רביעי, 21 דצמבר 2011 00:00

איך צריך לבחור שופטים?

אם המדינה מעורבת בנושאים שאינה צריכה לגעת בהם – אין להתפלא ששופט נדרש לסוגיות שאינן מעניינו - סוגיות של טעם, ריח ואידיאולוגיה. לכן חשוב כיום "הרקע האידיאולוגי" של השופט. הנה דרך אחרת לבחירת שופטים.

שופטים חדשים מתמנים כיום על ידי הועדה לבחירת שופטים. בוועדה תשעה חברים: 3 שופטים מבית המשפט העליון, 2 שרים, 2 חברי כנסת, 2 נציגי לשכת עורכי הדין. 

כאשר קובעים שיטה, חוק, או נוהל – תמיד מופיע פרק "הקדמה" בו מנוסחות מטרות, חזון, או ההנמקות האידיאולוגיות לחוק. הנה לקט הקריטריונים הרצויים לשיטת מינוי השופטים בישראל שנשמעים בשיח הציבורי לאחרונה: "הבטחת רמתם המקצועית של השופטים", "ייצוג דמוקראטי", "ייצוג העם", "לגיטימיות ציבורית", "מניעת פוליטיזציה", "ייצוג שכבות העם", "ייצוג עדתי הולם", "עצמאות מערכת המשפט" –קריטריונים שהם מאוויי נפש שניתנים להגשמה רק על ידי המלאך גבריאל.

יש המצדדים במערכת מינוי בה יש משקל גבוה יותר לפוליטיקאים, ומביאים דוגמאות מארצות "מתוקנות" אחרות כמו ארה"ב, יפן או שבדיה. אחרים מביאים דוגמאות מארצות בהם יש משקל לדעתם של "אנשי ציבור", חברי וועדה, שאינם אנשי מקצוע בתחום המשפט כמו בצרפת, אוסטרליה וקנדה. 

ובחזרה למציאות: בשום מקום אין חברי וועדה שאינם "פוליטיים" ונטולי "אג'נדה". מה שיש במקרה הטוב זה פוליטיקאים מוסווים. "המחוקקים" שקבעו את השיטה לבחירת שופטים בחרו בה כי באותו מועד הם העריכו שזו השיטה הטובה ביותר לקידום ענייניהם, או לפחות השיטה שתזיק להם הכי פחות. 

עיקר הטענות נגד בית המשפט העליון הן ששיטת הבחירה של שופטיו היא "מונרכיה אידיאולוגית" שמשמרת את האידיאולוגיה האחידה בדרך של הורשת התפקיד לשופטים חדשים שדומים בהשקפותיהם לוותיקים. לדוגמה: אימוץ הגישה שבית המשפט הישראלי צריך להתערב בהגנה על "זכויות" האויב. לבג"צ הסמכות להחליט מהי שיטת לחימה "מידתית" ואיזו שיטה פוגעת בזכויות האדם של האויב ("נוהל שכן") או ייתכן שאפילו פוגעת בזכויות הקניין כאשר טנק דורס מכונית פרטית שחונה בשלווה לצד הדרך. 

למרות הביקורת על בית המשפט העליון, נראה שכמעט כל הפסיקות סבירות ומנומקות בחוכמה ובאריכות יתר. מערכת המשפט בישראל אינה מושחתת. למיטב זכרוני, אין ולו מקרה בודד של שופט שלקח שוחד או נפגש באישון לילה עם מי מהצדדים; ולמרות ההטיה האידיאולוגית הניכרת, בית המשפט אינו רוקד לפי החליל של פוליטיקאי או מפלגה מסוימים. זה לא אומר ששופטים לא מקבלים לעיתים החלטות מטופשות – אבל הם בני אדם ואין מנוס מכך. 

אי שביעות הרצון ממערכת המשפט אינה נובעת רק משיטת מינוי השופטים, אלא גם מעצם הנושאים שמגיעים לדיון לבית המשפט. אבל כאן עיקר האשמה אינה בבתי המשפט, אלא נובעת ממבנה המשטר במדינת ישראל שמבוסס על מעורבות הולכת וגדלה של השלטון בחיי הפרט. מעורבות עמוקה זו מיושמת באמצעות חוקים מיותרים ש"מסדירים" פעילויות שצריכות להתבצע באופן מוסכם וללא כפיה של פרט אחד על האחר וללא מעורבות המדינה כלל. אין זה מעניינה של המדינה לקבוע מי רשאי לייבא דבש לישראל, מי רשאי לעסוק בתיווך דירות ומה צריך להיות משקלה של דוגמנית. החוק אינו צריך לחייב הגשת כוס מים קרים במסעדה ולדון למי מגיע "פרס ישראל". אופיו הריכוזי-רגולטורי והשתלטני של המשטר בישראל גורם לחקיקת יתר שמביאה אל בתי המשפט נושאים שבמשטר של כלכלה חופשית כלל לא היו מגיעים אל בית המשפט. לכן, תחת משטר אחר, זה של כלכלה חופשית – חשיבות האג'נדה הפוליטית של השופט הייתה זניחה.

אם האידיאולוגיה עליה בנוי המשטר גורסת שלכל אדם יש זכות ל"קיום בכבוד", ל"חינוך מטעם המדינה" אז גם בית המשפט ייקרא ביום מן הימים להכריע בסוגיות אידיאולוגיות ולקבוע מה זה "קיום בכבוד" ומהו "חינוך ראוי" ואם בית ספר פרטי, או בעל מועדון לילה פרטי, רשאים להחליט את מי לא להכניס לעסק הפרטי שלהם. ולכן חשוב מאד כיום הרקע הפוליטי והאידיאולוגי של השופטים.

אילו עיקר עבודתם של השופטים היה מצטמצמת לפסיקה באשמתו של נאשם בפשע שנובע מכפיה של אדם על קורבנו, בפגיעה בזכות לקניין, בזכות לחיים ולחופש, או בסכסוכים בין אדם לאדם – היה משקל גדול יותר למקצועיותו של השופט מאשר לאידיאולוגיה שלו.

כאשר המדינה מעורבת בעניינים שכלל לא צריכה להיות לה נגיעה בהם – אין להתפלא שבית המשפט נדרש להכריע בסוגיות שאינן מעניינו ואין להתפלא שבכל החלטה שיפוטית "אידיאולוגית" – גוש גדול אחר בציבור יתאכזב מההכרעה. אם פוליטיקאים ("המדינה") מעורבים בכל פרט בחיינו, אז למה שבית המשפט לא ייטול לעצמו סמכות להחליט בענייני טעם, ריח ושיקול דעת – מדוע שבית המשפט לא יפסוק על "הפגיעה בטעם הטוב" של תשדיר שירות או פרסומת בטלוויזיה (מקרה אמיתי), או יתערב בשיקולי השופטים ב"כוכב נולד" ובתחרות בחירת מלכת היופי – נושאים שאין לו בהם שום מומחיות מיוחדת.

שיטת המשטר הקיימת בישראל מעצימה את חשיבות "האידיאולוגיה" וה"רקע" של השופט. 

אנחנו בטוח לא זקוקים להגדלת ההשפעה הפוליטית על מינוי שופטים. טוב יהיה אם לפחות תחום אחד ירחק מטווח ידם של הפוליטיקאים. לכן, צריך לבחור שופטים בפורום רחב ביותר שמקשה על השפעה פוליטית ישירה, שיש סיכוי שחבריו מכירים את המועמדים, או לפחות שמעו אודותם מקולגות; פורום בחירה שחבריו מבינים את מעשיהם, כישרונם, יעילותם והתנהגותם. הגוף שבוחר שופטים צריך להיות רחב ככל האפשר. ובכן, יש קבוצה שעונה לקריטריונים אלה: הגוף שבוחר שופטים צריך למנות את כל עורכי הדין שעיסוקם הופעה בבית משפט, וכן את כל השופטים הפעילים בישראל. מדובר בגוף בוחר שימנה עשרות אלפי בעלי זכות בחירה. 

למועמדים למשרת שופט תהיה הזדמנות לשימוע פומבי, לא לפני ועדת כנסת מצומצמת, אלא בפני עשרות אלפי עורכי דין. השימוע יהיה בכתב, באמצעות האינטרנט לפי נוהל מעשי שייקבע. אפשר יהיה להציג שאלות למועמדים – והמועמדים יצטרכו לענות לשאלות שיבחרו, אך גם לציין לאיזה שאלות הם בחרו שלא לענות. הם יוכלו להציג סרט יוטיוב על עצמם. 

שופטים לבית משפט השלום, ייבחרו מבין עורכי הדין שיציגו מועמדות, כאשר דרישות הסף יהיו ותק במקצוע ומספר מינימאלי של תיקים בהם טיפלו, ואולי אפילו יחס גבוה של זכיות במשפט. המינוי הראשון יהיה ל"תקופת ניסיון" של שנתיים. במסגרת מערכת הבחירות, ייבחרו גם שופטים למינוי של קבע (מתוך השופטים שבמעמד זמני). צריך לשקול גם מנגנון נוסף לסינון: מידי שלוש שנים יצטרך הגוף הבוחר להחליט על הדחה של 2 אחוז מהשופטים הקבועים בבית משפט השלום. עורכי דין, או שופטים שהעמידו עצמם לבחירה לשיפוט בערכאה גבוהה יותר, גם לעליון – יציגו מועמדות, באותה שיטה, באמצעות האינטרנט בפני הפורום הבוחר. כמובן שיהיו קריטריוני סף מינימאליים שיקבעו מי יכול להגיש מועמדות להיבחר כשופט לערכאה גבוהה יותר (כגון ותק שיפוטי מינימאלי בערכאה נמוכה).

שיטה זו תבטיח, יותר מהשיטה הקיימת, בית משפט "מאוזן", מקצועי ואיכותי. חסל סדר וועדות.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 18:59
יעקב
מונופול למשפטנים ?למה שרק משפטנים ישתתפו בבחירת שופטים ? האם יש להם זכויות מיוחדות שמגיע להם לשלוט על מערכת שכופה עצמה על כול האזרחים?מה זה פה ? האם הם "המלך הפילוסוף" של אפלטון, שכול החוכמה מתרכזת רק בהם ומגיע להם בזכות חוכמתם להכתיב מינוי שופטים להמונים הנבערים?האמת היא שלא חשוב איך בוחרים שופטים - רק דבר אחד חשוב: שהשופטים העליונים המכהנים יהיו מנועים מלהשתתף בתהליך. אין זה תפקידו של שופט לבחור את יורשיו.היו השופטים העליונים שולטים שלטון מוחלט במינוי שופטים.
0
אילון
רעיון גאוני
0
אזרח
כתב אישום תלוי ועומד נגד שופט מחוזיעל קבלת שוחד במליונים מחברת סימנס.השופט שמר על זכות השתיקה בחקירה, שוחרר לביתו, ונמלט מיד לפרו, מדינה שאין לנו הסכם הסגרה איתה.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9F_%D7%9B%D7%94%D7%9F
0
אזרח
חובת הגשת מים קרים במסעדהבמהלך דיון בו טענתי שרגולציה ממשלתית על עסקים פוגעת בסופו של דבר בלקוחות ולא עוזרת להם, ונתתי לכך מספר דוגמאות בולטות, התבקשתי להסביר כיצד החוק הספציפי הזה, שמחייב מסעדה להגיש מים קרים לכל לקוח, פוגע בלקוחות.לא הצלחתי למצוא הסבר משכנע. זו בינתיים הדוגמא היחידה עבורה לא הצלחתי למצוא הסבר, לכן אשמח לשמוע דעות של אנשים אחרים בעניין.
0
קורא מזדמן
ל 3לדעתי: (לא יודע אם התשובה עומדת במבחן המציאות)אילו לא היתה חובה כזאת, הלקוחות היו בוחרים ברגליים ובוחרים לשבת במסעדה שכן מגישה מים קרים בתור שרות.ברגע שיש כפייה גורפת, אז בעל המסעדה מגלגל את עלות המים\מקרר\ קרח וכו על כל הצרכנים, ואנחנו נאלצים להזמין סלט עלים ב 42 ש"ח.
0
אזרח
ל 4כמובן שהתשובה הסטנדרטית היא "גלגול עלויות", אבל קצת קשה להעביר את זה פה, כי...איזה עלויות נוספות באמת יש למסעדה מהגשת מים קרים?הרי ברז, ומקרר, המסעדה צריכה להחזיק בכל מקרה. מה נשאר, לשטוף את הכוס?נראה שהעלות פה כל-כך זניחה, שהעלות המצטברת של כל כוסות המים שאני מקבל במסעדות במשך 10 שנים, בערך מתקזזת עם פעם אחת ויחידה שהייתי הולך בטעות למסעדה שלא מגישה מים קרים (לו היו כאלה בארץ) ונאלץ להזמין מים מינרליים ב 7 ש"ח, כמו שאני נאלץ לעשות כשאני מטייל באירופה.
0
European
אזרחI don't think your argument holds water (no pun intended). It is just too broad an argument to be defended.Let's assume that the government dictates that you have to smile to your customers. On it's face there is win/win to everyone and it has no additional costs whatsoever.However, to my sensitive nose it just smells wrong,Where do you draw the line ? Where is the point that you can stop the government and force it to back off from such a breach of privacy.And actually this is a argument that is much easier to rationalize,Aft er all there is an MK that earns my tax money (Actually yours, but let's not get into details), and is wasting the time of other 120 MK (Actually far less, but that's getting into details again) with some stupid laws that would also cost money to enforce. And all that costs come at my freedom's expense.Disregarding the freedom infringement, would you allow an employee of yours to mess around doing non-productive nonsense ?Why do we tolerate it of our elected officials ?
0
דודי
חובת הגשת מים קריםאתה יכול להתייחס לחוק הזה אולי, כיוצא מן הכלל המעיד על הכלל. ובכלל, אם תשים את כל הנזקים שגרמו הרגולציות הממשלתיות לאזרח בכף מאזניים אחת, ואת כוס המים הקרים שאתה מקבל במסעדה ללא תשלום (כשאני עם האוכל, בכלל בא לי קולה!) בשניה - לא יודע לגביך, אבל אני הייתי מוותר על המים...
0
אריה פרלמן
לגבי חובת הגשת מים קרים במסעדהבעל מסעדת "מושיקו צלחות" ישלח "מרגלים" לאכול במסעדה המתחרה "שוקי מזלגות", ואז יגיש תלונות למשרד המסחר והתעשיה, ואז הבעלים של "שוקי מזלגות" יגיש תביעה לעוולה אזרחית על כך שב"מושיקו צלחות" לא מגישים גם תחליפי סוכר, כנדרש בתקנה 5 סעיף קטן ג'א...וכך נמצא עצמנו מתחרים על ליבו של השלטון במקום על כיסו של האזרח.
0
יעקב
אי התערבות פוליטית - אשליהבאשר ל"אי התערבות פוליטית" בבחירת השופטים - רד מסיסמאות דמאגוגיות. אין שום בחירה שאינה פוליטית. הצועקים נגד התערבות "פוליטית" כביכול - מנסים לשמור את מונופול הכוח שכבשו לעצמם מפני יריביהם הפוליטיים.בחירת השופטים היא תהליך פוליטי, לא יכול להיות אחרת. השאלה היא רק אם לשמור על המונופול של הכת הפוליטית השולטת כעת במערכת המשפט או להעמיד את הבחירה על בסיס יותר רחב ומגוון, שישקף את השקפות כלל הציבור.
0
יעקב
התערבות מוגזמת של העליוןההתערבות המוגזמת של העליון בכול דבר אינה בדיוק קשורה לשיטה של התערבות שלטונית מוגזמת בכול שאר התחומים.כלומר - הבסיס האידיולוגי (הממשלה או השלטון מעל לכול) הוא אותו בסיס, אבל בית המשפט העליון עושה פה אימפריאליזם, כיבוש עמדות כוח, משל עצמו, גם נגד שאר גופי השלטון.בית המשפט העליון אימץ לפני כ 30-40 שנה את הגישה של "הכול שפיט", ושם עצמו מכריע עליון בכול דבר - למשל, לאחרונה - שכר הרופאים.גם במדינת סעד דוגמת מדינתנו אפשר לחזור לנוהל יותר נורמאלי, שבית המשפט העליון מתערב רק בעניי משפט חשובים, כמו שהיה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.יש פה אוזורפציה, חתירה מתחת למרכזי כוח אחרים, והשתלטות של בית המשפט העליון על כוח מוחלט, בהחלט כוח רב מדי. זה מעל ומעבר לשאר החוליים של ריכוזיות השלטון הפוליטי במדינתנו. זה לא חלק מ"השיטה", זו שיטה בפני עצמה.
0
אדם חופשי
המשך ל-11ברגע שיוסר החסם מעל קיום מוסדות חופשיים לעשיית צדק, רוב מוחלט של האנשים יבחר לערוך את משפטו בבתי משפט אלו, מכיוון שהם יהיו תמיד יעילים יותר, צודקים יותר, דמוקרטיים יותר וזולים יותר (בטווח הארוך כשלוקחים בחשבון את עלויות המס המוטלות על כל אזרח ואזרח על מנת לממן את מערכת המשפט הישראלית המסואבת) מאשר המערכת הקיימת. מה שיקרה למערכת הקיימת הוא מוות איטי, וללא כל סבל כאשר השופטים, הקלדנים, המזכירות וכל עובדי בתי המשפט יוכלו לעבור מרצונם החופשי לכל בית משפט שיבחרו. תהליך דומה קרה בתחומים אחרים בהם המדינה שחררה את הרסן ונתנה לכוחות השוק לפעול בצד המוסדות המדינתיים. מי שבכל זאת יבחר לבוא בפני בית משפט השלום יוכל לעשות זאת, בדיוק כמו מי שרוצה להמשיך לשלוח את מכתביו דווקא בדואר ישראל ולא בחברת משלוחים אחרת.
0
אדם חופשי
הבעיה אכן קיימת, הפתרון מנציח אותהבמקום לנסות למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות המתוארות, כך שמערכת המשפט הקולקטיביסטית תתאים לעקרונות "דמוקרטיים" כאלה או אחרים, אפשר פשוט לייבש את המערכת עד שתיחנק מעצמה, ללא כאב וללא סבל. כבר היום אנשים רבים מעדיפים לפתור את בעיותיהם המשפטיות במסגרת בדי הדין הרבניים, השרעיים או במוסדות בוררות של העולם התחתון. הצרה היא המדינה שדואגת לשמר את המונופול שיש לה בתחום המשפט האזרחי, באופן כזה שכמעט בלתי אפשרי להגיע להכרעת דין ללא מערכת בתי המשפט הרשמית. בוררי העולם התחתון קיימים תחת קטגוריה זו, לא מכיוון שהם עושים משהו לא בסדר בתור בוררים, אלא מכיוןן שהמדינה הוציאה את הדין והצדק מחוץ לחוק, מלבד הדין שנעשה באמצעות בתי המשפט שלה (עיין ערך הימורים ועוד). בכל חברה יש נורמות אחרות של שיפוט, ואפשר לסמוך עך קהילות של בני אדם חופשיים שידעו ליצור מערכת משפט משלהם, שהאנשים המשתייכים לקהילה יכבדו את החלטותיה. כמובן שאם יראו את עצמם כל אזרחי מדינת ישראל כבני קהילה משותפת ויבנו באיזושהי דרך מוסדות שיפוט עממיים שייבנו מלמטה, ויהיו מקובלים על כולם, מוסדות אלה יהיו לגיטימיים בדיוק מתוקף העובדה שכל אחד ואחד מהם בוחר להציג את טענותיו בפני בית המשפט הזה. דוגמאות מצויינות לבתי משפט חופשיים שאינם כופים את פסקיהם על מי שאינו מעוניין בכך ניתן לראות במערכת המשפט הרבנית שהתקיימה לאורך מאות שנים בקהילות היהודיות בגולה, או במערכת המשפט הבדואית המסורתית. הסנקציה היחידה שבית משפט שכזה יכול להטיל היא הוצאת האדם שאינו מציית לפסק בית המשפט אל מחוץ לקהילה שבחרה באותו שופט בתור הנציג המוסמך מטעמה בהסדרת הסכסוכים שבין אנשי הקהילה. זוהי סנקציה לגיטימית מכיוון שבכך שאדם זה לא מקיים את צו בית המשפט, הוא בעצם בוחר מרצונו החופשי שלא להשתייך יותר לקהילה זו וזו זכותו המלאה.
0
אמיתי רינג
לגבי חובת הגשת המים במסעדה...אמנם הטיעון הבא אינו פופולארי, אבל בכל זאת...הצרכן אכן אינו נפגע ישירות מחובת הגשת מים קרים במסעדות. הנפגע הישיר הוא בעל העסק (המסעדה)!התשובה הפשוטה ללקוח שמתלונן על זה שאין מים חינם במסעדה היא - It's none of your business!אם בעל העסק מעריך שגביית תשלום על מים לא תפגע ברווחיות העסק שלו, זה עניין שלו בלבד. כאמור, אין כאן שום פשע פלילי וסכנה לציבור, הקורבן הוא בעל העסק. במקום להגן על המיעוט, המדינה פוגעת בו.
0
אמיתי רינג
מסכים עם זיהוי הבעיה, לא עם הפתרוןלאור שיטת האיזונים והבלמים בית המשפט מאזן את כוחם של בית המחוקקים והממשלה, ומשווה את החדירה שלו לחיי הפרט לשתי הרשויות האחרות.מפרספקטיבה רחבה, אכן ניתן לראות שהבעיה היא השחיקה בחירות הפרט, ולא איזו רשות של המדינה מובילה על רעותה בתחרות הסמויה של דילול חירות הפרט (האזרח).עכשיו להצעה שלך לבחירת שופטים...מאחר ואין מדינה שבה כל האזרחים הם עורכי דין, ריכוז זכות הבחירה לשופטים אצל הסקטור המשפטי בלעדית ימנע בצורה גסה כל סיכוי למרקם חיים מאוזן.כבר כיום עורכי הדין והשופטים הם קבוצת לחץ פוליטית, אבל הכוח המשפטי שלהם אינו מוחלט, ההצעה שלך תהפוך סקטור זה לאליטה שמורמת מעל החוק.אמנם, לא רצוי שתהיה מעורבות פוליטית מוגזמת במינוי שופטים (ייצוג רצון העם), אבל העדרה של כל השפעה פוליטית היא מסוכנת לא פחות.המטרה הראויה של המדינה בכלל ושל הרשות השופטת בפרט היא הגנה על זכויות הפרט מפני הדבר היחידי שיכול להפר אותן, מפני שימוש בכוח. או במילים אחרות, המדינה אינה צריכה לנהל את אזרחיה (תחת איום מונופול הכוח שלה), היא צריכה לספק סביבה נקייה מפשע פלילי, לפעול בה בחופשיות.
0
אאא
בכל המערב לדעתי99 אחוזים מהחוקים מיותרים לגמרי.זה נובע מהעובדה שגילדת עוה"ד למעשה שולטת במערכות הפוליטיות בנוסף זה מייצר עבודה לחלק גדול משכבת הטפילים עם הניירות מהאוניברסיטה בתחומי המשפט והחשבונאות.כאמור,על כל חוק וכל תקנה אפשר להתברבר בלי סוף וכאמור צריך מנגנון אכיפה
0
אאא
כל חוק מחייב מנגנון אכיפהמישהו שיבדוק במסעדות שאכן יש הגשה של מים קרים,שכן אחרת אף אחד לא יגיש מים קרים.אנחנו לא גרמנים ולא יפנים.כדי שחוק כאן ימולא,יש צורך במקל גדול.מנגנון אכיפה עולה כסף.הוא ייצור מצב שבו במקום שהמסעדה תשאף לרצות את הלקוח,היא תשאף להמנע מעימות עם פקח המים.כמה מים יש להגיש ? מה זה "קרים" ?מי ברז או מים מינרלים ? ביה"מ בארץ יתברבר בלי סוף על הקושיות ההלכתיות האלה.גם זה יעלה כסף ויעמיס עוד על המערכת שממילא עסוקה בלברבר עצמה לדעת.
0
אאא
המשךלדעתי שופטים לא חייבים להיות עורכי דין.למעשה,רצוי שהם לא יהיו.מתוך האנשים שמתאימים לתפקיד (אפשר לעשות בחירות של המועמדים למאגר הזה) יוגרלו ע"י תכנת מחשב האנשים שימלאו את התקנים החסרים.כנ"ל לגבי עובדי הפרקליטות.בשום אופן אין לתת לסמול להגדיר מי מתאים ומי לא ובכל מקרה יש לצמצם רדיקלית את סמכויות המערכת.כן הייתי מיישם את המודל הטורקי לפיו הפרלמנט יכול לפטר שופטים.חשוב לציין כי שופטים לא נבחרים,לא אחראים לכלום ואעפ"כ יש להם כוח בלתי נתפס.הייתי גם קובע בחוק כי מבקר המדינה לא יהיה יוצא מערכת המשפט וכך גם לגבי ועדות חקירה ממלכתיות או האחראי על ועדת הבחירות המרכזית.
0
אאא
הערותהמערכת כן מושחתת.קח לדוגמא את הטיפול ברוצח של רבין לעומת רוצחיו של דרק רוט או אסף שטיירמן.עוד דוגמא ? מה עשה מרדכי וענונו שלא עשו ענת קם ואורי בלאו ?אהרון ברק היה מושחת מאד.מומלץ לקרוא את הספר "אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק" גם חשין,ארבל ובייניש מושחתות עד העצם.אילו בנו של חשין היה דורס למוות רוכב אופניים,הוא היה מקבל את אותו העונש שקיבל דורס בנו של חשין ?מערכת המשפט היא המכשיר דרכו יכול המיעוט הסמולני לשמר את הרודנות שלו ללא קשר לתוצאות הבחירות.כנ"ל לגבי התקשורת.גם בארה"ב ואירופה ה"דמוקרטיה" עובדת בצורה דומה
0

3000 תוים נשארו