פרופ' לכלכלה בקולג' אמריקאי שרצה להדגים לתלמידיו את העיקרון הסוציאליסטי של שוויוניות, ערך את הניסוי הבא: 

הציונים בכיתה יתבססו מעתה על ממוצע הציונים שיושגו בכיתה. כלומר, הציון האישי של כל הסטודנטים יהיה אחיד, אותו ציון, וישקף את ממוצע הציונים של הכיתה כולה במהלך הסמסטר. כל הסטודנטים יקבלו את אותו הציון כך שאף אחד לא יקבל 100 אבל גם אף אחד לא יכשל. ציון שוויוני אחיד. 

לאחר המבחן הראשון, חושב ממוצע הציונים וכל הסטודנטים קיבלו ציון אחיד – 80. הציון אכן שיקף את הישגיה של הכיתה כיחידה חברתית אחת. כל סטודנט תרם את חלקו להישג משותף זה. אמנם, סטודנטים שלמדו היטב לקראת המבחן היו מאוכזבים במקצת, אבל הסטודנטים החלשים יותר, ואלה שהשקיעו פחות בלימודים, היו מאושרים למדי ותמכו בכל לב בשיטת הציון השוויוני. 

במבחן השני, שהתקיים מספר שבועות לאחר מכן, השקיעו הסטודנטים החלשים, ואחרים שמעדיפים לבלות יותר זמן בפאב, עוד פחות בלימודים לקראת המבחן. גם ה''חנונים'' שבעבר היו ''חורשים'' את הספרים והמחברות לקראת כל מבחן – הקטינו את קצב הלימוד. כל אחד חשב לזכות בנתח חינם מהארוחה. ממוצע הציונים במבחן השני היה נמוך בהרבה וכל סטודנט קיבל 65. כולם היו מאוכזבים. במבחן השלישי עמד הציון כבר על 50. כישלון. לתדהמתם – כולם נכשלו. 

האשמות הדדיות, ויכוחים ואפילו מריבות קולניות – ליוו את פרסום ציוני המבחן האחרון. חלק הואשמו כפרזיטים על חשבון הכלל, אחרים הוקעו בחבלה מכוונת במאמץ המשותף, שכן ''כולם'' ידעו כי הם לא תרמו לציון המשותף כפי שיכלו לתרום על פי יכולתם הידועה. חלק הואשמו בהתנהגות אנוכית בלתי מוסרית המנוגדת לטובת הכלל. 

הפרופסור הרגיע את הרוחות, סיכם את הניסוי ואמר שזו בדיוק הסיבה לכישלון המובנה ברעיון הסוציאליסטי. כאשר התמורה למאמצים גבוהה – האדם יהיה מוכן להשקיע ולהתאמץ. אבל, אם הממשלה תכפה ''שוויוניות'' – היא תעקר את התמריץ להצלחה ואת הנכונות להשקיע – כל המשק ייכשל. כך קרס לבסוף הגוש הקומוניסטי. 

הקטע המקורי התקבל במייל ממקור לא ידוע [באנגלית]. 

אילן הירשפלד