האם תושבי גרמניה יסכימו לממן תשלומי העברה לתושבי יתר מדינות אירופה לתקופה אינסופית? שוקי המניות מבטאים את המיתון שהולך וגדל ומתפשט במדינות גוש היורו. יוון לא לבד.
כך טוען סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי של ידיעות אחרונות. להשלמה, מביא פלוצקר לא פעם אנלוגיה למשק בית: "במונחי משפחה, זה לא אסון כשלמשק בית שהכנסתו השנתית 200 אלף שקל יש משכנתה של 320 אלף שקל" האמנם?
הבנק האירופאי הדפיס יותר מטריליון אירו. למרות זאת, "הצפיות האינפלציוניות" נמוכות. כלכלה אינה מדע מדויק - מדובר באנשים עם פסיכולוגיה ותחושות. מי שמאמין בניסים שימשיך להאמין שההפלגה בטוחה.
המשק האמריקאי מספק בחודשים האחרונים חדשות טובות כגון התאוששות בתעסוקה ואופטימיות בחנויות. הכול טוב – האור בקצה המנהרה בוהק. האם אלו אורות הרכבת שדוהרת מולנו?
סורוס כמובן צודק וכולם מקשיבים לו בגלל הצלחותיו כספקולנט. אך כאשר הוא מערב אידיאולוגיה בראיה מפוקחת של המציאות - הוא טועה. הוא טועה בזיהוי הרשעים, הוא טועה כאשר הוא קורא למצב הקיים "כלכלה חופשית".
חובות ממשלות האיחוד האירופאי (ושאר המערב) גדולים פי 5 מהחוב הרשמי. הממשלות לקחו את כספי הפנסיונרים והביטוח הלאומי ובזבזו אותם על "רווחה עכשיו". אין להן שום דרך לעמוד בהתחייבויות לאזרחים.
הסבר פשוט וקצר למשבר החובות בו נתונות כמעט כל מדינות המערב. נניח שאתם חוזרים הביתה ונודע לכם שיש תקלה במערכת הביוב בשכונה...
אירופה משולה לטובע שרוצה להציל עצמו באמצעות משיכה בשערות ראשו... הבנק האירופאי המרכזי הדפיס השבוע חצי טריליון יורו שחולקו כהלוואות לבנקים "בקשיים" כדי שיקנו אגרות חוב של מדינות "בקשיים"... טריק כושל.
הממשל האמריקאי מריץ מזה 60 שנה משחק פירמידה מאסיבי שמבוסס על גביית מיסים מצעירים כדי לשלם קצבאות למבוגרים וקשישים, תוך הבטחה לצעירים בהווה שצעירי העתיד יממנו את הקצבאות שלהם בבוא היום. קריסה מובטחת.
מחאת "וול סטריט" פונה לכתובת שגויה - נגד הבנקאים, במקום נגד הממשלה שאשמה בהשתוללות הבנקאים. הסנט בחקיקה "חברתית" אילץ בנקים לאשר הלוואות לכול קבצן, אחרת יתבעו על אפליה גזעית.
