בעולם היא שכמות הבעלים על חברות וכספים מצמצמת מה שגורם למצב ש90 ומשהו אחוזים מכל הכסף שקיים מרוכז אצל מיעוט, מה שנותן להם את הכוח להשיג מה שהם רוצים. אני מהמר שתוך כמה עשרות שנים ואולי מאות, יהיו כמה טייקונים עולמיים. וכמו שהיום אנחנו כל פעם כועסים על הטייקונים בישראל יהיה את אותו דבר רק גלובלית, וכמות הכסף שתיהיה להם תיתן להם אפשרות להשיג כל דבר חדש ובעצם הם ירכזו את העושר לעצמם.(אפילו יוכל לתת להם את הכוח לשלוט בערך המטבע, ובעצם שליטה גלובלית.

שני הטייקונים יודעים כיצד להשתמש בכספם באופן המגדיל תעסוקה ורווחה . הם מפתחים את עסקיהם וגם מה שהם תורמים, משמש ביעילות למטרות מוגדרות. עדיף לעולם שיישאר אצלם.

אני נותן הרבה מחמאות למוטי על מאמריו המצוינים אך כאן הוא עושה טעות בנתוח, טעות אותה עושים 99% מהכלכלנים המלומדים שמושכים במקטרתם ומתחלקים עימנו בהגיגיהם היקרים.

ובכן, מוטי פותח בהנחה שמשמעותה "חיסכון הוא רע, צריכה היא טוב" ולכן, העברת כסף מה"טייקונים" (חמסה, חמסה, חמסה) ש"חוסכים" לעניים (הצחורים) ש"צורכים" תגרום ל"צמיחה" ובא לציון גואל.

מה שמוטי שוכח זה שלכל עסקה יש שני צדדים - כשהטייקון המשוקץ שלפתע ראה את אור היקרות של הסוציאליזם רוצה להייטיב עם ה"עניים", הוא (הטייקון) צריך למכור את מניותיו או למשוך חיסכון מהבנק, פעולה המונעת מהקונה של המניות ל"צרוך" ומנטרלת את ההסבר מדוע כל הסיפור הזה התחיל!

הקונה של המניות אינו מקרב האוכלוסיה שקניית מניות על ידה משפיעה כהוא זה על צריכתה השוטפת . וככל שפערי ההכנסות גדלים ומעמד הביניים מצטמצם , התופעה מתרחבת . כלומר , עבור העשירונים העליונים מתקיימת צריכה די קבועה והעודף מופנה לחיסכון . עבור כל השאר , כמעט כל שקל פנוי הולך לצריכה , שאכן מגדילה את התוצר... ( זה לא שאני בעד חלוקת כסף , אבל כך העולם נוהג... )

!!

באפט יושב היום על כ 50 מיליארד מזומן . וכנ"ל עוד הרבה אנשי עסקים שמחכים להזדמנויות . הצריכה תמיד הייתה מנוע הצמיחה העיקרי של כל משק , כי גידול בצריכה מחייב גידול בהשקעות . אני יודע שזה נשמע קיינסייני , אבל אין זאת אומרת שזה לא נכון.
אגב , הטיעון המרכזי של באפט בעד הגדלת המיסוי על העשירים מאוד היא בדיוק הטיעון הזה. הגדלת המיסוי עליו לא תגרום לו לצרוך פחות, אך אם במקביל יורידו את נטל המיסוי ממעמד הביניים , ההורדה תופנה לצריכה . הואיל ובמקרה זה מדובר על גידול מתמשך בהכנסה הפנויה , הטיעון של גידול חד פעמי לא תופס כאן...

עכשיו הבנתי למה סין צומחת 30 שנה בקצב מטורף. כנראה בזכות החיסכון הסיני האדיר. הצריכה של המערב מצמיחה את סין , לא חיסכון ולא נעליים.
כן , קיימת קורלציה בין צמיחה לחיסכון - כשיש צמיחה שיעור החיסכון גדל . וזה עושה שכל , כי כשיש צמיחה יש סיבה טובה לחסוך - להנות מפירות הצמיחה.

לאפרים
התפיסה שצריכה מניעה את הצמיחה/משק שגויה.
ניתן להתפלפל ולהביא מחקרים ומחקרים נגדיים ומשוואות וכו'
ואפשר כמובן להשתמש בראש... הדרך הכי טובה היא לבצע רדוקציה של סוגיות כלכליות לרמת אדם יחיד, משם ל-2 אנשים וכו'
ניסוי מחשבתי - המטוס שלך התרסק בלב ים ואתה נסחפת לאי-בודד, לבדך, בידיים ריקות, בלי אוכל ומים, בלי מחסה.
אתה צריך להתחיל מאפס, האם "תניע" את כלכלת האי ע"י צריכה? הרי הביקוש המצרפי שהיה אפס עד שהגעת עלה באינסוף אחוזים כרגע שהופעת באי! אז האם מזון, מים, אוהל, מדורה, בגדים חמים וכו' פשוט יופיעו יש מאין בגלל שאתה ממש רוצה אותם ויש להם "ביקוש"?

אבל הוא מחזיק אג"ח ממשלתיות בכ 50 מיליארד דולר . לא הבנתי מה פיקטיבי בזה . הלוואי עליך ועלי פיקציה כזאת.

סין הייתה על הקרשים לפני שלושים שנה. בהעדר משקיעים וחסכונות (כמעט) יכלה סין להציע בעיקר עבודה זולה. ואכן המוצרים הסינים הראשונים היו טקסטיל ונעליים שאלפי סינים תפרו במכונות תפירה ביתיות באולמות ענק.

הרווחים של תעשייני הטקסטיל הפכו לחסכונות (ולהשקעות). פתיחת הכלכלה הסינית אפשרה לחסכונות של טייקוני הונג קונג, טייאן וסינגפור להיות מראשוני המשקיעים בסין.

צריכה של תוצרת סינית במערב התאפשרה רק לאחר שהסינים יכלו להציע סחורה עדיפה (שילוב של מחיר ואיכות).

לא לשכוח: כולנו יצרנים וכולנו מחליפים בינינו מוצרים ושרותים. לא שלחנו פקס לסין לפני שלושים שנה וביקשנו מהם לייצר כי "אנחנו הביקוש". הם השקיעו עבודה והון (שמקורו בחיסכון של מישהו) והציעו לנו מוצר עדיף. הפסקנו לקנות חולצה ממפעל טקסטיל בדימונה והחלפנו את "הצריכה" בשתי חולצות משנחאי.

צריכה וייצור הם אותו דבר. בן אדם מייצר כי הוא צריך (וגם צורך) - והוא צורך כי יש לו מה לצרוך - דהיינו יצר קודם את מוצרי הצריכה או שווה ערך להם. בן אדם לא יכול לצרוך בלי שיצור קודם.
בן האדם הקדמון (וכול אחד) עבד, התאמץ, בחקלאות כדי לגדל את מזונו כי הוא צריך את המזון וגם צורך (אוכל) אותו. לו נפל המזון משמיים, האדם לא היה מתאמץ לעבוד בחקלאות.

כדי שאדם יוכל לצרוך משהו הוא צריך לייצר אותו קודם (או לייצר שווה ערך ולסחור). הייצור קודם לצריכה - אבל הרצון (או הצורך) לצרוך הוא המניע של הייצור.

צריכה שמונעת מכסף מודפס היא צריכה מסוג אחר - היא צריכה ללא ייצור... זה נראה אותו דבר כמו צריכה רגילה, אבל היא לא. כמו צריכה של רכוש גנוב היא נראית כמו צריכה רגילה, אבל היא לא - היא רק מסיטה את הצריכה מ א' (הבעלים המקורי) ל ב' - הגנב.

עידוד הכלכלה על ידי הדפסת כסף היא כמו עידוד הכלכלה על ידי שבירת חלונות. ראה האגדה על החלון השבור.

לא רק מה שכתבת איננו נכון אלא הוא בדיוק 180 מעלות הפוך למציאות!
באפריקה במשך אלפי שנים לא *ייצרו* שום דבר ו*לכן* צרכו בהתאם(שום דבר).
רוסיה הקומניסטית לא הגיעה לתוצאות עגומות בגלל ביזוי הצרכנות, הכלכלה הריכוזית יצרה את התוצאות העלובות ומכונת הפרופוגנדה הרוסית ניסתה לבצע מעשה "בתיה-אבן" - לשכנע את ההמונים שזה טוב ונאצל להסתפק במעט.
כל אותן המצאות לא פותחו בשביל מליוני צרכנים אלא עבור מליוני יצרנים, אנשים שיחליפו את תוצרי עבודתם תמורת המצאות כאשר כסף משמש רק מתווך.
אם הממציא מפתח עבור הצרכנים אז הוא צריך לחלק את המוצרים בחינם!

אתה לא מבחין בין הרצון לקנות לכח קניה . רצון לקנות אין פירושו ביקוש . ביקוש בא לידיי ביטוי בכח קניה .
כל עוד לא יהיה לאפריקנים כח קניה , לא יקומו משקיעים שיבנו על השוק האפריקאי. אין השקעות ללא קונים פוטנציאליים .
היזמים והמשקיעים מהווים אחוז קטן מקרב האוכלוסיה - אך ללא צרכנים פוטנציאליים אין להם תקומה . לכן ההטפה הבולשביקית של בתיה להסתפקות במועט לכלל האוכלוסייה היא מתכון בטוח לחזרה לימי הביניים.
וליואל : הממציא מפתח עבור צרכנים שיש להם תוצרי עבודה או שווי ערך לתת לו בתמורה . אם אין צרכנים פוטנציאליים כאלו , הממציא לא יפתח כלום . בהעדר צרכנים בעלי כח קניה לא תהיינה השקעות.
קצב ההתפתחות הטכנולוגית הוא פונקציה ישירה של קצב התפתחות כח הקניה ההמוני. אין כאן ביצה ותרנגולת . גידול בכח הקניה של האוכלוסיה הכללית מביא בעקבותיו גידול בהשקעות . ההשקעות בסין באו כשהיה ברור למשקיעים שיש במערב צרכנים פוטנציאליים לתוצרת הסינית . המשקיעים שהגיעו לסין , באו לשם כדי לתת מענה לצרכנים במערב.

באפט מחזיק 20% מגולדמן סקס ? אולי רק 3% ? באפט לא מחזיק אג"ח ממשלתי ? בדקת?
בכל מקרה , כשממלשת ארה"ב לא תשלם את חובותיה האחזקות של באפט בגולדמן סאקס לא תהיינה שוות כלום...

"כל עוד לא יהיה לאפריקנים כח קניה "
מאיפה יהיה להם כוח קניה? רק מייצור. ייצרו יותר תוצרת חקלאית, אולי ליצוא לאירופה, אז יהיה להם כוח קניה...
"אין כאן ביצה ותרנגולת . גידול בכח הקניה של האוכלוסיה הכללית..."
מאיפה בא "גידול בכוח הקניה" ? רק מיצור.

"אצל הראשון ההזרקה צריכה להתבצע ע"י הגדלה זמנית של הוצאות הממשלה ואצל השני ע"י הדפסת כסף זמנית"
מה ההבדל? מאיפה הממשלה מגדילה הוצאות - אם לא מהדפסת כסף? כי אם לא מדפיסים כסף - גידול הוצאות הממשלה פירושו קיטון המקורות הזמינים להשקעה או צריכה פרטית.

ה"טריק" היחידי שכול הכלכלנים יודעים, היחידי שקיים - הוא הדפסת כסף. אין להם שום חוכמה אחרת, שום אמצעים אחרים, שום שיטות אחרות, שום תובנות אחרות. רק הדפסת כסף - בזה מתמצה כול מקצוע הכלכלה. כול השאר הם סיפורים כדי לייפות או להסתיר את השרץ (הקלה כמותית, הורדת ריבית וכו'...).

באשר לעליית היטלר לשלטון - מסיבות כלכליות - אתה מאמץ את התיאוריה של קרל מרקס שנקראת "האינטרפטציה המטריאליסטית של ההיסטוריה". אני לא קונה את זה.
היטלר עלה לשלטון כי הגרמנים הם עם פרימיטיבי ורצחני. עובדה. (גטה אחד ובטהובן אחד לא משנים את העובדה הזו)

"לעניין התיאוריה של קרל מרקס , אינני מכיר אותה ולכן אינני מאמץ אותה , למרות שתמיד מחמיא לאמץ תיאוריות עם שם כל כך פלצני . אבל בכל מקרה , הנתון שזו תיאוריה של מרקס רק מוכיחה שאפילו מרקס צדק לפעמים..."

ההיפך.
ראשית - זה שאתה לא מכיר זה לא אומר שלא אימצת אותה. ספגת אותה עם חלב האם, כמו הרבה תיאוריות של מרקס, בבית הספר, בעיתונות ובספרות. הרעיון שגורמים חומריים (מטריאליסטיים) מניעים את ההיסטוריה, וכול מלחמה נגרמת בגלל רדיפת הבצע או רדיפה אחרי משאבים - היא מאד בסיסית ומקובלת על כולם. איני בטוח שמרקס היה המקור הראשון שלה - אבל הוא כתב הרבה על זה וזה היה אחת מאבני היסוד של התיאוריות שלו.

אבל התיאוריה (כמו כול שאר התיאוריות שלו) בלתי נכונה לחלוטין.
קח למשל, דוגמה קטנה - דאע"ש - הם נלחמים על פנטאזיות דתיות ולא על דברים חומריים... דוגמה קטנה...

רבים "מתרצים" את היטלר בגלל המשבר הכלכלי, או בגלל פיצויי המלחמה שהטילו על גרמניה. אך מה עם מלחמת העולם הראשונה, שבה גם הגרמנים הם שהחלו, שהייתה טירוף לא פחות מהשנייה, ושאין הסבר "מטריאליסטי" שיסביר אותה?

למעשה שום דבר לא מסביר את מלחמת העולם הראשונה - חוץ מההנחה, הנכונה כנראה, שבני האדם - הגרמנים לפחות - מטורפים - כלומר לא רציונליים.

"אין לזה שום קשר למארקס או לאיזו אידאולוגיה אחרת . זו פשוט המציאות"

אתה רואה את המציאות דרך משקפיים אידיאולוגיים אדומים, ובטוח שהיא אדומה.
הרבה גורמים משפיעים, וביניהם גם הגורם הכלכלי חומרי. אבל זה לא הגורם היחיד, או העיקרי, כפי שמרקס, ואתה טוענים.
לאמור שהיטלר צמח בגלל המשבר הכלכלי זה לא נכון, אם אתה משוכנע שזה ככה, תבדוק שנית.
שתי מלחמות העולם - הגורם העיקרי שלהם היה שהגרמנים חיפשו את ה"כבוד" שלדעתם מגיע להם - כלומר האופי הבלתי רציונלי שלהם. (לא ששאר העמים הם הרבה יותר רציונליים כולם).

דרך אגב, על בסיס אותה אידאולוגיה אמר פעם שמעון פרס שאם נעזור לערבים להתפתח מבחינה כלכלית, הם יוותרו על מלחמה ויעשו שלום. קישקוש.

לא נעים להיכנס לויכוח בינך ליעקב אבל...
כדאי שתדע מראש, גם אם תצליח (איך?) להוכיח שהיטלר עלה לשלטון בגלל המצב הכלכלי עדיין תצטרך להוכיח שהמצב הכלכלי הוא תוצר של המתנה עד ש"השוק יתקן את עצמו".
רוצה לומר, עליך להוכיח שהמשבר הכלכלי הוא תוצר של שוק חופשי ולא של התערבות ממשלית בכלכלה.
לפני שאתה מגיב תזכור - ערמות השטרות של מיליון מארק כ"א לא הופיעו מעצמן. מישהו היה צריך להדפיס את כל זה.

ולעניין האשמה במשבר כלכלי , זה ממש לא חשוב מי אשם במשבר שנוצר. השאלה היא האם יש היקף מסוים של משבר שמחייב התערבות ממשלתית או שבכל מקרה נאפשר לשוק לתקן את עצמו . למרות הסתייגותי מכל מעורבות ממשלתית , הרי כשם שאני מקבל מעורבות ממשלתית בכלכלה בשעת מלחמה , כך אני יכול לקבל מעורבות ממשלתית במשבר כלכלי מעבר להיקף מסוים.

!!