כלכלנים "מופתעים" כאשר התחזית לא מתקיימת. טעותם אינה מקרית ואינה נובעת מטיפשות. טעותם, בהנחת היסוד שכלכלנים ורגולטורים יכולים לזהות, למנוע ולתקן תהליכים כלכליים. המורכבות היא מעבר לכוחו של בן אנוש.
השמועה גורסת כי אובמה יורה לבנקים הממשלתיים למשכנתאות פאני מיי ופרדי מק למחוק חלק מהחוב של מיליוני אמריקאים שהמשכנתא שלהם גבוהה ממחיר השוק הנוכחי של ביתם. פצצה פוליטית 100 יום לפני הבחירות לקונגרס.
מצבנו טוב ממרבית מדינות המערב. היקף החובות הכוללים בישראל עומד על פחות מ-2 שנות תוצר. באירופה, יפן וארה"ב מעריכים את החובות בהיקף של 3 עד 5 שנות תוצר. חובות שאין דרך לפרוע ביושר.
כל מדינות ארה"ב בצרות. איך הן התדרדרו למצב זה? בדיוק כמו ייוון. בזבזו לאורך שנים יותר כסף מכפי שעמד לרשותן וגלגלו הלוואות. השלב הבא, הבלתי נמנע, הוא צמצום מדינת הרווחה האמריקאית - הבטחה חסרת כיסוי.
"תחזית כלכלית אפוקליפטית קודרת של האנאליסט רוברט פרשטר: "המפולת תגרום להלם כזה שאנשים יגידו לנכדים שלהם לא לקנות מניות". אנשים יירתעו ממניות 100 שנה... "אני פשוט אומר: החורף מגיע, קנו מעיל'.
גלגול החוב הלאומי הוא משחק פירמידה ממשלתי. החוב ביפן הוא הגדול בעולם - כפול משווי הייצור השנתי של המשק היפני הענק. כגודל החוב - גודל הפאניקה. הממשלה היפנית מתקשה לגלגל את החוב ומנסה את השכנוע הסקסי.
ההשקפה הרווחת בקרב רוב הכלכלנים: מטבע האירו יסודו בטעות בגלל הבדלי מנטאליות ופריון עבודה בין המדינות. האירו אינו מאפשר, כך טוענים, לפחת מטבע יווני נפרד באופן שיבטא את חולשת כלכלת יוון. היכן הטעות?
כלכלנים ומדינאים רוצים להאמין בדברים בלתי אפשריים ביחס למשבר החובות שמחלחל ומתפשט לכלכלה העולמית. בהשפעת אמונה זו הם מאמצים צעדים שיסתיימו בטרגדיה. נבחן לאן מובילה תבונת הממסד הפוליטי, במיוחד באירופה.
גילגולו של "מודל" שפיתחו בנקים מרכזיים: תחילתו בהדפסת כסף בארה"ב והמשכו בהדפסה באירופה. מתמכרים להדפסה. אבל, כאשר הציבור מתלונן על "אינפלציה" - עוצרים. זה השלב בו נגרם "שבץ" למערכת הפיננסית.
לפוליטיקאים אין עניין בפתרון יסודי, אלא אם המציאות מאלצת אותם. הבראה אמיתית מחייבת הכרה בכישלון המודל המקובל של "מדינת הרווחה". כצפוי, זו אינה הדרך שנבחרה - ההתמוטטות נדחתה עד ל"אחרי הבחירות".