטיחו לנו שנקבל מתנה כזאת כל שנה.
אבל נניח שעניי אמריקה לא נענים למודלים הכלכליים ומוציאים את כל הכסף על צריכה תוך זמן קצר: קונים מקררים, מסכי טלוויזיה וסמארטפונים חדשים, יוצאים לחופשה ומשדרגים את הרכב. היצרנים אולי יגבירו במקצת את קצב הייצור, אולי יעלו קצת מחירים. ייתכן אפילו שההשקעות בתעשייה יגדלו.
למה "ייתכן"? כי היצרנים לא ימהרו להשקיע בהרחבת הייצור, אלא אם יזהו שינוי קבוע בדפוסי הצריכה; אם מישהו יבטיח להם שכל שנה יימצאו הטייקונים שיוותרו על כל הונם ויחלקו אותו לעניים. שימו לב: לביל גייטס ולווארן באפט שבדוגמה כבר "נגמר" הכסף אחרי שתרמו את כולו...
האם השתנה משהו בשיווי המשקל הכלכלי? האם המשפחות העניות מייצרות יותר מוצרים ושירותים כתוצאה מהמתנה שקיבלו? האם העשירים מייצרים יותר מוצרים ושירותים כתוצאה מהמהלך הנדיב? – סביר יותר שהמחירים יעלו במשהו, עודפי כושר ייצור במפעלים ינוצלו, אבל לא יהיו השקעות בהרחבת מפעלים. הכסף של גייטס ובאפט ינחת לבסוף בחשבון הבנק של יצרנים עשירים אחרים. שיווי המשקל הקודם יחזור ולכן הכלכלה לא ממש "תתעודד".
להשלמת התמונה נתבונן בחשבון הבנק של שני הטייקונים הנדיבים. הם משכו מהבנק סכום עתק של 100 מיליארד דולר. איך יגיבו הבנקים? הרי הכסף לא רבץ בכספות הבנק ללא תנועה. הכסף שימש את הבנקים למתן הלוואות ליזמים, לאנשי עסקים וגם כאשראי למשפחות להקדמת צריכה שוטפת. מרגע משיכת הכסף – הבנק יצמצם מתן הלוואות: פחות אשראי לעסקים, פחות אשראי לצריכה. הבנקים אולי יאלצו להעלות את הריבית כדי לגייס במהירות פיקדונות חלופיים. העלאת ריבית תגדיל את הסיכון ליזמים ועלולה להביא לביטול תכניות השקעה מתוכננות ברמת סיכון גבולית. הצריכה שתקטן (בגלל קיצוץ אשראי צרכני) תקזז את הצריכה המוגברת במקצת אצל העניים שזכו למתנה.
קרוב לוודאי שאפילו מתנה פילנתרופית ענקית למשפחות העניות, שתספק להן רווחה זמנית, לא "תעודד" את הכלכלה ואפילו תזיק. שימו לב: תרומה נדיבה זו היא מנגנון ה"חלוקה מחדש" האידיאלי – ישירות מהתורם אל ארנקו של העני, ללא סוכני תיווך ממשלתיים בזבזניים. מלוא התרומה מגיעה אל העני.
מדיניות ה"חלוקת מחדש" של ההון כדי "לעודד" את הכלכלה גורמת לנזק מתמשך. עושר ורווחה מקורם במוח האדם החופשי: אין תחליף ליזמות, להשקעות בפיתוח, ללקיחת סיכונים עסקיים. אפילו "חלוקה מחדש" פילנתרופית אינה יוצרת עושר חדש, אלא רווחה זמנית בלבד אצל מקבל התרומה.
מוטי היינריך
עלינו לחדול להשתמש בססמאות מתקופת הצאר. עלינו להבין שצרכנות חומרנית נמוכה ושקולה היא הדרך הנכונה והבריאה. עלינו לעודד את "העוני" ולחדול להלחם בו.
ובכן, מוטי פותח בהנחה שמשמעותה "חיסכון הוא רע, צריכה היא טוב" ולכן, העברת כסף מה"טייקונים" (חמסה, חמסה, חמסה) ש"חוסכים" לעניים (הצחורים) ש"צורכים" תגרום ל"צמיחה" ובא לציון גואל.
מה שמוטי שוכח זה שלכל עסקה יש שני צדדים - כשהטייקון המשוקץ שלפתע ראה את אור היקרות של הסוציאליזם רוצה להייטיב עם ה"עניים", הוא (הטייקון) צריך למכור את מניותיו או למשוך חיסכון מהבנק, פעולה המונעת מהקונה של המניות ל"צרוך" ומנטרלת את ההסבר מדוע כל הסיפור הזה התחיל!
לעומת זאת - כסף ש"נצרך" הוא מתכלה - אחרי שצרכנו את המוצר שקנינו - אין יותר כסף. הבטן שלנו מלאה, אבל זה חד פעמי, אנו לא יותר עשירים (ההכנסה הקבועה שלנו לא גדלה).
הכסך של ביל גייטס ווארן באפט אינו שוכב במתפרי פורט-נוקס או בכספת בבנק. הכסף של באפט וגייטס מושקע בעסקים - כלומר - באמצעי ייצור. לכן יוצר עושר חדש כול הזמן.
כאשר בוחנים מה מעודד יותר את הצמיחה הכלכלית: כסף של צרכנים, של צריכה, או כסף של משקיעים - השקעה - אני חושב שהתשובה ברורה - השקעה.
כשגייטס ובאפט מושכים כסף כדי לחלק לעניים הם גורעים מהכסף המושקע ישירות בעסקים ומפעלים, והכסף הזה חוזר לעזרת העסקים בדרך ארוכה ופתלתלה של הוצאות צריכה.
מוטב לכלכלה ולאנשים שהעניים ירוויחו את כספם תוך השתתפות פעילה ומתמדת בתהליכי הייצור (עבודה), במקום שיקבלו כספם בצורת מתנות חד פעמיות (ללא עבודה).
האפקט המצטבר חייב להיות קיטון בעושר הכללי.
אגב , הטיעון המרכזי של באפט בעד הגדלת המיסוי על העשירים מאוד היא בדיוק הטיעון הזה. הגדלת המיסוי עליו לא תגרום לו לצרוך פחות, אך אם במקביל יורידו את נטל המיסוי ממעמד הביניים , ההורדה תופנה לצריכה . הואיל ובמקרה זה מדובר על גידול מתמשך בהכנסה הפנויה , הטיעון של גידול חד פעמי לא תופס כאן...
כן , קיימת קורלציה בין צמיחה לחיסכון - כשיש צמיחה שיעור החיסכון גדל . וזה עושה שכל , כי כשיש צמיחה יש סיבה טובה לחסוך - להנות מפירות הצמיחה.
וגם אם זה מזומן - אז הבנק הוא שמשקיע, אלא אם כן הוא מחזיק איגרות חוב ממשלתיות - במקרה זה זה כסף שכבר בוזבז והוא פיקטיבי.
התפיסה שצריכה מניעה את הצמיחה/משק שגויה.
ניתן להתפלפל ולהביא מחקרים ומחקרים נגדיים ומשוואות וכו'
ואפשר כמובן להשתמש בראש... הדרך הכי טובה היא לבצע רדוקציה של סוגיות כלכליות לרמת אדם יחיד, משם ל-2 אנשים וכו'
ניסוי מחשבתי - המטוס שלך התרסק בלב ים ואתה נסחפת לאי-בודד, לבדך, בידיים ריקות, בלי אוכל ומים, בלי מחסה.
אתה צריך להתחיל מאפס, האם "תניע" את כלכלת האי ע"י צריכה? הרי הביקוש המצרפי שהיה אפס עד שהגעת עלה באינסוף אחוזים כרגע שהופעת באי! אז האם מזון, מים, אוהל, מדורה, בגדים חמים וכו' פשוט יופיעו יש מאין בגלל שאתה ממש רוצה אותם ויש להם "ביקוש"?
גם ברוסיה הקומוניסטית ביזו את הצרכנות של המערב - ראינו את התוצאות.
הנורה החשמלית, המכונית , המחשב האישי והאייפון פותחו מתוך מחשבה על מליוני צרכנים פוטנציאליים שבזכותם צמח המערב . בהעדר צריכה אין צמיחה - שלא לומר אין בה צורך...
הוא לא מחזיק איגרות חוב ממשלתיות.
איגרות חוב ממשלתיות זה פיקציה - כי זה כסף שבוזבז כבר. אולי בעתיד תשדוד הממשלה אנשים יצרנים אחרים כדי לשלם לך את איגרות החוב שלך, אבל אם לא יהיה את מי לשדוד, אתה לא תוכל לגבות את איגרות החוב.
הרווחים של תעשייני הטקסטיל הפכו לחסכונות (ולהשקעות). פתיחת הכלכלה הסינית אפשרה לחסכונות של טייקוני הונג קונג, טייאן וסינגפור להיות מראשוני המשקיעים בסין.
צריכה של תוצרת סינית במערב התאפשרה רק לאחר שהסינים יכלו להציע סחורה עדיפה (שילוב של מחיר ואיכות).
לא לשכוח: כולנו יצרנים וכולנו מחליפים בינינו מוצרים ושרותים. לא שלחנו פקס לסין לפני שלושים שנה וביקשנו מהם לייצר כי "אנחנו הביקוש". הם השקיעו עבודה והון (שמקורו בחיסכון של מישהו) והציעו לנו מוצר עדיף. הפסקנו לקנות חולצה ממפעל טקסטיל בדימונה והחלפנו את "הצריכה" בשתי חולצות משנחאי.
כל אחד רוצה גם וגם וגם.
אם היו משאבים אינסופיים כל הצרכנים היו מקבלים את כל מה שהם רוצים.
המשאבים הם סופיים ולכן צריך להתפשר ולהסתפק במה שיש.
אם מישהי (מדענית\יזמית\מהנדסת וכו') מוצא דרך להפיק יותר ממשאב מסוים או להשתמש במשהו שלפני זה לא ידעו להשתמש בו ועכשיו הוא הפך למשאב אז עוגת המשאבים גדלה. זה הצעד הראשון כדי לספק יותר צרכים של הלקוחות.
הדרך להעלאת הפריון\תפוקה היא ע"י חיסכון המושקע בייצור\מחקר ופיתוח.
בן האדם הקדמון (וכול אחד) עבד, התאמץ, בחקלאות כדי לגדל את מזונו כי הוא צריך את המזון וגם צורך (אוכל) אותו. לו נפל המזון משמיים, האדם לא היה מתאמץ לעבוד בחקלאות.
כדי שאדם יוכל לצרוך משהו הוא צריך לייצר אותו קודם (או לייצר שווה ערך ולסחור). הייצור קודם לצריכה - אבל הרצון (או הצורך) לצרוך הוא המניע של הייצור.
צריכה שמונעת מכסף מודפס היא צריכה מסוג אחר - היא צריכה ללא ייצור... זה נראה אותו דבר כמו צריכה רגילה, אבל היא לא. כמו צריכה של רכוש גנוב היא נראית כמו צריכה רגילה, אבל היא לא - היא רק מסיטה את הצריכה מ א' (הבעלים המקורי) ל ב' - הגנב.
עידוד הכלכלה על ידי הדפסת כסף היא כמו עידוד הכלכלה על ידי שבירת חלונות. ראה האגדה על החלון השבור.
אז - פתרון לבעיית הצמיחה הכלכלית היא לעשות מדי פעם מלחמה גדולה, להרוס הכול, ואז תהיה צמיחה מהירה...
או להשליט משטר קומוניסטי (שמשול בכוח ההרס שלו למלחמה עולמית) ואח"כ, כאשר המשטר יפול, כמו בסין, תהיה צמיחה כלכלית אדירה - צמיחה מבסיס נמוך מאד...
צמיחה שמונעת מהדפסת כסף היא דומה לצמיחה שמונעת על ידי מלחמה...
באפריקה במשך אלפי שנים לא *ייצרו* שום דבר ו*לכן* צרכו בהתאם(שום דבר).
רוסיה הקומניסטית לא הגיעה לתוצאות עגומות בגלל ביזוי הצרכנות, הכלכלה הריכוזית יצרה את התוצאות העלובות ומכונת הפרופוגנדה הרוסית ניסתה לבצע מעשה "בתיה-אבן" - לשכנע את ההמונים שזה טוב ונאצל להסתפק במעט.
כל אותן המצאות לא פותחו בשביל מליוני צרכנים אלא עבור מליוני יצרנים, אנשים שיחליפו את תוצרי עבודתם תמורת המצאות כאשר כסף משמש רק מתווך.
אם הממציא מפתח עבור הצרכנים אז הוא צריך לחלק את המוצרים בחינם!
מה שחסר זה האמצעים לקנות את המוצרים המבוקשים. את האמצעים האלה מקבלים כתוצאה מעבודה יצרנית - כלומר מיצור...
הביצה והתרנגולת...
כל עוד לא יהיה לאפריקנים כח קניה , לא יקומו משקיעים שיבנו על השוק האפריקאי. אין השקעות ללא קונים פוטנציאליים .
היזמים והמשקיעים מהווים אחוז קטן מקרב האוכלוסיה - אך ללא צרכנים פוטנציאליים אין להם תקומה . לכן ההטפה הבולשביקית של בתיה להסתפקות במועט לכלל האוכלוסייה היא מתכון בטוח לחזרה לימי הביניים.
וליואל : הממציא מפתח עבור צרכנים שיש להם תוצרי עבודה או שווי ערך לתת לו בתמורה . אם אין צרכנים פוטנציאליים כאלו , הממציא לא יפתח כלום . בהעדר צרכנים בעלי כח קניה לא תהיינה השקעות.
קצב ההתפתחות הטכנולוגית הוא פונקציה ישירה של קצב התפתחות כח הקניה ההמוני. אין כאן ביצה ותרנגולת . גידול בכח הקניה של האוכלוסיה הכללית מביא בעקבותיו גידול בהשקעות . ההשקעות בסין באו כשהיה ברור למשקיעים שיש במערב צרכנים פוטנציאליים לתוצרת הסינית . המשקיעים שהגיעו לסין , באו לשם כדי לתת מענה לצרכנים במערב.
אידיאולוגית אני הולך עם האייק , השאלה מה קורה עד שהשוק מתקן . בפעם האחרונה שחיכו לשוק שיתקן את המיתון בגרמניה - הגיע היטלר המתקן.
בכל מקרה , כשממלשת ארה"ב לא תשלם את חובותיה האחזקות של באפט בגולדמן סאקס לא תהיינה שוות כלום...
מאיפה יהיה להם כוח קניה? רק מייצור. ייצרו יותר תוצרת חקלאית, אולי ליצוא לאירופה, אז יהיה להם כוח קניה...
"אין כאן ביצה ותרנגולת . גידול בכח הקניה של האוכלוסיה הכללית..."
מאיפה בא "גידול בכוח הקניה" ? רק מיצור.
"אצל הראשון ההזרקה צריכה להתבצע ע"י הגדלה זמנית של הוצאות הממשלה ואצל השני ע"י הדפסת כסף זמנית"
מה ההבדל? מאיפה הממשלה מגדילה הוצאות - אם לא מהדפסת כסף? כי אם לא מדפיסים כסף - גידול הוצאות הממשלה פירושו קיטון המקורות הזמינים להשקעה או צריכה פרטית.
ה"טריק" היחידי שכול הכלכלנים יודעים, היחידי שקיים - הוא הדפסת כסף. אין להם שום חוכמה אחרת, שום אמצעים אחרים, שום שיטות אחרות, שום תובנות אחרות. רק הדפסת כסף - בזה מתמצה כול מקצוע הכלכלה. כול השאר הם סיפורים כדי לייפות או להסתיר את השרץ (הקלה כמותית, הורדת ריבית וכו'...).
באשר לעליית היטלר לשלטון - מסיבות כלכליות - אתה מאמץ את התיאוריה של קרל מרקס שנקראת "האינטרפטציה המטריאליסטית של ההיסטוריה". אני לא קונה את זה.
היטלר עלה לשלטון כי הגרמנים הם עם פרימיטיבי ורצחני. עובדה. (גטה אחד ובטהובן אחד לא משנים את העובדה הזו)
לעניין התיאוריה של קרל מרקס , אינני מכיר אותה ולכן אינני מאמץ אותה , למרות שתמיד מחמיא לאמץ תיאוריות עם שם כל כך פלצני . אבל בכל מקרה , הנתון שזו תיאוריה של מרקס רק מוכיחה שאפילו מרקס צדק לפעמים...
ההיפך.
ראשית - זה שאתה לא מכיר זה לא אומר שלא אימצת אותה. ספגת אותה עם חלב האם, כמו הרבה תיאוריות של מרקס, בבית הספר, בעיתונות ובספרות. הרעיון שגורמים חומריים (מטריאליסטיים) מניעים את ההיסטוריה, וכול מלחמה נגרמת בגלל רדיפת הבצע או רדיפה אחרי משאבים - היא מאד בסיסית ומקובלת על כולם. איני בטוח שמרקס היה המקור הראשון שלה - אבל הוא כתב הרבה על זה וזה היה אחת מאבני היסוד של התיאוריות שלו.
אבל התיאוריה (כמו כול שאר התיאוריות שלו) בלתי נכונה לחלוטין.
קח למשל, דוגמה קטנה - דאע"ש - הם נלחמים על פנטאזיות דתיות ולא על דברים חומריים... דוגמה קטנה...
רבים "מתרצים" את היטלר בגלל המשבר הכלכלי, או בגלל פיצויי המלחמה שהטילו על גרמניה. אך מה עם מלחמת העולם הראשונה, שבה גם הגרמנים הם שהחלו, שהייתה טירוף לא פחות מהשנייה, ושאין הסבר "מטריאליסטי" שיסביר אותה?
למעשה שום דבר לא מסביר את מלחמת העולם הראשונה - חוץ מההנחה, הנכונה כנראה, שבני האדם - הגרמנים לפחות - מטורפים - כלומר לא רציונליים.
אבל שילוב של מצוקה קיומית יום יומית, רגשות קיפוח, וטירוף שנובע מרגשות דתיים/לאומניים, יחד עם יכולת ביצוע , כמו אצל דעאש וכנראה גם אצל הגרמנים , יכול להוביל למעשים נוראיים .
אין לזה שום קשר למארקס או לאיזו אידאולוגיה אחרת . זו פשוט המציאות
אתה רואה את המציאות דרך משקפיים אידיאולוגיים אדומים, ובטוח שהיא אדומה.
הרבה גורמים משפיעים, וביניהם גם הגורם הכלכלי חומרי. אבל זה לא הגורם היחיד, או העיקרי, כפי שמרקס, ואתה טוענים.
לאמור שהיטלר צמח בגלל המשבר הכלכלי זה לא נכון, אם אתה משוכנע שזה ככה, תבדוק שנית.
שתי מלחמות העולם - הגורם העיקרי שלהם היה שהגרמנים חיפשו את ה"כבוד" שלדעתם מגיע להם - כלומר האופי הבלתי רציונלי שלהם. (לא ששאר העמים הם הרבה יותר רציונליים כולם).
דרך אגב, על בסיס אותה אידאולוגיה אמר פעם שמעון פרס שאם נעזור לערבים להתפתח מבחינה כלכלית, הם יוותרו על מלחמה ויעשו שלום. קישקוש.
כדאי שתדע מראש, גם אם תצליח (איך?) להוכיח שהיטלר עלה לשלטון בגלל המצב הכלכלי עדיין תצטרך להוכיח שהמצב הכלכלי הוא תוצר של המתנה עד ש"השוק יתקן את עצמו".
רוצה לומר, עליך להוכיח שהמשבר הכלכלי הוא תוצר של שוק חופשי ולא של התערבות ממשלית בכלכלה.
לפני שאתה מגיב תזכור - ערמות השטרות של מיליון מארק כ"א לא הופיעו מעצמן. מישהו היה צריך להדפיס את כל זה.
אגב , לצערי, ולמרות שאני מחסידי השוק החופשי, היטלר גם הראה איך מעורבות ממשלתית יוצרת צמיחה ושגשוג מדהימים שהשוק לא יודע ליצר...
בנוסף אם אתה מקבל מעורבות ממשלתית בכלכלה בשעת < > אז אתה לא מסתייג מכל ממעורבות ממשלתית. תנסה להיות עקבי ולא לסתור את עצמך כל משפט שני.
טיפ אחרון - אם אתה מנסה להטעות אחרים שאתה תומך בשוק חופשי אל תשתמש בביטוי "חסיד שוק חופשי", זה חושף אותך ואת דעותיך.