חמישי, 17 אוגוסט 2017 04:18

ארצות הברית: האם נדרש פיקוח פדרלי על אחזקת נשק?

למרות הפיקוח ההדוק על מכירת נשק לאזרחים בישראל, אין עבריין שמתקשה להשיג נשק. הפיקוח חל בפועל רק על יהודים – ערבים פטורים.

במדינת ישראל קיים פיקוח ממשלתי הדוק על אחזקת כלי נשק בידי אנשים פרטיים. נדרש רישיון נשק ממשלתי שתהליך השגתו מייגע.

כצפוי, אין עבריין בישראל שמתקשה להשיג נשק אישי – מאקדח ועד לנשק מאד "לא אישי" כמו מטען חבלה או טיל לאו. זה רק עניין של מחיר. זאת ועוד, הפיקוח הממשלתי על אחזקת נשק בישראל חל בפועל אך ורק על יהודים, ערבים פטורים. ידידי, מחמיד מאום אל פאחם, טוען שקשה למצוא משפחה ערבית שאין בביתה נשק, או לפחות אצל קרוב משפחה.

הזכות לשאת נשק אישי בארצות הברית מעוגנת בחוקה האמריקאית, בתיקון השני מתוך עשרה תיקונים שנכתבו על ידי מחברי החוקה המקוריים. מדהים, הנימוק העיקרי לזכות לשאת נשק לא נבע מהזכות להגנה עצמית מפני תוקפן או פושע, אלא בצורך שזיהו כותבי החוקה להתגונן מפני צבא ממשלתי. האבות המייסדים התנגדו לצבא ממשלתי מקצועי-סדיר. הם חששו מהפיכה צבאית בה צבא ממשלתי ינסה להשתלט בכוח על תושבי המדינות ולסכן את החירות. נשק בידי האזרחים נועד להיות משקל-נגד להפרת זכויות הפרט, המעוגנות בחוקה, בידי המדינה.

עם הזמן והפרשנויות לחוקה, התגבש סטאטוס-קוו לפיו הממשלה הפדראלית אינה רשאית לאסור על אחזקת נשק בידי אזרחים, אך מדינות הברית רשאיות לחוקק חוקי פיקוח בתחומן (לא לאסור, אלא "לפקח").

ואכן לכל מדינה (State) בארצות הברית חוקי פיקוח משלה. החל ממדינות חופשיות לחלוטין מפיקוח כמו אלבמה, טקסס וקולורדו ועד למדינות עם פיקוח הדוק על רכישה ונשיאת נשק כמו קליפורניה, אילינוי וניו יורק.

 

2401

 

הנה מספר עובדות מעניינות שקיבלנו מידידים אמריקאים (לא בדקנו את המספרים):

בארצות הברית נרשמים כ- 30,000 מקרי מוות הקשורים לכלי נשק בשנה (2015). סטטיסטיקה זו אינה שנויה במחלוקת.

אוכלוסיית ארה"ב מנתה 324,059,091 אזרחים (יוני 2016). בדרך כלל לא מפרסמים את התפלגות אותם 30 אלף מקרי המוות מנשק חם. כמו כן לא מפרסמים, בהקשר זה, השוואה בין מקרי מוות מנשק לעומת סיבות מוות לא-טבעי אחרות. אז הנה הפרספקטיבה:

• 65% ממקרי המוות הללו (מתוך ה-30,000 בשנה) הם מתאבדים, ואלה אינם מושפעים מחוקי הפיקוח על נשק.

• 15% נהרגו בידי כוחות הביטחון, גורמי אכיפת חוק, במסגרת חובתם להגן על האזרחים. ירי מוצדק.

• 17% הם קורבנות פעילות פלילית, כנופיות, יחידים וחולי נפש.

• 3% מקרי מוות בשוגג.

טכנית, "אלימות נשק" אינה הגורם ל- 30,000 קורבנות בשנה, אלא בערך ל-5,100 אירועים (17%). גם מספר זה עדיין יותר מדי? ובכן, נבחן את החלוקה הגאוגרפית של אותם מקרי רצח:

• 480 מקרי רצח (9.4%) היו בשיקגו.

• 344 מקרי רצח (6.7%) היו בבולטימור.

• 333 מקרי רצח (6.5%) היו בדטרויט.

• 119 מקרי רצח (2.3%) היו בוושינגטון (גידול של 54% משנים קודמות).

בעצם, כ- 25% מכל פשעי הנשק מקורם ב- 4 ערים בלבד. הנה ה"