שבת, 07 ספטמבר 2013 19:34

בורסות מתחרות - סוף למונופול של הבורסה באחד העם

מטרת כובד הרגולציה היא "הגנה על המשקיע". נניח שזה נכון והכרחי. אז בואו נשאיר את הבורסה באחד העם עם הרגולציה שאמורה להגן  – אבל נאפשר הקמת בורסות מתחרות שלא יהיו כפופות לרגולטורים רק לתקנון פנימי עצמי.

עובדתית, הבורסה לניירות ערך בישראל "מדשדשת". היקפי המסחר נמוכים מאד יחסית לשנים עברו, חברות רבות נמחקות מהמסחר ובודדות נרשמות. עיקר גיוסי ההון מתבצעים דרך מכירת אגרות חוב ולא מניות – הלוואות במקום מכירת נתח מהבעלות (חברות גייסו 40 מיליארד שקל, ואילו הממשלה 80 מיליארד). כבר היו תקופות כאלה בעבר, בתקופות של שפל כלכלי.

1403
אז מה?
 
מאז תחילת 2010 נרשמה ירידה של כ-44% בהיקף נפחי המסחר בשוק המניות. אז מה אם אין "אקשן" בבורסה ואנשים "יושבים" על מניות וממעטים למכור או לקנות? למה זה בכלל חשוב? אז למה הבורסה "מדשדשת"? יכולות להיות סיבות רבות ואף אחד לא באמת יודע – אולי העלאת מס רווחי הון ל-25%? ייתכן שהשפל בבורסה מנבא מיתון כלכלי, אבל אם כך – מדוע מדד המניות אינו מתרסק? המדד יציב למדי מאז 2006 (למעט "התאונה" ב-2008). רבים מאשימים את עודף הרגולציה הממשלתית על שוק ההון ב"התייבשות הבורסה". יש הטוענים שגם במדינות מערביות אחרות יש ירידה בנפחי המסחר בבורסות. אז מה? אולי גם שם יש עודף רגולציה.
 
הבורסה היא כלי חשוב לגיוס הון להקמת עסקים חדשים ולהרחבת קיימים. אם אכן הבורסה הישראלית חדלה מלהיות כתובת לגיוס הון, יש בכך פגיעה בהקצאה יעילה של חסכונות אזרחי ישראל. חברה שרוצה להתרחב וזקוקה להון תפנה למשקיעים בבורסות בחו"ל, או תוותר על ההתרחבות. חלק גדול יותר של החסכונות שלנו יושקע באגרות חוב של ממשלת ישראל במקום במגזר העסקי. חברות יעדיפו לקחת הלוואה מהבנק, ולשלם ריבית, במקום לשתף את הציבור בבעלות על החברה דרך הבורסה. הגדלת ה"ריכוזיות" כבר אמרנו?
 
כלל לא בטוח ש"דשדוש" מונע הנפקות חדשות, אבל בהחלט ייתכן שהעדר הנפקות יתרום ל"דשדוש". מי שבטוח מפסיד במצב זה הם כל המרוויחים ממחזורי מסחר ערים: ברוקרים, בנקים, יועצים.
    
רואה החשבון ראובן שיף, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון, מצדד ברגולציה, אך טוען שמרוב רצון (חיובי) להגן על האזרח – הרגולטורים חונקים אותו. ריבוי הרגולטורים על שוק ההון (הרשות לניירות ערך, הממונה על שוק ההון והביטוח, המפקח על הבנקים, הרשות להגבלים עסקיים, המשרד להגנת הסביבה, משרדי הממשלה ועוד) – כולם רוצים רק בטובת האזרח, הבעיה לדעתו נובעת מ"חוסר תאום" ביניהם. לדעתו צריך "רגולטור-על לשוק ההון".
 
רגולציה על עסקים כמעט תמיד מזיקה, אבל אני מציע לא לשבור את הראש – אין צורך לחקור מי צודק בויכוח ומי אשם. יש דרך פשוטה להעמיד את הסוגיה למבחן.
 
לפתוח את הבורסה לתחרות
 
הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח). גוף ציבורי שאינו מחלק רווחים. הבורסה אכן נתונה לפיקוח צמוד של הרשות לניירות ערך במסגרת הרגולציה על שוק ההון. "רגולציה" היא כינוי יפה לכל סוגי האיסורים והמגבלות להם כפוף המסחר בניירות ערך. גם מערך הדרישות המוקדמות הנדרשות מכל עסק שמעוניין להנפיק מניות או אגרות חוב באמצעות הבורסה – כפוף לאותה רגולציה. הרגולציה גם מכתיבה כללי התנהגות עסקית שוטפת לחברות הנסחרות בבורסה. לא צריך להכיר לפרטים את "הרגולציה", יש להניח שהיא אכן כבדה ומעיקה.
 
הנימוק המנצח להצדקת כובד הרגולציה ונטייתה הטבעית להתרחבות תמידית ולהשמנה – הוא "טובת ציבור המשקיעים". הגנה על "המשקיע הקטן". לא נתווכח, נניח שזה נכון והכרחי.
 
אז בואו נשאיר את הבורסה באחד העם כמו שהיא – עם הרגולציה שאמורה להגן ולהציל את חסכונותיה של ריקי כהן. אבל במקביל נבטל את המונופול של אחד העם ונאפשר לכל קבוצה עסקית מעוניינת – להקים בורסה מתחרה. בורסה חדשה לא תהיה כפופה לרשות לניירות ערך ותוכל לקבוע תקנון פרטי משלה. בורסות אלו יהיו עסק לכל דבר שמניב רווח לבעליהן – לא מלכ"ר, למרות שלא תהיה מניעה שאחד או יותר מהמתחרים החדשים כן יהיה מלכ"ר.
 
ייתכן שבורסה אחת תתמחה בגיוס כסף למיזמי הייטק חדשים בלבד ולמסחר במניותיהם. תיתכן בורסה אחרת שתחליט על מסחר ליברלי ותתיר מסחר גם על סמך מידע פנים. ואולי תוקם בורסה חדשה על ידי קבוצת אנשי עסקים שתזרוק לפח 80% מתקנות הרגולציה ותקרא לחברות לעבור אליה. בורסה אחרת תסתפק בתשקיף של 10 עמודים לגיוס הון ודיווח חצי שנתי על הפעילות העסקית שיכלול 3 עמודים בלבד, במקום תשקיפים של 350 עמודים ודיווח רבעוני על 200 עמודים באחד העם.
 
כל מי שישקיע בבורסות המתחרות ידע שהוא אינו חוסה בצל ההגנה שמספקת הרגולציה הממשלתית. כך נוכל לדעת עד כמה ציבור המשקיעים מאמין שהרגולציה מגינה עליה. המאמינים ימשיכו להשקיע רק באחד העם. אבל אולי יש ציבור גדול שמאמין פחות בהגנה הממשלתית ומוכן "להסתכן" בבורסה המתחרה שכפופה רק לתקנון הפנימי שלה – עליו היא מחויבת. סיכון עם סיכוי לרווח גדול יותר.
 
גם בורסות חופשיות ומתחרות עלולות "לדשדש" לפעמים, אבל למשקיעים ולחברות לפחות תהיה בחירה. הרשות לניירות ערך, וכל יתר הרגולטורים הנכבדים, כולל הנהלת הבורסה בתל אביב מדברים גבוהה גבוהה על "עידוד התחרותיות" בישראל. אולי הגיע הזמן "לעודד את התחרותיות" אצלם בבית? אולי נתחיל בביטול המונופול של אחד העם על שוק ההון?
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 23 יולי 2016 18:01

3000 תוים נשארו