13.4% מאזרחי ארצות הברית הם שחורים, אפרו-אמריקנים. פרק העבדות בהיסטוריה האמריקנית הסתיים רשמית לפני כ- 150 שנים. כתם מעיק על המורשת האמריקנית שנשאה את לפיד החופש וזכויות הפרט. אפליית שחורים נמשכה גם לאחר ביטול העבדות ועוגנה בחוקי ג'ים קרואו בסוף המאה ה-19. חוקים של הפרדה גזעית בין שחור ללבן בבתי ספר ציבוריים, בתחבורה ציבורית, במסעדות, איסור נישואים בין גזעיים ועוד. אפרטהייד. החוקים היו בתוקף עד לשנות השישים של המאה ה-20 ונאכפו בעיקר במדינות הדרום. מאמצע שנות השישים הסתיימה האפליה הממוסדת נגד שחורים.
למרות שחלפו כבר מספר דורות מאז שחרור האזיקים, וכ-50 שנים של שוויון זכויות מלא, הקהילה השחורה ביססה לעצמה תדמית שלילית סטראוטיפית כמעט בכל תחום, למעט אולי באגרוף ובכדורסל...
השחורים, כאחת מקבוצות "המיעוטים" באמריקה – מפגרים בהשכלה, בהכנסה, במגורים ובמעמד החברתי אחרי כל קבוצת גזע אחרת באמריקה – הרחק מתחת אסייתיים, יהודים, הודים, לבנים וגם היספאנים.
השחורים "מצטיינים" באכלוס בתי כלא, פשע, אלימות, רוצחים ונרצחים, משפחות חד-הוריות, תוחלת חיים נמוכה. הם מהווים את הנטל התקציבי הגדול ביותר, כקבוצה, על מערכות הסעד והתמיכה הממשלתית.
נתונים מאתר ה- FBI מעלים כי כ-43% מהנרצחים באמריקה הם שחורים. כ-90% מהם נרצחו בידי רוצחים שחורים. השחורים אחראים בערך ל-50% ממקרי הרצח (2014). מספר האסירים השחורים גבוה כמעט פי 3 מחלקם באוכלוסייה – כ- 600,000 אסירים שחורים לעומת כ-500,000 לבנים (2010).
על רקע המציאות העגומה, מפליא למדי שהעוינות הגלויה של כלל הציבור כלפי השחורים כה מאופקת. תורמת לכך התרבות האמריקנית של הפנמת רגשות, "רגשי אשם" קולקטיביים על תקופת העבדות, ורוח "הכלת האחר והשונה" הנפוצה. הממסד והציבור כאחד, מתאמצים מזה עשורים להכיל ולמזג את השחורים.
הגירה אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
אמריקה היא ארץ של מהגרים. עד לתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת ההגירה לארצות הברית הייתה כמעט חופשית, אניות מהגרים פקדו את נמלי אמריקה דרך קבע. מעת לעת היו גלי הגירה של קבוצות אתניות הומוגניות. נציין שלוש קבוצות בולטות:
אירים – כעשירית מתושבי ארצות הברית הם ממוצא אירי. גלי ההגירה הגדולים מאירלנד היו בשנים 1841-1890. מהם, כמיליון וחצי היגרו בעקבות הרעב הגדול באירלנד באמצע המאה ה-19.
איטלקים – אמריקנים ממוצא איטלקי מהווים כ- 5% מתושבי ארצות הברית. בשנים 1900-1914 היגרו לארצות הברית כ-3 מיליון מהגרים מאיטליה.
יהודים – מספר היהודים בארצות הברית מוערך בכ- 7.5 מיליון. כ-2% מהאוכלוסייה. גל ההגירה היהודי הגדול התרחש בשנים 1880-1920. בשנים אלה היגרו למעלה מ-2 מיליון יהודים לארה"ב, עיקרם ממזרח אירופה.
ראוי להתעכב על גלי ההגירה כדי לנסות להבין מדוע השחורים נותרו מאחור.
רוב המהגרים לאמריקה, ובייחוד בגלי ההגירה, היו "דלת העם". עניים ומדוכאים שחיפשו סיכוי לעתיד טוב. הם ברחו מדיכוי ופוגרומים כמו היהודים, נמלטו מעוני באיטליה או מרעב באירלנד. המהגרים, על פי ההגדרות המקובלות היום, נמנו עם "השכבות הנחשלות", "אשכול סוציאו-אקונומי נמוך". כמעט כולם לא ידעו אנגלית, חלקם אפילו לא ידע קרוא וכתוב בשפת האם.
הם חסכו פרוטה לפרוטה במולדתם ורכשו כרטיס באנייה לכיוון אחד. באמריקה לא חיכה להם "מרכז קליטה", לא "סל קליטה", לא "אולפן לאנגלית". לא היו "דמי אבטלה", לא "שכר מינימום", ולא בריאות וחינוך חינם או "מענק הסתגלות". הממשל האמריקני לא התערב בחייהם של המהגרים, לא היה משרד לקליטת עליה.
מיד עם הנחיתה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ידע המהגר שצריך לצאת לרחוב לחפש עבודה. בהעדר חוק שכר מינימום, לא קשה למצוא עבודה התחלתית בפרוטות בעבודות הקשות, המסוכנות והבזויות ביותר – זה יתרונם היחסי של מהגרים, בעיקר חסרי המקצוע. חריצות והתמדה עושים את שלהם. הדור הראשון חי לרוב בעוני דיבר בעיקר יידיש-אירית-איטלקית, הדור השני כבר דיבר וכתב אנגלית עם מעט מבטא זר, הדור השלישי כבר היה אמריקני לכל דבר.
אירים רבים, בעיקר פרוטסטנטים שהתיישבו באזורים חקלאים חיו במעמד של אריסים, קצת מעל למעמד של עבד. בתחילה עבדו תמורת קורת גג ומזון בלבד. הקתולים התיישבו בעיקר בערים והועסקו תחת שרביטם של "ראיסים" (אירים ותיקים) שסיפקו כוח אדם זול לתעשיות בהן נדרשה עבודה פיזית קשה תמורת תשלום נמוך. עבודות בניה קשות, חפירת תעלות, הנחת מסילות ברזל.
האירים זכו לייחס קשה ומפלה. דבקה בהם סטיגמה של שתיינים, רפי שכל, אלימים. מעסיקים העדיפו לשכור אירים על פני העסקת עבד שחור בעבודות מסוכנות כמו חומרי נפץ במחצבות, סבלות בנמלים. חייו של אירי היו שווים פחות מחייו של עבד שחור כי העבד נקנה על ידי המעביד תמורת כסף מלא. חיי האירי – בחינם. רבים סרבו להעסיק אירים או להשכיר להם דירות. המונח "נינה" היה נפוץ (No Irish Need Apply – NINA). שכונות של מהגרים אירים הותקפו באלימות בשנות ה-50 של המאה ה-19 בערים גדולות. עיקר הטענה נגד האירים הייתה "גזלת" מקומות עבודה.
חלפו מספר דורות והאירים השתלבו ונטמעו בחברה האמריקנית, נותרו רק בדיחות על אירים...
מיליוני האיטלקים שהיגרו לאמריקה בתחילת המאה ה-20, בעיקר לניו יורק, זכו לקבלת פנים שלילית כמו רוב קבוצות ההגירה. כמו קודמיהם, הם לא זכו לסיוע ממשלתי כלשהו ובכל זאת השתלבו תוך שני דורות בחברה האמריקנית.
2 מיליון מהגרים יהודים עניים ממזרח אירופה ורוסיה שהיגרו בתחילת המאה ה-20 מיהרו להקים ארגוני סיוע הדדי סביב בתי הכנסת וקהילות מאזורי מוצא משותף באירופה. יהודים עבדו בראשית דרכם בעבודות מלאכה זעירה כגון תעשיית הביגוד בסדנאות הזעה דחוסות (כינוי למתפרות הבגדים) ובעסקים זעירים. משפחות חסכו והשקיעו בהשכלת ילדיהם. הדור השני, המשכיל, כבר נהנה מהכנסה שהניב העיסוק במקצועות חופשיים תוך השתלבות בצמרת עולם התרבות, המדע והאקדמיה.
תוך כ-40 שנים היו היהודים למיעוט האתני העשיר והמשכיל בארצות הברית. כך גם כיום.
הצלחת היהודים באמריקה בולטת על רקע האפליה הקשה שהייתה מנת חלקם. אישי ציבור אמריקנים בולטים הפגינו אנטישמיות. באוניברסיטאות הצמרת הוטלו מכסות על קבלת יהודים (כי היו "יותר מידי" סטודנטים יהודים...). פרנקלין דלאנו רוזוולט כיהן כחבר המועצה של אוניברסיטת הרווארד (ומאוחר יותר כנשיא ארה"ב) קבע בעצמו מכסות להגבלת מספר הסטודנטים היהודים. ב- 1923 היה רוזוולט מודאג מכך ש"שליש מהסטודנטים שהתקבלו להרווארד היו יהודים" ופעל אישית להנהגת מכסה – לא יותר מ-15% יהודים באוניברסיטה! כך קרה גם באוניברסיטאות אחרות.
יהודים סורבו בקבלה למועדונים, בקבלה לעבודה למוסדות ציבור, לבתי חולים, משרדי עריכת דין ועוד.
המשותף לכל גלי ההגירה לאמריקה: מיליוני מהגרים עניים שנתקלו בקבלת פנים עוינת, לא זכו לשום סיוע מהמדינה, אך למרות זאת ביססו את מעמדם והשתלבו בעבודה קשה בחברה האמריקנית תוך מספר עשורים.
שני נערים שחורים פוסעים מולכם על המדרכה ברחוב צדדי...
אי אפשר להשוות בין סבל לסבל – בין העוול לשחורים לבין רמיסת אירים או אפליית יהודים. אבל קשה להימנע מהשאלה מדוע השחורים לא מצליחים להיחלץ מהתחתית.
אין באמריקה אפליה רשמית-ממסדית נגד שחורים כבר עשרות שנים. להיפך, יש אפליה לטובה, "אפליה מתקנת". יש להניח שאנשים לבנים או הלבן-למחצה (היספאנים והודים לדוגמה) מפתחים, באופן פרטי, יחס מעורב אל הקהילה השחורה.
רשמית, כמעט כל אמריקני לבן שנשאל, יישבע שאינו מפלה וכי הוא נטול דעות קדומות נגד שחורים. אבל גם מי שנמנה עם "שמאל מתקדם" יתקשה לשקר לעצמו למרות העמדת הפנים החיצונית. כאשר צעיר לבן חוזר לביתו ברגל מהפגנה "נגד הגזענות", וברחוב הצדדי מתקדמים מולו שני צעירים שחורים – פעימות ליבו מגיבות באופן שונה מאשר לו היו מתקדמים לעברו 2 נערים לבנים.
כך או כך, השחורים התדרדרו למקום בו הם שקועים בעשורים האחרונים – מקום גרוע. מציאות זו יוצרת תדמית סטריאוטיפית מוצדקת: קשה לאהוד שחורים שבוזזים חנות של נייק או זארה? מכאן ועד לחשש סטריאוטיפי משני נערים שחורים תמימים שפוסעים על המדרכה המרחק קצר.
נניח שהשחורים הם גל הגירה חדש לאמריקה... מהגרי שנות ה-60
לא נשכח את תקופת העבדות שהסתיימה לפני כ-150 שנים, אבל ננסה לבחון את השחורים כ"גל הגירה" גדול של כ-20 מיליון איש שהגיע לחופי ארצות הברית באמצע שנות ה-60, השנים בהן בוטלו שרידי האפליה הממסדית והחל עידן של תמיכה והעדפה.
אם כך, מדובר בגל הגירה דמיוני עם יתרונות רבים שלא היו לגלי הגירה קודמים. ראשית, היה איסור מוחלט על אפליה נגדם. שנית – כולם, מקטן ועד למבוגר דוברי אנגלית אמריקנית ויודעי קרוא וכתוב באנגלית. נתוני פתיחה ששום מהגר בעבר לא זכה להם. שלישית – "המהגרים" השחורים הגיעו אל חופי ארצות הברית ותוך מספר שנים זכו לחוקי "אפליה מתקנת" שהונהגו על ידי ממשל הנשיא ג'ונסון (Affirmative Action). עדיפות בקבלה לקבלת משרה ציבורית, עדיפות באוניברסיטאות, איסור על מבחני מיון לעבודה ששחורים עלולים להיכשל בהם. (הקדשנו לכך כתבה נפרדת כאן באתר).
ההעדפה המתקנת הפכה ל"אופנה" גם בסקטור הפרטי. תאגידים וארגונים רבים שמו להם כמטרה לקדם שחורים כדי לשוות לארגון תדמית "מתקדמת" שתואמת את ציפיות החברה האמריקנית והתקשורת. דירקטור שחור במועצת המנהלים תורם ליחסי הציבור ולתדמית התאגיד. תקינות פוליטית במיטבה. שום גל מהגרים בעבר לא זכה ליחס כזה.
מלכודת הדבש – מדינת הרווחה האמריקנית
הנשיא לינדן ג'ונסון מימש בשנים 1964-65 את חזון "הגדלות החברתית" (אולי קיים תרגום אחר ל- The Great Society). מערך חוקים "חברתיים" (סוציאליסטים) שהפך את ארצות הברית למדינת רווחה. הייתה זו "הפעימה השנייה" להעצמת מעורבות המדינה בחיי הפרט, בהמשך לצעדיו של הנשיא פרנקלין רוזוולט בשנות ה-30 (ה"ניו-דיל").
הנה רק חלק מהרפורמות החברתיות: מדיק-קר (Medicare) – ביטוח בריאות על חשבון המדינה למבוגרים מגיל 65 התכנית מכסה כמעט את כל ההוצאות הרפואיות. מדיק-אייד (Medicaid) – ביטוח בריאות למעוטי הכנסה על חשבון המדינה. ג'ונסון הכריז "מלחמת חורמה בעוני" (כידוע, היום העוני באמריקה כבר הודבר ואיננו...) במסגרתה נחקקו חוקים רבים ל"הדברת העוני", ונולדו "זכויות" רבות. הוקמה רשות פדרלית לתמיכה במבוגרים מעל גיל 60, עיקר פעילותה מתבטא בהזרמת תקציבים למדינות למימון תכניות מקומיות. חוקק חוק ההזדמנויות הכלכליות במסגרתו מוזרמים תקציבים פדרליים למדינות לצורך "מלחמה בעוני", הרחבת השכלה ורשת ביטחון לעניים ומובטלים.
ג'ונסון הנהיג את חלוקת "תלושי המזון" (Food Stamps) – תלושים לרכישת מזון על חשבון המדינה, להם זכאים היום כ-40 מיליון אמריקנים. מימון חינוך יסודי ועל-יסודי על חשבון המדינה. וכמובן חוק ביטוח לאומי נדיב שראשיתו בשנות ה-30. רשימה ארוכה של חוקים חברתיים נחקקו בשנים 1964-69; כן הוקמו עשרות רשויות פדרליות "חברתיות" באותה תקופה.
השחורים לא רק הוכרו רשמית כשווי זכויות, רוב רובו של הציבור האמריקני הלבן הפנים והאמין בכך. רוב הציבור ראה באפליה המתקנת הכרח. הציבור אפילו היה מוכן להקריב את ערך השוויון בו אמריקה התהדרה ולהפלות לרעה בני גזעים אחרים על רקע צבע עור כדי לקדם שחורים. הממשלה התערבה בהרכב הגזעי של האוניברסיטה ודרשה לקבל סטודנטים שחורים גם אם לא עמדו בתנאי הקבלה – אתה שחור? התקבלת! אתה סיני או יהודי? עוף לסוף התור! את האפליה מכנים, כמיטב מסורת השמאל, במילה אחרת שמסתירה אמת – diversity (גיוון חברתי).
נמשיך בסימולציה של כאילו-מהגרים: כ-50 שנים חלפו מאז "הגירתם" של כ- 20 מיליון שחורים לארצות הברית. הם נקלטו בתנאים פנטסטיים ששום קבוצת מהגרים קודמת לא זכתה. 50 שנים בהן המדינה עטפה את השחורים בסיוע בכל תכנית שניתן להעלות על הדעת; 50 שנים של תקציבי עתק שהוזרמו; מאות מוסדות תמיכה ממשלתיים הוקמו וליוו את השחורים, מאות אלפי עובדי מדינה שקדו על רווחת השחורים ושילובם בחברה; אפילו את החוקה כופפו למענם – הותרה אפליה נגד אחרים למען המטרה הנעלה – שילוב השחורים.
קשה להימנע מהשאלה איך כל המהגרים שאינם שחורים השתלבו, ללא כל עזרה ממשלתית, ואילו מצבם של השחורים רק הורע – למרות מעטפת הדבש וכפפות המשי? עוד יותר מפתיע כיצד מהגרים שחורים מניגריה, ברבדוס או ג'מייקה התקדמו במעלה הסולם החברתי והכלכלי בניגוד לשחורים אמריקאים שנותרו מאחור. מסתבר שהאפליה הכביכול "ממסדית" לא תקפה לגבי כל השחורים.
כיצד ייתכן שלאחר כל טריליוני הדולרים (28 טריליון דולר - פי 6 ויותר מתקציב המדינה השנתי הפדרלי!) שהושקעו, טענו המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות בפריימריס האחרונים שצריך להכפיל ולשלש את התמיכות: אליזבט וורן הציעה לגייס תקציבים באמצעות "מס עושר" וקנסות על פייסבוק וגוגל, אלכסנדריה קורטז לחלק מחדש את העושר באמצעות מס הכנסה של 70%, חוליאן קסטרו הציע להרחיב את האפליה המתקנת ואוניברסיטה חינם, קורי בוקר ואחרים דורשים להזרים כסף באמצעות "פיצויים" לצאצאי העבדים.
הם טוענים למעשה שמדינת הרווחה האמריקנית קרסה, נכשלה – לכן צריך להגדיל את המינון, ונראה מה יקרה לשחורים בעוד 50 שנים. אף אחד מהם לא שאל כיצד המהגרים הקודמים, חסרי הכול, נחלצו מהתחתית ללא עזרת המדינה אבל רק השחורים נותרו דפוקים למרות צלוחית הדבש?
ארבע אפשרויות עיקריות
הסיבה הראשונה: אולי הגזע השחור דפוק גנטית? אולי תקופת העבדות גרמה לטראומה פסיכולוגית שעוברת בתורשה? קשה לבדוק וקשה להוכיח. בעצם, אסור אפילו להציע ולבדוק היפותזה כזאת, סוף העולם. גזענות.
אפשרות שניה טוענת: מדינת הרווחה האמריקנית לא נכשלה, אלא לא יושמה נכון. טיעון דומה להגנה על הקומוניזם – "הרעיון מצוין אך היישום לא היה נכון". בעיה קטנה: טרם נמצא הגאון שיודע איך "ליישם נכון"?
האפשרות השלישית הועלתה למעשה על ידי הדמוקרטים שהתחרו על המינוי למועמדות לנשיאות: המדינה השקיעה פחות מידי, צריך להגדיל השקעות ולהרחיב פי כמה את מדינת הרווחה.
האפשרות הרביעית בהמשך...
השחורים "נחתו" באמריקה אחרת, לא אמריקה של המהגרים הקודמים
לרוע מזלם של השחורים הם "נחתו" באמריקה בעיצומה של מדינת הרווחה "המודרנית". התמזל מזלם של גלי הגירה אחרים שהגיעו לאמריקה, חסרי כל, טרם הקמתה של מדינת הרווחה האמריקנית.
המציאות הכריחה מהגרים קודמים לסמוך על עצמם, על כשרונם ועל סיוע הדדי וולונטרי בלבד. היה הכרח לעבוד קשה כדי להתקיים ולהתקדם – לסמוך על פרי עמלם למחיה בהווה ולחיסכון לעתיד. את המורשת הזאת של אחריות אישית הם הנחילו גם לדור השני שכבר גדל אל שפע יחסי.
המהגרים שקדמו לשחורים הגיעו אל חופי המדינה החופשית בעולם, רחוקה מעריצות מלך ודוכס; רחוקה ממחויבות לכנסיה ולבישופ. ארץ עם מינימום חוקים, מעט תקנות וביורוקרטיה, כמעט ללא גילדות מקצועיות בחסות המלך או איגודים מקצועיים בחסות החוק. אפשר היה לרכוש קרקעות זולות ולעסוק בחקלאות, קל היה להקים דוכן רוכלות ברחוב, מותר לפתוח מתפרה בבניין מגורים ומפעל במרתף. קל לקנות חלקת קרקע ולבנות.
לדוגמה: בין השנים 1916 לשנת 1960 תקנות הבנייה של ניו יורק (תב"ע) נערכו מחדש כ- 2,500 פעמים וצמחו מחוברת דקה לספר של 420 עמודים.
בהעדר "חוקי עבודה" קל היה למהגר חסר מקצוע למצוא מקום עבודה בשכר התחלתי נמוך מאד, להוכיח את יכולותיו ולהתקדם עם הזמן. לא היה חוק שכר מינימום.
השחורים נחתו באמריקה אחרת: לא עוד מדינת החופש שפגשו דורות קודמים של מהגרים. השחורים, שאמורים היו להשתלב ללא אפליה, נתקלו במדינה עמוסת רגולציה וחוקים מכבידים. חוק שכר מינימום מנע העסקת צעירים שחורים חסרי כישורים בשכר התחלתי נמוך, הם נשארו ברחוב.
מדינת הסעד סיממה את רוב השחורים בסיוע ובתמיכה כלכלית מכל סוג שהוא, הרגילה אותם לסם של קצבאות ותמיכות. כמו כל סם שמתמכרים אליו, צריך להעלות מעת לעת את המינון כדי לשמור על אותה רמת ריגוש.
לתא המשפחתי המסורתי, אבא-אימא-ילדים, היה יתרון כלכלי וחברתי באמריקה הישנה. אבא מתמחה בעבודה מחוץ לבית, אימא צמודה לילדים ודואגת לחינוך, או כל המשפחה עובדת בעסק המשפחתי הזעיר. ילדים הבינו משחר נעוריהם שרווחה מושגת בעבודה קשה. אין מתנות.
מה ראה הילד השחור? משפחה עם הורה אחד, אימא הולכת לדואר לקבל צ'ק מהמדינה ואם היא קצת עובדת – הילדים נשארים לבד, "מתחנכים" ברחוב השחור ומתפתים לפרנסות "קלות". אימא הולכת לסופרמרקט עם תלושי מזון ללא כסף בארנק. אסור לילד לספר שאימא עובדת ב"שחור" כי אז הם יאבדו את קצבת האבטלה ותמיכות אחרות. בהמשך הילד שומע קללות נגד המדינה על הקצבה "הנמוכה מידי". האימא לא מתחתנת כי אז קצבאות התמיכה יקוצצו. האימא "נשואה" למדינה.
הילד אינו מעריך עבודה כי הרווחה מגיעה מהממשלה, אינו מעריך את זכות הקניין כי מה שיש להם בבית הם "קיבלו". הוא מבין שגם אחרים "מקבלים" וכנראה על חשבונו – כך מסבירים לו המנהיגים הסוציאליסטים. הוא לומד שאי השוויון אינו נובע מהבדלים בכישרון ועבודה אלא בגלל ש"האחרים מקבלים יותר" וב"חלוקה" לעולם יהיה אי-צדק.
מכאן ועד לביזה של חנות נייק בשדרה במנהטן המרחק קצר. החנות שייכת ל"אף אחד". אין זכות לקניין – המדינה היא שמחלקת את העושר.
מעל ל- 77% מהילדים השחורים יש הורה אחד בלבד. מחקר ב-2006 העלה כי הסיכוי של גבר לבן בגילאי 30 – 34 להגיע לכלא עמד על 2.9%. הסיכוי של צעיר שחור גבוה פי שבעה – 20.5%. מסתבר שרוב הצעירים השחורים, שאינם בוגרי תיכון, עברו דרך הכלא לפחות פעם אחת במהלך חייהם עד גיל 34.
השמאל עשיר בניסיונות שווא של הנדסה חברתית, תיקון החברה האנושית בכוח. הניסיון עם השחורים – לקדם אנשים בזכות צבע עורם – נכשל.
מדינת הרווחה האמריקנית גרמה אסון לשחורים, לא פתרה שום בעיה. יתר על כך, קיומה של מדינת רווחה אינו מוסרי כי הוא כרוך בכפייה ובהפרת זכויות הפרט. מדינת הרווחה חייבת להחרים משאבים, לגזול את פרי עמלו של המוכשר והמצליח כדי לתת לאחרים. שוב ושוב מסתבר שמדינת הרווחה גם אינה מסוגלת לתת פתרון טכני.
רוח רעה נושבת מאמריקה. קשה להאמין שיהיו באמריקה שותפים רבים להשקפותינו.
מוטי היינריך
הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה
סרטון של קנדיס אוואנס, בלוגרית שחורה – ג'ורג' פלויד אינו גיבור הקהילה האפרו-אמריקאית. הגרסה ללא כתוביות בעברית עם למעלה מ- 80 מיליון צפיות!!
ניתן לצפות בסרט מומלץ נוסף שעלה רק אתמול (19/06/20) באתר "הדוד תום". הצפייה (אנגלית ללא כתוביות) כרוכה בתרומה של 20$.
כתבה מצויינת
״ מעל ל- 77% מהילדים השחורים יש הורה אחד בלבד״ זו הסיבה. למה זה? מגע האנטי מידאס הממשלתי (הממשלה נגעה וזה הפך לחרא) - המלחמה בעניים ותוכניות שימור העוני אם באמת אכפת לאדם מעניים הוא צריך לקרוא לביטול מדינת הרווחה. לצערנו מדינת הרווחה הן מטעי הבננות ושדות הכותנה המגדלים ציבור בוחרים דמוקרטייםJewish Life Matter – JLM
צריך להקים תנועה יהודית עממית שתשרוף את ברצלונה וגרנדה, תנתץ את הפסל של פרדיננד ואיזבלה , מלכי גרוש ספרד. לא נשכח את הרומאים והשואה שהם הביאו עלינו. ננתץ לרסיסים את שער טיטוס ברומא עם תחריט של העבדים היהודים נושאי מנורת המקדש. נעלה באש את הבונדסטאג בברלין. נבזוז את חנויות הכלבו בגרמניה שקמו על חורבות החנויות בבעלות יהודית שהוחרמו.נשרוף באמריקה את כל הסמלים הקשורים לרוזוולט, הנרי פורד, וולט דיסני - כולם אנטישמים ידועים. JLMיש עוד הבדל מהותי
אני מסכים מאוד עם המקנה שמדיניות רווחה עושה נזק גדול, גם ובעיקר לציבור שכביכול נהנה מהרווחה.אבל יש עוד הבדל מהותי בין השחורים לשאר המהגרים.כמו שכתבת, הדור הראשון למהגרים בקושי דיבר אנגלית,הדור השני דיבר עם מבטא, והדור השלישי כבר אמריקאי לכל דבר ועיניין. בגלל שקשה עד בלתי אפשרי להבחין בינו לבין אמריקאי לבן אחר כשהוא מדבר ללא מבטא.לעומת זאת, עבור שחור, גם דור שלישי יהיה שחור. ההבדל הזה שומר אותם בסטטוס דור ראשון גם אחרי מספר דורות.המשך
כמה מהמצב הנוכחי של השחורים בארהב קשור למידיניות הרווחה וכמה מזה קשור לצבע העור שנשאר שונה לאורך דורות? אני חושב שלעולם לא נדע.אבל אילו צאצאי השחורים היו הופכים לעור לבן אחרי 3-4 דורות כנראה שהיו במצב שונה לגמרי היום פשוט עם או בלי הרווחה. וזה מה שקרה למהגרים אירים יהודים ולבני עור אחרים.לגבי הודים, סינים וכו' ההשוואה יותר נכונה אבל היום יש המון מהגרים אסיאתיים מושכלים שעובדים ההייטק בעמק הסיליקון. עם סטראוטיפ של גאון הייטק יותר קל להסתדר מאשר סטראוטיפ של פושע. השילוב של המצב שנוצר עם צבע עור שלא דוהה לאורך דורות מביא אותם למצב שקשה להחלץ ממנו.מידיניות הרווחה לא עוזרת אבל בכלל לא בטוח השחורים היו נחוצים ממצב הדור הראשון גם לו 'הגיעו' לארהב עם האחרים.תופעה מסובכת ולא מובנת
כול אחד מוצא הסברים הנובעים מהדעה הקודמת שלו ולאו דווקא מהעובדות הקשורות לנושא.להגיד שמדינת הרווחה אשמה בבעיות החברתיות הקשורות לשחורים - זו הפשטה מוגזמת - כלו היותר נכון חלקית מאד.יש למדינת הרווחה אשמה חלקית. למשל: אם נותנים לאם חד הורית (שחורה או לבנה) דירה בחינם בדיור ציבורי וקיצבת משפחה "כדי לעזור לה" - אז תתפשט ותגדל מאד התופעה של משפחה או אם חד הורית.ברירה טבעית
הבעיה של השחורים (בהשוואה למהגרים אחרים) היא הרבה יותר מסובכת. סיבוך אחד הוא זה שחי ציין למעלה - צבע העור לא נעלם תוך דור או שניים.אבל יש עוד הרבה גורמים. למשל - בחירה טבעית.המהגרים הלבנים שבאו לארה"ב במאה ה 19 ותחילת ה 20, היו לרוב האנשים הכי מוצלחים, בעלי יוזמה, אומץ, מוטיבציה, וגם שכל בתוך החברה ממנה באו. צריך את כול התכונות האלה כדי להחליט לעזוב את ביתך וארצך הישנה ולצאת להרפתקה למקום חדש לא מוכר. האנשים רפי השכל, החלשים, חסרי הדחף נשארו מאחור בארץ הולדתם. כלומר - הייתה בחירה טבעית של אנשים חזקים שהיגרו.לעומת זאת אצל השחורים הבחירה הטבעית הייתה הפוכה. אלה שהגיעו לארה"ב בתור עבדים הם החלשים והנרפים ביותר בתוך חברתם באפריקה - כי החלשים נפלו בשבי (של שבטים שחורים אחרים) ונמכרו לעבדות. החזקים נלחמו, ברחו, או הסתתרו והתחמקו.יש עוד גורמים...למשל התרבות והידע הבסיסי או ההתפתחות של החברה שממנה באו המהגרים. לא דומים מהגרים שבאו מארצות מפותחות יחסית באירופה - למהגרים שבאו מאפריקה... כלומר - ההתפתחות, הסביבה, התרבות של ארץ המוצא גם כן השפיעו.דברי הגברת השחורה
גברת שחורה אחת מארה"ב (לא זוכר מי) אמרה פעם נכון מאד: השחורים צריכים להתפלל ולהודות לאלוהים (ולסוחרי העבדים) שלוש פעמים ביום כול יום על ששפר גורלה והביאו את אבות-אבות-אבותיה מאפריקה לארה"ב (בתור עבדים). אחרת היה נגזר עליה לחיות באפריקה עד היום... עדיף פי 1000 לחיות בארה"ב, עם ההפליה והגזענות, מאשר באפריקה...ולבסוף: קולקטיביסם
יש נטייה מוגזמת לראות הכול דרך משקפיים קולקטיביסטיות - שחורים מול לבנים או "איטלקים" מול "אירים".בני אדם הם פרטים לא רק מופע של הקבוצה שלהם. כול אחד יש לו את הכישורים האישיים שלו והאופי שלו והיכולות, והשאיפות - בין אם הם לבנים ובין אם שחורים. ויש עניים ויש עשירים ויש מוזיקאים ויש ציירים ויש מהנדסים בכול הקבוצות האלה (שחורים ולבנים).ויש שחורים מוכשרים ומצליחים רבים - כתוצאה מתכונות אישיות, ויש מסוממים ופושעים (לבנים ושחורים) שתכונותיהם האישיות הביאו אותם למצבם הירוד.בני האדם הם בני אדם - הם ישות אוטונומית עצמאית, שחושבים, מרגישים ופועלים באופן אישי.חמור מאד הוא להסתכל על הכול מההיבט הקולקטיבי בלבד ולהצהיר שכול מה שקורה הוא בגלל שאתה משתייך לקבוצה זו או אחרת או בגלל צבע עורך, או בגלל המלוכסנות של העיניים.בני אדם הם בני אדם קודם כול, וחברים (בעל כורחם) בקבוצה זו או אחרת (כמו גזע או מין) - רק אח"כ. החברות בקבוצה היא בהחלט גורם קיים ומשפיע, אבל לא הגורם היחידי ולדעתי גם לא הגורם המכריע.יעקב הגזען...
יעקב אומר שהברירה הלא-טבעית שטמונה בראשוני העבדים שנחטפו באפריקה ("החלשים והנרפים") יצרה באמריקה גזע שונה ולא-טבעי של שחורים. כלומר, יש להם "פגם גנטי". אולי השערה זו נכונה אבל אין בעולם חוקר אמיץ שיעז לבדוק זאת, אם בכלל אפשר לבדוק. זה ניחוש כמו כל הניחושים. הרבה יותר הגיוני שמדינת הסעד תקעה אותם ואז נוצר מעגל סגור של תדמית שרואה כל שחור כדפוק, כי חלק ניכר מהם באמת דפוקים. נבואה שמגשימה עצמה. אבל איך יוצאים מזה? אם ישרפו עוד חנויות זה יעזור? אם יהיה חוק שלשוטרים מותר לירות רק בפושעים לבנים זה יעזור?שחורים מצליחים
מהגרים שחורים "חדשים" - שמהגרים כעת - למשל מניגריה - דווקא מצליחים. שוב פועלת הברירה הטבעית - המהגרים מרצון (גם מאפריקה) הם - באופן אישי - אנשים טובים. (גם הסלקטיביות במתן וויזות לעשירים ומשכילים פועל כסלקציה).נכון - ההשערה אי אפשר להוכיח - כמו שאי אפשר להוכיח שום דבר אחר בתחום זה של "למה עם א' מצליח ועם ב' נכשל?"ודרך אגב: לא נכון ששוטרים הורגים יותר שחורים מאשר לבנים.וגם - חלק גדול מהשוטרים בערים גדולות הם שחורים.הנכון הוא שהשחורים הרבה יותר פעילים בעולם הפשע האלים - פשע ברחובות, וחלק גדול מאד ממעשי הרצח הם שחורים על שחורים. והשוטרים מפחדים יותר מפושעים שחורים.ובסוף: יש גם גזענים. ויש גם מטומטמים...הבעיה עם האידאולוגיה השמאלנית היא שהיא מנסה כול הזמן לתקן את העולם ול"חנך מחדש". זה לא שלא היה רצוי שהאנשים יהיו יותר טובים - אבל אנשים הם מה שהם... קשה לשנות, בייחוד אי אפשר לשנות בכוח.no go zone
בסוף יהיה כמו בצרפת - יש שכונות או רבעים שהשוטרים לא נכנסים לשם - הם מפחדים מעימותים.גם כעת, כשההוראה לשוטרים היא לא להתערב ולא להפעיל אלימות נגד הבוזזים בערי ארה"ב - השוטרים נוח להם - למה לעבוד קשה? זו החנות שלהם שנשרפת?בסוף - העשירים שוכרים שומרים פרטיים, והעניים נטושים לחסדי הפושעים.גם צדיקים סובלים
אתה שומע סיפורים קוראי לב על שוטרים שמטרידים אנשים שחורים, גם שחורים שהם אנשים טובים ונורמטיביים, פרופסורים או אומנים ידועי שם. עוצרים אותם, עורכים חיפושים, משפילים...במידה רבה זה נובע מהסטראוטיפ של "השחור הפושע" - כלומר - גם הצדיקים סובלים בגלל הרשעים. (ובמידה מסוימת זה נובע מגזענות) אין צדק....אבל... עכשיו, כשבזזו ושרפו והרסו את כול מרכזי הערים בארה"ב - בטח הסטראוטיפ ישתנה...מדינת הסעד יצרה אותם
ההשערה שמדינת הסעד יצרה את כול הבעיות עם השחורים ועם המסוממים ... זה ניחוש לא סביר.הבעיות הרבות (כולל גזענות) היו קיימות לפני מדינת הסעד ויש להן שורשים היסטוריים עמוקים.לראות את מדינת הסעד כגורם הראשי או העיקרי לבעיות החברתיות החמורות שיש בארה"ב בייחוד עם השחורים ושמתגלות במיוחד במהומות הנוכחיות - זו הגזמה גסה.כמו בצרפת ???
יעקב אמר/ה : למה לא כמו בישראל ??? השוטרים בארץ כבר מזמן לא אוכפים את החוק במגזר הערבי , דרום תל אביב כבר הופך לאט לאט לאיזור ללא חוק.ובכלל החוק בישראל מאוד מאוד סלקטיבי ודי אנטישמי אם להודות במציאות"פגם גנטי"
"הסיבה הראשונה: אולי הגזע השחור דפוק גנטית? אולי תקופת העבדות גרמה לטראומה פסיכולוגית שעוברת בתורשה? קשה לבדוק וקשה להוכיח. בעצם, אסור אפילו להציע ולבדוק היפותזה כזאת, סוף העולם. גזענות."למעשה, בדקו היפותזה בספר "bell curve" ששם נטען (ובוסס) שממוצע הIQ של השחורים הוא הנמוך ביותר ועומד על 85, (לצורך הבנה מדובר ב100 נקודות הפרש בין לבנים לשחורים בפסיכומטרי). חלק בתגובות הציעו תאוריה שהשחורים החלשים הם אלו שהגיעו לאהרב באמצעות העבדות, "לה שהגיעו לארה"ב בתור עבדים הם החלשים והנרפים ביותר בתוך חברתם באפריקה" כדאי לציין שממוצע הIQ במקומות האלו עומד על 70, (אולי התאוריה לא נכונה? אולי התרבות האמריקאית העלתה את ממוצע הIQ של החלשים? WHO KNOWS?) בכל מקרה, הבדלי הIQ בחברה האמריקאית בין אם הם הביצה או התרנגולת (גנטים, סביבתיים או שילוב של השניים) מסבירים המון על אותה חברה, לדוגמא לגבי יהודים ממוצא אירו-מזרחי ממוצע הIQ של אלו 115! (הכי גבוה בחברה האמריקאית). נראה שגורם הIQ מצליח להסביר בצורה סבירה את המצב של השחורים, אם משווים בין לבן לשחור בסיכויים להיכנס לעוני ללבן זה עומד על 5% בערך, ולשחור על 20-30 בערך, אך מסתכלים על שחור עם ממוצע IQ של 100 ללבן (שגם לו ממוצע של 100) הסיכויים כמעט משתווים.IQ וגזע
IQ זו תכונה אישית. אין קשר בינה וצבע העור. יש שחורים עם IQ גבוה ולבנים עם IQ נמוך.יש להתייחס לאנשים כאינדיבידום - כפרטים ולא כחלק מעדר. צבע עור שחור אינו מצביע על טמטום וגם לא על נטייה לפשע.זה האידאל. מובן שהאידאל הזה לא מיושם במציאות...למשל: אלה ששואלים "למה מספר השחורים באוניברסיטאות נמוך ממספרם באוכלוסייה" שואלים שאלה גזענית. אלה שטוענים שיש לתת עדיפות לבעלי עור שחור בקבלה לאוניברסיטה (אפלייה מתקנת") הם גזעניים. לא צריך להיות קריטריון של גזע בקבלה לאוניברסיטה או במקומות העבודה או בשום מקום אחר - לא לרעה ולכן גם לא לטובה. מי שבכלל סופר ובודק כמה סטודנטים שחורים יש ביחס ללבנים - הוא גזען... כמו מי שסופר מה הרמה "הממוצעת" של ה IQ של השחורים.אין כזה דבר "רמה ממוצעת". רמת ה IQ היא תכונה אישית. ד"א - מישהו בדק את ה IQ של גברים לעומת נשים? בטוח שלא. אף אחד לא רוצה להסתכן בלינץ'.חוזר: למה השחורים תמיד בסוף?
יעקב אמר/ה : בדקו. הממוצע זהה ההתפלגות גבוהה פי שלוש בגברים. מה שאולי מסביר קצת למה יש יותר גברים בקיצון (התחתון והעליון) מנשים. עם זאת העולם האמיתי הוא לא d&d מספר סטטיסטי הוא חסר משמעות שמסתכלים על אינדיבידואל והוא גם לא מאוד עוזר לבדו שמסתכלים על קבוצהגם אם בדקו
אני לא בטוח שהעזו לפרסם תוצאות אמת. אלא אם כן עשו את הבדיקות לפני, נגיד, 80 שנה, אז האווירה הייתה אחרת. היום - יש אמיתות שאסור לבטא.אבל - עצם הניסיון למדוד את הבלתי ניתן למדידה - הוא משחק או התעסקות בדברים חסרי שחר. אף אחד לא יודע מה מבחני ה IQ, כמו מבחנים פסיכומטריים - מודדים. אולי הם מודדים משהו ואולי לא.אז - מדידת IQ לפי צבע העור - זה אבסורד כפול - אתה מודד כלום על כלום. זה מצביע יותר על האובססיה של המודד מאשר על הדבר הנמדד.חוזר: למה השחורים תמיד בסוף?
יעקב אמר/ה : אני מסכים. פחות משנה איזה ציון קבלת במבחן זה או אחר, יותר משנה האם גדלת בבית עם שני ההורים שלך והאם חוית התעללות כילד. אלו דברים שקל יותר ללמדוד וקל יותר לשפר בין דורותכתבה מצויינת
יישר כוח.IQ וגזע
"IQ זו תכונה אישית. אין קשר בינה וצבע העור. יש שחורים עם IQ גבוה ולבנים עם IQ נמוך." זה נכון שזו תכונה אישית וברור שיש שחורים עם IQ גבוה ולבנים עם IQ נמוך. אבל מבט על הממוצעים נותנת לנו תמונה חד משמעית שלהתעלם ממנה זו בורות מרצון (רק אציין שלאותם ממוצעים אין שום משמעות ליחידים, אם אפגוש אדם אחד שחור ואחד ולבן לא הוכל להסיק שום דבר על מנת המשכל שלהם רק מפני שממוצע הקבוצות שלהם שונה, אך אם אם תתן לי קבוצה גדולה מספיק של שחורים ולבנים אוכל לנחש לא רע לפי אותם ממוצעים) "יש להתייחס לאנשים כאינדיבידום - כפרטים ולא כחלק מעדר."אין ספק בכך, אבל אם אנחנו רוצים להבין תופעות במאקרו הממוצעים עוזרים לנו לדוגמא "למה יש פחות שחורים באוניברסיטאות" (שזו באמת שאלה מיותרת לדעתי) ממוצע הIQ עוזר לנו להסביר דברים כאלו."למשל: אלה ששואלים "למה מספר השחורים באוניברסיטאות נמוך ממספרם באוכלוסייה" שואלים שאלה גזענית...... כמו מי שסופר מה הרמה "הממוצעת" של ה IQ של השחורים."אלו לא שאלות "גזעניות" (מה זה בכלל שאלה גזענית? רק הכרזה יכולה להיות גזענית) כשלעצמן אלו שאלות סוציולוגיות ששווה לתת עליהן את הדעת. אני כן מסכים שלהכריז שמספר השחורים באוניברסיטאות נמוך ממספרם באוכלוסייה טוב או רע זה גזעני, אבל השאלות כשלעצמן אינן גזעניות"מישהו בדק את ה IQ של גברים לעומת נשים? בטוח שלא. אף אחד לא רוצה להסתכן בלינץ'."מישהו עשה וקיבל לינץ'. ההבדל שנמצא הוא כפי שנאמר בתגובה אחרת שסטיית התקן גבוהה יותר אצל גברים (כלומר הממוצע שווה אבל יש הרבה יותר גברים עם IQ גבוה מנשים ויש הרבה יותר גברים עם IQ נמוך מנשים עם IQ נמוך). מעניין להגיד שהתופעה של "סטיית תקן גבוהה יותר אצל גברים מתקיימת אצל הרבה תכונות אחרות (כמו יכולת מילולית)"אף אחד לא יודע מה מבחני ה IQ, כמו מבחנים פסיכומטריים - מודדים. אולי הם מודדים משהו ואולי לא."זה לא נכון. ג'ורדן פיטרסון ניסח את זה בצורה הכי טובה שאפשר: אם אתה לא "קונה" את הממצאים של חקר האינטליגנציה באותה נשימה אתה יכול לזרוק את כל שאר הדברים שאנחנו יודעים על פסיכולוגיה. הסיבה לכך היא שIQ זה הפקטור שמצליח לנבא הכי טוב מבין כל הפקטורים האחרים שאנו מכירים הצלחה בחיים, כמובן שלא בצורה מושלמת (אפילו לא קרובה למושלמת), אבל הכי טובה שמצאנו עד היום. למעשה כמעט כל דבר שתצליח לדמיין שקשור להצלחה בחיים IQ מצליח לנבא חלק מזה, הסיכוי למות בתאונת דרכים, אבטלה, עוני, הצלחה באקדמיה, כמה יפה תיהיה בת הזוג שלך, וכולי.רק אציין שברור שIQ זה לא הכול בחיים, יש הרבה פקטורים אחרים בחיים שמשפיעים על חיים של בן אדם (כמו לגדול בבית חד הורי כפי שצויין פה, מוטיבציה וכולי) כך שביחד אלו משפיעים יותר מIQ.גזענות במיטבה
קראתי המאמר והזדעזעתי!במסווה של "מחקר" או סיבות למה השחורים בארה"ב לא הצליחו לעומת האחרים הינה בסיס לגזענות צרופה.
ואני שואל כאן שאלה, אם תקחו תינוק שחור ותינוק לבן ותיתנו לשני התינוקות בית חם סביבה שמכילה ומקבלת את האדם כמו שהוא (לא בארה" ב)
הילדים יגדלו ילמדו ילכו יחד לקולג' יעשו יחד תואר אקדמי אתם חושבים שלא שלשחור יש איזה מום גנטי פגם מוחי פגם התפתחותי שמבדיל אותו מהאחרים בבקשה האירו את עיני...
ורק למחשבה תחליפו את השחורים שבכתבה ביהודים ותוכחו לראות אנטדמיות צרופה, כלומר גזענות ברורה ורצון של קבוצות לבנים להיות שולטים באחרים בפרט שהם חלשים סוציואקונומית.
הכושים הגיעו למצב שלהם בארה"ב רק ורק בגלל האדם הלבן" הנאור" .
אגב תורת הגזע הארי הנקי לא שונה מהתפיסות שהובאו כאן לגבי כהי העור.
ועוד דבר אחרון לסיום כולנו יודעים מי היה האדם הראשון בעולם (לא לפי הדתות) ו ה היה צבע עורו.
לצערי, כנראה שלא קראת את הכתבה ממש בעיון
הכתבה לא טוענת ל"פגם גנטי" אצל הכושים. הכתבה מייחסת את הפיגור וההתדרדרות של השחורים באמריקה (עובדה סטטיסטית) ל"מדינת הרווחה" המטורפת שהונהגה באמריקה בערך באותה תקופה בה החלו השחורים להשתלב בחברה האמריקנית."מדינת הסעד סיממה את רוב השחורים בסיוע ובתמיכה כלכלית מכל סוג שהוא, הרגילה אותם לסם של קצבאות ותמיכות. כמו כל סם שמתמכרים אליו, צריך להעלות מעת לעת את המינון כדי לשמור על אותה רמת ריגוש"."
סביר להניח שגם היהודים והאיטלקים (לפחות חלק ניכר מהם) היו מתדרדרים אילו "מדינת הרווחה" שהונחתה באמריקה בשנות ה-70 הייתה מקדימה לפרוץ כבר בתחילת המאה ה-20.