ראשון, 03 אוקטובר 2010 15:38

"התועלות המפתיעות שבשכר המינימום"

מחקר אמריקאי, שמצוטט על ידי פובליציסט כלכלי ותיק בידיעות אחרונות, קבע שהעלאת שכר המינימום העלתה את השקעת המעסיקים בטכנולוגיה ועודדה צעירים ללמוד. האומנם? העיתונאי קורא להעלאת שכר המינימום בישראל.

בכל מדינות המערב קיים חוק "שכר מינימום". למעסיק אסור לשלם שכר נמוך מהנקוב בחוק. שכר המינימום בישראל עומד כיום על 3,850 ₪ ברוטו לחודש למשרה מלאה (אוקטובר 2010). שכר המינימום הוא אחד מכלי ההתערבות הממשלתיים בשוק העבודה וחלק ממערכת הרווחה במדינה. חלק ניכר מהכלכלנים מודעים לנזקיו של החוק, אך מעת לעת צצים נימוקים "מדעיים" חדשים להצדקת מנגנון שכר המינימום. 

איך נקבע השכר במשק? קיימים שני מנגנונים עיקריים: האחד הוא מנגנון הכוח הברוטאלי, לפיו נקבע השכר בסקטור הציבורי וב"עסקים פרטיים" הנהנים מהגנת הממשלה: כל עובד, או קבוצת עובדים, מקבלים שכר לפי מידת הנזק שהם יכולים לגרום לפוליטיקאים (באמצעות הסבת נזק למצביעים). בראש סולם שכר זה יושבים עובדי החשמל והמים שיכולים לשתק את אספקת המים והחשמל, או עובדי הנמלים ונתב"ג שיכולים לנתק את הקשר אל המדינה וממנה. גם מידת התועלת שהם מסוגלים להעניק לפוליטיקאים משפיעה על שכרם: הפעלת כוחם המאורגן לתמיכה בפוליטיקאים שמתמודדים בבחירות מוקדמות במפלגות. חוק שכר מינימום כלל אינו מעניין עובדים אלה כי שכרם ממילא גבוה, מעל ומעבר למינימום. 

שכרם של יתר העובדים במשק מתבסס על יכולתו של המעסיק למכור בשוק הפתוח את מוצריו ושירותיו. מחיר השוק של מוצר נקבע על ידי התחרות בין היצרנים ולא על ידי עלויות הייצור. כאשר אנחנו קונים מצלמה לא מעניין אותנו כמה עולה ייצורה ליצרן – אנחנו בוחנים את כדאיות הקניה לפי החלופות, המצלמות האחרות. אם דרישות השכר של העובדים במפעל לא יאפשרו למעסיק להרוויח – שום כוח שיפעילו העובדים לא יעזור. במקרה הגרוע – אם מאבקם "יצליח" – המפעל ייסגר. איגודי עובדים ושביתות יכולים לעזור לעובדים למצות את גובה השכר שניתן לשלם בכל עסק – אך המילה האחרונה היא של השוק: שום בעל עסק לא יכול לשלם שכר שיגרום לו למכור מוצרים בהפסד. בעל עסק לא חייב להפסיד כדי לסגור את העסק – די אם הרווח יניב לאורך זמן תשואה נמוכה משמעותית על ההון העצמי שמושקע בעסק – יחסית לחלופות השקעה אחרות. למען הפשטות: אין טעם להמשיך להפעיל עסק "רווחי" אם אפשר לממש את ההון המושקע בו, להפקיד את הכסף בבנק ולקבל ריבית שגבוהה מרווחי העסק לשעבר. 

"חוק שכר מינימום" רלבנטי, כאמור, לשכרם של "יתר העובדים" ולא לעובדי הציבור. החוק נוגע דווקא לסקטור בו השכר שניתן לשלם לעובד אינו נובע מהחלטה ממשלתית אלא מוכתב על ידי השוק. לחוק, או לעליית מדרגה בשכר המינימום, יש תוצאה דומה לזו של שביתת עובדים "מוצלחת" בעסק פרטי. עלויות הייצור עלולות להתייקר לרמה שמוצריו לא יוכלו להימכר עוד, והעסק ייסגר. כך קרה, בין היתר, לעשרות מתפרות טקסטיל קטנות בכפרים ערבים ודרוזים שהעסיקו נשים קרוב לבית אך בשכר נמוך – נשים שאין להן חלופת עיסוק אחרת. חובת תשלום שכר מינימום גרמה להעברת המתפרות לירדן ולאותן נשים להתבטל בבית (ולקבל קצבה ממשלתית). 

העלאת שכר המינימום משפיעה גם על עסקים אחרים, בהם יש מספר גדול של עובדים ברמות שכר שונות. חובת העלאת השכר תיאלץ את המעסיק להיפטר מעובדים שלא כדאי לשלם להם אפילו שכר מינימום, כי כישוריהם מניבים תפוקה נמוכה מידי. כלומר, המעסיק "מפסיד" על העובד. במקרה זה אין ברירה אלא לפטר את העובד בעל הכישורים הפחותים ולשכור במקומו עובד מיומן יותר ש"יצדיק" את שכר המינימום שעלה. למי יש בדרך כלל כישורים או מיומנות "פחותה"? מדובר בעיקר בעיסוקים שסף הדרישות שלהן נמוך יחסית ולכן יש בהם גם היצע גדול יחסית של עובדים: בעלי השכלה פחותה, בעלי מוגבלויות קלות, צעירים בתחילת דרכם (15-25) ועוד. 

השפעת העלאת שכר המינימום שונה בכל עסק. עסק שמייצר מוצרים שחשופים לתחרות מהשוק הגלובלי – תיפגע רווחיותו. אם מדובר רק במספר קטן של עובדות ניקיון ומגישי תה בחברה גדולה – העסק יושפע פחות. אבל ,במתפרה הדרוזית – ההשפעה הייתה קריטית. אם העסק מייצר לשוק המקומי בלבד, נניח בית קפה או סניף של מקדונלדס – הגידול בעלויות הייצור יעלה את מחיר ההמבורגר והאספרסו לצרכן בכל העסקים בענף. זה אינו דבר של מה בכך – ההכנסה הפנויה של כולנו תקטן: העובד בפיצרייה אומנם מקבל עכשיו שכר גבוה יותר, אבל גם הקפה והמוצרים בסופרמרקט יתייקרו, כי גם עובדיהם "נהנו" מהעלאת שכר המינימום. תיקו במקרה הטוב. 

הפוליטיקאים מרוויחים מהעלאת שכר המינימום: ההעלאה נחשבת להישג פוליטי ש"מטיב עם העובדים"; שום בוחר, לעומת זאת, לא יאשים את הפוליטיקאי בעליות המחירים שיגרמו – אלה מבוצעות על ידי בעלי עסקים "תאבי בצע". הסיבה לחוקי שכר מינימום היא בעיקרה פוליטית, אבל הרקע האידיאולוגי מאפשר אותה. האידיאולוגיה מוקרנת מהחוגים "החברתיים" מהאקדמיה ומהתקשורת, אך גם מכלכלנים מקצועיים. 

אילו שכר מינימום גבוה יכול היה לפתור את בעיית העוני, אפשר היה בקלות לפתור את בעיית העוני בעולם – מציון תצא תורה לכל המדינות העניות – הגענו בעזרת השם לשכר מינימום של 1,000 דולר לחודש, חלומו של ח"כ עמיר פרץ בהיותו מזכיר ההסתדרות. למה רק 1,000 דולר? אולי נעלה ל- 5,000 דולר? – וחסל סדר עוני. 

עד כאן נערך ניתוח הגיוני- לוגי של התופעה. כדי לערער על ההיגיון שבדברים, כבר נדרש לגייס כלכלנים-מתמטיקאים – אלה שמנסים להפוך את מדעי החברה למדע מדויק. ובכן, "מחקרים" רבים "מוכיחים" שלהעלאת שכר המינימום אין השפעה על האבטלה. מחקרים אלה מטבעם משמיטים משתנים רבים והם מתקשים לערוך סימולציה של רמת האבטלה אלמלא שכר המינימום. 

הגדיל לכתוב הכלכלן הסוציאליסט של ידיעות אחרונות, גדעון עשת, שכתב על "התועלות של שכר המינימום" (21.9.2010) בהסתמך על "מחקר" שנערך בארצות הברית (הלינק הוא אל המחקר המקורי כי כתבתו של גדעון עשת טרם התפרסמה באינטרנט). עשת טוען כי "...יש תועלת רבה ובלתי צפויה בשכר מינימום גבוה. העלאת [שכר המינימום] העלתה את השקעת המעסיקים בעובדים ובטכנולוגיה ועודדה צעירים ללמוד". זו כמובן גם מסקנתו המפתיעה של ה"מחקר". 

גם מנהרה מכביש החוף אל קיבוץ בית אורן שבכרמל תעלה את ההשקעה בטכנולוגיה ובתשתיות. וגם איסור חוקי על עבודת צעירים מתחת לגיל 20 תעודד אותם להמשיך וללמוד. מי יודע? אילו היה חוק כזה בארצות הברית לפני 30 שנה, אז ביל גייטס היה נאלץ להמשיך ללמוד והיה מסיים את לימודיו באוניברסיטה (גייטס לא השלים את לימודיו האקדמאים) במקום לעבוד במרתף ביתו, ללא אור טבעי, 14 שעות ביום על שטויות כמו מערכת דוס. 

"מחקר" אחר שמצוטט עשת, טוען מבלי למצמץ, שהעלאת שכר המינימום אף הגדילה את מספר המועסקים במקדונלדס(!) כלומר, לא רק שהוצאות השכר התייקרו, מקדונלדס בחרו להתאבד ואף הגדילו את מספר המועסקים (כאשר כל עובד יקר יותר מאשר לפני העלאת שכר המינימום)... בשביל שטות כזאת באמת צריך "מחקר". 

"המחקר" מתמקד בתמונה חלקית, הורודה – השקעת היתר בטכנולוגיה ובהכשרת עובדים במקדונלדס בעקבות העלאת שכר המינימום. אבל טכנולוגיה והכשרת עובדים אינם חינם והעלויות הנוספות חייבות לייקר את מחיר המוצר בדיוק כפי שמישהו צריך לשלם את עלות חפירת המנהרה הדמיונית אל קיבוץ בית אורן. הטכנולוגיה והשקעה בהון אנושי מוזילים מוצרים בקביעות מאז המהפכה התעשייתית – בעזרתם מצליח יצרן המצלמות , לדוגמה, להוציא לשוק דור חדש של מוצרים זולים ואיכותיים וכך להכות את מתחריו. בניגוד לכך, טכנולוגיה שנכפית (בטרם עת) על ידי ממשלה גורמת לעליית מחיר המוצר, אחרת מקדונלדס היו מבצעים את ההשקעות גם אלמלא העלאת שכר המינימום. אם שכר המינימום יעלה ל- 10,000 דולר לחודש – מקדונלדס יאלצו להשקיע סכומי עתק באוטומציה מלאה ורובוטים ישרתו אותנו בסניף השכונתי. אבל כיום, טכנולוגיה זו יקרה מידי (למרות שהיא אפשרית טכנית). ולכן, יישומה הכפוי בטרם עת ייקר מאד את ההמבורגרים והפיצות ויפגע ברמת החיים שלנו. במקרה זה יעבור חלק ניכר מעסקי המזון המהיר אל העסק המשפחתי של מוכר השווארמה הטורקי בפינה – שם עדיין לא שמעו על בשורת שכר המינימום, שמיעתם גם לקויה בכל הנוגע למס הכנסה... 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שלישי, 19 דצמבר 2017 05:29

3000 תוים נשארו